חרסון כתב:אני לא חושב שמישהו מייחס לרב ברויאר כוונת רעות. כאן, או בכל מקום אחר.
השאלה היא מקומה על שיטתו בעולמו של יהודי מאמין בחורף תשע"ט.
אני חושב שהעובדה שהרב ברויאר הציג כאילו ביקורת המקרא זו שאלה שצריך לענות לה תשובה יוצרת תחושה לא נעימה לקורא המאמין. לדעתי זו אשלייה מסוימת בגלל צורת ההתנסחות הלא נעימה שלו. אבל הבה נוציא את האיש מהסיפור ונדון רק בעיקרון.
ביקורת המקרא טענה שהרושם העולה למי שקורא את התורה, שמדובר בכמה ספרים שונים ולא במחבר אחד. אנחנו לא מתיחסים ובצדק לטיעונים אלו מחמת העובדה שגדלנו על מסורת אבותינו, שיש בורא לעולם והוא נתן את התורה, המסורת מייתרת מאיתנו את הצורך בחקירות שונות, כשם שאיננו זקוקים לבדיקה DNA שאנו אכן בנים של אבותינו גם אם יהיו על כך קושיות שונות כמו העדר דמיון חיצוני ועוד, במידה זו לא עלתה על דעתנו שאם ישנם תוארים שונים לבורא עולם הרי זה מעיד על מקורות שונים, כי המסורת חיה בליבנו.
אבל נדמיין את הקורא החיצוני בקריאתו, חילוקי התוארים יעוררו אצלו סימן שאלה מיידי, וכהנה עוד הערות שונות. הערות אלו נכונות גם לנו, אלא שלאמונים על תורה מן השמיים, ההערות יהיו פתח לעמל לדעת תורת אלוקים חיים, ואצל החוקר הם יהוו פתח להנחת הנחות שונות מצוצות מן האצבע. (אצל הנאמנים לבו"ע, בעקבות מיעוט לימוד התנ"ך, לפעמים ישנה התעלמות מהכתוב אלא מתיחסים לתורה כטקסט קדוש בלבד, בלא לראות את המדע הבא ממנה. אכן ודאי תורתינו קדושה היא, אבל היא באה ללמד מה שחפץ ה' שנדע, ועלינו לשים לב לדבריה בדקדוק).
בקיצור, השאלות הינם נכונות לכל מי שלומד את התורה בצורה רצינית, השאלה לאן הן מובילות אותו. אני חושב שגם הרב ברויאר לא התכוין יותר מאשר לזה.