ובעיקר מה ששאל הרב מתפעל ביחס בין אדמו"רי בית רחמסטריבקה להרב קוק, יעויין אגרות לראי"ה, תש"ן, סי' רס, אגרת מיום עשרה בטבת שנת תר"צ ששלח האדמו"ר רבי זאב אל 'הרב הכולל, מדברנא דארעא דישראל... ידיד נאמן מכבר ע"י דת הקושר בחבלי עבותות אהבה', בבקשה 'לרחם עלי ולשלוח לי וויזע... כי באו מים עד נפש'. וכן שם, סי' שלז, אגרת אל 'הרב הראשי לארץ ישראל' בברכת שנה טובה לקראת שנת תרצ"ה, 'ה' ירם קרן ישראל ותורתו וירם קרן כסא רבנותו, ויראו שונאיו ויבושו, ויתן לו כח ועוז להעמיד הדת על תלו', ותודה לבבית על הסיוע לעלות לארץ, 'דברי המברכו מעומק הלב בברכה המשולשת'. העלאתו של האדמו"ר 'עפ"י השתדלות מיוחדת של רבנו מרן הגרא"י קוק זצ"ל והרבנות הראשית' נזכרת גם בכתבה עם הסתלקותו בשערי ציון, אדר-סיון תרצ"ז, עמ' לו. מה שהזכיר הרב בקרו טלה ביחס למאמרו של רבי זאב צוין כאן (viewtopic.php?f=7&t=37797&p=421774&hilit#p421774).
ובעניין האח האדמו"ר רבי מנחם נחום יעויין באגרות לראי"ה, סי' רכ, אגרת ממנו בעצם ימי התשובה שנת תרפ"ח אל 'ידידי הרה"ג מופלא ומופלג... אסקולסטוקא דאורייתא, לו דמי' תהלה', בתודה על קבלת הספר 'אורות התשובה', ותוספת ברכת שנה טובה, 'ובנוגע לטובת אחב"י בכלל, ז"א להרמת דגל וקרן התורה, ליחד לבב עם ישראל לשמור ולקיים את המצות מתוך אהבה, כחפצנו אנו כלנו'.
וביחס לאח רבי מרדכי הי"ד שנרצח בפרעות תר"פ יש לנו גם דברים קצרים מהראי"ה עצמו בתוך הספד לקדושים (אגרות הראיה ד, תשע"ח, עמ' תעח; ועוד):
איננו יכולים לבוא לידי בירור בינה זו, של ערך המאורע הנורא והאיום הזה, של מעללי פראי אדם שהתנפלו באה"ק ובעיה"ק במועד שמחתנו בחג חרותנו על אנשים נקיים וצדיקים, - הנה הייתי היום לבקור חולים אצל הרבי, ר' מטלי, את הזקן הצדיק והקדוש הזה, למעלה משמונים, הכו הפראים הרשעים האלה בלכתו לשפוך שיח לפני הכותל המערבי, הכה ופצוע!
אחרי שנסתלק מפצעיו האדמו"ר הספידו הראי"ה בהתרגשות גדולה (ראה שם בהע'). ''ע"י ביתו בקש הרב קוק מחילה ממנו כנהוג' (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=A7CC0093). כן יש בספר ירושלים הבלתי נודעת, עמ' 94-95, המלצה חמה אל נדיבים מהראי"ה על בית מדרש לזכרו, 'ליתן יד ושם לאותו צדיק קדישא רבא הרה"ק'.