מדוע אומרים קדיש לפני תפילת העמידה בערבית?

[אפרקסתא דעניא]

בטור ובמחבר סי' רל"ו משמע שהקדיש שלפני שמו"ע דערבית נתקן יחד עם הפסוקים ברוך ה' וגו' שהיו אומרים מפני המאחרים. והקדיש הוא מכיוון שאמרו פסוקים (?).

וצ"ע מדוע כשנתבטל המנהג (בא"י) לומר הפסוקים לא נתבטל המנהג לומר הקדיש הזה, ומה טעם בכלל יש לאומרו למי שאינו אומר הפסוקים?

[איש_ספר]

עיין פרישה או"ח רל"ו וערוה"ש שם ס"ח

[אפרקסתא דעניא]

הפרישה מחמיר את הקושיה, אבל הערוה"ש מיישב את הדברים יפה.

יישר כחכם!

[שבטיישראל]

בטור ובמחבר סי' רל"ו משמע שהקדיש שלפני שמו"ע דערבית נתקן יחד עם הפסוקים ברוך ה' וגו' שהיו אומרים מפני המאחרים. והקדיש הוא מכיוון שאמרו פסוקים (?).

וצ"ע מדוע כשנתבטל המנהג (בא"י) לומר הפסוקים לא נתבטל המנהג לומר הקדיש הזה, ומה טעם בכלל יש לאומרו למי שאינו אומר הפסוקים?

"כשנתבטל המנהג" ...

עצם הענין שבא"י נתבטל המנהג לומר ברוך ה' לעולם גם אצל האשכנזים היוצאים ביד רמ"א צע"ג !!!

ומ"מ יצויין שגם אצל הספרדים שאינם אומרים ברוך ה' לעולם אפ' בחו"ל וכדעת הב"י ג"כ אומרים ח"ק לפני שמו"ע

[יגל]

בהשלמות שבסוף סידור אזור אליהו (נמצא באוצר) האריך ליישב שהקדיש והפסוקים היו משתי תקנות, ואף שנתבטל הטעם לאמירת הפסוקים, לא פסק טעם אמירת הקדיש להראות שתפילת ערבית רשות ואין צורך לסמוך גאולה לתפילה.

[איש_ספר]

בהשלמות שבסוף סידור אזור אליהו (נמצא באוצר) האריך ליישב שהקדיש והפסוקים היו משתי תקנות, ואף שנתבטל הטעם לאמירת הפסוקים, לא פסק טעם אמירת הקדיש להראות שתפילת ערבית רשות ואין צורך לסמוך גאולה לתפילה.

טעם זה ראיתי מביאים בשמו של השלט"ג אבל לא ראיתי במקורו.

[יגל]

בהשלמות שבסוף סידור אזור אליהו (נמצא באוצר) האריך ליישב שהקדיש והפסוקים היו משתי תקנות, ואף שנתבטל הטעם לאמירת הפסוקים, לא פסק טעם אמירת הקדיש להראות שתפילת ערבית רשות ואין צורך לסמוך גאולה לתפילה.

טעם זה ראיתי מביאים בשמו של השלט"ג אבל לא ראיתי במקורו.

כ"כ תוס' בברכות ד' ע"ב בשם סדר רב עמרם גאון.

[איסתרא בלגינא]

בטור ובמחבר סי' רל"ו משמע שהקדיש שלפני שמו"ע דערבית נתקן יחד עם הפסוקים ברוך ה' וגו' שהיו אומרים מפני המאחרים. והקדיש הוא מכיוון שאמרו פסוקים (?).

וצ"ע מדוע כשנתבטל המנהג (בא"י) לומר הפסוקים לא נתבטל המנהג לומר הקדיש הזה, ומה טעם בכלל יש לאומרו למי שאינו אומר הפסוקים?

"כשנתבטל המנהג" ...

עצם הענין שבא"י נתבטל המנהג לומר ברוך ה' לעולם גם אצל האשכנזים היוצאים ביד רמ"א צע"ג !!!

ומ"מ יצויין שגם אצל הספרדים שאינם אומרים ברוך ה' לעולם אפ' בחו"ל וכדעת הב"י ג"כ אומרים ח"ק לפני שמו"ע

מה צ"ע יש כאן נוהגים כדעת הגר"א וכמו בענינים רבים אחרים בהם נוהגים כדעת הגר"א בא"י

[שבטיישראל]

בטור ובמחבר סי' רל"ו משמע שהקדיש שלפני שמו"ע דערבית נתקן יחד עם הפסוקים ברוך ה' וגו' שהיו אומרים מפני המאחרים. והקדיש הוא מכיוון שאמרו פסוקים (?).

וצ"ע מדוע כשנתבטל המנהג (בא"י) לומר הפסוקים לא נתבטל המנהג לומר הקדיש הזה, ומה טעם בכלל יש לאומרו למי שאינו אומר הפסוקים?

"כשנתבטל המנהג" ...

עצם הענין שבא"י נתבטל המנהג לומר ברוך ה' לעולם גם אצל האשכנזים היוצאים ביד רמ"א צע"ג !!!

ומ"מ יצויין שגם אצל הספרדים שאינם אומרים ברוך ה' לעולם אפ' בחו"ל וכדעת הב"י ג"כ אומרים ח"ק לפני שמו"ע

מה צ"ע יש כאן נוהגים כדעת הגר"א וכמו בענינים רבים אחרים בהם נוהגים כדעת הגר"א בא"י

לא מסתברא מילתא
דהרי גם עדת החסידים לא נהיגי בא"י לומר ברוך ה' לעולם
ובוודאי המדובהר בהשפעה ספרדית וכמו אמירת שיר למעלות וברכו אחר שמו"ע בתפילת ערבית
ומ"מ צ"ב

[מורה צדק]

ראיתי אצל החלבים בני חו"ל שאת הקדיש הזה אומרים כל בעלי החיוב.

[שבטיישראל]

ומה עם הלחבים בני א"י ?!

[חכם באשי]

שבטי,
כמה שידוע לי, המנהג החלאבי השתמר בעיקר בקרב יוצאיה שהיגרו לחו"ל (כדומני, בקהילה שבמנהטן).
(תופעה כזו מצוייה גם אצל בני אשכנז, עד שקם הרב המבורגר וכו').

[מורה צדק]

ומה עם הלחבים בני א"י ?!

אינני יודע אם מנהג זה הגיע מארם צובא, מ"מ בארץ ישראל לא ראיתי שנהגו כך.