ראשית אכן טעיתי, כוונתי לדברי הנפה"ח על הפסוק ונתתי מטר ארצכם, עוד נשוב לדבריו.
כעת אתייחס לדבריך אלו
הרואה כתב:
"לסמוך" על רבי שמעון בשעת הדחק, שהוא זה שיכול להוריד עבורנו שפע, קרוב הדבר לעבודה זרה, וחמור מעבודה זרה של דור אנוש המפורשת ברמב"ם פ"א מהל' ע"ז.
כידוע יש מאמרי חז"ל רבים, ותמיד יש כמה מדרשי פליאה שצריכים יישוב, ותמיד יכול לבוא הלץ התורן לקחת אותם כיסוד היהדות, ואת כל ה99.9% האחרים להשאיר בצ"ע.
ואסיים בדבריך המאירים:
"זו האמת ואין בלתה"
ובכן אולי כדאי לעשות קצת "שיעורי בית".
שו"ת הרשב"א (ח"א סי' תט) יש לנו לדעת דהנך [בני חיי ומזוני] לא בזכותא תליא מילתא, להיותם לזכאי מצד עצמו, אבל לאחרים יש מצד זכותם, וזהו שאמרו כל העולם כולו נזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין, ודומה למה שאמרו אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין.
שו"ת הרשב"א (ח"ה סי' נ) כך היא מדת השי"ת שכך חייבה חכמתו, שעל ידי תפלת חסידיו וברכותיהם, יתרצה ויתרבה טובו למברכיו ומכירי טובו.
בית אלקים (שער התפלה פר' יב) נראה שגדולי הדור הם מחוייבים להתפלל על תיקון בני דורם, כיון שהצדיק יסוד עולם ראוי שבתפלתו יתקיימו בני דורו [משום] שזכו להיות נמצאים בזה העולם בזמנו.
יערות דבש (ח"א דרשה ט) בבינונים אי אפשר לילך בתפילה ועבודה תיכף לה', אמנם אין דור שאין בו צדיקים בני עליה, לא יחסר מל"ו צדיקים וכל התפילות סובבים לתפילתן של צדיקים ונתדבקו בתפילתן, שאין מסך המבדיל בינו לבין ה' כי השכינה חופף עליו, ועל ידי תפילתו גם תפילת אחרים עולה.
שבט מוסר (פר' לט) אם יש צדיק בעולם אזי אעפ"י שאין השואל ראוי, מניחים לעבור השפע לירד בעבור הצדיק, שהצדיק גורם להמשיך מלמעלה שפע לכל שואל, ואף על פי שאינו ראוי.
יוסף תהילות להרחיד"א (תהלים סה) ידוע שהצדיק בעולם הוא כמו צנור, שבו יורד השפע מלמעלה בזכותו וממנו ישפע לכל העולם.
חסד לאברהם (מעין רביעי נהר נז) הצדיקים הם גומלים עמנו חסד, שהם דרך ותעלה וצינור להורדת מי השפע, לגדל פרי הצלחתינו הגשמיות והרוחניות, והענין שאין להורדת השפע מן הבריכה העליונה, כי אם על ידי התעלות הרחבים והחזקים...
את פרק א' נסיים בדברי הר"ן בדרשותיו (דרוש ח)
אין ספק שראוי שנאמין שכמו שבזמן שבית המקדש קיים היה המעון ההוא המקודש, מקום מוכן לחול שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעות המקום ההוא היה שופע על כל ישראל, כן ראוי שיהיו הנביאים והחסידים מוכנים לקבל שפע, עד שבאמצעותם יושפע השפע ההוא על המוכנים לכל בני דורם לכך, גם אם לא ישתתפו עמהם, אבל מצד המצאם בדורם שהם עצמם כמו המקדש המקודש, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים עליהם ומשתתפים עמהם, כי הם בעצמם מעון לשכינה. ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם מקומות קברותיהן ראויים להמצא שם השפע שם, כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה, ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפלה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להמצא שם גופות אשר כבר חל עליהם השפע האלקי.
מהר"ל (באה"ג פרק ו) הארץ על מה עומדת כו' ר"א בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר וצדיק יסוד עולם כו', כי הארץ יש לה דבקות בו יתברך על ידי צדיק אחד [שהוא בעולם הזה], כי הצדיקים יש להם דביקות אל השי"ת כי זהו מעלת הצדיק, ובמה שהארץ נתנה לבני אדם ויש בבני אדם צדיק אחד, הרי הארץ יש לה חבור אל צדיק, ועל ידי הצדיק יש לה חבור אל השי"ת, הרי שהעולם עומד על צדיק אחד.