סוגיא דשתי הלחם (מנחות צה:) - להורדה

[י. אברהם]

קונטרס
סוגיא דשתי הלחם
בו נאספו ונקבצו דברי אחרונים בסוגיא דשתי הלחם מנחות צה:

זאת לפנים בישראל נהגו ללמוד סוגיא דשתי הלחם לקראת חג השבועות וכן בעיצומו של יום.
בעזרת ה' אשר מאתו מענה לשון אמרתי להציע מקצת דברי האחרונים לפני הלומדים שלבם חפץ להשתעשע בסוגיא זו ואין עתותם בידם לחפש בספרים ותן לחכם ויחכם עוד.

שתי הלחם3.pdf

(918.1 KiB) הורד 567 פעמים

[ממזרח שמש]

רכשתי היום הקונטרס שתי הלחם נדהמתי מהיקף המדהים בסוגיא זו מתומצת להפליא.

[עושה חדשות]

יש"כ!

התנור שאפו בו את שתי הלחם, היה כלי שרת?
(כי ראיתי מקשים למ"ד אין דוחה יו"ט, למה לא התירו כדין ממלאה אשה כל התנור וכו', ובכלי שרת הרי לא משכח"ל).

[יהודי טבעי]

קונטרס
סוגיא דשתי הלחם
בו נאספו ונקבצו דברי אחרונים בסוגיא דשתי הלחם מנחות צה:

זאת לפנים בישראל נהגו ללמוד סוגיא דשתי הלחם לקראת חג השבועות וכן בעיצומו של יום.
בעזרת ה' אשר מאתו מענה לשון אמרתי להציע מקצת דברי האחרונים לפני הלומדים שלבם חפץ להשתעשע בסוגיא זו ואין עתותם בידם לחפש בספרים ותן לחכם ויחכם עוד.

שתי הלחם3.pdf

תקנת משה רבינו שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג, כלומר תקנת חובה מדרבנן דאיהו משה רבינו, ואת אמרת זאת לפנים בישראל, כאילו מנהג הוא. וייש"כ שהנאתנו בהלכות עצרת בעצרת.

[י. אברהם]

התנור שאפו בו את שתי הלחם, היה כלי שרת?
(כי ראיתי מקשים למ"ד אין דוחה יו"ט, למה לא התירו כדין ממלאה אשה כל התנור וכו', ובכלי שרת הרי לא משכח"ל).

מה כוונתך לא משכח"ל?
אם מצד מעילה בתנור, עי' בפרי הארז (עמ' נג) שכ' דהתנור הוי מחובר ואין מעילה במחובר.

[י. אברהם]

מצורף קצת הערות מהגר"ש אלתר שליט"א

הערות.pdf

(213.31 KiB) הורד 112 פעמים

[מיללער]

קונטרס
סוגיא דשתי הלחם
בו נאספו ונקבצו דברי אחרונים בסוגיא דשתי הלחם מנחות צה:

זאת לפנים בישראל נהגו ללמוד סוגיא דשתי הלחם לקראת חג השבועות וכן בעיצומו של יום.
בעזרת ה' אשר מאתו מענה לשון אמרתי להציע מקצת דברי האחרונים לפני הלומדים שלבם חפץ להשתעשע בסוגיא זו ואין עתותם בידם לחפש בספרים ותן לחכם ויחכם עוד.

שתי הלחם3.pdf

ב"ה

הורדתי את הקובץ לכבוד יום טוב, למדתי בו במשך ימי החג וברכתי עליו ברכת הנהנין. תשוח"ח על האדיבות, זכות התורה יגן עליכם במילוי כל משאלותיכם לטובה.

כהערה ולאות חיבה, במה שהבאתם שם התירוץ בעל רשמי שאלה (עמוד יד מהקובץ) לפרש שיטת הרמב"ם דלענין אפיה בשבת סגי בקרימת פנים מצד א' אבל כדי להיקרא לחם הפנים בעינן שיקרומו פניה מב' צדדים, וא"כ י"ל שאפו את לכה"פ בערב שבת עד לקרימת פניה מצד א' אבל לא נפסל עדיין בלינה כיון שלא איקרי לחה"פ עדיין ובשבת החזירוה להתנור לגמור אפייתה.

לכאורה יש לדון בה מד מלאכת 'מכה בפטיש' בשבת, שאם ע"י קרימת פניה מצד שני נגמר אפייתה כדי להיקרא לחם הפנים א, אם מצד מלאכת אפיה אין בה מלכאה אבל לכאורה קא עברו על מלאכת מכה בפטיש וצ"ע.

[אליהו בעסער]

ממה עשוי שתי הלחם חיטים עם מים? שמן?

[במסתרים]

שמן

לא נאמר בתורה

[HaimL]

ממה עשוי שתי הלחם חיטים עם מים? שמן?

חשבתי לענות שממ"ש חמץ תיאפינה ע"כ מים, דשמן ה"ל מי פירות ואינו מחמיץ, אבל אז ראיתי שבמשנה לכ"ע מחמיץ את שתי הלחם בשאור. ועכשיו התעוררה אצלי שאלה, מנ"ל שמחמיצים בשאור, ולא בוללים את הסולת במים ומניחים אותה עד שתחמץ.

[עזריאל ברגר]

ממה עשוי שתי הלחם חיטים עם מים? שמן?

חשבתי לענות שממ"ש חמץ תיאפינה ע"כ מים, דשמן ה"ל מי פירות ואינו מחמיץ, אבל אז ראיתי שבמשנה לכ"ע מחמיץ את שתי הלחם בשאור. ועכשיו התעוררה אצלי שאלה, מנ"ל שמחמיצים בשאור, ולא בוללים את הסולת במים ומניחים אותה עד שתחמץ.

אכן יש דעה שעושים שאור מן הסולת שלהם (דהיינו לבלול אותו במים ולהניחו עד שיתחמץ), אך להלכה לא קיי"ל הכי, מסתמא משום "הקריבהו נא לפחתך" וגו'...

[עזריאל ברגר]

ראוי לציין שבעבר לא כל כך הבנתי את הענין של ההתעסקות עם השאור וכל הסוגיא שם, עד שלאחרונה אשתי התחילה לאפות לחם-שאור, וקיבלתי קצת מושגים.

בקיצור: לחם שהוחמץ מעט, או שהשאור שלו הוחמץ זמן קצר מדי - יהיה לא איכותי, דחוס, כבד, ולא טעים, וממש בגדר של "הקריבהו" וגו'.
לחם שאור איכותי - הוא לחם שהוחמץ במשך שעות רבות (בדרך כלל 12-16 שעות!) באמצעות שאור שהוחמץ במשך כמה ימים ויותר מזה.

[HaimL]

אכן יש דעה שעושים שאור מן הסולת שלהם (דהיינו לבלול אותו במים ולהניחו עד שיתחמץ), אך להלכה לא קיי"ל הכי, מסתמא משום "הקריבהו נא לפחתך" וגו'...

לא ראיתי במפרשים פירוש למ"ש במשנה, ר' יהודה אומר אף היא אינה מן המובחר, אבל נ"ל דאין שייך הקריבהו נא לפחתך במה שאינו עולה ע"ג המזבח, היינו שמדברי קבלה ילפינן דכל מה שמאוס לאכילת אדם מאוס לאכילת מזבח, כגון יין מגולה שנתבאר בגמרא בסוכה. אבל שתה"ל אין בהן אכילת מזבח, דאין בהן לא קמיצה ולא הקטרה אלא תנופה בלבד, ולכן נ"ל דרבי יהודה חייש לתקנת הכהנים, שלא יאכלו לחם חמץ גרוע, אלא חמץ מובחר, וכהסברו של מר.

[עזריאל ברגר]

אדייק: לא שזה פסול משום הקריבהו, אלא שזה אינו מן המובחר, ולמטה מזה.