בן אדם כתב:[אנקדוטה מעניינת, שבמלחמת ששת הימים נכבשה קברו ביום כ"ח אייר).
דרומי כתב:בעיתון 'המודיע' של שבת האחרונה יש הרבה חומר בנושא זה
קו ירוק כתב:אבל זה לא ברור באם הוא הכריע בזה שהוא עוד חי באותו היום (כח), או מפאת שהלך באותו יום לבית עולמו (כט).
כך שאי משו"ה הספק נשאר
בן אדם כתב:המקור הקדום היא במגילת תענית, שם דוקא מיוחס יום כ"ט אייר ליום פטירתו, וכה נאמר שם:
"ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל".
מאידך בטור (סימן תקפ, והביאו המחבר בש"ע) הביא מהבה"ג שיום פטירתו ביום כ"ח היא וז"ל:
"כתב בה"ג: אלו הימים שמתענין בהם מן התורה והמתענה בהם לא יאכל בהן ולא ישתה עד הערב... בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדוהו כל ישראל"
[אנקדוטה מעניינת, שבמלחמת ששת הימים נכבשה קברו ביום כ"ח אייר).
דרומי כתב:וכן הביא המגן אברהם שהוא בתראה ביחס להמחבר
שבענו מטובך כתב:דרומי כתב:וכן הביא המגן אברהם שהוא בתראה ביחס להמחבר
מה ענין בתראה לכאן? הדבר תלוי בגירסאות קדומות, וכל 'הקודם' זכה, אם הוא מדויק.
כתוב בשל"ה התעניות הללו נמצאים בשלשה ספרים בטור ובכל בו ובה"ג, ויש נוסחאות חלוקות והמנהג לילך אחר רוב הנוסחאות עכ"ל.
ואני ראיתי בספר מגילת תענית קצת נוסחאות אחרות ונ"ל לילך אחריהם כי משם יצאו שורש הדברים.
ואף שבספר מגילת תענית שנדפסו מחדש באמשטרדם כתוב בצדו "נ"א", זהו תוספות שהוסיף המפרש ולקח אותו מדברי הש"ע, אבל בספרים הישנים לא נמצא נ"א.
בברכה המשולשת כתב:בן אדם כתב:המקור הקדום היא במגילת תענית, שם דוקא מיוחס יום כ"ט אייר ליום פטירתו, וכה נאמר שם:
"ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל".
מאידך בטור (סימן תקפ, והביאו המחבר בש"ע) הביא מהבה"ג שיום פטירתו ביום כ"ח היא וז"ל:
"כתב בה"ג: אלו הימים שמתענין בהם מן התורה והמתענה בהם לא יאכל בהן ולא ישתה עד הערב... בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדוהו כל ישראל"
[אנקדוטה מעניינת, שבמלחמת ששת הימים נכבשה קברו ביום כ"ח אייר).
מג"ת בתרא, כמובן (והיא רשימת הצומות שמופיעה גם בבה"ג ובפיוטי רבי פנחס הכהן)
הפשוט בפשטותו כתב:דרומי כתב:בעיתון 'המודיע' של שבת האחרונה יש הרבה חומר בנושא זה
בן אדם כתב:המקור הקדום היא במגילת תענית, שם דוקא מיוחס יום כ"ט אייר ליום פטירתו, וכה נאמר שם: "ואלו הימים שמתענין בהם מן התורה וכל המתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב... בעשרים ותשעה בו מת שמואל הנביא וספדו לו כל ישראל". מאידך בטור (סימן תקפ, והביאו המחבר בש"ע) הביא מהבה"ג שיום פטירתו ביום כ"ח היא וז"ל: "כתב בה"ג: אלו הימים שמתענין בהם מן התורה והמתענה בהם לא יאכל בהן ולא ישתה עד הערב... בכ"ח בו מת שמואל הנביא, וספדוהו כל ישראל".
עזריאל ברגר כתב:ב"מאמר האחרון" (אחרי חודש אדר) - https://www.sefaria.org.il/Megillat_Taa ... l&lang2=he
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 156 אורחים