כדכד כתב:"וכלכלם לחם ומים" "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו לחם לפי הטף" ועוד רבות כהנה ראיות שהכלכלה משמעותה בקשר למזון. את שני הדברים שהביא מר ולא רק את השני אפשר לפרש כמתיחסים לתזונה בדווקא.
כדכד כתב:אמנם אפשר להביא ראיות לדברי מר מפסוקים אחרים כמו "יכלכל דבריו משפט" "רוח איש יכלכל מחלהו" "והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך" ואולי גם "השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו" "ומי מכלכל את יום בואו".מכל הנ"ל נראה אמת שהלשון לכלכל אינה בדווקא על תזונה אלא באופו כללי לצרכי המכולכל.
יש גם בנחמיה "וְאַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֛ה כִּלְכַּלְתָּ֥ם בַּמִּדְבָּ֖ר לֹ֣א חָסֵ֑רוּ שַׂלְמֹֽתֵיהֶם֙ לֹ֣א בָל֔וּ וְרַגְלֵיהֶ֖ם לֹ֥א בָצֵֽקוּ" (ט,כא) ואם נאמר שתחילת הפסוק היא הקדמה לסופו אז יש ראיה גם משם אך אולי יש כאן דברים שונים: כלכלתם ודאגת למזונותיהם וגם שלמותיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו.
כדכד כתב:מה שכתב כת"ר ש"אפשר לכלכל חיים"זה פשוט, השאלה איך מכלכלים חיים וזה יתכן במזון ויתכן אולי בדרכים אחרות אלא שמ"מכלכל חיים בחסד" אין ראיה שזה לא במזון
כדכד כתב:"סומך נופלים ורופא חולים ומתיר אסורים" זה גם אמור להיות מקביל ל"מחיה המתים"?
כדכד כתב:'
הפשט הפשוט שהחיים במכלכל חיים בחסד הם אלו שה' מכלכל אותם כמו המתים בשבח הבא שהם אלו שהוא מחיה והנופלים שאותם הוא סומך ואין זה תואר לבמה הוא מכלכל או מה הוא נותן לבריותיו
גלאגוזים כתב:לשאלת פותח האשכול.
חילוק זה בין זן למכלכל כתב מרנא הגרח"ע בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' ס"ה אות ט'. וביאר בזה ביאור נפלא בדברי תוס'
אצטט מלשונו:
"ושמעתי ליישב דברי התוס' בע"ז דף כ"ו.ב. בד"ה אני שונה, שכתבו והא דאמרינן עובדיה לווה ברבית מיהורם כדי לפרנס הנביאים,
משום דלפקו"נ הוי ומצוה. וכבר תמהו בזה מש"כ ומצוה, דהא רבית דאורייתא אסור משום מצוה ועי' בחכמת אדם מש"כ בזה.
ולפי מה שכתוב ויכלכל את הנביאים היינו ברוחה, כמש"כ 'ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו'.
ולהכי משום פקו"נ אסור ללות רק כפי הצורך לחיי נפש ולא יותר,אבל לכלכל ברווחה הוי מרבה בשיעורים ואסור מדרבנן, אבל רבית דרבנן
מותר משום מצוה ע"כ הוסיפו בדבריהם פיקו"נ ומצוה."
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים