לגבי הנושא שעלה כאן באשכול, אני מעלה מכתב ששלחתי בעבר לועדת הרבנים לביצור חומות הדת.
בעז"ה
לכבוד ועד הרבנים לביצור חומות הדת
אני פונה אליכם להציע רעיון שמתבשל אצלי כבר זמן רב. אני אברך פשוט, ולא בנוי להסתובב אצל רבנים ולארגן יוזמות, ולכן אני שולח לכם כי אתם שפועלים כל כך הרבה להרבות יראת שמים וקדושה, תוכלו לפעול גם בענין זה. אני כותב את הדברים כטיוטה ראשונית אליכם, ואשמח לדון בפרטים ולבנות משהו מסודר יותר. חשוב לי להדגיש שאני כותב מנקודת מבט של אחד שמכיר מקרוב את הדברים עליהם הוא כותב.
כידוע יש שני תחומים בהם התמודדות ציבורית רצינית בשנים האחרונות, מקומות העבודה והאינטרנט. נשים רבות יוצאות לעבוד במקומות שאינם ראויים מבחינת הצניעות או מבחינות נוספות, וכן האינטרנט נכנס לבתים רבים, מסיבות שונות. בשני התחומים הללו נעשית פעילות רבה באמצעים שונים, אולם עדיין יש מקום לעוד.
ישנה בעיה כללית, שההסברה על הסכנות במקומות העבודה וכן על דרכי ההתמודדות עם האינטרנט, לא נעשית בצורה מסודרת אלא בעיקר בכינוסים שונים. אברכים רבים לא משתתפים בכינוסים הללו, או שכבר מדובר לאחר מעשה, אחרי שכבר נמצאים עמוק בתוך העבודה, ולאחר מעשה קשה כפליים להשפיע, במיוחד שלפעמים מדובר בהקרבת ממון לא פשוטה.
בעיה נוספת, בעוד הבנות לומדות כבר בצעירותן את המקצועות, וחלקן אף עובדות לפני החתונה בעבודות שונות, ולרוב חידדו אצלם את המודעות לסכנות השונות, לרוב אצל בחורי הישיבות הנושאים הללו לא מדוברים, ובצדק כי הם אינם שייכים לענין. וישנה תופעה מצויה, שעולה נושא הדורש דיון בבית זוג צעיר, ובעוד האשה דעתה לחומרא כי היא שמעה רבנים ומרצים על הבעיות, דעת הבעל היא לקולא, ואדרבה הוא מזלזל במה שהכניסו לה לראש בסמינר, וכדו' וכדו'. (כמובן שחלילה אין זה כל בחורי הישיבות, אבל דיינו ברבים שנוהגים כך). הסיבה לכך נובעת גם מהאופי הציינתי של הבנות אל מול האופי המורד יותר של הבנים, אבל ישנה סיבה פסיכולגית נוספת. כל בעל לא אוהב שאשתו מגיעה אליו עם דרישות רוחניות, ובאופן טבעי הוא מזלזל בדרישות הללו, וממעיט מערכם. לאשה קל לקבל מבעלה הנחיות רוחניות, לבעל קשה לקבל זאת מאשתו.
מחמת כך חשבתי אולי להציע רעיון חדש. לארגן כינוסים מסודרים לבחורי ישיבות מאורסים, ובהם תינתן לבחורים סקירה והכוונה על המציאות בעולם העבודה וכן בענין האינטרנט. תקופת האירוסים הינה תקופה שאוזן הבחורים פתוחה לשמוע, ויתכן שזו הזדמנות מתאימה להכין את הבחורים לקראת עתידם כאברכים צעירים. הכינוסים יערכו בגיבוי של הישיבות הקדושות, וכך הדברים יקבלו משנה תוקף.
ההכוונה צריכה להיות פרקטית ויעילה ופחות דברי מוסר וכיבושין. כמה שיותר פרקטית ופתוחה. אולי כדאי להכין גם דף סיכום, שיהיה אפשרות לתזכורת וחזרה על עיקרי הדברים. (את חכמי ישראל הייתי ממליץ לשאול, האם כדאי לחשוף את הבחורים למקרי חמורים יותר שארעו, וגם בהם יש כמה רמות. אינו דומה סיפור על מקרים של נגיעה אסורה ארעו לא פעם ולא פעמיים, לסיפור על קשר אסור שנוצר או מקרי זוועה חריגים שארעו). או שיתכן ואין טעם לחשוף סיפורים אלא להעמיד את עצם ענין הצניעות, אל מול המציאות המורכבת של עבודה.
אני כותב כאן רשימה קצרה של עיקרי הדברים שלדעתי ראוי להעביר לבחורים בצורה חדה וממוקדת.
מקומות עבודה
בעשרות שנים האחרונות בהכוונת רבותינו הנשים נוטלות חלק מרכזי בעול הפרנסה, כדי שהבעלים יוכלו לעסוק בתורה ובעבודת ה'. בעבר רוב הנשים עסקו בהוראה וכדומה במשרות שהיו במוסדות הציבור החרדי. עם גדילת הציבור, נוצר מחסור במשרות, ומשום כך בהוראת רבותינו נפתחו תחומי לימוד נוספים בסמינרים, כמו מחשבים, ראיית חשבון, וכך יש אפשרויות רבות לבנות, כדי שכל אחת תוכל למצוא משהו שמתאים לה. וב"ה נשים רבות מסייעות בעול הפרנסה, ואלפי אברכים שוקדים על תלמודם ועובדים את ה' ית'. אם זאת חשוב לדעת עול הפרנסה מוטל על הבעל, הוא מתחייב לה בכתובה לזונה ולפרנסה, והאשה בטוב לבה עושה מעבר לחובתה כדי שהבעל יוכל ללמוד תורה, והבעל חייב להכיר בעובדה הזו ולהעריך את אשתו על המאמץ המיוחד שהיא עושה. יש בעלים שמסתכלים על תפקיד האשה כמשהו מובן מאליו וצריך לדעת שזה לא כך, ועל הבעל להעריך את אשתו, וחשוב לומר לה זאת בפירוש, ומתוך כך גם להבין ולסייע בעול הקשה המוטל על האשה שהוא מעבר לתפקיד העיקרי שלה להיות עזר כנגדו ואמא שמגדלת את בניה לעבודת ה' ולשאר צורכי החיים.
בעיות במקומות עבודה
שוק התעסוקה הוא גדול מאד. הרבה אפשרויות עבודה, הרבה סוגי מעסיקים, והמון תחומים.
המציאות היא שישנם מקומות עבודה בעייתים מאד. בדרך כלל הבעיות הם בתחומי הצניעות, יש מקומות עבודה של חילונים, שההתנהגות שלהם שונה. הקשר בין נשים לגברים במקומות רבים הוא לא ראוי, והרבה פעמים הוא קשר אסור לחלוטין. אנחנו יודעים שהיסוד של כל קיום התורה זה המשמרת למשמרתי, אנחנו מתרחקים ונשמרים. אצלינו הקשר היחיד בין איש לאשה הוא בין בעל לאשתו. ואצל אלו שאינם שומרי תורה ומצוות, אין בעיה ביחסי חבירות שונים. חשוב מאד להדגיש שלא רק אנשים חילונים אלא גם שומרי תורה ומצוות לצערינו לא כולם מתנהגים כמו שהקב"ה רוצה, וצריך לדעת שיש מקומות רבים שיש התנהגות לא נאותה בין העובדים. לא מדובר כאן על גילוי עריות אלא על צורת התנהגות לא ראויה, אבל כדי לא להגיע לאיסורים חמורים הדרך הוא להפקיד על כל ההפרדה והצניעות.
עלינו לשים לב בעוד כל מסלול החינוך, הכל נעשה בהפרדה מלאה, כשמגיעים למקומות עבודה, יש מקומות רבים שיש בהם גם גברים וגם נשים ועלולים להיות בעיות רבות.
הקשר בין גברים לנשים במקומות עבודה צריך להיות טכני בלבד, עם נימוס בסיסי, כמו שאנחנו יושבים מול פקידה בבנק, ולא מעבר לכך. כמו כן צריך לשים לב לכל הלכות יחוד, ויתכן שיש מקומות עבודה רבים שיש בעיה הלכתית של יחוד.
אבל הבעיות הם לא רק בנושאי צניעות, לעיתים יש חברה חרדית מודרנית שמשפיעה לרעה, אנחנו יודעים שהציבור החרדי כולל בתוכו סגנונות שונים, איננו מדברים כאן חלילה נגד קבוצה מסוימת, אבל כל אחד צריך להכיר את מקומו, את היראת שמים שלו, וממילא את הסביבה המתאימה לו.
צריך לדעת שיש מקצועות שמצוי בהם יותר בעיות כמו תיכנות וכדומה, אבל לא רק גם למשל אשה שעובדת בתחומי המזכירות יכול להיות בעיות רבות. נכון שבתחומי ההוראה בדרך כלל יש פחות בעיות, אבל בכל תחום צריך לבדוק.
כמה נקודות חשובות בענין.
1. הבעל צריך לדעת שהאחריות היא עליו. הוא שולח את אשתו לעבוד, הוא לא יכול להטיל את האחריות עליה. הוא אחראי לראות ולבחון שמקום העבודה מתאים עבורה. בעל ששקוע בלימוד ולא יודע מה קורה במקום העבודה של אשתו, הוא מתנהג בצורה לא נכונה.
2. הנקודות שצריך לשים לב עליהם. הן בעיקר מבחינת גדרי הצניעות, היחס בין הבנים לבנות, בין בעל הבית (בוס) לבין העובדות, וכן בעבודה עם אינטרנט האם הוא חסום, צריך לדעת שכל גדולי ישראל אסרו לחלוטין את השימוש באינטרנט פרוץ גם לצורכי עבודה. ואפשר להתייעץ עם הועדה בנוגע לאפשרויות החסימה.
3. לגבי הצניעות, יש נקודות שאפשר לבדוק בקלות יותר כמו למשל אשה יחידה במשרד של גברים, אשה חרדית במשרד חילוני, כל בר דעת מבין שזה לא ראוי, ופעמים רבות יתכן שגם אסור מדינא. בדרך כלל מומלץ לעבוד במקום שיש קבוצה חרדית, וגם חרדים צריך לשים לב, יש היום מה שנקרא 'חרדים מודרניים', הם מצד אחד חרדים אבל מצד שני מתנהגים בהרבה פחות ממה שאצלינו רגילים. לפעמים יש דברים שצריך קצת יותר להתבונן, לפעמים יש מקומות שאמנם יש קבוצה חרדית אבל עדיין יש התנהגות לא ראויה, הרבה פעמים בעל הבית מתנהג בצורה לא נכונה כלפי העובדות, מדבר בפתיחות אסורה, ולכן צריך לבחון את הרוח של המקום, לפעמים כשמגיעים לראיון אפשר לשים לב איך בעל הבית מתנהג. אם יש מישהי מהמקום שניתן להתקשר לברר, כדאי מאד לעשות זאת ניתן לקבל הרבה מאד מידע בצורה זו. באותה מדה בעל יכול להתייעץ עם חבר שלו על כשרות מקום העבודה של נשותיהם.
כללו של דבר, לא הכל מותר בשביל השתדלות לפרנסה.
4. אם רואים שהמקום לא מתאים מבחינה רוחנית, צריך לדעת שהקב"ה לא חפץ בהשתדלות הזו, והקב"ה יעזור. אנחנו מאמינים שיש בורא עולם שהוא מנהל את העולם, ותפקדינו הוא רק לעשות את ההשתדלות, הרבה פעמים האשה מהססת לעשות זאת, והבעל צריך להיות מי שנותן את הגיבוי המלא, שאנחנו עושים את רצון ה', ואם זה לא רצונו אז נוותר על כך. אבל הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב לפני שבודקים את גובה המשכורת, לראות ולחשוב האם מקום העבודה מתאים לאשה יראת שמים או לא.
5. אותו דבר, אם אשה כבר עובדת במקום מסוים ומרגישה שמשהו לא מתנהל כמו שצריך להיות. יש פתיחות מידי, יש דיבור פתוח מידי, יש התנהגות שבת יראת שמים לא צריכה לחוות. אז צריך לבדוק, לפעמים אפשר לטפל בזה, ולפעמים אין ברירה אלא לעזוב את מקום העבודה, אבל האשה חייבת לספר לבעלה, והוא חייב לשאול אותה ולהתעניין על ההתנהלות במקום, והם ביחד חייבים להיות מודעים לענין.
6. אם יש ספיקות צריך לגשת לרב ולשאול. ולא הכוונה שעל כל שאלה צריך לרוץ לרב חיים או לרב גרשון, אלא אפשר לגשת לרב השכונה ולהציע את הספק. צריך לדעת שהיום יש לרבני השכונות הרבה ידע בתחומים הללו, והם בשמחה ישקלו בכובד ראש את הצדדים, הרבנים מודעים היטב לצורך הפרנסה מחד ומאידך לבעיות הקיימות, לפעמים יהיו להם רעיונות לפתור בעיות באופן נקודתי ולפעמים הם יאמרו לוותר על העבודה, אבל חייבים לשאול, אסור בשום אופן להזניח את הספיקות. ובאמת בתחומים הללו מאד כדאי לעשות רב, או אפילו יהודי תלמיד חכם שבקי במציאות, לברר ולשאול.
אלו עיקרי הדברים, יתכן מאד שיש מקום להגדיר יותר את הכל בחדות, כפי שיראה לכם לנכון. אבל הרעיון בעיקרו נראה לי חשוב מאד וגם תועלתי מאד. בענין האינטרנט עדיין לא כתבתי כי הוא מורכב יותר, מכמה סיבות.
אשמח אם תעברו על הדברים, וכן לשמוע את דעתכם באופן כללי. תודה רבה, ויהי ה' אלוקינו עמנו.