מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בנות צלפחד

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

בנות צלפחד

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 08, 2018 5:29 am

פרק כו פסוק לג: וּצְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה:

פרק כז פסוק א: וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה:

ופירש״י מחלה נעה וגו'. ולהלן הוא אומר ותהיינה מחלה ותרצה (במדבר לו, יא), מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שנה את סדרן.

ויש להעיר,חדא, מדוע בפסוק לג כתב קרא מחלה ונעה(עם ו׳) חגלה(בלי ו׳) מלכה(בלי ו׳) ותרצה. ובפסוק א כתב קרא מחלה נעה (בלי ו׳) וחגלה(עם ו׳) ומלכה(עם ו׳) ותרצה.
ועוד, מדוע פירש״י על פסוק א ולא פירש כן לעיל בפסוק לג.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: בנות צלפחד

הודעהעל ידי דרומי » א' יולי 08, 2018 10:52 am

על השאלה השניה (למה מתעכב רש"י דוקא בפעם השניה ולא בפעם הראשונה) מדבר בספר 'ביאורים לפירוש רש"י על התורה' במקום.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בנות צלפחד

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 08, 2018 8:03 pm

יישר כח גדול!

אשמח אם תוכל לשלוח מש״כ שם.

אגב, בע״ה מצאתי בספר משכיל לדוד (פרדו) פרשת פנחס שהרגיש בזה. ע״ש. וע״ע בספר תורה תמימה פרשת מסעי מש״כ בזה.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: בנות צלפחד

הודעהעל ידי דרומי » ב' יולי 09, 2018 10:54 am

"ותקרבנה בנות צלפחד .. ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה" (כז, א)
"מחלה נעה וגו' – ולהלן הוא אומר 'ותהיינה מחלה תרצה'. מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שינה את סדרן" (רש"י)

לכאורה לא מובן:
כאשר קיימת סתירה בין שני פסוקים, מיישב רש"י את הסתירה כאשר נוצרת הסתירה, זאת אומרת, רק כאשר מגיעים לפסוק השני שהוא יוצר את הסתירה. כי כאשר לומדים את הפסוק הראשון הרי עדיין לא קשה מאומה.
וכפי שרואים בעניננו גופא – הרי סדר הבנות כמו שנמנה כאן נכתב בפסוק כבר קודם לכן ; ושם רש"י לא ראה צורך להזכיר את הסתירה מהפסוק להלן וליישבה. למה איפוא כאן, בפעם השניה שהתורה מונה את הבנות, רואה רש"י צורך להזכיר שקיימת סתירה מפסוק עתידי וליישבה, ואינו ממתין עם זה עד שנגיע לפסוק שם (בסוף פרשת מסעי)?!
ויש לבאר :
הקושי שעומד בפני רש"י אינו (רק) הסתירה שעתידה להתעורר כאשר נגיע לפסוק מאוחר יותר, אלא (בעיקר) קושי בפסוק כאן עצמו, בהיותו הפעם השניה שבה מונה התורה את בנות צלפחד בסדר זה:
כיון שהתורה כבר מנתה קודם לכן (בפרשתנו גופא) את בנות צלפחד – למה היא צריכה לחזור על כך ולומר שוב "ואלה שמות בנותיו", בשעה שהן ידועות לנו מקודם לכן?
ועל כך מפרש רש"י – "ולהלן הוא אומר 'ותהיינה מחלה תרצה'", שהחידוש כאן בסדר הבנות הוא (לא לגבי הפסוק הקודם, שהרי שם נאמר באותו סדר עצמו, אלא) לגבי הסדר "מחלה תרצה" כמו שהוא כתוב "להלן". ולכן מונה כאן הפסוק את שמות הבנות עוד הפעם, כדי להדגיש בפנינו על ידי שינוי הסדר מכאן לשם, ש"כולן שקולות זו כזו" .


[אך עדיין יש לשאול: הרי ניתן ללמוד שכולן שקולות משינוי הסדר לעיל לגבי פרשת מסעי, ואם כן נשאלת שוב השאלה – למה נמנו כאן?
ויש לומר:
אם היו נמנין רק לעיל ובפרשת מסעי, היינו אומרים שלעיל, שם נאמר "וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות", נמנות הן לפי סדר לידתן (כפי ש"היו לו"); ואילו בפרשת מסעי, שם נאמר "ותהיינה מחלה תרצה .. לבני דודיהן לנשים", הן נמנות לפי סדר נישואיהן. לכן נמנות כאן עוד הפעם, והיתור המיוחד מלמדנו שטעם השינוי הוא להודיע שכולן שקולות].

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: בנות צלפחד

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' יולי 28, 2019 8:13 am

לו, יא ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד.

ופירש"י:
מחלה תרצה – כאן מנאן לפי גדולתן זו מזו בשנים, ונשאו כסדר תולדתן, ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו.


וצ"ב אם מנאן כסדר חכמתן איך שייך לומר ששקולות זו כזו, ובאמת הרי זוהי מחלוקת בב"ב קכ, א ומאן דאמר הא לא אמר הא.

ולכאורה ט"ס היא וצריך לגרוס או מגיד ששקולות זו כזו, וכ"כ בספר בעי חיי על רבינו בחיי להגר"י שור זצ"ל מקוטב (י"ל בתוך 'משנת יעקב' מוה"ק תש"ן), ועדיין צ"ב שגם התיקון נשמע דחוק.

והרב יעקב לויפר שליט"א השיב בזה: קושיא טובה מאוד. מעיון במהדורת 'כתר תורה' לא מצאתי נוסח שמשנה הגירסה, אבל עדיין צריך לבדוק בכתבי יד שאתי ואין זמני מאפשר כרגע. וראיתי עוד שבספר זכרון לר"א בקראט מפרש 'ומגיד' שזה פירוש נוסף, כאילו כתוב 'דבר אחר'.

והרב יהודה זייבלד כתב: שמא י"ל שמגיד שאחר שלגדולה בשנים יש מעלה על פני הצעירה ממנה, היו שקולות זו כזו כיון שבסדר החכמה היה להיפך, וצירוף ב' המעלות הוא שגרם לכולן להיות שקולות, ולולא כן, אם הצעירות היו חכמות עוד יותר לא היה הכתוב כאן מקדים הבכירות אלא חולק כבוד לחכמות, ואם היו חכמות פחות היה חולק בכל מקום כבוד לבכירות. ודוק.

שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: בנות צלפחד

הודעהעל ידי שמואל דוד » א' יולי 28, 2019 8:19 am

עיין גור אריה:
ומלמד ששקולות. זהו פירוש למה מקדים פעם זאת ופעם זאת, לומר ששקולות היו. ואף על גב דקאמר שבכל מקום מקדים אותן לפי חכמתן, וכאן לפי תולדתן, מכל מקום אם לא שקולות היו, קשיא למה לא מנאן תמיד לפי חכמתן, או בכל מקום דרך תולדתן, כמו כאן, אלא ששקולות היו, דאף על גב דאחת מהן גדולה בחכמה או בשנים, אחרת היה לה מעלה אחרת, עד שהיו שקולות זו כזו. ומכל מקום בפירוש זה לא סגי, לומר שלכך מקדים פעם זו ופעם זו לומר ששקולות היו, דזה אינו, דהא בכל מקום - חוץ מכאן שמנאן לפי לידתן - מנאן בכל מקום בסדר אחד לפי חכמתן, ואם אתה אומר דלכך משנה סדרן לומר ששקולות היו, אם כן לא הוי למנותן תמיד בסדר אחד לפי חכמתן, רק פעם להקדים זו ופעם זו, ולא בסדר אחד. אלא שמנאן תמיד לפי סדר חכמתן, ובכאן לפי סדר לידתן, רק מה שלא מנאן תמיד לפי סדר לידתן או חכמתן - היינו שבא להגיד ששקולות הן, ואין קדימה בהן, כיון שכל אחת שקולה כמו אחרת. ואין קשיא כלל למה פעם זו ופעם זו, כיון שהם שקולות. ומה שמנאן כאן לפי סדר תולדותן, ובכל מקום לפי סדר חכמתן, שכיון שאין חילוק בהן איזה מקדים, מנה אותן דרך תולדותן כמו שדרך בכל מקום למנות, או דרך חכמתן כמו שדרך בכל מקום למנות כך. ואם היה בכל מקום מונה אותן דרך חכמתן או תולדתן, לא ידענו ששקולות הם:‎ברוך ה' לעולם אמן ואמן (תהלים פט, נג):‎יהי שם ה' מבורך לעולם אמן ואמן (ר' תהלים קג, ב):‎סליק ספר במדבר:

מילה בסלע
הודעות: 95
הצטרף: ד' מאי 06, 2015 7:54 pm

Re: בנות צלפחד

הודעהעל ידי מילה בסלע » ג' אוגוסט 06, 2019 5:49 pm

בדברי רש"י על בנות צלפחד. על פי דרכו של הגור אריה המובא לעיל, שהסדר השונה מלמד גם שהיו שקולות, אחת גדולה בחכמה או בשנים ולאחרת היתה מעלה אחרת, יל"פ עוד. עי' בכס"מ הל' ממרים פ"ב לגבי ריב"ז שהיה גדול מיונתן בן עוזיאל בחכמת התורה ולכן התמנה לראש הסנהדרין ואילו יב"ע היה גדול מכל תלמידי הלל בחכמות אחרות כמעשה מרכבה כו', כיו"ב י"ל כאן שכשהכתוב עוסק בשאלתן של בנות צלפחד מקדים את היותר חכמות בחכמת התורה ראשונה ראשונה קודם, אבל כשהכתוב עוסק בנישואיהן מחשיבן לפי סך הכל של חכמתן, ובכך הסדר שלה שונה, כמו שיב"ע נחשב לגדול מתלמידי הלל בסך הכל של חכמתו.
ועיין שפת אמת לאבות פ"ב מ"ח, שהמחלוקת אם ר' אליעזר בן הורקנוס, שהוא בור סוד כו', מכריע את הכף את שאר תלמידי ריב"ז, או אלעזר בן ערך שהוא כמעין המתגבר, תלויה אם סיני עדיף או עוקר הרים, עכ"ד. אמנם הגמ' בהוריות שהסתפקו אם סיני עדיף, מיירי לגבי מינוי כראש הבי"ד ובית המדרש, אבל לגבי מעלתם וחשיבותם כשלעצמם, י"ל ששניהם שווים, כיו"ב י"ל לגבי בנות צלפחד שלכל אחת היתה מעלה בסוג חכמה בתורה וכל מנין היה לפי סדר מעלה שונה. ויש לרמוז זאת במ"ש חכמניות היו, דרשניות היו, כענין סיני ועוקר הרים.
ובשפ"א שם כתב דלענין לב טוב לכו"ע קימל"ן כר' אלעזר בן ערך, דזה תלוי בסברא והיינו עוקר הרים. ולפי"ז יל"פ מש"כ תוס' בב"ב קמג: שרק במילי דב"ב הלכה כרבה לגבי רב יוסף, ולדעת הרשב"א בשו"ת ח"א סי' שכד, בכל סדר נזיקין הלכה כרבה, ויל"פ ששם העיקר תלוי בסברא.
עוד כתב שם בשפ"א שהגמ' בהוריות מיירי כשצריכין לאחד מהם להצלה או לשאר דברים, אבל מ"מ י"ל שיש עוקר הרים כל כך שיודע יותר מסיני מחמת החריפות שלו. ר"ל שאמנם לענין הצלה כו' י"ל שמי שהוא בעל משניות ובעל שמועות (רשב"ם ב"ב קמה:) ולהוראה ולהצלה הוא צורך הציבור יותר, מאחר שהוראותיו יותר מבוררות וכמש"כ הר"י מיגש בשו"ת סי' קיד, לכן הוא עדיף, אבל מ"מ מעלת עוקר הרים שיודע לחדש ולברר יותר הלכות ממה שיודע הסיני, יש לו חשיבות כחכם שהוא סיני.
ועיין ביבמות דר' יוסף חריפא סכיניה. ויל"פ שהיה חריף ללמוד מהמשניות כו' וזוהי מעלת סיני שבו, ועל כך אמר (בסנהדרין מד.) על עצמו "ורב תבואות בכח שור", שמעיונו חידש הלכות מלבד עוצם בקיאותו. וכעין מ"ש ר' חנינא בב"מ "מהדרנא ליה מפלפולאי". (עיין מהר"ל בדרוש על התורה על מ"ש כשור לעול כו'.)

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בנות צלפחד

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 08, 2021 5:46 pm

מילה בסלע כתב:ועיין שפת אמת לאבות פ"ב מ"ח, שהמחלוקת אם ר' אליעזר בן הורקנוס, שהוא בור סוד כו', מכריע את הכף את שאר תלמידי ריב"ז, או אלעזר בן ערך שהוא כמעין המתגבר, תלויה אם סיני עדיף או עוקר הרים, עכ"ד.
וקדם לו במחזור ויטרי שם.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים