יהודי טבעי כתב:אני מסכים עם דבריך, ואיני רואה שהם חלוקים על דבריי.
אבל אני רוצה עכשיו להוסיף עוד נקודה שאינה ברורה בדברי הרמב"ן, אבל לכאורה היא פשוטה.
מלבד ההנהגה בשם א-ל שד-י דהיינו נסים נסתרים, שזו ההנהגה עם האבות ועם כלל ישראל בכל הדורות,
יש את הנהגת המשפט והדין של כל באי העולם, ונראה שזה לא נכלל בדברי הרמב"ן של נס נסתר, אלא זו הנהגת העולם הרגילה שה' מנהיג את העולם בדרכי הטבע אבל בדין ובמשפט, מעשיר לזה ומוריש לזה, משפיל לזה ומרומם לזה, שכל זה אינו נס נסתר אלא הנהגת דין ומשפט בשם 'אלוקים', שאף ששם אלוקים הוא בדרך הטבע, אבל גם זה מתנהג בדין ובמשפט, וככתוב כי אלוקים שופט זה ישפיל וזה ירים (תהילים עח, ה).
אלא שלאבות ולעם ישראל יש הנהגת נס מיוחדת בשם 'הוי"ה', ואלו הם הנסים הגלויים, ויש מידה ממוצעת של נס נסתר שהוא 'א-ל שד-י'.
ויש חלק נוסף שהם חוקי הטבע הקבועים, כגון כח המשיכה וכדו' לא רק שאינם ניסים, אלא גם אינם בכלל ההנהגה אלא הם מכלל היצירה כיון שאלו חוקים קבועים. ורק הדברים המשתנים הם בגדר מנהיג, כגון הגשמים והחיים והעושר והחולי והגדולה, זה מכלל מנהיג. ועדיין זה בדרך הטבע מידת הדין וסדר המשפט.
נמצא שיש ארבעה מדריגות חלוקות בהנהגת ה'.
א. היותו בורא ויוצר חוקי הטבע הקבועים
ב. מנהיג בדין ובמשפט - שם אלוקים
ג. מנהיג בנס נסתר - שם א-ל שד-י
ד. מנהיג בנס גלוי - שם הוי"ה
הרי כתבת שהנהגתו ית' עם ישראל הוא בשמו הגדול והבאת ראיה מיציאת מצרים שהוא הנס הגלוי.
ועל זה חלקתי עליך, שאין הניסים הגלויים ההנהגה הקבועה עם ישראל, אלא בניסים הנסתרים ינהיגם והם יורו על הגלויים, ולהלן אפרש.
תוספת דבריך, נאמרו מפיכם או מפי כתבם של רבינו?
כי לדעת רבינו הדברים שכתבת אינם נכונים.
(ונ"ל שכוונתך לחלק בין עולמי עולמים, ודברים אלו אולי רמוזים הם בדבריו מעט מזעיר פה וזעיר שם (ובלי ראיה ברורה שזה כוונתו הלא רמזיו נתונים לשיעורא דלבך) בעניינים שונים, או שכתבם בחיבוריו בענייני הסוד ואין לי חלק בנסתרות, אבל לא כתבם בחיבוריו הרגילים.
ובכלל הלא אינו מן הראוי להאריך בפורום הנכבד הזה בענייני שמות ה', בפרט לדידי שדעתי בדעת רבינו (ושמות ה' מאן דכר שמיה) פחות בהרבה לאין שיעור מטיפה מן הים הגדול.
הלא איפה כתב רבינו שאין הטבע מכללי ההנהגה הלא דעת רבינו מפורש לא כדבריך הבאתי מקורות לעיל בעניין השגחה הכללית.
וכן מפורש בדברי רבינו שהנהיג עם האבות בניסים הנסתרים ולא בשמו הגדול.
ברור שלדעת רבינו שכל המקרים לכל אדם הם בניסים הנסתרים. אבל בצדיקים ולכלל ישראל (על צד הכלל, ולא לכל איש פרטי מישראל, כי למי שלא נמנה בכלל הצדיקים לא ימנה בכלל הנהגה זו) אף ברשע הרע הגמור, התמדת הניסים הנסתרים יהיו למופת ופלא עד כי דרכו יורה על הניסים הגדולים, אבל עדיין ניסים נסתרים הם מצד עצמם, רק הרצף וההתמדה יורה מהחיצון לפנים מה פעל אל.
יסוד העניין עליהם מבוסס דבריך נמצא בדברי רבינו (יש לעיין קודם בדברי ראב"ע שרבינו נוטה לדעתו ע"ש) בראשית יז א, ובשמות ו א(ובהמשך בפרשת בא בחוקותי, ובשער הגמול כדלעיל ) ע"ש ותבחין שמה שכתבתי נכון הוא בדעתו.
ע"פ הסדר שרשמת, אם תבחין ותרצה לנטות קו לתארהו כשרד תעשהו לעשותו כתבנית איש, סדר הדברים יהיו:
א. מנהגו של עולם - השגחה הכללית.
ב. הנהגת הניסים הנסתרים ע"פ הדין והגמול, שהוא הנהגת המקרים באדם- השגחה הפרטית.
(לאבות לצדיקים ולכלל ישראל (על צד הכלל, לאו דוקא כל איש פרטי מישראל) הניסים הנסתרים מצד התמדתם יהיו לאות ולמופת).
ג. הנהגת ניסים הגלויים- ניסים שיש בהם משום שינוי מנהגו של עולם, הם פלאות שיש בהם שינוי בטבע העולם.
ודי בזה.