*****************************************************************************
שהחריבו בית המקדש בעוונם
איתא בר"ה (יז, א),
אבל המינין והמסורות והאפיקורסים וכו' יורדין לגיהנום ונידונין בו לדורי דורות וכו', וכל כך למה לפי שפשטו ידיהם בזבול וכו'.
וברש''י ד''ה שפשטו, שהחריבו ביהמ"ק בעוונם.
וצ''ע אמאי קרי להו שפשטו ידיהם בזבול. ועי' במדרש רות רבה דחשיב לחיילי נבודכדנצר שפשטו ידיהם בזבול, ואיך אפשר להשוות פושעי ישראל שבעוונם נגרם חורבן המקדש לחיילי נבוכדנצר ששרפו את ביהמ''ק בידיהם.
ועוד צ''ע, תינח הנך דהוו בזמן שביהמ''ק היה קיים, אבל בברייתא משמע דמיירי ברשעים של כל הדורות.
ואשר נראה בהקדם מה ששמעתי בשם מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל, דעל הפסוק "לא תעשון כן לד' אלוקיכם", אמרו חז''ל [מובא ברש''י שם]: לא תעברו עבירות שלא יחרב עי''ז ביהמ''ק. והקשה הא מפסוק זה ילפינן נמי איסור מחיקת השם, ובגמ' בשבת ילפינן מדכתיב בלשון תעשון וכו' מעשה אסור גרמא מותר, ולכן מי שיש לו שם חקוק על ידו יורד וטובל כדרכו, ואף באופן שודאי ימחק, וא''כ צ''ע איך אמרינן כאן דאזלא על הרשעים שגורמים במעשיהם שיחרב ביהמ''ק.
וביאר דהא בזמן שחרב הבית יצתה בת קול ואמרה בית שרוף שרפת, וביאור הענין דעיקר החורבן אינו החורבן הגשמי של הבית אלא גלות השכינה, וזה לא נעשה ע''י השריפה אלא ע''י עוונות עם ישראל, וכמאמר חז''ל דעשר גלויות גלתה השכינה מבית לעליה וכו', וכל זמן ששרתה שכינה א''א היה להחריב את הבית, נמצא לפי זה שעיקר החורבן נעשה ע''י עבירות עם ישראל שדחקו רגלי השכינה, כביכול, ממקומה. ולכן אין זה נחשב כגרמא אלא כמעשה בידים, ואשר על כן אפשר לדרוש לא תעשון כן לד' אלוקיכם, לא תגרמו בעוונותיכם שיחרב ביהמ''ק. עכ''ד.
ואשר לפי זה אפשר להבין את דברי הגמ' שלכן נקראים פושעי ישראל שפשטו ידם בזבול שהרי על ידי העוונות דחקו רגלי השכינה.
אכן עדיין צ''ע, התינח אפיקורסים ומינים של דור החורבן שגרמו לחורבן ביהמ''ק, אבל הרי הגמ' מדברת על דינם של הרשעים שבכל הדורות, ומה ענינם לחורבן ביהמ''ק.
ועל כרחך צריך לומר שכיון שאמרו חז''ל שכל מי שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו (עיקר הדבר מבואר בערוך לנר ובשפ"א בר"ה על אתר. וראה עוד בהקדמת שו"ת ארץ צבי), ואיך אפשר לומר כן דהא אינו דומה מי שמחריב למי שאינו גורם שיבנה, אלא לפי המבואר שעיקר החורבן הוא דחיקת רגלי השכינה, א''כ לימדונו חז''ל שהקב''ה מקרב עצמו אלינו, שהשכינה רוצה לחזור למקומה, אלא שהמעשים הרעים של ישראל דוחקין אותה מלחזור, וכן הוא בכל דור ודור, אשר משום כך השוו רבותינו ז''ל את הרשעים שבכל דור לרשעים של זמן החורבן, שעל כולם נאמר שפשטו ידיהם בזבול.