מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"לך והבא ג' הדיוטות"

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

"לך והבא ג' הדיוטות"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוגוסט 13, 2019 9:09 pm

רבי דוסא היווני הוא בן דורו של מהרי"ל, חי לפני כשש מאות שנה, וכינויו "היווני" הוא על שם מוצאו מהעיר ויידין שבאיזור הבלקן (כיום בולגריה). רבי דוסא למד אצל המהר"ש, רבינו שלום מנוישטאט, רבו המובהק של מהרי"ל.

רבי דוסא הניח אחריו פירוש עשיר מאוד על התורה, שחלקים ממנו, בו הוא מצטט מתורת רבו הנ"ל, נאספו ע"י הרב שלמה שפיצר בסוף הספר 'הלכות ומנהגי מהר"ש'. כן התברר ע"י הרה"ג רבי חזקיהו בהגרי"ח סופר שקטעים רבים מתוך החיבור מובאים כצורתם בספר "מדרש תלפיות" לרבינו אליהו הכהן האיתמרי מאיזמיר בשם 'מכתיבת יד'.

הקטע הבא הנוגע לתחילת פרשתנו, ויש בו כמה גילויים מעניינים שכבר נידונו כאן, הוא בין הקטעים המצוטטים ב'מדרש תלפיות', ונלקט מחדש ע"י 'מתיבתא דרש"י' של רבי אהרן שפירא מפרדס כץ ורי"מ פלס ב'אמרי דוסא', שתדפיס ממנו קיבלתי היום מהגר"א שפירא שליט"א.

"יש ספרים שכתוב בהם [בתוך פירוש רש"י, וראה בעל הטורים]: דבר אחר, אתה יש לך רב להתיר, אבל אני אין לי רב להתיר לי נדרי. והקשה רבי שמעון האשכנזי בישיבת הרב אברהם בעיר וינא, והלא אמר רב חסדא בב"ב (קכ, ב) שהפרת נדרים בג' הדיוטות, ולמה לא קרא הקב"ה [ג' הדיוטות] ויתירו לו. ויש לומר לגבי הקב"ה אינו דרך כבוד ליקח ג' הדיוטות.
ואני דוסא היווני ב"ר משה זלה"ה מעיר וידיני כי ודאי אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, כיון שכתבת בתורתך 'וידבר משה אל ראשי המטות', ודרשינן מיניה שהפרת נדרים ביחיד מומחה, ואם אינו יחיד מומחה מיפר בג' הדיוטות... ומאחר שנתת לנו תורתך ומצוותיך בשביל שאתה מקיים אותם, כמו שמצינו שאומר 'וינח ביום השביעי', ולכך נתת לנו בשביל שאנו בניך, ואם כן כיון שאנו מקיימים זה הדין להפר בג' הדיוטות, כך אתה צריך לקיים ליקח ג' הדיוטות שיפרו לך נדריך, כדי שתתיר לי ואכנס לארץ.
מיד אמר הקב"ה למשה לך והבא ג' הדיוטות, הלך משה והביא יהושע וכלב ואלעזר. אמר הקב"ה אשאל לך דבר אחד ואחר כך אתיר נדרי, מאחר שנגאלו ישראל ממצרים על ידך, וניתן התורה לישראל ג"כ על ידך, ונקראת על שמך כמו שאומר זכרו תורת משה עבדי, ואחרי שזכית שנקראו הטובות שנעשו לישראל על ידך, תרצה עוד שיקרא טובה על ידך, שאם אקיים נדרי ותיקבר בחוצה לארץ יהיה כפרה לבני הגולה בזכותך, ויגאלו גם הם בביאת המשיח, כשתעמוד בתחיית המתים, ונביאם עמך לארץ, כי חיו גם הם בזכותך, או תרצה שאתיר נדרי ותיקבר בארץ ישראל ויאבדו כל בני הגולה. כי האבות הם קבורים בארץ, והם יגנו עליהם ויחיו כל בני ארץ בזכותם, אבל בני הגולה אין להם צדיק אחר גדול כמותך.
מיד אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, יקברו אלף וכיוצא בו בחוצה לארץ לבד שיהיה כפרה מתי חוצה לארץ. ולכן אומר הכתוב 'ויתעבר ד' בי למענכם', כלומר, בעבורכם שאציל אתכם בתחיית המתים אני נקבר בחוצה לארץ, כדי שיהיה לכם כפרה בביאת המשיח".

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: "לך והבא ג' הדיוטות"

הודעהעל ידי לענין » ג' אוגוסט 13, 2019 9:33 pm

מה שצ"ע הוא איך יהיו בכלל בני גולה. הרי אם משה רבינו היה נכנס לארץ, לא היה נחרב ביהמ"ק, וממילא לא היתה גלות אלא כל ישראל היו לעולם בארץ ישראל.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: "לך והבא ג' הדיוטות"

הודעהעל ידי לענין » ג' אוגוסט 13, 2019 9:38 pm

מה שעוד רואים פה בבירור כי למרות שזה מדרש'דיגע נוסח מכל מקום רבי דוסא לא קבלו בקבלה מהדורות הקדומים, אלא זה חידוש שלו, כמו שהוא כותב בפירוש. ומכאן תקיש לעוד הרבה דברים שהובאו בבעלי התוספות על התורה שאין הכרח למצוא להם מקור במדרשי התנאים, מפני שרבותינו הראשונים ז"ל בעלי התו' היו מחדשים בסגנון הזה מדנפשייהו.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "לך והבא ג' הדיוטות"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' אוגוסט 13, 2019 9:46 pm

לענין כתב:מה שעוד רואים פה בבירור כי למרות שזה מדרש'דיגע נוסח מכל מקום רבי דוסא לא קבלו בקבלה מהדורות הקדומים, אלא זה חידוש שלו, כמו שהוא כותב בפירוש. ומכאן תקיש לעוד הרבה דברים שהובאו בבעלי התוספות על התורה שאין הכרח למצוא להם מקור במדרשי התנאים, מפני שרבותינו הראשונים ז"ל בעלי התו' היו מחדשים בסגנון הזה מדנפשייהו.

אכן, זה חלק ממה ש'תפס' אותי בקטע הזה.
יש לציין שבחיבורו מביא ר' דוסא רבות מפירושו של ה'ציוני', ואכן ניתן למצוא כאן השפעה קבלית.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: "לך והבא ג' הדיוטות"

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' אוגוסט 13, 2019 9:59 pm

לענין כתב:מה שצ"ע הוא איך יהיו בכלל בני גולה. הרי אם משה רבינו היה נכנס לארץ, לא היה נחרב ביהמ"ק, וממילא לא היתה גלות אלא כל ישראל היו לעולם בארץ ישראל.


אולי על דרך מאמר חז"ל בעניין שלח נא ביד תשלח ואליהו הנביא

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: "לך והבא ג' הדיוטות"

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 15, 2019 12:03 am

לענין כתב:מה שצ"ע הוא איך יהיו בכלל בני גולה. הרי אם משה רבינו היה נכנס לארץ, לא היה נחרב ביהמ"ק, וממילא לא היתה גלות אלא כל ישראל היו לעולם בארץ ישראל.

אולם נראה לבאר כללות הענין באופן שלא רק שאין הדברים סותרים זה את זה, אלא שופכים אור בהיר ומשלימים זא"ז, וזאת בהקדם דברי הפרשת דרכים הידועים (דרך הקודש דרוש שמיני), ואלו דבריו בדילוגים.
במדרש מפני מה לא נכנס משה לארץ ישראל, כדי שיביא עמו לעתיד לבוא דור המדבר, שנאמר כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם מה טעם שם חלקת מחוקק ספון, משום ויתא ראשי עם, ע"כ.
מודעת זאת לעיני כל הקהל מעלת א"י כי רבה היא, באמת אמרו כל המרבה לספר בשבחה מגרעות נתן, וכבר האריך הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה אמר מר שהשגת השלמות הנפשיי, דהיינו לעבוד את ה' ולדבקה בו, אינו כי אם בא"י, לפי שאינה תחת שר אלא מושגחת ממנו יתברך, עיני ה' אלהיך בה דורש אותה תמיד.
ואשכחן לרז"ל דאמרו דזכותא דא"י מגנא ומצלא לבטל יצר הרע דעבודה זרה, כדגרסינן בסוגיא פ"ט דערכין וזה פריה, ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון וגו', אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא וכו', אלא דבעו רחמי על יצרא דעבודה זרה ובטלוהו ואגין זכותא עלייהו כי סוכה, והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא כתיב ישוע, בשלמא משה לא בעא רחמי דלא הוה ליה זכותא דא"י, אלא יהושע דהוה ליה זכותא דא"י אמאי לא בעא רחמי על יצרא דעבודה זרה ובטליה, ע"כ.
ובזה יובן מאמר הכתוב כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עובר את הירדן וכו', השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל וגו'.
דיש לדקדק באומרו כי אנכי מת, דאיך הוא נתינת טעם למה שרוצה להזהירם שלא יעבדו עבודה זרה, והלא אף אלו היה חי אלף שנים בדין הוא שיזהירם על מצות ה', וכבר הרגישו בזה המפרשים ותירצו, יע"ש.
אך לפי דרכנו הדברים כפשטן, שרמז להם משה שזה שאני מזהיר אתכם שלא תעשו לכם תמונת כל סמל, היינו משום כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עובר את הירדן, ואין אני יכול לבטל יצרא דעבודה זרה לפי שאין לי זכותא דא"י, שאם אני הייתי עובר את הירדן, לא הייתי צריך לומר לכם שלא תעבדו עבודה זרה, לפי שהייתי מבטל יצרא דעבודה זרה כדרך שעשו בימי עזרא...
ועל פי הקדמתנו נתנה ראש ליישב מאמר הפונה קדים. ויש לדקדק בו דאיך תלה מיתת משה רבינו בח"ל עם מה שבאים דור המדבר לעוה"ב...
ויראה דזה יובן עם מאי דאמרינן בפ"ה דנדרים האומר לחברו קונם לביתך שאני נכנס ושדך שאני לוקח, מת או שמכרו לאחר מותר, קונם לבית זה שאני נכנס שדה זו שאני לוקח, מת או שמכרו לאחר אסור.
וכתב הר"ן וז"ל, והוי יודע, דכי היכי דבית זה חמור מביתך לענין מכרו לאחר, הכי נמי ביתך חמור מבית זה לענין נפילה, דאם אמר ביתך שאני נכנס ונפל ובנאו אסור ליכנס בו, דכל שהוא ביתך משמע, ואם אמר בית זה ונפל אף על פי שחזר ובנאו מותר בו, דכיון דנפל אזדא ליה, עכ"ל...
נמצא דהרשב"א פליג עליה דהר"ן, דלהר"ן בבית זה כיון שנפל אזדא ליה ומותר ליכנס בו, ולהרשב"א אף בבית זה אם נפל אסור ליכנס בו...
הכלל העולה, דלהריטב"א האומר קונם לביתך או לביתי שאתה נכנס אם נפל מותר ליכנס בו, ומטעם זה באים דור המדבר לעתיד לבוא, משום דנחרב הבית וה' נשבע אם יבואון אל מנוחתי, והכונה היא, למנוחה זו אינם באים אבל באים למנוחה אחרת, אך אם לא היה נחרב בית המקדש לא היו יכולים לבוא לעתיד לבוא מפני השבועה שנשבע ה'.
עוד נקדים דאמרינן במדרש אלמלא היה משה רבינו נכנס לא"י לא היה נחרב בית המקדש, ולא היתה אומה ולשון שולטת בישראל, ע"כ. ויש לדקדק, מה שייכות יש בביאת משה רבינו ע"ה לא"י עם חורבן הבית.
ומזקנים אתבונן שאמרו שלא היה שולט אויב במעשה ידיו, וכמו שאמרו רז"ל בפ"ק דסוטה דרש רב חנינא בר פפא, מאי דכתיב רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה אל תיקרי נאוה תהלה אלא נוה תהלה, זה דוד ומשה שלא שלטו שונאיהם במעשה ידיהם, הדא הוא דכתיב טבעו בארץ שעריה דאמר מר משנבנה בית מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרסיו קרשיו בריחיו ועמודיו ואדניו, ע"כ.
ומיהו עדין יש לדקדק כפי דרך זה דאיך יחוייב שאם משה היה נכנס לא"י שהיה בונה בית המקדש תכף ומיד, והלא משעה שנכנסו לא"י עד שנבנה הבית עברו יותר מארבע מאות שנה עד אשר הניח ה' את כל ישראל מאויביהם. ואולי יאמרו שאם משה היה נכנס לא"י היה מזדרז הרבה והיה כובש את כל האומות תכף ומיד.
עוד יש לדקדק שלא היתה אומה ולשון שולטת בישראל מנ"ל, דאף דנימא שלא היתה שולטת יד האויב במעשה ידיו אפשר שהיה נטבע בארץ דומיא דשערים דדוד, שלא שלטה יד האויב במעשה ידיו, ושנוי בנביאים טבעו בארץ שעריה, ושלטו האומות בישראל.
אמנם לפי דרכנו יבוא על נכון, שכבר נתבאר שאם משה רבינו ע"ה היה נכנס לא"י היה מבטל יצרא דעבודה זרה. והדבר ידוע כי מה שגרם חורבן בית המקדש וגלות בא לעולם שגלינו מארצנו, היה בעון עבודה זרה, וכדכתיב כי קצר המצע מהשתרע ובפ"ה דשבת אמר רב יהודה אמר רב, אלמלי לא קבל דוד לשון הרע, לא נחלקה מלכות בית דוד ולא עבדו ישראל עבודה זרה ולא גלינו מארצנו, כלומר שבסיבת שנחלקה מלכות בית דוד עבדו ישראל עבודה זרה, דהיינו העגלים שהעמיד ירבעם, ובסיבת העגלים גלינו מארצנו.
וזהו כונת אומרם אלמלי היה משה נכנס לא"י לא היה נחרב בית המקדש ולא היתה אומה ולשון שולטת בנו, כלומר שאם היה משה נכנס לא"י היה מבטל יצרא דעבודה זרה, לפי שהיה לו זכותא דא"י, וכיון שהיה מבטל יצרא דעבודה זרה לא היה נחרב הבית ולא גלינו מארצנו.
וזהו כונת המדרש שהתחלנו, מפני מה לא נכנס משה לא"י כדי שיביא עמו דור המדבר, כלומר שאין דור המדבר באים לעתיד לבוא אלא בטענת למנוחה זו אינם באים אבל באים למנוחה אחרת, כלומר שיחרב בית המקדש ויבנה עוד, ובזה מקיים הקדוש ברוך הוא שבועתו שנשבע אם יבואון אל מנוחתי. ואלמלי היה משה נכנס לא"י היה מבטל יצרא דעבודה זרה ולא היה נחרב הבית, וא"כ לא היו דור המדבר באים לעתיד לבוא מפני השבועה שנשבע הקדוש ברוך הוא אם יבואון אל מנוחתי, אבל עכשיו שלא נכנס לא"י וגרמו העונות שנחרב הבית, לפי זה כשיבנה בית המקדש באים דור המדבר בטענה דלמנוחה זו אינם באים אבל באים הם למנוחה אחרת...
וזהו כונת רז"ל במה שאמרו אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, משה, אם יש אעברה נא אין כאן סלח נא, ואם יש סלח נא אין כאן אעברה נא, ע"כ. והדברים תמוהים, דאיך תלוי זה בזה. ולפי מה שכתבנו ניחא, שאמר לו ה' אם יש אעברה נא אין כאן סלח נא, לפי שאם משה רבינו עובר הוא מבטל יצרא דעבודה זרה לפי שיש בידו זכותא דא"י, וכיון שמבטל יצרא דעבודה זרה אינו נחרב הבית, וא"כ אין כאן סלח נא, לפי שאינם באים לעתיד לבוא מפני השבועה שנשבע אם יבואון אל מנוחתי...
וזהו כונת רז"ל באומרם אעברה נא, אמר הקדוש ברוך הוא למשה, שתי שבועות נשבעתי, נשבעתי לאבד את ישראל ונשבעתי שלא תעבור את הירדן, לבטל שתיהן אי אפשר, אם תרצה מאבד אני את ישראל ותעבור את הירדן, כיון ששמע משה כן, אמר מאה כמשה ימותו ואל תאבד נפש אחת מישראל, ע"כ.
ויש לדקדק דאיך תלוי זה בזה, דקאמר לבטל שתיהן אי אפשר ואחת מהם אפשר להתבטל, ובחר משה רבינו שתתבטל מה שנשבע ה' לאבד את ישראל, ומה שנשבע שלא יעבור את הירדן שתתקיים.
אך לפי מה שכתבנו ניחא, דמה שנשבע לאבד את ישראל היינו שלא יבואו לעתיד לבוא, דלשון אבידה צודק על זה וכדאמרינן בפרק חלק עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא שנאמר ויאבדו מתוך הקהל ובפ"ג דמכות אמרינן, אמר רב, מסתפינא מהאי קרא ואבדתם בגוים וכו', הרי שלשון אבידה נאמר על דבר שאין לו תיקון עוד.
ועל זה אמר השם למשה, אני נשבעתי לאבד את ישראל, דהיינו שלא יבואו לעתיד, וכדכתיב אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי, ואני נשבעתי שלא תעבור את הירדן, לבטל שתיהן אי אפשר, לפי שאם אתה עובר אתה מבטל יצרא דעבודה זרה ואין בית המקדש נחרב, ונמצא שדור המדבר אינם באים לעתיד לבוא, לפי שאין שום פתח לשבועת ה' שנשבע אם יבואון אל מנוחתי אם אין בית המקדש חרב וחוזר ונבנה, אם תרצה יאבדו ישראל ואתה עובר את הירדן, שאם אתה עובר מוכרח הוא שיאבדו ישראל.
ומשה רבינו בחר שמה שנשבע ה' שלא יכנס לארץ שתתקיים שבועה זו ולא תאבד נפש אחת מישראל, ומכיון שמשה אינו נכנס לא"י אינו מתבטל יצרא דעבודה זרה ובית המקדש נחרב, ואז לא תאבד נפש אחת מישראל, וכולם באים לעתיד לבוא, לפי שיש פתח לשבועת ה' לומר למנוחה זו אינם באים אבל באים הם למנוחה אחרת.
הכלל העולה ממה שכתבנו, שעיקר מיתת משה במדבר היה כדי שיחרב בית המקדש, וע"י זה באים דור המדבר לעתיד לבוא, לפי שיש התר לשבועת ה' שנשבע אם יבואון אל מנוחתי, ואמרינן דלמנוחה זו אינם באים אבל באים הם למנוחה אחרת, וכהריטב"א דאית ליה דאף באומר קונם ביתך, או ביתי, אם נפל הותר לו להכנס בו, ולא חל האיסור אלא באותו בנין דוקא,
עכ"ד.
ולפי דבריו עולים דברי רבי דוסא כהוגן, שהמכוון ב'בני הגולה' שיקומו לתחיית המתים היינו על דור המדבר, ופשוט.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: "לך והבא ג' הדיוטות"

הודעהעל ידי לענין » ה' אוגוסט 15, 2019 12:27 am

בשעה שכתבתי את הקושיא חשבתי על תירוץ זה והיה פשוט לי שאי אפשר לקרוא לדור המדבר 'בני גולה' (אודה שלא קראתי את כל הפרשת דרכים שהעלית, ואולי בדבריו כן מצאת שיקרא להם כן).


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים