ישראל אליהו כתב:יש כף החיים לגבי מ"ש הרשב"א "אינו בדין יפטור האינו חשוב את החשוב דרך גררא",
שכותב שמפשטות ספר חסידים משמע דלא כהרשב"א, ושכן משמע מהשמטת המחבר.
ומשמע שההשמטה היא משום ספר חסידים הנ"ל, דאל"כ לא יחלוק המחבר על הרשב"א.
טל) שם. אינו צריך לברך. מי שיש לפניו פרי ובירך עליו בורא פרי העץ ולא היה לפניו פרי אחר ואחר שבירך בא לפניו פרי אחר יותר יפה לא יאכל תחלה אלא מה שבירך עליו. ספר חסידים סימן תתמ"ז. והביאו כנסת הגדולה בהגהות הטור, מגן אברהם ס"ק ח'. ומיהו מה שכתב המגן אברהם שם דמיירי שהיה דעתו לפטור היפים דאם לא כן צריך לחזור ולברך על היפים יעו"ש, מלשון ספר חסידים לא משמע כן אלא אפילו לא היו לפניו בשעת ברכה ולא כיון להם כיון שברכתם כמו הפרי שבירך עליו נפטרו יעו"ש. והגם שכן כתב מרן ז"ל בבית יוסף בשם הרשב"א דאינו בדין שיפטור שאינו חשוב את החשוב אלא דרך כוונה והביאו מור"ם ז"ל לקמן סימן רי"א סעיף ה' בהגה יעו"ש, נראה דמרן ז"ל לא סבירא ליה הכי מדלא כתב זה בשלחן ערוך, וכן משמע מדסתם בסעיף זה וכתב דאם הביאו לו ממין אחר דאינו צריך לברך ולא כתב לחלק במין האחר אם הוא חשוב יותר מן הראשון או לא משמע דאין חילוק אלא כל שברכתו כברכת הראשון אין צריך לברך. והטעם נראה לי משום דהא דמקדימין החשוב או מין שבעה אינו אלא לכתחלה ולחיבוב מצוה אבל לא לגרום ברכה משום זה ודוק. ומיהו המחמיר שלא לאכול דבר שיש בו פלוגתא אם צריך לחזור ולברך תבא עליו ברכה:
כד) שם בהגה. ובלבד שיהיה דעתו גם כן עליו וכו'. משמע דאפילו אם היו שניהם לפניו בעינן שיתכוין עליו בפירוש לפוטרו ואם לאו אינו נפטר. וכן כתב בית יוסף בשם הרשב"א דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אלא דרך כונה יעו"ש. והביאו מגן אברהם ס"ק י"א. מיהו כבר כתבנו לעיל סימן ר"ו אות ט"ל דלדעת מרן ז"ל וספר חסידים משמע דכל שיש עוד מאותו המין שבירך עליו לפניו ואחר כך הביאו לו עוד אפילו לא נתכוון עליו ולא היה לפניו וגם הוא חשוב אינו צריך לחזור ולברך עליו יעו"ש:
דרופתקי דאורייתא כתב:כמעט ברי לי שהחיד"א עומד על זה, בשה"ג לא מצאתי, אבל זה נמצא באחד מספריו בוודאות, אני כותב זאת בתקוה שיבוא מישהו אחר וישיב האבידה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 162 אורחים