לפני כשישים שנה, בשנת תשי"ג הדפיס הגרד"צ הילמן את ספר ביכוריו, 'אגרות בעה"ת ובני דורו'. ספר זה היה חלוץ בתחום פרסום כתבי אבות חסידות חב"ד, בצורה המכונה 'מדעית', במובן של התחקות אחר מקורות הדברים, בירורים ובחינות היסטוריות. אכן הספר התפרסם בעיקר בשל הבירור הגדול והיסודי הנלווה אליו, אודות אוסף הכתבים הבדויים מן המקור הבדוי, המכונה 'הגניזה החרסונית'. שמאמינותן לא השאיר הרד"צ אבן על אבן. גם כעבור ששים שנה , בירור זה, הינו ראשון במעלה בסוגיא זו.
כבר בהקדמתו הזכיר רד"צ כי בידו חלק נוסף של חיבורו זה, אלא שהוא לא פרסמו מעולם. החלק השני הכיל, פסקי דינים של אדמו"ר בעה"ת אוסף אגרות של בנו האדמו"ר הרד"ב וגדולי תלמידי אדמו"ר בעה"ת, ועוד. חלקם נאספו ממקורות נדפסים, והוגהו לפי כתבי יד שהיו תח"י, ואחרים לא הופיעו - נכון לימים ההם - בדפוס מעולם.
גולת הכותרת של החלק השני היה אמור להיות: השלמות להשמטות בשו"ע הרב, וכן נוסח אחר לסימנים משו"ע הרב. לקטעים אלו הקדים הרד"צ מבוא על השתלשלות הבאת שוע"ר לדפוס. ועוד כמה בירורים סביב החיבור. [לימים נכתבו מאמרים מקיפים הרבה יותר, וכתבי יד רבים שהיו נעלמים אז, גלויים היום, אך עדין יש מן החדש בדברים].
כיום מצטיינת חב"ד באופן מיוחד בהדפסה וההדרה משוכללת, אבל בשנים ההם, בקושי נולדו כל הכותבים דהיום, (וכך כנראה נולדה המציאות שהאדמו"ר בעצמו היה אנוס ללחום את מלחמת הגניזה כנגד דברי הרד"צ, בהעדר אנשים הקרובים אליו עליהם יכל לסמוך) והרד"צ ומפעלו היה יחיד בתחומו.
במשך השנים, הוזנחה הדפסת החלק השני של הספר, ואט אט החלו עולים ונדפסים ע"י מוסדות ובטאוני חב"ד, כמעט כל האצור בחיבור זה, לרבות הקטעים החדשים והשונים של השו"ע. אם כי לא כולם. מן הסתם הרד"צ עיכב את הדפסת הדברים, מאהבתו שלימות ודקדקנות עד הקצה. תאוות פרסום וכבוד היו הדבר האחרון בסדרי העדיפויות שלו, וכך 'עזב לאחרים חילו'.
אך בכל זאת נשארו פרט ועוללות, ואלו נלקטו במאמר המצ"ב שהתפרסם בקובץ ישורון האחרון. הניתן בזה להורדה
מחמת המהירות נפלו כמה שגיאות דפוס, וחלקן הוכפלו בשיטת העתק הדבק וחבל.