כתבת 'וכי ס"ד שבמחשבה לא מקיים מצות ת"ת?'
והנה ד"ז הוא פלו' רבוואתא באו"ח סי' מ"ז ועי' ביהגר"א שם.
לאלמין אין אנו אחראין,
ע"ד הפתגם הידוע (לא יודע מהיכן הוא): "אין הקב"ה מונה דפים אלא שעות",
אוצר החכמה כתב:אלא שבכל פרט ופרט מפרטיה מתקיים מצווה
מגיב ומניב כתב:ראיתי הבוקר דבר חידוש שנוגע ממש ליסוד הנ"ל של רבינו הגר"א.
בספר כרם חמד (להגר"י רבינוביץ זצ"ל) עמ"ס ברכות עמ' סא בשם בעל חזון יחזקאל, ליתן טעם להא דבעלמא קיי"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה, אבל ת"ת שאני, שדבר שא"א להעשות ע"י אחרים דוחה ת"ת ומפסיק ממשנתו, וביאר דבת"ת כיון שכל תיבה ותיבה שלומד מתחיל מצוה חדשה של ת"ת, לכן אנו אומרים שבמקום להתחיל מצוה חדשה של ת"ת, מצוה זו שאינה מתקיימת ע"י אחרים עדיפא, משא"כ בעוסק במצוה שאינו מחויב להפסיק באמצע קיומה.
נשמע מאוד מחודש, הלא כן?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים