מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
אברך
הודעות: 349
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ש' ספטמבר 28, 2019 10:36 pm

בצעירותי בנו ר' דוד שליט"א היה תוקע אצלו.
זה היה מיוחד, תקיעות חלקות וישרות ללא שום נטיה.
הבנתי שבשנים האחרונות היה מישהו יותר צעיר, אין לי מושג מדוע החליפו.

איש וילנא
הודעות: 101
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 10:05 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש וילנא » א' ספטמבר 29, 2019 8:38 am

היה כתוב באחד מהאשכולות על הגר"ש זצ"ל שהנהגתו עד לראש השנה והנהגתו לאחר ר"ה היו שתי הנהגות נפרדות. שלאחר ר"ה היה יותר רגוע ונינוח. האם מישהו יכול להראות היכן דובר על זה באשכול?
יישר כח וכוח"ט.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוקטובר 02, 2019 9:14 pm

איש וילנא כתב:היה כתוב באחד מהאשכולות על הגר"ש זצ"ל שהנהגתו עד לראש השנה והנהגתו לאחר ר"ה היו שתי הנהגות נפרדות. שלאחר ר"ה היה יותר רגוע ונינוח. האם מישהו יכול להראות היכן דובר על זה באשכול?
יישר כח וכוח"ט.

לא זכור לי שכתבו, ואדרבה הרבה התריע על התפוגגות המתח אחרי ר"ה. אחפש בספריו ואעלה בל"נ.

מצליח
הודעות: 441
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מצליח » ד' אוקטובר 02, 2019 11:04 pm

איש_ספר כתב:
איש וילנא כתב:היה כתוב באחד מהאשכולות על הגר"ש זצ"ל שהנהגתו עד לראש השנה והנהגתו לאחר ר"ה היו שתי הנהגות נפרדות. שלאחר ר"ה היה יותר רגוע ונינוח. האם מישהו יכול להראות היכן דובר על זה באשכול?
יישר כח וכוח"ט.

לא זכור לי שכתבו, ואדרבה הרבה התריע על התפוגגות המתח אחרי ר"ה. אחפש בספריו ואעלה בל"נ.

אולם נוהג זה יסודתו בהררי קודש
קבצים מצורפים
דרכי חיים ושלום.PNG
דרכי חיים ושלום.PNG (46.42 KiB) נצפה 2171 פעמים

איש וילנא
הודעות: 101
הצטרף: ה' אוגוסט 20, 2015 10:05 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש וילנא » ד' אוקטובר 02, 2019 11:17 pm

איש_ספר כתב:
איש וילנא כתב:היה כתוב באחד מהאשכולות על הגר"ש זצ"ל שהנהגתו עד לראש השנה והנהגתו לאחר ר"ה היו שתי הנהגות נפרדות. שלאחר ר"ה היה יותר רגוע ונינוח. האם מישהו יכול להראות היכן דובר על זה באשכול?
יישר כח וכוח"ט.

לא זכור לי שכתבו, ואדרבה הרבה התריע על התפוגגות המתח אחרי ר"ה. אחפש בספריו ואעלה בל"נ.

ציטוט מתוך מאמר של הפרי יהושע בירחון האוצר
י. בכלל היה הבדל גדול בין הנהגתו לפני ר"ה ובר"ה, לעשי"ת ויוה"כ, שאם לפני
ר"ה אפשר היה לחוש בחוש את החרדה והאימה שהשרה על כל הנוכחים מאימת
הדין, בעשרת וביוה"כ ההנהגה הייתה יותר של חסד, ומיד במוצאי ר"ה כבר היה
אפשר להרגיש את הניחותא והאור על הפנים (ולפעמים אמר איזה מחשבה שהייתה לו
כשאמר תהלים בימים אלו, כגון, מה שאמר דוד המלך 'אדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש'.
מצייר, איך שבאמצע פגישה חשובה מלכותית, ניגש צורבא מדרבנן לדוד ושואל אותו איך הוגים
מילה פלונית עם מלעיל או מלרע וכדו', ודוד עוזב את כל המלכים והשרים ועונה אך ורק
לאותו צורב על שאלתו).

פרי יהושע
הודעות: 2957
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' אוקטובר 03, 2019 1:45 am

... כעובר מכסא של דין לכסא של רחמים
ופעם בקידוש בביתו, אמרתי לו כך כהנהגה שכביכול קיימת אצל איזה עובדים, ואישר לי כדרכו בשבת בהמהום שאכן זו ההנהגה אצלו.
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב ו' אוקטובר 04, 2019 5:52 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 03, 2019 8:05 am

יתכן שהיה איזה חילוק דק שבחושי החלושים לא זכיתי לעמוד עליו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5845
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוקטובר 03, 2019 8:41 am

בחוברת הנפלאה שיוצאת לפרקים ומחולקת בבתי כנסיות,
מופיע ציטוט מא' מספרי ר' שריה שהיצה"ר דואג תמיד להשרות אוירת שמחה ועליצות בעשי"ת ואוירת עצבות בחג הסוכות, יעו"ש.

לייטנר
הודעות: 4939
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לייטנר » ה' אוקטובר 03, 2019 4:31 pm

איש_ספר כתב:סבי ידע היטב מה משקלו של ספר הלל אומר, ואם חשש לדבריו, הרי זה רק משום שהדברים נראו בעיניו.
==============

בענין אחר.

כתב לי חכ"א מבני ביתו ונאמני רוחו של הס"ק זצ"ל כדברים הבאים:

דומני שהגיע הזמן לשרש את השמועה הבטלה שדבקה ברבינו ז"ל, כביכול היה מבלה את ימי ראש השנה בתקיעות של סרק בכדי לקיים 'יום תרועה יהיה לכם', כי לפי רוב פרסומם [וכמובן בתוספת נופך מיד ליד] חושבני שזה עלול להיות אחד החידושים המפורסמים ביותר של רבינו, בפרט כאשר יצטרפו לזה דברי חלומות וכו', וד"ל.
[כנראה לאור התרגשות הבעל תוקע והצורך להחזירו שוב ושוב כדי להשיג תקיעות ישרות, הפטיר לו רבינו כהאי לישנא שנתקיים בנו 'יום תרועה' כדי להפיס את דעתו, והשומע שמע וטעה].
כמה מצער הדבר, שדוקא רבינו ז"ל שכל ימיו יגע לחשב חשבונו של עולם בכל הנוגע להידורים ומידות חסידות למול חשש איסור וכו', דוקא בו דבק הכתם הזה, וכפי שאני מופתע לשמוע דבר זה מארבע קצוות הארץ כ"הנהגה" מובהקת של רבינו -- דברים בטלים ומבוטלים מעיקרא.
אחשוב כי צריך למצוא דרך מכובדת לפרסם הענין ברבים!!
עד שאמצא את הדרך, אעלה את הדברים בכאן.


אינני יודע מה היה מנהגו של הרב דבליצקי זצ"ל, אך ייתכן שהיה חיבור עם מנהגו של הגרי"מ חרל"פ לשמוע את כל התוקעים בשכונתו (ואם כן, בוודאי שגם אם לא היה זה מנהגו של הרב דבליצקי זצ"ל, לא ראוי לזלזל במנהג זה).

יוֹסֶפֶר
הודעות: 129
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יוֹסֶפֶר » ה' אוקטובר 03, 2019 9:35 pm

דברי רבינו הגר"ש דבליצקי זצ"ל בענין המדובר.
מתוך שומע ומוסיף ליום הכיפורים..

20191003_213118.jpg
שומע ומוסיף 1
20191003_213118.jpg (1.02 MiB) נצפה 1971 פעמים

20191003_213139.jpg
שומע ומוסיף 2
20191003_213139.jpg (1.03 MiB) נצפה 1971 פעמים

ידידיה
הודעות: 1089
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי ידידיה » ה' אוקטובר 03, 2019 11:30 pm

יוֹסֶפֶר כתב:דברי רבינו הגר"ש דבליצקי זצ"ל בענין המדובר.
מתוך שומע ומוסיף ליום הכיפורים..

20191003_213118.jpg

20191003_213139.jpg

מעניין איך נפרש לפי זה מדוע במדינותינו (כלשון הרמ"א) נהגו לשאת כפיים ביום הכיפורים אף שבכל ימי השנה נמנעים מפני שאין לנו שמחה ו"אפילו בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם ואפילו ביום טוב אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מבית הכנסת וישמחו בשמחת יום טוב" (רמ"א)
וביום הכיפורים נושאים כפיים משום שמחת המחילה והסליחה (מ"ב)

מעט דבש
הודעות: 3149
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי מעט דבש » ה' אוקטובר 03, 2019 11:37 pm

על עשרת ימי תשובה
לנפש תדרשנו - עשרת ימי תשובה.PNG
לנפש תדרשנו - עשרת ימי תשובה.PNG (35.88 KiB) נצפה 1929 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 04, 2019 12:14 am

יוֹסֶפֶר כתב:דברי רבינו הגר"ש דבליצקי זצ"ל בענין המדובר.
מתוך שומע ומוסיף ליום הכיפורים..

20191003_213118.jpg

20191003_213139.jpg

יש"כ. הנה בגי' נוחה יותר
בענין הד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות
בס"ד, י"ג תשרי תשס"ו
בענין ימים שבין יוהכ"פ לסוכות
הנה ד' ימים אלו שבין יוהכ"פ לסוכות כבר נתבאר סגולתן בספרי היראה כחמדת הימים ועוד, לך נא ורא סגולתן המיוחדת שם, ואשר נתעוררתי להוסיף בזה, והוא, דהנה הימים שמר"ה עד יוהכ"פ ועד בכלל הם בחי' יראה וגבורות ודין, ולעומת זה ימי חג הסוכות הקדוש הם ימי שמחה וששון ובחינות חסדים ואשר נצטווינו בהם מפי הגבורה להיות ששים ושמחים והוא מ"ע להיות שש ושמח, והם ממש בחינות הפכיים זה לעומת זה.
ומה שמבואר בזוה"ק כי בערב יוהכ"פ ג"כ ששים ושמחים זה אינו לדעתי, אלא לחסידי עליון שקיימו כהוגן וכמצווה כל ימי אלול ור"ה ועשי"ת להם יאותה השמחה בערב יוהכ"פ להיותם מסתכלים ובוחנים איך שקיימו כל הימים עד אז ומצפים המה לבואו של יום הקדוש שבו ינוקו באופן קל ממה שצריכים עוד להינקות, דומיא לשיכבה עבה של זפת הדבוקה בעור האדם שכבר פעלו ועשו לרכך אותה ולא נשאר אלא להעבירה במחי יד מעל בשרו אך שכבר היא מנותקת מחיבור קשה, וגם על חסידי עליון אלה אין החיוב לחייבם להיות אז בשמחה אלא שממילא באה להם השמחה, ויש עוד לבדוק בזה לשון הזוה"ק בזה , מה שאין כן לשאר עמא ואנכי עמהם שלא קיימתי לא ימי אלול ולא ר"ה ולא עשי"ת כהוגן אם כן לשמחה מה זו עושה אז, יהיה איך שיהיה, ההבדל בין ימים אלה לימים אלה הוא חד ובולט, ואם כן זהו תפקידם של ד' ימים אלה לגשר את הפער הגדול בין ימים אלה לימים אלה, בין ימים שהם בחי' גבורות לימים שהם בחי' חסדים, ויהיו ימים אלו שבאמצע כבחי' התפארת המגשרת בין החסד והגבורה כידוע לבאי שערי לימודי האריז"ל, ובאמת שמם נאה להם שהם לתפארת לישראל בהראותם החיבה והרצון וההשתוקקות לקיים מצוות ה', על ידי טרחה בעשיית הסוכה ורכישת הד' מינים.
ותוכן פעולת הגישור הוא להכניס בחי' שמחה לימי הדין והגבורה, ובחי' דין ויראה לימי השמחה ופעולות אלו חשובות מאד כי אי אפשר זה בלא זה.
ולמשל ימי היראה גם בהם צריך להיות קורטוב של שמחה כי הרי נאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וזה שייך בכל זמן. והיראה צריכה להיות משובצת עם קורטוב שמחה. כי אי אפשר שהיראה תהיה באיסור בהעדר עימה התחת אשר לא עבדת בשמחה.
כל שכן וכל שכן שימי השמחה צריכים להיותם מעורבבים ביראה, כי בהעדר בהם היראה הרי השמחה נהפכת לשמחת הוללות סתמית שהיא פתח לכל איסור שבעולם, ועל כן היראה בהם הוא מוכרחת ולא סגי בלאו הכי. ואין להאריך בדבר המובן מאליו.
שכחתי לכתוב מקודם עוד סיבה לחיוב הקורטוב של שמחה בימי הדין, דהנה עצם המציאות שאנחנו עומדים בדין צריכה להיות מהולה בשמחה ביחד עם אימת הדין, כי עצם העמידה בדין זכות היא כבר לנו, דהרי רואים במשנה סנהדרין פרק חלק דיש כאלה שהעונש שלהם הוא שאין עומדים בדין, והרי זה בחי' עונש להיותם כבהמה וחיות יער עזובים למקרה וללא השגחה פרטית והרי עצם העמידה בדין זכות היא, והעדר העמידה הוא חלק מסוגי עונשי שמים. והרי זה גם סיבה אחת לעצם הקורטוב שמחה בימי הדין.


סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוקטובר 04, 2019 12:37 am

נוטר הכרמים כתב:בחוברת הנפלאה שיוצאת לפרקים ומחולקת בבתי כנסיות,
מופיע ציטוט מא' מספרי ר' שריה שהיצה"ר דואג תמיד להשרות אוירת שמחה ועליצות בעשי"ת ואוירת עצבות בחג הסוכות, יעו"ש.

מספרו חוקת עולם והנה הציטוט המלא
חוקת עולם.jpg
חוקת עולם.jpg (76.06 KiB) נצפה 1895 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוקטובר 07, 2019 8:26 am

איש_ספר כתב:
נוטר הכרמים כתב:בחוברת הנפלאה שיוצאת לפרקים ומחולקת בבתי כנסיות,
מופיע ציטוט מא' מספרי ר' שריה שהיצה"ר דואג תמיד להשרות אוירת שמחה ועליצות בעשי"ת ואוירת עצבות בחג הסוכות, יעו"ש.

מספרו חוקת עולם והנה הציטוט המלא
חוקת עולם.jpg

האם אכן התופעה (עליצות בעשי"ת ועצב בסוכות) מוכרת לרבים...? וא"כ מה הנימוקים הניתנים לה בנפש האדם...?

ח. רוזנברג
הודעות: 148
הצטרף: ו' אוקטובר 26, 2018 10:07 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי ח. רוזנברג » ב' אוקטובר 07, 2019 9:53 am

איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:
נוטר הכרמים כתב:בחוברת הנפלאה שיוצאת לפרקים ומחולקת בבתי כנסיות,
מופיע ציטוט מא' מספרי ר' שריה שהיצה"ר דואג תמיד להשרות אוירת שמחה ועליצות בעשי"ת ואוירת עצבות בחג הסוכות, יעו"ש.

מספרו חוקת עולם והנה הציטוט המלא
חוקת עולם.jpg

האם אכן מדובר התופעה (עליצות בעשית ועצב בסוכות) מוכרת לרבים...? וא"כ מה הנימוקים הניתנים לה בנפש האדם...?

השערה בדרך אפשר.
אולי כשאדם מנסה באופן מלאכותי להיכנס למצב-רוח מסוים, זה מביא אותו למצב-רוח ההפוך כי הוא שם לב כל הזמן לדברים שמפריעים למצב המלאכותי, ולכן מי שמנסה לכוף א"ע להיות רציני ו'כבד' בעשי"ת, מוצא שכל רגע יש לו סיבה לצחוק, ומי שמנסה לכוף א"ע לשמוח ולהיות 'קליל' בחג הסוכות, מוצא את עצמו מתעצב מכל דבר קטן.

יושב ירושלים
הודעות: 823
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ב' אוקטובר 07, 2019 10:09 am

ח. רוזנברג כתב:השערה בדרך אפשר.
אולי כשאדם מנסה באופן מלאכותי להיכנס למצב-רוח מסוים, זה מביא אותו למצב-רוח ההפוך כי הוא שם לב כל הזמן לדברים שמפריעים למצב המלאכותי, ולכן מי שמנסה לכוף א"ע להיות רציני ו'כבד' בעשי"ת, מוצא שכל רגע יש לו סיבה לצחוק, ומי שמנסה לכוף א"ע לשמוח ולהיות 'קליל' בחג הסוכות, מוצא את עצמו מתעצב מכל דבר קטן.

וכמו שאמרו על מי שאמרו, שהיה חרד ועצב במשך כל סוכות מקיום מצוות ה'שמחה יתירה' כמבואר ברמב"ם.

סגי נהור
הודעות: 3593
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' אוקטובר 07, 2019 12:06 pm

ח. רוזנברג כתב:
איש_ספר כתב:
איש_ספר כתב:
נוטר הכרמים כתב:בחוברת הנפלאה שיוצאת לפרקים ומחולקת בבתי כנסיות,
מופיע ציטוט מא' מספרי ר' שריה שהיצה"ר דואג תמיד להשרות אוירת שמחה ועליצות בעשי"ת ואוירת עצבות בחג הסוכות, יעו"ש.

מספרו חוקת עולם והנה הציטוט המלא
חוקת עולם.jpg

האם אכן מדובר התופעה (עליצות בעשית ועצב בסוכות) מוכרת לרבים...? וא"כ מה הנימוקים הניתנים לה בנפש האדם...?

השערה בדרך אפשר.
אולי כשאדם מנסה באופן מלאכותי להיכנס למצב-רוח מסוים, זה מביא אותו למצב-רוח ההפוך כי הוא שם לב כל הזמן לדברים שמפריעים למצב המלאכותי, ולכן מי שמנסה לכוף א"ע להיות רציני ו'כבד' בעשי"ת, מוצא שכל רגע יש לו סיבה לצחוק, ומי שמנסה לכוף א"ע לשמוח ולהיות 'קליל' בחג הסוכות, מוצא את עצמו מתעצב מכל דבר קטן.

שמחה מלאכותית אולי עלולה להוביל לעצב וכבדות, אך אין נראה שרצינות מלאכותית מובילה לעליצות, אלא היא נשארת מה שהיא - רצינות מלאכותית...

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 2430
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי נהר שלום » ג' אוקטובר 08, 2019 5:03 am

מצליח כתב:
איש_ספר כתב:
איש וילנא כתב:היה כתוב באחד מהאשכולות על הגר"ש זצ"ל שהנהגתו עד לראש השנה והנהגתו לאחר ר"ה היו שתי הנהגות נפרדות. שלאחר ר"ה היה יותר רגוע ונינוח. האם מישהו יכול להראות היכן דובר על זה באשכול?
יישר כח וכוח"ט.

לא זכור לי שכתבו, ואדרבה הרבה התריע על התפוגגות המתח אחרי ר"ה. אחפש בספריו ואעלה בל"נ.

אולם נוהג זה יסודתו בהררי קודש

שמעתי שבחב"ד אין אומרים סליחות בעשי"ת, האם זה גם מטעם זה?

אברך
הודעות: 349
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ד' אוקטובר 09, 2019 8:12 pm

שנה טובה לכולם.
יש לי זכרון חלש מהרב זצוק"ל שלא היה מכה בידו על הלב בקטע הרביעי של "ועל חטאים שאנו חייבים עליהם" וכו'. האם זה נכון? ואם לא, האם מישהו שמע על מנהג כזה?
כמו"כ זכור לי שהיה מעורר שצריך לומר בתחילת הוידוי פעמיים את המילה "אנא" לפני אלוקינו ואלוקי אבותינו, ולפני "תבא לפניך". כלומר "אנא אלוקינו ואלוקי אבותינו אנא תבא לפניך כו'. האם אכן הזכרון נכון?
אשמח לשמוע מהיודעים.
תודה רבה

צולניק
הודעות: 999
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי צולניק » ד' אוקטובר 09, 2019 8:24 pm

אברך כתב:שנה טובה לכולם.
יש לי זכרון חלש מהרב זצוק"ל שלא היה מכה בידו על הלב בקטע הרביעי של "ועל חטאים שאנו חייבים עליהם" וכו'. האם זה נכון? ואם לא, האם מישהו שמע על מנהג כזה?

ראיתי כך בעלון של הרב דינר. לדבריו ההכאה הולכת על תיבת 'שחטאנו', תיבה זו אינה באה בקטע הרביעי ['ועל חטאים שאנו חייבים'].

חיים שאול
הודעות: 375
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי חיים שאול » ד' אוקטובר 09, 2019 8:30 pm

אברך כתב:שנה טובה לכולם.
יש לי זכרון חלש מהרב זצוק"ל שלא היה מכה בידו על הלב בקטע הרביעי של "ועל חטאים שאנו חייבים עליהם" וכו'. האם זה נכון? ואם לא, האם מישהו שמע על מנהג כזה?
אשמח לשמוע מהיודעים.
תודה רבה

הגר"ח גריינימן זללה"ה ג"כ לא הכה שם (וגם בסלח לנו בכל תפילה של חול), וכלשונו - אין לוקין על לאו שבכללות...

יוֹסֶפֶר
הודעות: 129
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יוֹסֶפֶר » ד' אוקטובר 09, 2019 8:44 pm

ליקוט קטן מרבינו זצ"ל על שמחת גדו"י במוצאי יו"כ

20191009_202957-1.jpg
חוקת עולם מוצאי יו"כ
20191009_202957-1.jpg (1.34 MiB) נצפה 1389 פעמים

שמר
הודעות: 572
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי שמר » ד' אוקטובר 09, 2019 11:03 pm

כן ראיתי מהגר"ח קנייבסקי שאין נוהג להכות.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 10, 2019 10:12 am

יוֹסֶפֶר כתב:ליקוט קטן מרבינו זצ"ל על שמחת גדו"י במוצאי יו"כ

20191009_202957-1.jpg

יש"כ. והנה בגי' טקסט
בענין השמחה שגדולי ישראל שמחו במוצאי יוהכ"פ
וגם בדורות האחרונים לאחר שאבדנו את בית מקדשנו ותפארתנו, ואין לנו כהן שיכפר בעדנו וכו', אעפי"כ מצינו ראינו לגדולי ישראל ששמחו מאד מאד במוצאי יוהכ"פ לאחר גמר עבודתם בקודש כל אחד כפום דרגא דיליה, בהרגישם בחוש את גודל יקרת ערך היום שעבר עליהם ועשאום כפי הרגשתם, ממש כנולדים מחדש, וכמו כן נבעה שמחה זאת גם מתוך ההרגשה כי רצה ה' את מעשי וסדר עבודת ישראל עם קדושו ביום זה כסדר עבודת הכהן הגדול הנכנס לפני ולפנים, ועל כן מכאן ואילך בודאי חושבנא לטב.

וכה כתוב בספר זכרון יהודה הנהגות הגה"ק מהר"ם א"ש זצ"ל עמוד מ"ד, וז"ל, בליל מוצאי יום הכפורים היה שמח בשמחה רבה ועצומה, ופניו היו מאירים מרוב חדוה וצהלה, ואמר כי אינו מרגיש שום שעה שמחה כמו בעת ההיא. ע"כ.

ובדרכי חיים ושלום הנהגות האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל סימן תשס"ג, שקרוב לחצות ליל קם ונכנס לסעודה בלב שמח ייטב פנים.

ובספר בטוב ירושלים עמוד רצ"ד בהנהגות הגה"צ ר' יצחק זאב ידלר זצ"ל, וז"ל, במוצאי יוהכ"פ לאחר תפלת ערבית שמח שמחה גדולה, והיה אומר בוודאי רצה הקב"ה את תפילותינו, עד שמתוך השמחה היה מחבק את אוהביו שהיו סמוכים על ידו ומברכם. עכ"ד.

וכה סיפר לנו הרה"ג ר' רפאל סוולובייציק שליט"א , שמי שלא ראה שמחת אביו הגה"צ ר' יצחק זאב זיע"א וזלל"ה במוצאי יוהכ"פ, לא ראה שמחה מימיו.

ועל רבנו רשכבה"ג ר' יצחק אלחנן זצ"ל כתוב בספר תולדות יצחק ע' ט"ו וז"ל, ומי יוכל לספר צהלת רוחו ושמחת נפשו בכל מוצאי יום הכיפורים פניו היו מאירות ומשמחות לב כל באי ביתו ובחן וחסד על לשונו היה אומר ומשנה ומשלש האח מה יקרו הרגעים ביום הקדוש מה טוב חלקנו ונעים גורלנו ביום המיוחס וכו' וחדות ה' היתה מעוזו ועליצותו כמו לצאת במחול משחקים לפני ה' מרוב שמחת גילו. ע"כ.

ועל רבנו ר' אברהם מצ'עכינאו מסופר בזכותא דאברהם אות ק"ט, במוצאי יוהכ"פ וכו' והיה עושה סעודה גדולה בשמחה רבה לקרואים.

ובספר רזא דעובדא מנהגי הגה"ק האדמו"ר ר' אליעזר זאב מקרעטשניף זצ"ל ע' פ"ה וז"ל, והשמחה נתרבה משעה לשעה ולא יתאר עלי גליון שמחת הקודש שהיתה בבית רבנו במוצאי יוהכ"פ בבחינת יו"ט היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מן הקודש, ומי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו, השמחה והרקודין נמשכו כל הלילה. ע"כ:




סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 10, 2019 10:20 am

אברך כתב:שנה טובה לכולם.
כמו"כ זכור לי שהיה מעורר שצריך לומר בתחילת הוידוי פעמיים את המילה "אנא" לפני אלוקינו ואלוקי אבותינו, ולפני "תבא לפניך". כלומר "אנא אלוקינו ואלוקי אבותינו אנא תבא לפניך כו'. האם אכן הזכרון נכון?
אשמח לשמוע מהיודעים.
תודה רבה


לא מדויק. הנה הדברים בשלימותם.

בסידור הגר"א אישי ישראל הוגה בתפלת יוהכ"פ, בהתחלת הוידוי, או"א תבוא וכו', לומר, או"א אנא תבוא וכו', וכתוב שם למטה בשולי הגליון טעם הגה זו, כי כן הוא במסכת יומא, שחיוב וידוי הוא לומר אנא. ע"כ. אמנם בסדורים ומחזורים אשכנזים דווקני מתחלפים הגירסאות, יש שכתוב בהם או"א תבא, ויש שכתוב או"א אנא תבא וכו'. ויש שמתחילים רק באנא בלי או"א. וברובם הגירסא בוידויים שבחזרת הש"ץ היא באנא, ובתפלת לחש בלי אנא. וגם בסדור יעב"ץ ליתא לתיבת אנא, וכן בסדור בני תימן ליתא לתיבת אנא, ובסידורי הספרדים מתחלפים ג"כ הגירסאות. ואי אפשר לומר שכל אלו שלא גרסו תיבת אנא טעו מדין הגמרא ח"ו, וכמו כן אף אם נגרוס כבר לומר תיבת אנא עדיין לא יצאנו יד"ח, דהרי בגמרא שם איתא ג"כ מניין שבשם, ודהיינו שצ"ל אנא ה', וא"כ אף הגורסים תיבת אנא, אומרים רק אנא תבוא וכו' ולא אומרים השם, ואף שאומרים אח"כ שאין אנחנו עזי פנים וקשי עורף לומר וכו' ה' אלקינו וכו', עכ"פ אין מסמיכים השם לאנא, ופשטות הגמרא היא, שצריך להסמיך ה' לאנא. וכל"ה ע"ב שם אנא, השם. ובאמת גי' סידורי הרש"ש היא, אנא ה' או"א תבוא וכו', וכ"ה גירסת סידורי ספרד חוקת עולם בוידוי של כל יום ולא ביוהכ"פ (והוא פלא), וגירסא זו אתי שפיר עפ"י הגמרא. אך הנראה לומר, דלא מיבעי בוידוי של כל השנה שאין מחוייבים לומר תיבת אנא ולא ה', וכדאיתא ברמב"ם להדיא במעשה הקרבנות פ"ג הלט"ו, ובסמ"ג עשין קפ"ג, כיצד מתוודה אומר חטאתי עויתי פשעתי, ועשיתי כך וכך וכו', ולא הוזכר לומר תיבות אנא ה' בכלל. וכ"ה בהל' תשובה פ"ב הל"ח, הוידוי שנהגו בו כל ישראל, אבל אנחנו חטאנו והוא עיקרו של וידוי. והוא עפ"י הגמרא יומא פ"ז ע"ב, דנחלקו אמוראי שם מהו אומר ומסקינן שם, דאנחנו חטאנו עיקר וידוי הוא ולא הוזכר שם כלל אנא ה', וגם הרמב"ם בסדר התפלות כתב בפשיטות או"א תבוא וכו'.
על כן נראה בפשיטות, דדוקא וידוי דכהן גדול ביוהכ"פ צריך להיות עם תיבות אנא ה'. וכן כתב רש"י שם, ומנין שבאנא יהיה וידוי זה. וכ"ה בר"ח שם, הא דשנינו במשנתנו וידוי וכו' ומשמע שהוא דין מיוחד בוידוי של כה"ג, כיון דבהדיא נכתב כאן בקרא דע"י וידוי זה תהיה כפרה, ע"כ ילפינן מחורב ומעגלה ערופה דגם שם נכתב כפרה בהדיא. וכ"כ להדיא הטור בסי' תרכ"א וז"ל, וילפינן מקרא שוידוי של יוהכ"פ צריך לומר בו אנא השם, ע"כ.
אך עדיין הדבר קשה, דהרי הרמב"ם בפ"א מהלת"ש הל"א כתב להדיא בוידוי של כל השנה כיצד מתודין אומר אנא השם חטאתי וכו', וכתב ע"ז שם דזהו עיקרו של וידוי. וכיוצא בזה כתב המאירי יומא ל"ו ד"ה כל וד"ה כשהוא וז"ל, והוא שאומר אנא השם חטאתי עויתי ופשעתי לפניך וכו', עכ"ל. וכ"ה בנוסח הוידוי באגרת דרבנו יונה ביסוד התשובה שם, אנא השם חטאתי וכו'.
ולפי כל זה צ"ע ליישב את פסקי הרמב"ם והגמרא ביומא פ"ז ע"ב, עם דברי הרמב"ם בפ"א מהלת"ש הל"א, שכתב, דאנא ה' הוא עיקרו של וידוי אף כל השנה. ולכן אם באנו לצאת בזה דיעה זו לא סגי שיאמר או"א אנא תבא וכו', אלא צריך לומר כסידורי דווקני ספרדים מכל השנה וסידור הרש"ש ליוהכ"פ, אנא ה' או"א תבא.
ונראה דרוב רובם של הסידורים והמחזורים שאין בהם תיבת אנא ולא ה', נקטו בדעת הגמרא, דזהו דין מיוחד בוידוי של כה"ג ביוהכ"פ, ולא דין בדיני וידוי של כל השנה, וכמו כן גם לא דין בדיני וידוי ביוהכ"פ של כל ישראל ודלא כהרמב"ם והמאירי הנ"ל, אלא כרש"י והר"ח וטור. ולכן נראה דאין צורך להגיה בדברי קדמונינו מסדרי התפלות. ובדקתי ומצאתי שכ"ה להדיא בלי תיבת אנא ה', אלא כגירסתנו או"א תבא וכו', בסדור רע"ג סי' קי"ח וקכ"ט, ויטרי וברד"א. ולכאורה על המאירי קשה ג"כ מדידיה אדידיה.
אמנם בשע"ת סי' קל"א הובא משם שו"ת אורח לצדיק שצ"ל בכל וידוי אנא ה' וכו' ושהסכימו עמו הרבנים. ובכה"ח שם ס"ק ז' ציין שכן ס"ל הרבה אחרונים, החיד"א במחז"ב, ובקשר גודל, והשלמי צבור, וזכל"א ועוד.
ומצאתי בספר דברי קהילות, מנהגי ק"ק פרנקפורט ואגפיה, להרה"ג ר' שלמה זלמן גייגר ז"ל, בחלק משלי שלמה שם בעמוד 236 שכתב, שמנהג פפד"מ לומר ביוהכ"פ בוידוי, אנא, בכדי לקיים את הגמרא הנ"ל. ומה שאמרה הגמרא, ומניין שגם בשם, זה יוצאים באמירת שאין אנחנו וכו' לומר לפניך ה' או"א, ואף שהוא רחוק מתיבת אנא, הלא גם בעגלה ערופה שמשם לומדים, רחוק השם מכפרה דכתיבא ביה.
אך כל השנה הם אומרים רק או"א, כי עיקר הכפרה דוקא ביוהכ"פ, ושיש מדינות שגם ביוהכ"פ לא אומרים תיבת אנא. ומסיק שם דגם אנא וגם ה' שניהם הוא לשון וידוי ותפלת כפרה. והמתפלל לבקש כפרה, יוכל לומר גם אחד מהם, אבל כהן הגדול אמר ליתר שאת ב' הלשונות ביחד, וזה רק בכה"ג וביוהכ"פ, אך בעלמא די באחת מהם, ע"כ. ולפי דבריו מקיימים הגמרא של הזכרת השם גם כשאומרים רק, לומר לפניך ה' או"א וכו'.
על כן להלכה למעשה, המדקדק במעשיו יחמיר ע"ע לצאת אליבא דכו"ע וירגיל עצמו בהיותו מתפלל ומתודה מכאן ולהבא בל"נ, לומר תמיד, בכל השנה וביוהכ"פ, כלשון הזה, אנא ה' או"א תבוא וכו' וכמו בסדורים הספרדיים, ובזה יצא אליבא דכו"ע, אך אין להורות לאחרים או לשנות ברבים נוסח המקום הקבוע, כי יש לכל נוסח ע"מ לסמוך.



אברך
הודעות: 349
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי אברך » ה' אוקטובר 10, 2019 11:34 am

ייש"כ.
מהיכן הציטוט?

עזריאל ברגר
הודעות: 6080
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אוקטובר 10, 2019 12:03 pm

נהר שלום כתב:
מצליח כתב:
איש_ספר כתב:
איש וילנא כתב:היה כתוב באחד מהאשכולות על הגר"ש זצ"ל שהנהגתו עד לראש השנה והנהגתו לאחר ר"ה היו שתי הנהגות נפרדות. שלאחר ר"ה היה יותר רגוע ונינוח. האם מישהו יכול להראות היכן דובר על זה באשכול?
יישר כח וכוח"ט.

לא זכור לי שכתבו, ואדרבה הרבה התריע על התפוגגות המתח אחרי ר"ה. אחפש בספריו ואעלה בל"נ.

אולם נוהג זה יסודתו בהררי קודש

שמעתי שבחב"ד אין אומרים סליחות בעשי"ת, האם זה גם מטעם זה?

לא שמעתי טעם כזה.
הטעם ששמעתי הוא "עד כאן מצוות אמירה, מכאן ואילך מצוות עשייה"

שמואל שלומוביץ
הודעות: 414
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ה' אוקטובר 10, 2019 1:49 pm

הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

עזריאל ברגר
הודעות: 6080
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אוקטובר 10, 2019 2:03 pm

שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

יושב ירושלים
הודעות: 823
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ה' אוקטובר 10, 2019 2:31 pm

עזריאל ברגר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

וכן לענין להרבות בצדקה..

האמת והשלום
הודעות: 136
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי האמת והשלום » ה' אוקטובר 10, 2019 3:32 pm

עזריאל ברגר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

כמדומה שמעתי פעם מאיזה מארי,שבהרבה מקומות נהגו סבתות להתענות גם בשבת ורו"ה של עשי"ת,וגם כמדומה שיש איזכור בתכלאל של מהרי"ץ על סליחות ברו"ה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10593
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוקטובר 10, 2019 3:42 pm

האמת והשלום כתב:
עזריאל ברגר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

כמדומה שמעתי פעם מאיזה מארי,שבהרבה מקומות נהגו סבתות להתענות גם בשבת ורו"ה של עשי"ת,וגם כמדומה שיש איזכור בתכלאל של מהרי"ץ על סליחות ברו"ה.


מנהג תענית בר"ה ובשבת שובה מופיע בכו"כ מקורות של רבותינו הגאונים והראשונים (אלא שההכרעה להלכה היא כדעת רוב הגאונים והראשונים שאין לעשות כן)

האמת והשלום
הודעות: 136
הצטרף: א' דצמבר 18, 2016 9:57 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי האמת והשלום » ה' אוקטובר 10, 2019 4:42 pm

בברכה המשולשת כתב:
האמת והשלום כתב:
עזריאל ברגר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

כמדומה שמעתי פעם מאיזה מארי,שבהרבה מקומות נהגו סבתות להתענות גם בשבת ורו"ה של עשי"ת,וגם כמדומה שיש איזכור בתכלאל של מהרי"ץ על סליחות ברו"ה.


מנהג תענית בר"ה ובשבת שובה מופיע בכו"כ מקורות של רבותינו הגאונים והראשונים (אלא שההכרעה להלכה היא כדעת רוב הגאונים והראשונים שאין לעשות כן)

אמת כדבריך,אלא שעניני היה להעיר מה ששמעתי שנהגו עד לדורות האחרונים ממש,כרגע אין תחת ידי תכלאל אבל כמדומה שיש סליחות ברו"ה אולי אפי' עד היום.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 10, 2019 4:47 pm

אברך כתב:ייש"כ.
מהיכן הציטוט?

חוקת עולם

עזריאל ברגר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

מנהג חב"ד תמוה. והתירוצים תמוהים עוד יותר.
ולא ראינו אינה ראיה.
עיין באוצר, שפתי רננות (מהדו' ישיבת כסא רחמים) ובכל הנלווה שם.

לבי במערב
הודעות: 1371
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' אוקטובר 10, 2019 9:08 pm

ראה 'אוצר מנהגי חב"ד - תשרי' ע' קסא ואילך.

איש פלוני
הודעות: 359
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש פלוני » ה' אוקטובר 10, 2019 11:13 pm

פלוריש כתב:
מעט דבש כתב:לעיל הביאו את מכתבו של הגרש"ד בענין הר הבית.

וראוי להוסיף לזה את תגובתו של 'איש_ספר':
איש_ספר כתב:העלו כאן למעלה מכתב מהגרש"ד המעודד יוזמה לקבוע מקום מתוחם לעליה להר, אין לי מושג מה מדובר וגם לא לגרש"ד עצמו. (בעבר שאלתי אותו, ואמר שאינו זוכר באיזה נסיבות כתב את המכתב). מה שכן, את מי שדעתו מעניינת, ראו מה שכתב על שער קונטרס שהוציא הנקרא
משוש כל הארץ

כעת פירסם הרב יואל אליצור את הרקע למכתב (כאן):
1 (2).png
2 (2).png
3 (2).png
4 (2).png

מישהו יכול לצרף לטובת החסומים את תשובת הגר"ש לגבי לולב בשבת בזה"ז.

עזריאל ברגר
הודעות: 6080
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אוקטובר 10, 2019 11:14 pm

יושב ירושלים כתב:
עזריאל ברגר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

וכן לענין להרבות בצדקה..

אפשר לתת צדקה באופן המותר בשבת, מלבד מה שבהרבה קהילות מוכרים את העליות שזוהי פסיקת צדקה...

עזריאל ברגר
הודעות: 6080
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' אוקטובר 10, 2019 11:18 pm

איש_ספר כתב:
אברך כתב:ייש"כ.
מהיכן הציטוט?

חוקת עולם

עזריאל ברגר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

מנהג חב"ד תמוה. והתירוצים תמוהים עוד יותר.
ולא ראינו אינה ראיה.
עיין באוצר, שפתי רננות (מהדו' ישיבת כסא רחמים) ובכל הנלווה שם.

לגבי התימה שבמנהגנו - אכן אתה צודק, שלא מצאתי טעם המיישב על הלב את מנהגנו.

ולגוף הענין - האם יש מקום שאומרים סליחות באשמורת גם בר"ה ושבת שובה ויוה"כ?
הספרים והאוצר אינם תח"י עתה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11618
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגה"צ רבי שריה דבליצקי זלל"ה

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוקטובר 10, 2019 11:25 pm

עזריאל ברגר כתב:
איש_ספר כתב:
אברך כתב:ייש"כ.
מהיכן הציטוט?

חוקת עולם

עזריאל ברגר כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:הרמב"ם לא מזכיר סליחות אלא בעשי"ת ושם שהוא מנהג כולם,
רמב"ם הל' תשובה ג, ד
ומפני ענין זה נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יום הכפורים יתר מכל השנה, ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.

ולא ראיתי מי שנוהג בימינו לומר סליחות באשמורת בעשרה ימים אלו, אלא בששה מהם לכל היותר.

מנהג חב"ד תמוה. והתירוצים תמוהים עוד יותר.
ולא ראינו אינה ראיה.
עיין באוצר, שפתי רננות (מהדו' ישיבת כסא רחמים) ובכל הנלווה שם.

לגבי התימה שבמנהגנו - אכן אתה צודק, שלא מצאתי טעם המיישב על הלב את מנהגנו.

ולגוף הענין - האם יש מקום שאומרים סליחות באשמורת גם בר"ה ושבת שובה ויוה"כ?
הספרים והאוצר אינם תח"י עתה.

כך נהגו בלוב ובג'רבא ואולי בעוד מקומות והסליחות הנאמרות שם הם מיוחדות לשבת ומיסוד הרי"צ גיאת. (וכפשוט שאין הכרח שהרמב"ם התכוון למנהג זה אלא השתמש בלשון הקבועה של עשרה ימים שבין וכו').


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: דודי צח ו־ 22 אורחים