תפילת כהן גדול אחר צאתו

[אש משמים]

כשהיה יוצא כה"ג בשלום מקודש הקודשים התפלל "יהי רצון...שנת ויעוד בית מקדשך...שנה שתוליכנו קוממיות לארצינו".
לכאורה לא היה צריך להזכיר דברים אלה כשבית המקדש קיים??

[צופר הנעמתי]

למה לא? היו צריכים להתפלל שהבית לא יחרב (וכמבואר להדיא בגמ' יומא נב: בכה"ג שאכן התפלל כך).

ומ"מ משמע קצת בגמ' ש"התפילה קצרה" לא כללה מעבר למבואר בגמ' שם והגר"ש דבליצקי כתב בשנה שעברה או בזאת שלפניה לתקן ולומר וכך היתה ולומר התפילה המוזכרת בגמ' ואח"כ "ועל אנשי השרון" וכו' ואח"כ לומר ויהי רצון וכו' והיא תפילה לעכשיו.
אמנם אין הכרח בגמ' שם שרק את זה היה מתפלל, ובירושלמי נזכרו תפילות אחרות והתפילה הזאת מיוסדת על אחת התפילות המוזכרות שם "יה"ר שתהא השנה הזאת שנת זול שנת שובע שנת משא ומתן שנת גשומה ושחונה וטלולה ושלא יצטרכו עמך בית ישראל אילו לאילו (ו"גשומה ושחונה וטלולה" פי' ע"פ הבבלי טלולה וגשומה אם שחונה). משם גם מגיעה התפילה על אנשי השרון.

[ידידיה]

מן הסתם בבית השני התפללו על ויעוד בית המקדש
וכן על שוב כל ישראל לארצנו
ויתכן שעד שאין רוב ישראל על אדמתם אין זה "קוממיות"

[שייף נפיק]

רוב בית שני לא היו מלכי ישראל שליטים לבדם, ולא היה 'קוממיות' ובבית ראשון היה רוב העם תחת מלכי ישראל שברובם היו רשעים, ולא היה קוממיות. ודו"ק.

[עזריאל ברגר]

אדה"ז בשולחנו עומד על זה, וכותב שאנו מוסיפים על תפילת הכהן.
ובסידורו (ובמחזורי חבד) הן מחולקות לשתיים:
בתוך סדר העבודה יש תפילה קצרה כפי שהיה אכן הכהן מתפלל.
ולאחר סיום העבודה אומרים "כשם ששמעת תפילת כה"ג בהיכל כן מפינו תשמע ותושיע: יהי רצון... שנת אורה שנת ברכה ... שנה שתוליכנו בה קוממיות לארצנו" וכו'.

[ונתנו ידידים]

אדה"ז בשולחנו עומד על זה, וכותב שאנו מוסיפים על תפילת הכהן.
ובסידורו (ובמחזורי חבד) הן מחולקות לשתיים:
בתוך סדר העבודה יש תפילה קצרה כפי שהיה אכן הכהן מתפלל.
ולאחר סיום העבודה אומרים "כשם ששמעת תפילת כה"ג בהיכל כן מפינו תשמע ותושיע: יהי רצון... שנת אורה שנת ברכה ... שנה שתוליכנו בה קוממיות לארצנו" וכו'.

זהו הנוסח בסדר העבודה של אתה כוננת (נוסח ספרד).

ובעיקר תפילת הכהן גדול לפי נוסח זו וכפי שמובא בגמרא קשה לי, מהו הלשון גשומה אם שחונה, דמשמע דאם אינו שחונה לא צריך גשם, ומהו הלשון אם שחונה כאילו שדבר זה נקבע מראש וא"א להתפלל עליו, אתמהה?

[שייף נפיק]

כמ''ד בתענית קשה יומא דמיטרא כיומא דדינא, ושם אי לאו דצריך לברייתא מבטלינן ליה.