הודעהעל ידי דרש-משה » ב' אוקטובר 05, 2020 11:50 pm
מקור ההיתר לרקוד בשמחת תורה אף שהוא יו"ט הוא בב"י בסימן של"ט בשם המהרי"ק שכתב בשם רב האי גאון שכיון שאינו איסורו אלא משום שבות, התירו משום כבוד התורה.
והנה מצאתי מקור הדברים לכאו' בתשובות הגאונים (שערי תשובה סימן שיד) וז"ל "וששאלתם נהגו בני מקומנו ביום תשיעי ספק שמיני לחג להביא מוגמראות ובשמים לבית הכנסת ולעשן לפני ספר תורה דבר זה מותר או אסור. כך ראינו שאסור לפי שכל י"ט ב' הוא י"ט לכל דבר כראשון אעפ"י שהיה ספק אין בו קולא אלא לענין מת שמתעסקין בו בלבד, אבל בכל דבר אין שנוי, ובי"ט שני זה שהוא אחרון רגילין אצלנו שמרקדין אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קלוסין לתורה, אלא שזו משום שבות הוא, ונהגו בה היתר ביום זה בלבד לכבוד התורה, אבל לגמר דברי הכל אסור:"
ולכאו' מזה מש' שלא התירו אלא ביו"ט שני של גלויות, אבל בא"י שהוא יו"ט מה"ת אולי לא היו מתירים. אולם כמובן אין המנהג כן, ובודאי שאין לערער על מנהג ישראל, אבל מ"מ יש כאן הערה מעניינת, ומעניין לדעת מתי התחיל המנהג גם בא"י (אולי מזמן האריז"ל, אמנם בשו"ע לא הזכיר את המנהג).