שבע כתב:עוד ציטוט חשוב:
בדף ק''א (צ"ל כ"א) תמלח אפילו בשבת. פי'רש רש''י: בקרבן ציבור, ואשמעינן דמליחתן עבודה היא ודחי שבת וטומאה כשאר עבוד[ו]ת. וראיתי בקושטנטינא בבית הרב ר' חיים קמחי תוספת ר''י בכתיבת יד: תימא, למה לי תקריב אפילו בשבת, תיפוק לי'ה דאין מליחה באוכלין.
ונראה לי דאיתא בחולין דף ק''ו...
אולי הכוונה לזה?
משנה למלך פי"א משבת:
ודע דבפרק הקומץ רבה (דף כ"א) דריש בברייתא תקריב מלח ואפי' בשבת. וקשיא לי דלמאי אצטריך קרא והלא ליכא איסור תורה במליחת בשר דהא קי"ל דאין עיבוד באוכלין. ובהתוכחי בזה עם החכם השלם הדיין המצויין כמהר"ר יעקב אלפאנדארי כתב אלי וז"ל זאת אומרת שנמצא בידי שטה למסכת מנחות לראשונים לא נודע למי היא וכתוב בגוה דכרונא וז"ל. ויש להקשות איזה מלאכה כאן דאיצטריך קרא לומר דדחי שבת והלא מולח אינו אלא משום מעבד ואין עיבוד באוכלים. ונ"ל דכיון דקרבן תמיד דמוסף שבת היה כליל ואינו נאכל לאו כעיבוד אוכלים דמי כיון שאינו נאכל א"נ תיקון קרבן הוא כמעבד דמי ע"כ:
והשיטה הלזו היא החידושים המיוחסים לרשב"א.
ועי' גם בפסקי רי"ד שם:
תקריב אפילו בשבת תקריב אפילו בטומאה. פירש המורה אם קרבן ציבור הוא, ואשמעינן דמליחתו עבודה היא ודחיא שבת וטומאה כשאר עבודות. ומיכן מוכיח שהמולח בשר בשבת שהוא חייב חטאת, מדאיצטריך קרא למישרייה בקרבן ציבור, והכי נמי אמרי' בפ"ק דביצה מולח אדם כמה חתיכות בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכ' אחת, ודוקא על ידי הערמה שרי, דכל חתיכה וחתיכה חזיא ליה ביום טוב, אבל בלא הערמה אסור, שהמליחה מלאכה היא. ולא היא, שהמולח בשר בשבת אינו חייב חטאת, דהכי אמרי' בפרק כלל גדול אמ' רבה בר רב הונא האי מאן דמלח בישרא חייב משום מעבד, רבא אמ' אין עיבוד באכלין, אמ' רב אשי ואפי' רבה בר רב הונא לא אמ' אלא דקא בעי ליה לאורחא, אבל לביתא לא מישוי איניש מיכליה עץ, אלמא אין במליחת הבשר בשבת אלא איסור דרבנן, והאי דקתני תקריב אפילו בשבת, דרשה דרבנן היא, ולמימרא דאין בה איסור דרבנן, הא בחולי איכא איסור דרבנן.
ועוד מקור מהראשונים שמדבר בזה - תשו' מהר"ם (ד"ק סי' ח אות ד):
ודקשיא מהא דאמר בהקומץ רבה [מנחות כא, א] תקריב אפילו בשבת, אמאי אצטריך קרא והא במליחת קדשים דהוי כעין לקדירה לא שייך עיבוד, ועוד דאיכא למאן דאמר דאין עיבוד באוכלין בסוף פרק כלל גדול [שבת עה, ב]. יש לומר דהכי פירושא תקריב אפילו בשבת, כגון שאין שם מלח וצריך להביא מלח דרך רשות הרבים. אי נמי צריך לחלל עליו שבת בשאר אבות מלאכות קאמר דמותר. ועוד סלקי דעתך אמינא דבשבת אסור למלוח דבר הקרב במזבח ונמצא מבעיר המלח בשבת, קא משמע לן תקריב ואפילו בשבת, וקל להבין.