ספר בראשית פרק ו:
(ב) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ:
ופירש רש"י:
(ב) בני האלהים - בני השרים והשופטים. ד"א בני האלהים הם השרים ההולכים בשליחותו של מקום אף הם היו מתערבים בהם. כל אלהים שבמקרא לשון מרות וזה יוכיח (שמות ד) ואתה תהיה לו לאלהים (שם ז) ראה נתתיך אלהים:
כן הוא בפירוש רש"י הנפוץ, ומצאתי בפירוש רש"י דפוס זאמורה משנת רמ"ז:
בני האלהים בני השרים והשופטים כל אלהים לשון מרות וזה יוכיח ואתה תהיה לו לאלהים ראה נתתיך אלהים לפרעה. דבר אחר בני אלהים הם שדים שהולכים בשליחותו של מקום אף הם היו מתערבין בהם:
ולענ"ד נראה שכך צ"ל "שדים", כי לגירסת "שרים" הרי זה כמעט כמו הפירוש הראשון. אבל לא מצאתי מקור הדברים בחז"ל.
והנה להלן נאמר שגם השדים נכנסו אל התיבה, בראשית פרק ו:
(יט) וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ:
(כ) מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ לְהַחֲיוֹת:
ופירש רש"י:
(יט) ומכל החי - אפילו שדים (חגיגה טז):
(כ) מהעוף למינהו - (ב"ר) אותן שדבקו במיניהם ולא השחיתו דרכם ומאליהם באו וכל שהתיבה קולטתו הכניס בה:
ומשמע שהשדים שנכנסו לתיבה הם דווקא אותן שדבקו במינם, אבל לא מאותן "בני האלהים - השדים" שחטאו ונתערבו בהם, שאלו אבדו במבול.
נמצא:
א' - שאף שהשדים הם דבר רוחני שאינם נראים, עם כל זה יש להם אפשרות להתערב עם בנות האדם, כמ"ש רש"י הנ"ל על הפסוק "בני האלהים".
ב' - שהשדים הם בכלל "החי" ויש להם מקום מוגדר, ואבדו במבול מלבד אותם אלו שנכנסו לתיבה, כדמשמע ברש"י על הפסוק "ומכל החי".
ג' - שהמלאכים להבדיל, כנראה לא חטאו בדור המבול, ולא נכנסו אל התיבה.
אודה על כל הערה והוספה. תודה רבה.