עם הנץ החמה הפועלים צריכים לצאת לעבודתם, כאמור: 'תזרח השמש - יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב', ובהכרח עליהם לסיים את תפלתם קודם הנץ החמה.תורה מפוארת כתב:יש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים, מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית כשהכוכבים מאירים את פני היקום; שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן, אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ - זו מנין?
תורה מפוארת כתב:מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני,
כדכד כתב:תורה מפוארת כתב:מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני,/quote]
לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה
יונת אלם כתב:עד שאתה שואל על העובדים תשאל גם על הבעלים. היום אצל הציבור הליטאי בפרט רוב נשותיהם עובדות לפרנסתן ויוצאות בשעה מוקדמת לעבודה. כעת בזמן החורף שהנץ די מאוחר ואברך צריך להוציא ילדים למוסדות יש לו שתי אופציות או להתפלל ב6 שזה מנין 'תרח' או להתפלל ב8.30 אחרי הבאת הילדים ואחרי זמן קרי"ש דאורייתא! מה עדיף?
תורה מפוארת כתב:כדכד כתב:תורה מפוארת כתב:מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני,/quote]
לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה
זה לא זלזול לומר שהדיון לא מתנהל ענייני, רבותי, אני מבקש את עזרתכם, אין חומר על זה?
תורה מפוארת כתב:מבלי לזלזל באיש לא במתפללים ולא בחברי בית המדרש דהכא, פשוט לא מדברים ענייני, מה ההיתר להתפלל כך מידי יום והאם ראוי לאדם שלא לעבוד בעבודה שכזו שיצא לו להתפלל כך, ואם האדם עצמאי [ולכך אין מי שלוחץ אותו], ומעוניין לפתוח את העסק בשעה 06:30 בבוקר, האם מותר לו?
צביב כתב:יש אומרים שתפילה זו תיקן לוט כמ''ש ויהי השחר עלה וגו'
ותפילת שחרית התפלל אבאהם אבינו אחר כך כמבואר שם.
אבל בשעת הדחק סומכים על הבית דוד שנץ החמה שעה לפני הנץ הנראה.
אני לא הבנתי אותם ולא הבנתי איך הם קשורים לשאר דברי מר. הרב ביקורת הביא הרבה מלות ביקורת אבל לא ציין כלפי מה וכלפי מי הוא משמיע אותם או מה הסברה בדבריו.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:....
בקיצור, דברי הרב בעל ביקורת תהיה מובנים מאד, .....
תורה מפוארת כתב:נאמר במס' מגילה שכל דבר שעניינו למשך היום כשר ביום מהנץ החמה ואילך ובדיעבד מעלות השחר, וא"צ להאריך בפשוט, אולם זה מכבר נתעוררתי לפתוח את הדיון בעניין מניין הפועלים המכונה תרח'ס מניין [מניינו של תרח, ע"פ זה שאברהם תיקם תפילת שחרית והתפלל ותיקין ובטח תרח אביו קדם לו והתפלל כבר בעוד ליל...], ורציתי לשאול הרי הלכה פסוקה היא שניתן להתפלל בכזו שעה רק בשעת הדחק גדול, וכי זו מניין שיש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית[?], כשהכוכבים מאירים את פני היקום, שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ זו מניין? וכי לא מוטלת על אדם חובה לא לעבוד בעבודות כאלו שיגרמו לו להתפלל במניין שכזה? אשמח מאוד לקבל משוב והפניות בעניין.
מלבב כתב:תורה מפוארת כתב:נאמר במס' מגילה שכל דבר שעניינו למשך היום כשר ביום מהנץ החמה ואילך ובדיעבד מעלות השחר, וא"צ להאריך בפשוט, אולם זה מכבר נתעוררתי לפתוח את הדיון בעניין מניין הפועלים המכונה תרח'ס מניין [מניינו של תרח, ע"פ זה שאברהם תיקם תפילת שחרית והתפלל ותיקין ובטח תרח אביו קדם לו והתפלל כבר בעוד ליל...], ורציתי לשאול הרי הלכה פסוקה היא שניתן להתפלל בכזו שעה רק בשעת הדחק גדול, וכי זו מניין שיש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית[?], כשהכוכבים מאירים את פני היקום, שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ זו מניין? וכי לא מוטלת על אדם חובה לא לעבוד בעבודות כאלו שיגרמו לו להתפלל במניין שכזה? אשמח מאוד לקבל משוב והפניות בעניין.
לדעת ר״ח הרמ״א והפרמ״ג והמטה אפרים וכמדומה גם המג״א זמן הנץ היא כשעה לפני עלייית גוף השמש, לכן לא צריך שעת הדחק גדול לסמוך על הפוסקים הללו, ובפרט שכנראה הנוסחה האמיתי ברמב״ם הוא כשיעור שעה ולא כעישור שעה ופשט הב״ח דחוק מאוד.
בברכה המשולשת כתב:מלבב כתב:תורה מפוארת כתב:נאמר במס' מגילה שכל דבר שעניינו למשך היום כשר ביום מהנץ החמה ואילך ובדיעבד מעלות השחר, וא"צ להאריך בפשוט, אולם זה מכבר נתעוררתי לפתוח את הדיון בעניין מניין הפועלים המכונה תרח'ס מניין [מניינו של תרח, ע"פ זה שאברהם תיקם תפילת שחרית והתפלל ותיקין ובטח תרח אביו קדם לו והתפלל כבר בעוד ליל...], ורציתי לשאול הרי הלכה פסוקה היא שניתן להתפלל בכזו שעה רק בשעת הדחק גדול, וכי זו מניין שיש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית[?], כשהכוכבים מאירים את פני היקום, שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ זו מניין? וכי לא מוטלת על אדם חובה לא לעבוד בעבודות כאלו שיגרמו לו להתפלל במניין שכזה? אשמח מאוד לקבל משוב והפניות בעניין.
לדעת ר״ח הרמ״א והפרמ״ג והמטה אפרים וכמדומה גם המג״א זמן הנץ היא כשעה לפני עלייית גוף השמש, לכן לא צריך שעת הדחק גדול לסמוך על הפוסקים הללו, ובפרט שכנראה הנוסחה האמיתי ברמב״ם הוא כשיעור שעה ולא כעישור שעה ופשט הב״ח דחוק מאוד.
וזו הלשון במהדורת מכון ממרא: ואיזה הוא זמנה ביום--מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה, כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה; ושיעור זה, כמו עישור שעה קודם שתעלה השמש. (וכן הוא בספר החתום, ויעויין במש"כ בזה הגאון הנאמ"ן במצ"ב)
מלבב כתב:בברכה המשולשת כתב:מלבב כתב:תורה מפוארת כתב:נאמר במס' מגילה שכל דבר שעניינו למשך היום כשר ביום מהנץ החמה ואילך ובדיעבד מעלות השחר, וא"צ להאריך בפשוט, אולם זה מכבר נתעוררתי לפתוח את הדיון בעניין מניין הפועלים המכונה תרח'ס מניין [מניינו של תרח, ע"פ זה שאברהם תיקם תפילת שחרית והתפלל ותיקין ובטח תרח אביו קדם לו והתפלל כבר בעוד ליל...], ורציתי לשאול הרי הלכה פסוקה היא שניתן להתפלל בכזו שעה רק בשעת הדחק גדול, וכי זו מניין שיש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית[?], כשהכוכבים מאירים את פני היקום, שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ זו מניין? וכי לא מוטלת על אדם חובה לא לעבוד בעבודות כאלו שיגרמו לו להתפלל במניין שכזה? אשמח מאוד לקבל משוב והפניות בעניין.
לדעת ר״ח הרמ״א והפרמ״ג והמטה אפרים וכמדומה גם המג״א זמן הנץ היא כשעה לפני עלייית גוף השמש, לכן לא צריך שעת הדחק גדול לסמוך על הפוסקים הללו, ובפרט שכנראה הנוסחה האמיתי ברמב״ם הוא כשיעור שעה ולא כעישור שעה ופשט הב״ח דחוק מאוד.
וזו הלשון במהדורת מכון ממרא: ואיזה הוא זמנה ביום--מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה, כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה; ושיעור זה, כמו עישור שעה קודם שתעלה השמש. (וכן הוא בספר החתום, ויעויין במש"כ בזה הגאון הנאמ"ן במצ"ב)
אז למה פרנקל החליט שהעיקר כהגירסא שיעור שעה?
בברכה המשולשת כתב:מלבב כתב:בברכה המשולשת כתב:מלבב כתב:תורה מפוארת כתב:נאמר במס' מגילה שכל דבר שעניינו למשך היום כשר ביום מהנץ החמה ואילך ובדיעבד מעלות השחר, וא"צ להאריך בפשוט, אולם זה מכבר נתעוררתי לפתוח את הדיון בעניין מניין הפועלים המכונה תרח'ס מניין [מניינו של תרח, ע"פ זה שאברהם תיקם תפילת שחרית והתפלל ותיקין ובטח תרח אביו קדם לו והתפלל כבר בעוד ליל...], ורציתי לשאול הרי הלכה פסוקה היא שניתן להתפלל בכזו שעה רק בשעת הדחק גדול, וכי זו מניין שיש בעלי מלאכה שיום יום מתפללים מניחים תפילין וקוראים ק"ש של שחרית[?], כשהכוכבים מאירים את פני היקום, שעת הדחק ניתן לקרוא לפעם בכמה זמן אבל כל יום להתפלל אז ולסיים להתפלל עוד קודם הנץ זו מניין? וכי לא מוטלת על אדם חובה לא לעבוד בעבודות כאלו שיגרמו לו להתפלל במניין שכזה? אשמח מאוד לקבל משוב והפניות בעניין.
לדעת ר״ח הרמ״א והפרמ״ג והמטה אפרים וכמדומה גם המג״א זמן הנץ היא כשעה לפני עלייית גוף השמש, לכן לא צריך שעת הדחק גדול לסמוך על הפוסקים הללו, ובפרט שכנראה הנוסחה האמיתי ברמב״ם הוא כשיעור שעה ולא כעישור שעה ופשט הב״ח דחוק מאוד.
וזו הלשון במהדורת מכון ממרא: ואיזה הוא זמנה ביום--מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה, כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה; ושיעור זה, כמו עישור שעה קודם שתעלה השמש. (וכן הוא בספר החתום, ויעויין במש"כ בזה הגאון הנאמ"ן במצ"ב)
אז למה פרנקל החליט שהעיקר כהגירסא שיעור שעה?
באמת?
אין בפני את הוצאת רש"פ כעת, אבל לי היה זכור שהם נקטו במוחלט כספר החתום, ואז יש בזה קושיא גדולה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 196 אורחים