יושב הארץ כתב:ברור...
איך הוא העיז לגלות לכל אוהביו הסוד הכמוס ולא חשש שזה יגיע לידי ר' הלל, אתמהה.
ניסיתי להיות קצת ציני, להראות לך איך גם לי קל למצוא "הוכחות" אם בוחרים בפרשנות שמתאימה לסיפור שרוצים לספר..
יושב הארץ כתב:ברור...
איך הוא העיז לגלות לכל אוהביו הסוד הכמוס ולא חשש שזה יגיע לידי ר' הלל, אתמהה.
איש-אחד כתב:יושב הארץ כתב:ברור...
איך הוא העיז לגלות לכל אוהביו הסוד הכמוס ולא חשש שזה יגיע לידי ר' הלל, אתמהה.
ניסיתי להיות קצת ציני, להראות לך איך גם לי קל למצוא "הוכחות" אם בוחרים בפרשנות שמתאימה לסיפור שרוצים לספר..
יושב הארץ כתב:גם יכול להיות שבכלל ר' ישראל מתכוון שר' הלל ניסה למנוע ביד אביו של ר' ישראל משקלוב שלא יעלה...
יושב הארץ כתב:ר' ישראל כותב על אביו "אדוני אבי הרבני המופלג".
איש-אחד כתב:בריושמא כתב:בספריהם מצטטים בני ריבלין את דברי הרד"ל על ר' משה ריבלין.
שני מקומות הם מביאים:
פירוש על פרקי רבי אליעזר, פרק נא: פי' הרב ר"מ ריוולין משקלאב דורש לציון תוב"ב ז"ל.
פירוש מדרש רבה על קהלת, פרק ו: שמעתי מהרב המנוח מהו"ר משה מ"מ דשקלאב ז"ל דורש לציון תובב"א.
מצאתי מקום שלישי.
ר' דוד לוריא, נפש דוד, פירוש על ספר הזוהר, פרשת חיי שרה: שמעתי מהרב ר' משה ב"ר הלל מ"מ דשקלאב שנסע לאה"ק תובב"א.
דומני שמקום זה לא צוטט בספרי בני ריבלין. ואף אמנם שגיתי - אתי תלין משוגתי.
יפה.
יש שהביאו את שני האזכורים הראשונים בידי הרד"ל כ"הוכחה" שר"מ ריבלין היה "דורש לציון" במובן של דורש למען ציון וההשקפת האקטיביזם-המשיחי הריבליני.
אבל כמובן שאין בכך שום הוכחה, כי בפשטות זה יכול בהחלט להיות סתם כינוי של משחק מילים עם המושג של "דרישת ציון" וזה שר"מ היה 'דרשן בציון-ירושלים' - מגיד מישרים כפי שהיה בשקלוב.
יושב הארץ כתב:כך כתוב בכתב המינוי של ר' משה מגיד והדברים פשוטים: לונץ לוח ארץ ישראל תרע"ה-ו עמ' 199.
וכך גם כותב ר' יושעה בפזמונם "כמעשהו בחול מעשהו בקודש" "דרישה" לציון במדרש ובמעשה.
יושב הארץ כתב:הרב איש אחד אל תיתמם בבקשה.
הדברים מדברים בעד עצמם!
הם מכנים אותו "דורש לציון" עוד בטרם דרש דרשה אחת בא"י (נ"ל שזה היה עוד בטרם עלה כלל לא"י) וכותבים ע"כ נאה דורש נאה מקיים היינו שמקיים דרישתו לציון בפועל ולא רק בדרשה. (כך גם מפרש א. מורגנשטרן בספרו השיבה לי-ם)
אפילו אם זה לא מסתדר עם האג'נדה שלך אנא אל תעשה את כולם שקרנים.
יושב הארץ כתב:אין שום הכרח: העיקר לומר שמשפחת ריבלין שיקרה על כל העולם והעיקר לעקם את הדברים. לזה ודאי יש הכרח.
שמעת על עוד מישהו שכונה "דורש לציון" גם אחרי שהגיע לירושלים?
יושב הארץ כתב:ר' שמואל מסלנט סמך בעיניים עצומות על ר' יושעה ריבלין, כנראה שידע שיש על מי לסמוך.
אתה חכם יותר מכולם.
איש-אחד כתב:יושב הארץ כתב:הרב איש אחד אל תיתמם בבקשה.
הדברים מדברים בעד עצמם!
הם מכנים אותו "דורש לציון" עוד בטרם דרש דרשה אחת בא"י (נ"ל שזה היה עוד בטרם עלה כלל לא"י) וכותבים ע"כ נאה דורש נאה מקיים היינו שמקיים דרישתו לציון בפועל ולא רק בדרשה. (כך גם מפרש א. מורגנשטרן בספרו השיבה לי-ם)
אפילו אם זה לא מסתדר עם האג'נדה שלך אנא אל תעשה את כולם שקרנים.
א. לא שללתי את הסברך.
ב. כאמור אין שום הכרח שהכוונה היא ל"דרישה לציון" ולא משחק מילים על מגיד מישרים בירושלים - 'דרשן בציון'.
ג. אין שום הכרח ש"נאה דורש ונאה מקיים" בהכרח מכווין לשורה הבאה על דרישה לציון, ולא סתם משפט בשבחו שהוא מקיים את הדברים להם הוא דורש, אחד בפה ואחד בלב.
ד. גם אם אכן הכוונה לענין "דרישה לציון" (אפשרי בהחלט), השאלה כאמור האם למובנו הפשוט עליו דיברו תלמידי הגר"א שוב ושוב, של "ציפית לישועה" ואכפתיות מאר"י ויושביה בחורבנה, וכמו שר' סעדיה כותב שמי שיקרא את אגרת מסעו לירושלים יקיים דרישה לציון וכדו', או למובנו הריבליני-משיחי.
ה. יש לנו ספר מדרשותיו של ר"מ ואין בו שום דבר מיוחד על "דרישה לציון".
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?3 ... eid=P0001L
ו. אז כן, מאגרות הפקוא"מ אנו רואים שר"מ היה פעיל ומעורב בעניני אר"י עוד טרם עלותו, אבל שום אקטיביזם-משיחי (כהגדרתו של מורגנשטרן).
ז. למה שלא יכנו אותו "דורש לציון" במובן של דרשן בירושלים גם אם עדיין טרם דרש דרשות?
יושב הארץ כתב:עם כל הכבוד ר' יושעה ריבלין גם היה נכדו של ר' משה, ועוד זכה לראותו, והוא מצטט בשמו את כל העניין המשיחי גם מה שלא מוצא חן בעיניך!
איש-אחד כתב:יושב הארץ כתב:ר' שמואל מסלנט סמך בעיניים עצומות על ר' יושעה ריבלין, כנראה שידע שיש על מי לסמוך.
אתה חכם יותר מכולם.
האמת נאמנה עלי יותר מכל.
אינני חכם יותר מכולם, העובדות פשוטות ביותר - אין זכר לסיפור הריבליני בעשרות השנים הראשונות לעליה. נקודה.
לא עלי חובת ההוכחה, אלא עליך.
יושב הארץ כתב:איש-אחד כתב:יושב הארץ כתב:ר' שמואל מסלנט סמך בעיניים עצומות על ר' יושעה ריבלין, כנראה שידע שיש על מי לסמוך.
אתה חכם יותר מכולם.
האמת נאמנה עלי יותר מכל.
אינני חכם יותר מכולם, העובדות פשוטות ביותר - אין זכר לסיפור הריבליני בעשרות השנים הראשונות לעליה. נקודה.
לא עלי חובת ההוכחה, אלא עליך.
הבאתי לך דוגמא חזקה מהביטוי של רמ"מ משקלוב על בנייית החורבה: בעזרת ה' "המרחיב גבולי ירושלים", ביטוי שאין לו אח ורע בשום ספר, רק בקול התור המדבר על "מצוות הרחבה".
לא פלא הוא שר' יושעה מכנה את רמ"מ משקלוב": ברזא "דברוך מרחיב גד" שכתוב בקול התור על עניין הרחבת ירושלים.
יושב הארץ כתב:יוסף יואל ריבלין שהיה חוקר דגול מביא הדברים הללו בדיוק בשם ר' יצחק צבי בשם אביו ר' בנימין בנו של ר' משה. כולם שקרנים!
נכדו של ר' זלמן ריבלין יהודי זקן בבית שמש ר' מיכל הומינר, אחיו של ר' 'יושעה אמר לי שסבו רשם מאות דפים של דרשות והיסטוריה של אבותיו, ואכן ר' זלמן בהקדמת ספרו המגיד דורש ציון כותב שרוב הדרשות הוא קיבל מדודו ר' זלמן שהיה מנהל הת"ת של עץ חיים. בין השאר הוא גם כתב שר' הלל היה מראשוני העולים לירושלים וזה הוא מעתיק בספרו צוואת מרדכי.
איש-אחד כתב:יושב הארץ כתב:כך כתוב בכתב המינוי של ר' משה מגיד והדברים פשוטים: לונץ לוח ארץ ישראל תרע"ה-ו עמ' 199.
וכך גם כותב ר' יושעה בפזמונם "כמעשהו בחול מעשהו בקודש" "דרישה" לציון במדרש ובמעשה.
זה עדיין נכנס תחת אותו משחק מילים, ואינו הכרח לא לכאן ולא לכאן.
מה גם שהשאלה עדיין היא האם "דרישה לציון" במובן המסורתי, וכפי שאחזו תלמידי הגר"א או במובן הריבליני.
כמעשהו בחו"ל - דרשן, כך מעשהו בעיר הקודש - דרשן.
איש-אחד כתב:יושב הארץ כתב:ר' שמואל מסלנט סמך בעיניים עצומות על ר' יושעה ריבלין, כנראה שידע שיש על מי לסמוך.
אתה חכם יותר מכולם.
האמת נאמנה עלי יותר מכל.
אינני חכם יותר מכולם, העובדות פשוטות ביותר - אין זכר לסיפור הריבליני בעשרות השנים הראשונות לעליה. נקודה.
לא עלי חובת ההוכחה, אלא עליך.
שמואל שלומוביץ כתב:יושב הארץ כתב:יוסף יואל ריבלין שהיה חוקר דגול מביא הדברים הללו בדיוק בשם ר' יצחק צבי בשם אביו ר' בנימין בנו של ר' משה. כולם שקרנים!
נכדו של ר' זלמן ריבלין יהודי זקן בבית שמש ר' מיכל הומינר, אחיו של ר' 'יושעה אמר לי שסבו רשם מאות דפים של דרשות והיסטוריה של אבותיו, ואכן ר' זלמן בהקדמת ספרו המגיד דורש ציון כותב שרוב הדרשות הוא קיבל מדודו ר' זלמן שהיה מנהל הת"ת של עץ חיים. בין השאר הוא גם כתב שר' הלל היה מראשוני העולים לירושלים וזה הוא מעתיק בספרו צוואת מרדכי.
מה אמר ר' יצחק צבי ריבלין זו שאלה ישנה, וכבר כתב בענין זה ברחבי האשכול הרב בריושמא,
מה סבר יוסף יואל ריבלין הלא כתביו מפורסמים,
למעשה ר' בנימין אבי ר' יצחק צבי אינו בנו של ר"מ מגיד כי אם נכדו, והוא בן ר' יצחק אייזיק בן ר"מ. ולא. אין כולם שקרנים רק מי ששיקר.
גם מורי הרב ר' מיכל הומינר שליט"א ב"ר שמואל 'עבד המלך', אינו נכד ר' זלמן חיים אלא נכד בתו, ומענין לפגוש אותו לשמוע מה הוא יודע על מה שכתב אבי סבתו, והיכן הם הכתבים, (אולי משוקעים בקול התור).
עכ"פ ר' זלמן חיים ור' יושעה היו נכדי ר"מ מגיד, להם אח ושמו ר' משה שהיה השד"ר של המוסדות בירושלים שנוהלו ע"י אחיו הנ"ל, ואודותיו ואודות צאצאיו כתבתי בעבר
בהודעתי לעיל (וכמדומה שהיא הודעתי הראשונה באשכול זה).
זו רק עדות אחת למסורות משפחתיות רבות, (עוד כמה תועדו ע"י אליאך) שמספרות סיפור שונה לגמרי, ועיקר הבדיקה צריכה להעשות כמובן בפרסומים וכתיבות שלפני הולדת האגדה לבית ריבלין.
הרואה כתב:העובדות פשוטות ביותר.
אצל רוב ככל זקני ירושלים מהדור הקודם אכן היו העובדות פשוטות ביותר, יעויין למשל בהסכמות על קול התור.
הרואה כתב:אחרי 200 שנה צץ לו איזה חוקר מטעם עצמו וטוען שלא מצא בכתבים מהשנים הראשונות זכר לאקטיביזם משפטי ושאר רעיונות, שיבושם לו, זה לא מעלה ולא מוריד מהמציאות.
הרואה כתב:ומילא אם זה היה המצב, נו נו. אלא הוא מצא הרבה אזכורים בכתבי תלמידי הגר"א לאתחלתא דגאולה, הרחבת גבולות ירושלים, ועוד ועוד, וכל זה נדחה אצלו בפלפולים על גבי פלפולים שסותרים את עצמם כפי שהיטיב להראות הרב יושב הארץ.
הרואה כתב:כמובן הכל במסוה של עובדות ובירור היסטורי גרידא מתובל במילים לועזיות כגון 'אקטיביזם משיחי' פששש... אגב התפילין שאתה מניח הם 'אקטיביזם פולחני', והגמרא שאתה לומר היא 'טקסט תלמודי' וכן הלאה.
יושב הארץ כתב:דמויות מרכזיות שפעלו בירושלים לא מוזכרות בכל הספרים וגם לא בפקאו"מ (שחסרים לנו הכתבים עד שנת תקפ"ו)
לדוגמא ר' שמריה לוריא שהשקיע 200 אלף רובל בירושלים על מקומות הקדושים בא"י, בגאולת בתים והחורבה וכו' לא מוזכר למיטב ידיעתי בשום אגרת של הפקאו"מ והשדרי"ם עד שנת ת"ר. (רק ר' יוסף שוורץ מזכירו)
יושב הארץ כתב:ר' יצחק אייזיק ריבלין בנו של ר' הלל חתנו מעיד עליו בהספד בספרו שהיה כמין מנהיג ורועה משקלוב את הציבור בירושלים ודאג לכלכלם ולנהלם במסירות אין קץ על אף שהיה שבור ורצוץ מפטירת כל משפחתו, אין זכר לכך בשום ספר או אגרת. מלבד בחזון ציון שם כתוב שניהל את קרן "מעות ריבלין" שהקים ר' בנימין ור' הלל.
יושב הארץ כתב:אתה לבד אמרת שמסתבר שהסיפור עם הענבים היה בארץ לפני שר' צ לעהרן ידע כלל שר' הלל עלה (שוב) לארץ. זאת אומרת במילים אחרות לפני תקצ"ב.
יושב הארץ כתב:במכתב "אחד" סה"כ שיש לנו מר' הלל אתה כבר למד שהוא פעל להציל את מערכת השחיטה בי-ם וכן שפעל לגאול חצרות ושהיה לו בית מדרש נפרד, אין לכך שום אזכור בשום אגרת פקאו"מ או שדרו"ת. ויש עוד אלפי מסמכים ועדויות שנאבדו.
יושב הארץ כתב:ובאשר לגר"א ולרמ"מ משקלוב.
הגר"א כותב מפורשות ביהל אור היכלות פקודי, בשנת ת"ר - שש מאות באלף השישי תתחיל הגאולה בבחי' נוק' הינו מלובש בדרך הטבע.
וכן כותב ר' יושעה בפזמונים (197) שתלמידי הגר"א היו "מכשירי האתחתלא דשנת ת"ר".
ואכן משנת ת"ר כל העניין של היישוב קיבל מפנה אדיר כמו שכותב ר' אריה נאמן הכולל: מת"ר ואילך תרעין ברחמין פתיחין ונס יגון ואנחה .... והיתה הרווחה וחיים בירושלים, וגם אז ניתן כל אה"ק וסוריא תחת מלך מצרים והנהגתו... ונתן רשות להקונוסוליה מכל המלכים שישבו פה עה"ק, והוקל מעלינו עול הגלות מעט, (הגר"א כותב בתיקונים שתחילה תהיה פקידה כמו בזמן כורש) ומאז ניתן רשות לאחינו בני ישראל שיבנו ויקחו קרקעות וזכינו לבניין החורבה ושארי בנינים, ואחרון חביב בבית הכנסת שהניחו לנו אבותינו מקום להתגדר לפאר ולרומם בית אלוקינו... וראינו בזה הבנין התערותא דלעילא ובונה ירושלים ה' לשון הווה, סולם מוצב ארצה וגו'
יושב הארץ כתב:רמ"מ משקלוב כותב בהקדמת ספרו משפט מבהיל: שבניית חורבה אחת מירושלים יותר גדול מתורה, משפט שאם לא היה כותבו מפורושות לא היינו מאמינים שתלמיד הגר"א יאמר כזה משפט. (וזה לבד מההתבטאות שלו ושל בניו על בניית החורבה כסמל וסימן ל"אתחלתא דגאולה")
"ואמרתי זהו שאמרו חז"ל כל הנהנה מסעודת חתן וכו' ואם משמחו זוכה לתורה, רנב"י אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, על כן בנין ירושלים הוא יותר, דאם לא כן מאי מוסיף".
הדברים מדברים בעד עצמם.
איש-אחד כתב:יושב הארץ,
זה שאתה עורך הודעות קודמות שלך ומוסיף בהן תוכן חדש לאחר שכבר הגיבו על הודעותיך, אינו לעניין, ויוצר רושם מטעה כביכול מתעלמים מדבריך.יושב הארץ כתב:ובאשר לגר"א ולרמ"מ משקלוב.
הגר"א כותב מפורשות ביהל אור היכלות פקודי, בשנת ת"ר - שש מאות באלף השישי תתחיל הגאולה בבחי' נוק' הינו מלובש בדרך הטבע.
וכן כותב ר' יושעה בפזמונים (197) שתלמידי הגר"א היו "מכשירי האתחתלא דשנת ת"ר".
ואכן משנת ת"ר כל העניין של היישוב קיבל מפנה אדיר כמו שכותב ר' אריה נאמן הכולל: מת"ר ואילך תרעין ברחמין פתיחין ונס יגון ואנחה .... והיתה הרווחה וחיים בירושלים, וגם אז ניתן כל אה"ק וסוריא תחת מלך מצרים והנהגתו... ונתן רשות להקונוסוליה מכל המלכים שישבו פה עה"ק, והוקל מעלינו עול הגלות מעט, (הגר"א כותב בתיקונים שתחילה תהיה פקידה כמו בזמן כורש) ומאז ניתן רשות לאחינו בני ישראל שיבנו ויקחו קרקעות וזכינו לבניין החורבה ושארי בנינים, ואחרון חביב בבית הכנסת שהניחו לנו אבותינו מקום להתגדר לפאר ולרומם בית אלוקינו... וראינו בזה הבנין התערותא דלעילא ובונה ירושלים ה' לשון הווה, סולם מוצב ארצה וגו'
נא לא לערבב בין שתי שאלות שונות לחלוטין:
א. האם הגאולה תתרחש (עכ"פ בחלקה) בדרך הטבע או לא.
ב. האם מוטל עלינו לעשות פעולות למימוש הגאולה בדרך הטבע (זו שאלה אחרת לחלוטין!).
דברי הגר"א ור"א נאמן שייכים לשאלה א', לא לשאלה ב' - שהיא החידוש העיקרי של משנת קוה"ת על "אקטיביזם-משיחי".יושב הארץ כתב:רמ"מ משקלוב כותב בהקדמת ספרו משפט מבהיל: שבניית חורבה אחת מירושלים יותר גדול מתורה, משפט שאם לא היה כותבו מפורושות לא היינו מאמינים שתלמיד הגר"א יאמר כזה משפט. (וזה לבד מההתבטאות שלו ושל בניו על בניית החורבה כסמל וסימן ל"אתחלתא דגאולה")
"ואמרתי זהו שאמרו חז"ל כל הנהנה מסעודת חתן וכו' ואם משמחו זוכה לתורה, רנב"י אמר כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, על כן בנין ירושלים הוא יותר, דאם לא כן מאי מוסיף".
הדברים מדברים בעד עצמם.
רמ"מ אחז שיש מצווה בבניין חורבות ירושלים כדמשמע מחז"ל, עדיין הכל כחלק מההשקפה המסורתית של "ציפית לישועה" ואכפתיות מאר"י בחורבנה ובגלותה, אין בדבריו שום דבר היוצא מהבנה פשוטה זו לכיוון של השקפה של בניית והרחבה כדי לעורר את הגאולה וכו'.
ואגב, כפי שעולה מאגרתו של רנ"נ שהבאתי לעיל, רמ"מ לא ראה שום "עניין" מיוחד דווקא ב"חורבה" עצמה יותר מכל מקום אחר בירושלים.
יושב הארץ כתב:האם מוטל עלינו לעשות, כן הרגישו שמוטל עליהם הדבר, ולכן שלחו שליחים לעשרת השבטים, ובנו את חורבות ירושלים. בלי פלפולי סרק והבל.
יושב הארץ כתב:ותבער אש שלהבת חיבת הק' אהבת ציון וחיבת ירושלם בקרבנו, ולהתעורר בצערא דשכינתא קדישא אמנו המרחמת עלינו, אגוני מגנא ואצולי מצלא לנו בגלותינו, ועד מתי לא נרחם שארית פליטתנו, ולא נרחם את ירושלם בהיות לאל ידינו, כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה - להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה, סימנא מלתא היא אתחלתא דגאולה.
יושב הארץ כתב:בניית החורבה בידי רמ"מ משקלוב והביטול תורה שעשה הוא ושלוחיו בשביל כך וההתבטאות שלו שזה יותר מתורה, מראה כאלף עדים שמטרת בואו לארץ ישראל לא היה כדי להתעלות בתורת א"י גרידא.
יושב הארץ כתב:ואיך אתה מסביר את המילים של ר' אריה נאמן: וזכינו לבניין החורבה ושארי בנינים (מי בנה זאת המלאכים שירדו משמים?), ואחרון חביב בבית הכנסת שהניחו לנו אבותינו מקום להתגדר לפאר ולרומם בית אלוקינו... וראינו בזה הבנין התערותא דלעילא ובונה ירושלים ה' לשון הווה, סולם מוצב ארצה וגו
או את זה
כל זה חלק מהגלות?
איש-אחד כתב:נא לא לערבב בין שתי שאלות שונות לחלוטין:
א. האם הגאולה תתרחש (עכ"פ בחלקה) בדרך הטבע או לא.
ב. האם מוטל עלינו לעשות פעולות למימוש הגאולה בדרך הטבע (זו שאלה אחרת לחלוטין!).
איש-אחד כתב:בסך הכל ביקשתי למצוא איזכורים להימצאותו באר"י של ר"ה לפני תקצ"ב - הדמות המתוארת (בידי הריבלינים) כהכי מרכזית בעלייה ובקהילת הפרושים משך כ-30 שנה[!].
זה המינימום שאני מבקש. בקשה מוגזמת מדי???
איש-אחד כתב:לא היית מקבל בשום צורה שרמ"מ משקלוב הוא "חסיד" ולא "מתנגד" על סמך חצאי משפטים שכאלו על "דביקות" ו"צדיק". המינימום שבמינימום היית דורש משפטים שלמים אם לא קטעים שלמים. כך בכל השקפה, בטח כזו שיש לה השלכות משמעותיות וחמורות על חיי הפרט והכלל בפרט. ככל שלדבר יש השלכות כבדות יותר, כך הדבר דורש יותר ביסוס.
הרואה כתב:איש-אחד כתב:בסך הכל ביקשתי למצוא איזכורים להימצאותו באר"י של ר"ה לפני תקצ"ב - הדמות המתוארת (בידי הריבלינים) כהכי מרכזית בעלייה ובקהילת הפרושים משך כ-30 שנה[!].
זה המינימום שאני מבקש. בקשה מוגזמת מדי???
אני לא יודע אם יש או אין, נניח שאין.
אז מה?
זה פרט אחד מתוך אלפי פרטים, זה לא יסוד לשום דבר.
הרואה כתב:ניקח לדוגמא את מפלגת עץ (שאין לי קשר אליה, אבל יש לי כמה חברים שם). בשנה הראשונה לקיומה, פגשתי לפחות 5 אנשים שאמרו עליהם חבריהם שהם בכלל הקימו את כל המפלגה, חלקם בקושי שמעו את השמות של האחרים.
אז נניח שאין שום הוכחה שאברך בני ברקי פלוני הוא זה שהקים את עץ. זה אומר שהמפלגה לא הוקמה מעולם?!
ועוד דוגמא, אני מכיר אישית כמה מיועציו של השר נפתלי בנט. על כל אחד חושבים במשפחתו המורחבת שהוא זה שהביא את בנט לפוליטיקה בערך.
ברור שכל אדם באופן טבעי רואה את המקורב שלו שנמצא בצמרת כאילו הכל תלוי בו, וכל שכן אם מדובר בנכדיו דור אחר כך.
הרואה כתב:נזכיר שרוב המסורות על ה'אקטיביזם משיחי' בשמו של ה'משכיל-המקראי-תלמודי' (אדוננו הגר"א) לא שמות את ר' הלל כבריח התיכון בכל הפעולות, ושום דבר לא מבוסס על זה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 191 אורחים