"אמר ר' יהושע בן לוי לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה".
כלומר שהיה נכון יותר לכתוב בפסוק "ומן הבהמה הטמאה" (חמש אותיות) ובמקום זה נכתב בפסוק "אשר איננה טהורה" (שלוש עשרה אותיות). ואם כן יוצא שהוסיף הכתוב שמונה אותיות יותר ממה שהיה נצרך (שלוש עשרה פחות חמש) וכל זאת כדי לא לכתוב דבר מגונה.
המהרש"א במקום מקשה על הגמרא שהרי בספרי התורה שלנו כתוב "אשר איננה טהֹרה" כשהמילה "טהֹרה" כתובה בכתיב חסר (בלי וי"ו) ואם כן עקם הכתוב רק שבע אותיות ולא שמונה.
***
הגמרא בתחילת מסכת סוכה שואלת מדוע שנינו לגבי סוכה שגבוהה למעלה מעשרים אמה שהיא פסולה, ואילו לגבי מבוי שהוא גבוה כתבנו שצריך למעט את גובהו ולא השתמשנו גם בו בלשון פסול?
וכותב שם תוספות (דב"ה דאורייתא) מסביר את הגמרא וכותב:
"אבל מבוי דרבן לא חייש ותנא ימעט שהוא לישנא מעליא כדאשכחן בריש פסחים (דף ג.) שעקם הכתוב כמה אותיות שלא להוציא דבר מגונה מפיו".
תוספות מסביר שבמקום לכתוב במבוי "פסול" עדיף היה לכתוב "ימעט" שהיא מילה יותר יפה.
מכל מקום, כשתוספות מצטט את הגמרא מפסחים הוא קצת משנה את לשון הגמרא וכותב "עקם הכתוב כמה אותיות" ולא כמו שכתוב בגרסת הגמרא שלנו ("עקם הכתוב שמונה אותיות").
ואם גם אנו נגרוס כך בגמרא נמצאת שאלת המהרש"א מתורצת ממילא.
קצת נעיין בעניין; בתוספות הרא"ש על הגמרא בסוכה מובא אותו ההסבר שכתב תוספות שלנו על הדף (שככל הנראה מבוסס על תוספות שאנץ) האם גם שם הגרסה היא "כמה אותיות" במקום "שמונה אותיות"?
כתב היד של תוספות הרא"ש נראה כך:
(תוספות הראש כת"י גינצבורג)
- 488 תוספות הראש כתי גינצבורג .JPG (34.93 KiB) נצפה 2676 פעמים
הקטע עליו כתבנו מובא בשורה השלישית מלמעלה וכמו שאפשר לראות גם תוספות הרא"ש גרס בגמרא "כמה אותיות".
אך בחיפוש בכתב יד נוסף של תוספות הרא"ש, כך הוא הכתוב:
(תוספות הרא"ש כתב יד סמינר)
- תוספות הראש - כתי סמינר 735.JPG (33.79 KiB) נצפה 2676 פעמים
ופה יש משהו מעניין. בשורה השלישית מלמעלה, בגוף השורה כתוב "שעיקם הכתו' ח' אותיות" אבל על האות ח' יש קו ומעליה הוסיפו בכתב קטן את המילה "כמה".
***
קיצור העניין; ככל הנראה בגמרא בפסחים יש שתי גרסאות שרק אחת מהן מתיישבת עם הכתוב בספרי התורה שלנו.
ובכל זאת נראה שנוכל עדיין ליישב את גרסת הגמרא שלנו;
בפרשת ציצית נאמר:
"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' " (במדבר ט"ו).
רש"י על הפסוק מביא רמז בדבר וכותב שהמילה ציצית היא גימטריא של תרי"ג מצוות.
(90+10+90+10+400=600, ונוסיף על זה חמישה קשרים ושמונה חוטים ביחד יוצא 613 כמניין תרי"ג).
הרמב"ן על התורה במקום שואל על רש"י שהרי בתורה כתובה המילה ציצית עם יו"ד אחד ("ציצת").
ואם כן הכל ביחד יוצא תר"ג ולא תרי"ג (?).
וברא"ם (מובא בשפתי חכמים שם) מתרץ את רש"י וכותב שהדרשה שכתב רש"י היא אליבא דמאן דאמר יש אם למקרא ולכן דורשים את הפסוק לפי הדרך בה קוראים אותו, והדרך לקרוא את המילה ציצית היא כשיש בה שתי אותיות יו"ד ואם כן אפשר לומר שציצית עם שמונה חוטים וחמשה קשרים היא גימטריא של תרי"ג מצוות.
ונראה שכל מה שכתב הרא"ם נכון גם כדי לתרץ על שאלת המהרש"א ומיישב את הגרסה הקשה בגמרא שבה פתחנו.
שאמנם בפסוק נכתב "אשר איננה טהרה" בכתיב חסר ואם כן עיקם הכתוב רק שבע אותיות ולא שמונה. אבל אם הדרשה היא כמ"ד יש אם למקרא - כיוון שקוראים את המילה "טהרה" בכתיב מלא עם וי"ו נחשב הדבר כאילו נכתב "טהורה" בכתיב מלא ועקם הכתוב שמונה אותיות ולא רק שבע.
יה"ר שזכות התורה תעמוד לנו ולזרענו ונזכה שלא להוציא דבר מגונה מפינו.
ע"כ.
קמצן_קדוש.
