משה רבינו תיקן להם לישראל שיהו קורין בתורה ברבים בשבת ובשני ובחמישי "בשחרית", כדי שלא ישהו שלשה ימים בלא שמיעת תורה, ועזרא תיקן שיהו קורין כן במנחה בכל שבת משום יושבי קרנות, וגם הוא תיקן שיהו קורין בשני ובחמישי שלשה בני אדם ולא יקראו פחות מעשרה פסוקים. ע"כ.
ומדוקדק לכאורה דזמן קריה"ת בשבת הוא דוקא "בשחרית" אבל אחה"צ כבר לא.
אולם בכסף משנה שם כתב:
ומה שכתוב בקצת ספרי רבינו בשחרית, אשבת נמי קאי, כלומר בשבת בשחרית דוקא תיקן משה, אבל לא במנחה דתקנת עזרא היא.
ולפי זה אין ראיה מהרמב"ם שם.
בעיקר הנושא יש בזה אריכות גדולה באחרונים המצויינים בספר המפתח שם.
מסקרנות פתחתי כמובן את ילקוט שנו"ס בסוף רמב"ם (מהדו' ר"ש פרנקל) ולהפתעתי לא מצאתי כל שינויי נוסח בהלכה זו שהכסף משנה עצמו מעיד ש"בקצת ספרי רבינו" כתוב בנוסח הפשוט כלפנינו. וצ"ב. וברוך היודע ומודיע.