מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
שמואל שלומוביץ
הודעות: 513
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' נובמבר 18, 2019 2:56 pm

בעקבות דברי הרמב"ן בפרשת השבוע ראיתי להציע דברים בנושא.
רמב"ן בראשית כד, ג
אלהי השמים ואלהי הארץ - הקדוש ברוך הוא יקרא אלהי ארץ ישראל, כדכתיב (מ"ב יז כו) לא ידעו את משפט אלהי הארץ, וכתוב (דהי"ב לב יט) וידברו אל אלהי ירושלים כעל אלהי עמי הארץ. ויש בזה סוד עוד אכתבנו בעזרת השם (עיין ויקרא יח כה). אבל בפסוק (ז) לקחני מבית אבי לא נאמר בו אלהי הארץ כי היה בחרן או באור כשדים. וכן אמרו (כתובות קי ב) הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, שנאמר (ש"א כו יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים:


דברי הרמב"ן הללו מפענחים לדעתי תעלומה גדולה.

בנוסח התפילה יש לנו פתיחה מורחבת לברכת אבות
ואחר אמירת שמו ואלהותו בנוסח מורחב בהתאמה לענין הברכה, נקבעו שתי שבחים ככל הנראה בתורת הזכרת מלכות (כמבואר ברא"ש ועוד, ואכמ"ל בסדר הברכה),
האחד הוא מדינא דגמ' מצד שמשה אמרו - "האל הגדול הגבור והנורא",
והשני בהמשך הדורות בתורת שבחו של אברהם אבינו - "אל עליון קונה שמים וארץ". וכמבואר במדרש תהילים.

כך הנוסח הקדום וכך השתמר בנוסח א"י דורות רבים, ועד הנה בנוסח ברכת 'מעין שבע' שהשתמרה אצלינו ע"פ נוסחאות ארצישראליות (כנראה מעוד נוסחאות הברכה התואמות נוסח בני א"י), אנו מזכירים כך בליל שבת (האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ).

משום מה בזמן מן הזמנים במשך הדורות בבבל (אולי בראשית תקופת הגאונים) הוחלף הנוסח המסורתי שיסודו בשבחו של אברהם, ותחתיו נקבע בשלבים נוסח משולב בתוספות ובשינוי מהותי מהנוסח הקדום המבוסס על שבחו של אברהם: "אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל".

אין שום חידוש בעובדה שנוסחאות התפילה משתנות, זה ארע במהלך כל הדורות בכל חלקי התפילה ובכל המקומות והנוסחאות, אבל בכל אופן כאן מדובר בענין אחר, זה קטע מבוסס על פסוק ושיבוצו הוא תכליתי, ובברכה שכבר בגמ' קבעו שהשינוי בה בעייתי,
מה גם שהנוסח משנה את המקור אבל במובהק שומר על הזיקה שלו למטבע המקורי, וזה חסר מובן, מה ארע?

קולמוסים השתברו כבר והצעות נשמעו, אבל למיעוט ידיעותי לא מצאתי עדיין מנוח במה שנאמר בה (את מאמרו המקיף של וידר בסיני אני מכיר ודבריו בזה השערה פורחת וחסרת ביסוס מתבקש). אם יש איזה חדש בזה אשמח לשמוע.

לפי דברי הרמב"ן הללו דומני שנכון להניח, שכפי שבתורה נמנע אברהם להזכיר שמו שהוא אלהי הארץ על פעל ה' באדמת ארץ כשדים,
כך בני בבל לא ראו לנכון לקבוע את שבחו של הקב"ה על קנין הארץ, בשעה שהם נמצאים על אדמה טמאה, אין זה כבודו להחיל שמו וקנינו על ארץ העמים,
ומשעה שנמנעו להזכיר קונה שמים וארץ, החליפו אותו בהזכרת פעולתו על הארץ שהוא גומל חסדים טובים, וקבעו את הזכרת קנינו דרך כלל בלבד...
(הוספה מאוחרת)
סיוע גדול לדבר יש ללמוד מנוסחאות קדומות שנמצאו שבהם כתוב "אל עליון קונה שמים". או "אל עליון קונה שמים גומל חסדים טובים", בהשמטה בולטת של המילה ארץ. (לא בדקתי בכתה"י אבל כך מתאר וידר במאמרו).
ויש נוסחאות "אל עליון גומל חסדים טובים", בלי הזכרת קונה הכל כלל.
וזה עשוי להוכיח שהייתה מגמה לשנות את המילים קונה שמים וארץ בביטוי אחר, בגלל בעיה להזכיר את המילה 'ארץ', תולדות שינויים אלו הביאו ככל הנראה בהמשך הזמן לקביעת החכמים כפי הנוסח שבידינו. ומתבאר עוד בהמשך האשכול. (ע"כ הוספה)

אני שוקל בדעתי אם הרעיון הזה מספיק מבוסס בשביל לייחס אותו לתקופה מקודמת מהופעתו אצל רמב"ן, או שזה אנרכוניזם.
נערך לאחרונה על ידי שמואל שלומוביץ ב ג' נובמבר 19, 2019 11:38 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 8645
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' נובמבר 18, 2019 4:05 pm

יש"כ. כדאי לחשוב גם על התוספת של - קונה "ברחמיו" שמים וארץ.

(אגב, לנוסח דידן, היכן האתנחתא - לפני "אל עליון" או לאחריו? תלוי קצת בהנ"ל).

וע"ע
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=411301#p411301
viewtopic.php?t=46616
viewtopic.php?t=14825
viewtopic.php?t=31893#p339948

הוגה ומעיין
הודעות: 1658
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' נובמבר 18, 2019 4:35 pm

"ברחמיו" לנוסח הרמב"ם בהל' תפילה, ליתא בכל כתבי היד המזרחיים, ונמצא רק בכ"י אחד ספרדי מהגניזה המשובש גם בהמשך הברכה.

בתכלאלים הקדומים איתא "ברחמיו" וכפה"נ בהשפעתם ישנו גם בחלק מכה"י התימניים של הרמב"ם.

יתכן ש"ברחמיו" הוא "ריכוך" של תוקף מידת המלכות כפי שהיא ב"קונה שמים וארץ", מתוך התאמה להנהגה בגלות.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 513
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' נובמבר 18, 2019 5:25 pm

עושה חדשות כתב:(אגב, לנוסח דידן, היכן האתנחתא - לפני "אל עליון" או לאחריו? תלוי קצת בהנ"ל).

זה לא קשור להצעתי אלא עצם העובדה שהנוסח המקורי (כפי שמתועד במקורות ובכת"י) הוא אל עליון קונה שמים וארץ, מוכיח שהנוסח שבידינו הוא החלפה של נוסח זה, וא"כ ברור שהאתנחתא קבועה לפני אל עליון, ואל עליון הוא פתיחת המשפט הבא.
ואכן המנגינה המקובלת לא ראויה כ"כ לפי"ז, ואיני מוצא איזה ספק בדבר.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 513
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ב' נובמבר 18, 2019 7:56 pm

שכחתי לציין,
אבל ישנם נוסחאות שבהם כתוב "אל עליון קונה שמים". או "אל עליון קונה שמים גומל חסדים טובים", בהשמטה בולטת של המילה ארץ. (לא בדקתי בכתה"י אבל כך מתאר וידר במאמרו).
ויש נוסחאות "אל עליון גומל חסדים טובים", בלי הזכרת קונה הכל כלל.

ההוספות כמו ברחמיו וגומל חסדים טובים באו כדי לשנות את המובן מ"קונה שמים וארץ" שיש במשמע החלת שמו על הארץ, כתיאור פעולת ה' בארץ, שזה אינו מתאים אלא על אדמת קודש וכדרכו של הרמב"ן.
וכנראה ביסוד הדברים גומל חסדים טובים היה מצורף כאמור לקונה שמים, ואח"כ כללו קנין הארץ בקונה הכל וגומל חסדים טובים לא זז ממקומו.

עושה חדשות
הודעות: 8645
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' נובמבר 18, 2019 10:39 pm

שמואל שלומוביץ כתב:
עושה חדשות כתב:(אגב, לנוסח דידן, היכן האתנחתא - לפני "אל עליון" או לאחריו? תלוי קצת בהנ"ל).

זה לא קשור להצעתי אלא עצם העובדה שהנוסח המקורי (כפי שמתועד במקורות ובכת"י) הוא אל עליון קונה שמים וארץ, מוכיח שהנוסח שבידינו הוא החלפה של נוסח זה, וא"כ ברור שהאתנחתא קבועה לפני אל עליון, ואל עליון הוא פתיחת המשפט הבא.
ואכן המנגינה המקובלת לא ראויה כ"כ לפי"ז, ואיני מוצא איזה ספק בדבר.

במידה ונפרש את ה"גומל חסדים טובים" כמי שבא והפסיק את הענין, אז כבר אין שום טעם בהסמכה הזאת, וההיסטוריה לא רלוונטית.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 513
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' נובמבר 19, 2019 12:42 am

עושה חדשות כתב:
שמואל שלומוביץ כתב:
עושה חדשות כתב:(אגב, לנוסח דידן, היכן האתנחתא - לפני "אל עליון" או לאחריו? תלוי קצת בהנ"ל).

זה לא קשור להצעתי אלא עצם העובדה שהנוסח המקורי (כפי שמתועד במקורות ובכת"י) הוא אל עליון קונה שמים וארץ, מוכיח שהנוסח שבידינו הוא החלפה של נוסח זה, וא"כ ברור שהאתנחתא קבועה לפני אל עליון, ואל עליון הוא פתיחת המשפט הבא.
ואכן המנגינה המקובלת לא ראויה כ"כ לפי"ז, ואיני מוצא איזה ספק בדבר.

במידה ונפרש את ה"גומל חסדים טובים" כמי שבא והפסיק את הענין, אז כבר אין שום טעם בהסמכה הזאת, וההיסטוריה לא רלוונטית.

ייש"כ.
אבל לא נראה לי סביר ש"וקונה הכל" אינו מחובר לאל עליון, הרי בוודאות שניהם יוצאים כתולדה מהמקור הקדום "אל עליון קונה שמים וארץ".
ולכן איך שלא יתפרש ההוספה של גומל חסדים טובים, אי"ז אלא הוספה בינתיים, ונכון לשמר את החיבור של אל עליון לקונה הכל.

כמובן שהההנחה הסבירה היא שגומל חסדים טובים שייך ג"כ למערכת הזאת, אבל לזה כבר צריך להסברים, ואת דעתי ביחס לזה כתבתי בהודעתי הקודמת.

שמואל שלומוביץ
הודעות: 513
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: מטבע ברכת אבות - אל עליון קונה שמים וארץ, ושינויו - פתרון תעלומה

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » ג' נובמבר 19, 2019 11:57 am

חכ"א טען לי שדברי הרמב"ן אינם ע"ד הפשט אלא על דרך הסוד, ובפשוטו של מקרא 'ארץ' חוזר על כל העולם.
ובאמת מאד חשוב לי לבחון האם מדובר בפירוש יסודי כ"כ עד שנכון לבנות עליו את השינוי האמור.
על יסוד הסימוכין שהבאתי לענין, או שמדובר בביאור מחודש, ע"ד הסוד או הרמז, ואינו עיקרי כ"כ לתלות עליו שינוי שנעשה מאות שנים לפני שנכתב ע"י הרמב"ן.

חקרתי מעט בזה ואני מעלה את הדברים כפי שכתבתי,
צריך לשים לב, ישנם שתי הופעות בודדות של שמו ית' "אלהי הארץ", האחת היא כאן ועוד שתים במעשה הכותים שלא ידעו משפט אלהי הארץ. וקשה לבטל את ההקבלה הזאת כסיוע לפירוש רמב"ן שאלהי הארץ מתייחס לארץ הקודש לבדה,
אמנם זה אכן לא מתפרש כך ממילא, ויש כאן צד חידוש,
אבל נראה לי שגם אם מובנו הפשוט של הביטוי "אלהי הארץ" מתייחס לאלוהותו על כל העולם, מכל מקום בוודאי מדובר בביטוי חריג (לשם השוואה שמו ית' כאלהי השמים בהשמטת אלוהותו על הארץ מופיע קרוב ל-10 פעמים בכל התנ"ך, מלבד יחוסים רבים אחרים שהוא יושב שמים, השמים כסאו, והשמים לה' והארץ לבנ"א וכדו').
ויש סיבה להניח שהביטוי החריג הזה לא יתייחס בדרך החיוב אלא ביחס לארץ הקודש. גם אם במובנו הכללי הוא מתייחס דרך כללות לכל העולם.
וכפי הדקדוק שעומד בבסיס דברי הרמב"ן בזה.

כל זמן שישראל בארצם נכון שיזכירו 'קונה שמים וארץ' ולא כ"כ משנה מה הפירוש הבסיסי של זה, אבל להזכיר 'אלהי הארץ - קונה שמים וארץ' כשנמצאים על אדמה טמאה יש בזה טעם לפגם, הרי חז"ל לימדונו שאפי' על הצדיקים אין נקרא שמו עליהם עד אחר מיתתם, וכידוע.

רק לעתיד לבא בשעה שכל העמים יקראו בשם ה' לעובדו שכם אחד והיה ה' למלך על כל הארץ, אזי ה' צבאות שמו "אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא" (ישעיהו נד, ה).

מענין לשים לב שגם הביטוי "אדון כל הארץ", הוא ביטוי שהתחדש בכניסת ישראל לארץ במעבר הירדן, וראה בזה דברי הגר"א בבביארו לשיה"ש א, ד.
כך גם הביטוי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ מופיע פעמיים במזמור מז דווקא העוסק לכאו' בכניסת ישראל בתרועה ובקול שופר לארץ וארון ברית ה' אדון כל הארץ לפניהם.
כנראה גם מלכותו ואדנותו ואלהותו על כל הארצות יסודם כי מציון מכלל יופי אלהים הופיע, ובגלות אין מקום לביטוי זה.


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים