יעקב בורלשטיין כתב:ד ז. ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה וגו'. לכאורה גם לדוד ולשאול היתה איזו מערכת של גביית מיסים, ואם כן צריך ביאור מפני מה האריך הכתוב לתאר כיצד עבדה גביית מיסיו של שלמה.
יעקב בורלשטיין כתב:
ה כ. ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון. לכאורה יש בזה טעם לפגם שבנין בית המקדש תלוי ברצונו של נכרי ובנדבת ליבו. ובבית שני נאמר "לא לכם ולנו לבנות בית לא-להינו", ואם כן מדוע כאן נבנה בית המקדש על גבי יסודות צוריים, שהיו אומה של עובדי אלילים. (וכמבואר באיזבל שהיתה מאומה זו והיא שהביאה את עבודת הבעל לישראל)
ה כו. וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם. שוב הזכיר הכתוב את החכמה שניתנה לשלמה ולא מובן מהי השייכות לכאן.
יעקב בורלשטיין כתב:לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ד ז. ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה וגו'. לכאורה גם לדוד ולשאול היתה איזו מערכת של גביית מיסים, ואם כן צריך ביאור מפני מה האריך הכתוב לתאר כיצד עבדה גביית מיסיו של שלמה.
חלוקת הניצבים של שלמה שונה מהותית מזו של דוד - בעוד אצל דוד החלוקה היא שבטית. כלומר, כל שבט אחראי על חודש בשנה, ואין משמעות לגדלו או לעשרו. אצל שלמה החלוקה היא אזורית (ואז הצורך בתיאור החלוקה הזו הוא גם טכני - האם תדע ללא מפה או תיאור גאוגרפי את שטח השיפוט של מועצה אזורית מרום הגליל, למשל?). בחלוקה זו יש כמובן מן החכמה בבחלוקת משאבים הוגנת יותר, אך יש בה הצהרה מכוונת שעם יצירת המלוכה - שהרי רק כאשר בנו של המלך הקודם מולך, אנו רואים שיש לפנינו מלכות, ולא רק שופט/נגיד לדור - אין חלוקה לשבטים. כמובן שמתחת לפני השטח ביטול החלוקה לשבטים יצרה וחיזקה את החלוקה של יהודה וישראל, דבר המופיע מיד לאחר מכן: "ויהודה וישראל שמחים", עד לפילוג הממלכה בדור שלאחר מכן. ויש עוד מה להרחיב, והדברים עתיקין ויגעים.
מאיפה אתה לוקח את החלוקה לשבטים במיסים של דוד המלך?
יעקב בורלשטיין כתב:בעז''ה ביום שני הבא ליל ז' חשוון בשעות הערב יתקיים לימוד בפרקים א-ה בירושלים
המעונין יוכל לפנות אלי בכתובת המייל limudnavi@gmail.com
לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:לייטנר כתב:יעקב בורלשטיין כתב:ד ז. ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חודש בשנה וגו'. לכאורה גם לדוד ולשאול היתה איזו מערכת של גביית מיסים, ואם כן צריך ביאור מפני מה האריך הכתוב לתאר כיצד עבדה גביית מיסיו של שלמה.
חלוקת הניצבים של שלמה שונה מהותית מזו של דוד - בעוד אצל דוד החלוקה היא שבטית. כלומר, כל שבט אחראי על חודש בשנה, ואין משמעות לגדלו או לעשרו. אצל שלמה החלוקה היא אזורית (ואז הצורך בתיאור החלוקה הזו הוא גם טכני - האם תדע ללא מפה או תיאור גאוגרפי את שטח השיפוט של מועצה אזורית מרום הגליל, למשל?). בחלוקה זו יש כמובן מן החכמה בבחלוקת משאבים הוגנת יותר, אך יש בה הצהרה מכוונת שעם יצירת המלוכה - שהרי רק כאשר בנו של המלך הקודם מולך, אנו רואים שיש לפנינו מלכות, ולא רק שופט/נגיד לדור - אין חלוקה לשבטים. כמובן שמתחת לפני השטח ביטול החלוקה לשבטים יצרה וחיזקה את החלוקה של יהודה וישראל, דבר המופיע מיד לאחר מכן: "ויהודה וישראל שמחים", עד לפילוג הממלכה בדור שלאחר מכן. ויש עוד מה להרחיב, והדברים עתיקין ויגעים.
מאיפה אתה לוקח את החלוקה לשבטים במיסים של דוד המלך?
דברי הימים א כז
יעקב בורלשטיין כתב:ז כא. ויקרא את שמו יכין כו' ויקרא את שמו בועז. דבר זה הוא חריג לחלוטין לקרוא מבנים בשמות. ורק מזבחות מצאנו שנקראו בשמות.
(מ"ב יח ד)וְכִתַּת֩ נְחַ֨שׁ הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁר־ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֗ה כִּ֣י עַד־הַיָּמִ֤ים הָהֵ֙מָּה֙ הָי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מְקַטְּרִ֣ים ל֔וֹ וַיִּקְרָא־ל֖וֹ נְחֻשְׁתָּֽן
י. אברהם כתב:
לענין כתב: . . חזאל מביא לו מנחה משא ארבעים גמל מכל טוב דמשק. משמע שנתן לו רק את המשא ולא את הגמלים עצמם. איך אלישע יקח את כל המשא הזה לארץ ישראל? אולי בדעתו היה להשאר בדמשק תקופה ארוכה?
. . ובדרש: וכי כל טוב דמשק היה נושא ארבעים גמל? אלא ללמדך, שהיתה בידו אבן טובה, שהיתה ראוי' ליתן בדמיה כל טוב דמשק:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים