תמונה של הרב מאיר דוד שוטלנד זצ"ל

[המחקר]

שלום
מחפש תמונה של הרב מאיר דוד שוטלנד זצ"ל

[ישבב הסופר]

מרש"א שזורי ראיתי עם הראי"ה קוק, אך טרם ראיתי תמונה של רמד"ש. או אולי ראיתי ולא ידעתי שהוא ניהו.
אז מ'רעדט שוין פון מאיר דוד'ן... איך אפשר לא להזכיר את ההברקה שלו, להסביר מדוע נוהגים בברית, שבעת כניסת הילד קמים ומכריזים "ברוך הבא", למה לא עושים כן בחתונה או בבר מצוה כשהחתן נכנס. וכן למה מברכים את הילוד בכניסתו, אבל ביציאתו אין מברכים אותו "ברוך היוצא" מדין "ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצאתך".
והסביר, שלדאבון לב יש להרבה מבני עמנו טבע, שמכבדים כל גוי ערל, יהיה מי שיהיה. מחניפים לו ומחפשים למצוא חן בעיניו.
וממילא כשהילד הערל נכנס, כולם קופצים ועומדים על רגליהם ומברכים את הערל שנכנס לחדר. אבל בצאתו הרי הוא כבר יהודי כמו כולנו, ומה לנו לברכו...

[לייטנר]

כאן הוא בין הראי"ה לרב יעקב מאיר (בחתונת אדוין סמואל):
viewtopic.php?p=180971#p180971

אגב, בספר 'ר' אשר' על הרב אשר פריינד בעמ' 34, מוזכר הרב מאיר דוד שוטלנד כאחד מזקני חסידי קרלין שהרב פריינד נהנה להשתעשע איתם בצעירותו.

[ינש]

כאן הוא בין הראי"ה לרב יעקב מאיר (בחתונת אדוין סמואל):
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=180971#p180971

מה פתאום? טעות בזיהוי! לא היה ולא נברא!

[חלמישצור]

כאן הוא בין הראי"ה לרב יעקב מאיר (בחתונת אדוין סמואל):
viewtopic.php?p=180971#p180971

מה פתאום? טעות בזיהוי! לא היה ולא נברא!

הרב ינש, לפני שלוש שנים היית פחות החלטי...

[חלמישצור]

נדמה לי שכדאי להמשיך את הדיון הזה, ביחס למעמדו המדויק של ר' מאיר דוד שוטלנד ז"ל בוועד הכללי ובבית הרב קוק, כאן (נושא הקשור גם לכאן).

הרב ינש, שהוא לדבריו "נין ונכד" לר' מאיר דוד, טוען כי סבו היה התפרנס משמשות בוועד הכללי ו"במסגרת תפקידו נזדמן לו מפעם לפעם לשמש את הרב". כשהוא מבקש להכניס את הדברים "לפרופורציה נכונה ולא להגזים" כנראה כוונתו להדגיש שרמ"ד לא שימש את הראי"ה הרבה ובעיקר עבד בוועד הכללי לצרכי פרנסה. לעומתו מדגיש הרב שייף נפיק, על פי מי שהכיר את רמ"ד עצמו, כי יש לתאר את רמ"ד כשמש הראי"ה קוק, וכן שהוא השתבח בזה.

ובכן נייתי ספר ונחזי. הנה רשימת מצאי של אנקדוטות מפי נשוא האשכול ועליו, מפוזרות פה ושם: תיאור מפי ר' מאיר דוד של תפילת הראי"ה בביה"כ של האר"י בצפת תרפ"ז (לשלושה באלול, תשע"ג, קנח; בשדה הראי"ה, עמ' 120-121), תיאור מפיו על טבילות הראי"ה בהצנע ולקריאת מגילה (מועדי הראי"ה, עמ' רנג), ליווי שלו את הרב קוק כבר באלול תרע"ט ביפו (לשלשה באלול, קי), ליוויו את הראי"ה בברית ירושלמית (כאמור, כאן), סיועו לבריאות הראי"ה בפרעות תרפ"ט (האיש נגד הזרם, עמ' רנד), שימושו את הראי"ה בנופשו בקרית משה תר"צ (שבחי הראי"ה, תש"ע, עמ' 307-309), תמונה ידועה שלו עם הראי"ה ביקב פתח תקווה (בתגובה הבאה, ארכיון בית הרב), נסיעה עם הראי"ה לתל אביב בתרצ"ה (האיש נגד הזרם, עמ' שז), ביקורו אצל הראי"ה בימי מחלתו האחרונה בשנת תרצ"ה (שבחי הראי"ה, עמ' 287), מוצאי שבת בבית הרב קוק (האיש נגד הזרם, עמ' רצב), דאגתו לשתיית ואכילת הרב קוק (שם, עמ' קפ-קפא, רמו ועוד), נוכחותו במפגש האמרי אמת והראי"ה (שם, עמ' קצג), שהותו בבית הרב מפגש בין הראי"ה ומהרי"ל אשלג (ליקוטי הראי"ה א, עמ' 218), עדות שהיה רא"ח "סוגר" את הראי"ה בחדרו כדי שלא יפריעוהו ללמוד (שבחי הראי"ה, עמ' 285), מעשה עם הרב יוסף חיים זוננפלד (נזכר כאן), מעשה מעניין באורח שהגיע לבית הרב בנוכחות רא"ח (כאן), נוכחותו במפגש עם אנשי שמאל בזמן משפט סטבסקי תרצ"ד (האיש נגד הזרם, עמ' רפה), מעשה מבודח של רא"ח במפגש בחברון עם "אחד העם" (שבחי הראי"ה, עמ' 210). יש להזכיר כי ר' מאיר דוד פגש את הראי"ה לראשונה ונתרשם ממנו עמוקות כבר בתרס"ד, כשהגיע הרב קוק לבית חותנו האדר"ת בתרס"ד (חיי הראי"ה, עמ' עא; מועדי הראי"ה, עמ' תקמז).

מן הסתם לא כל האירועים נותרו זכורים, חלק מהם סופרו, חלק מהם הועלו על הכתב, וחלק מהם איתרתי והכנסתי כאן. למרות זאת, ניתן להיווכח מן המקורות שלפנינו שר' מאיר דוד שוטלנד ליווה את הראי"ה ברצף, כמעט מיום שובו ארצה בשלהי תרע"ט ועד לפטירתו ממש בתרצ"ה. הוא שהה תכופות בבית הרב, ליווה אותו באירועים בעיר ונסיעות מחוצה לה, נכח במפגשים חשובים, ואף דאג לשתייתו ולאכילתו. תיאורי לימוד התורה, התפילה, החסד ומידות החסידות של הרב קוק בפיו משמשו, מלמדים שיותר שמלבד פרנסה שמצא בעבודתו, כחסיד שורשי ראה רמ"ד בראי"ה מי שיש להתכבד בשימושה, ולפיכך ניאות לספר על קורותיו בפני כמה מהביוגרפים של הראי"ה (הרצי"ה, ר"ש אבידור, רמ"צ נריה ועוד). לכן לפענ"ד הצדק עם הרב שייף נפיק.

וכשאנו מצרפים לכל הנ"ל את השמועה של הרב ש"נ, שעם פטירת הראי"ה הוצע לרמ"ד להמשיך לעבוד אצל הרב הרצוג, נראה ברור שאכן היה ייעוד תפקידו לשמש אישית את הרב הראשי.


זה גם אולי גם מקום לציין לאגרת מהראי"ה אל לאה קוק (אשת אחיו ר' שאול חנא), אידלה גולדין וגב' זקס, נשות ועד בית המנוחה לזקנים בתל אביב, מחודש תשרי תרצ"ג, בבקשה להכניס את "הזקנה מרת ברכה שאטלאנד", תושבת הארץ "זה יותר מחמישים שנה", שאף על פי שכל שנותיה התפרסה מיגיע כפה וגם כעת אינה זקוקה לתמיכה כלכלית, היא נצרכת להתגורר במקום מתאים לגילה וכוחותיה. ו"בנה הר"ר מאיר דוד שאטלאנד" מתחייב לשלם את התשלומים למוסד כראוי (ארכיון בית הרב קוק).

[חלמישצור]

ובכן, הנה התמונה המבוקשת בריש האשכול של ר' מאיר דוד שוטלנד, באדיבות הרב א"י שבט מהמרכז התיעודי בבית הרב קוק (התמונה נדפסה בעבר בספרים מראה כהן, עמ' 107, מלאכים כבני אדם, עמ' 374, בשדה הראי"ה, עמ' 216, וכאן היא באיכות טובה).

ביקור ביקב פרידמן בפתח תקווה. מימין: ר' מאיר דוד (עם המקל, אוחז בידו כוסית משקה...), הראי"ה, החתן הרב שלום נתן רענן. איני יודע מי, אבל בחזית נמצא גם אחד מבני משפחת פרידמן בעלי היקב, שהיו גם מחסידי קרלין-סטולין (כמה אגרות המלצה מהרב קוק על היקב נדפסו אצל ר"ז נוימן, על תנובת ארץ חמדה, אסיף ג, תשע"ו, עמ' 1127-1131).

יקב פרידמן בפתח תקווה - ארכיון בית הרב קוק.jpg (103.99 KiB) נצפה 6835 פעמים

[מתפעל]

יישר כח, תמונה נפלאה.


הנה סיפור נחמד:

"בקיץ תרפ"ב שהו הרב וביתו לשם נופש בעיר חברון והתאכסנו שם באכסניית שניאורסון. נלווה אל הרב שמשו ר' מאיר דוד
באותה אכסניה התאכסן אז גם הסופר הנודע אחד העם. יום אחד כשחזר הרב מאולם האוכל הכללי שבאכסניה לחדרו המיוחד נשתייר השטריימל שלו באולם נמלך השמש ר' מאיר דוד שהיה חסיד והייתה בו גם מן השובבות החסידית, ונטל את השטריימל של הרב ושמו על ראשו של אחד העם.
מחה אחד העם ואמר לא לא! הראש שלו גדול יותר מהראש שלי מפי ר' דוד הכהן

[שבחי הראיה, עמוד 210]

[מתפעל]

והנה עוד אחד:


"חסידי סטולין ישבו ושתו לחיים ביום הולדתו של האדמו"ר הינוקא לפתע נכנס הינוקא ושאל מה הם עושים.
ענו לו ששותים לחיים לכבוד יום הולדתו של הרבי.
אמר להם: הלא איתא טוב שלא נברא? שתקו החסידים ואחר כך נתפזרו כל אחד למקומו.
אחד מהם ר' מאיר דוד שאטלאנד זצ"ל ניגש להרבי ואמר לו: ועכשיו שנברא לחיים רבי !
ולא הגיב האדמו"ר כלום על זה יום שאדם נולד בו עמוד
עפ"י שיח זקנים חלק ג' עמ כ"ד

[מתפעל]

אם כן היה קודם בסטולין ורק מאוחר יותר הגיע ארצה, או שמא היה כבר בארץ ועשה נסיעה אל רבו.

[מתפעל]

"ר' מאיר דוד איז נפטר געווארן בשיבה טובה מיט א פוהלן פארשטאנד און פריילאכקייט ביז די לעצטע מינוט ער האט פאר זיין פטירה אסאך געזאגט ביז די לעצטע מינוט"ן ר' מאיר דוד איז נפטר געווארן דעם ערשטן טאג חנוכה כ"ה כסלו תשי"ז ווען ער איז אלט געווען 86 יאר און בעהאלטן געווארן אין הר המנוחות אין ירושלים שיינעם דור פון קינדער און אייניקלאך איז איבער געבליבן פון ר' מאיר דוד וואם גייען אויף זיינע וועגן עוסקים בתורה ובמצוות בדרך החסידות "

[די ברכה אין שטוב, גיליון 239]


תרגום לעברית

רר מאיר דוד נפטר בשיבה טובה עם כל הדעת והשמחה עד לרגע האחרון. הוא דיבר הרבה לפני פטירתו עד הרגע האחרון. ר' מאיר דוד נפטר ביום א' דחנוכה כ"ה כסליו תשי"ז כשהוא בן 86 ונטמן בהר המנוחות ירושלים. דור נאה של ילדים ונכדים השאיר אחריו שהולכים בדרכיו, עוסקים בתורה ובמצוות בדרך החסידות.

[ינש]

ייש"כ לכל המגיבים
אכן לכך חתרתי וזכיתי והצלחתי
לפני זמן ניסיתי לעשות זאת בעדינות ולא הצלחתי לכן הוכרחתי להשתמש בכח, אכן התמונות תואמות ומעניין שהרב הציב את ר' מאיר דוד לפניו לקבל את פני..., בכל זאת לא אחזור מדבריי אשר ביררתי אצל דודיי אשר הכירו אותו מקרוב והם גם אמרו ששימוש הרב היה בתוך מסגרת המזכירות בוועד הכללי ולא כשמש בפני עצמו

[חלמישצור]

יישר כח, תמונה נפלאה. הנה סיפור נחמד: "בקיץ תרפ"ב שהו הרב וביתו לשם נוסף בעיר חברון, והתאכסנו שם באכנסיית שניאורסון. נלווה אל הרב שמשו ר' מאיר דוד. באותה אכסניה התאכסן אז גם הסופר הנודע אחד העם. יום אחד, כשחזר הרב מאולם אוכל הכללי שבאכנסיה לחדרו המיוחד, נשתייר "השטריימל" שלו באולם. נמלך השמש ר' מאיר דוד - שהיה חסיד והייתה בו גם מן השובבות ה"חסידית" - ונטל את ה"שטריימל של הרב ושמו על ראשו של אחד העם... מחה אחד העם ואמר: "לא! לא! הראש שלו - גדול יותר מראש שלי"...". מפי ר' דוד הכהן" [שבחי הראי"ה, עמוד 210]

תודה רבה. ציינתי אל הסיפור בתגובתי למעלה. המספר הוא הרב הנזיר, שהגיע ברגל לחברון לחלות פני רבו (משנת הנזיר, תשס"ה, עמ' סד). גינצברג אכן שהה אז בחברון (דיווח), במקביל לרב קוק. אגב, אם בכלל היה מפגש של ממש בין האישים, מן הסתם הוא לא היה ידידותי במיוחד. הרצי"ה הזכיר פעמים רבות את אחד העם לגנאי גדול, בתור מי "ששנה ופירש, וביסס בכפירתו ובסיגנונו את המחשבה הלאומית החילונית בישראל, את הכפירה והריקנות", "עפרא לפומיה", "יש לנו חשבונות קשים ומרים, על כל חורבן הרוח שעשה לנו", וכיו"ב.

בכמה ממאמריו של הרב באו דברים שהיו מכוונים נגד דעותיו של אחד-העם, אם כי לא הזכיר את שמו. ופעם אמר לי: אחד העם היה בעל מוח אך חסר לב, כלומר חסר רגש. והרב התפלא על שלמרות החסרון הגדול הזה, היתה לו לאחד העם השפעה על דורו (מפי כתבו של הרב ש"ק מירסקי ז"ל). ופעם אמר הרב: מוחו הרציונלי של אחד העם לא יכול היה למצוא את דרכו בתוך הסביבה של החסידות העממית שבה נולד ובה גדל. אילו היה נולד בליטא, והיה גדל בישיבותיה, היינו מרויחים גדול בתורה בעל הבנה מעמיקה (ליקוטי הראי"ה א, עמ' 109).

על הביקור שבועיים בחברון (כ"ו אב - ז' אלול תרפ"ב) ראו אצל נ' ארנון, "רא"ה האורות ועיר האבות", תשס"ד, עמ' 19-23 [וכן "נשמה של שבת", תשנ"ט, עמ' 532-536; מובאות שם, לסבר את האוזן, גרסאות שונות היכן התארח הראי"ה, האם כמצוין בשבחי הראי"ה במלון "אשל אברהם" אצל מש' שניאורסון, או אצל מש' חיימסון]; אגרות הראיה ה, מכון הרצי"ה תשע"ט, עמ' קכב-קל.

[שייף נפיק]

ייש"כ לכל המגיבים
אכן לכך חתרתי וזכיתי והצלחתי
לפני זמן ניסיתי לעשות זאת בעדינות ולא הצלחתי לכן הוכרחתי להשתמש בכח, אכן התמונות תואמות ומעניין שהרב הציב את ר' מאיר דוד לפניו לקבל את פני..., בכל זאת לא אחזור מדבריי אשר ביררתי אצל דודיי אשר הכירו אותו מקרוב והם גם אמרו ששימוש הרב היה בתוך מסגרת המזכירות בוועד הכללי ולא כשמש בפני עצמו

דודיך הם נכדים?
אני הכרתי את נכדו מבית שמש (הר''ר אברהם חיים) ז''ל שעוד הכיר אותו היטב, הוא לא דיבר כמו דודיך.
אצלם במשפחה מסתובב הסיפור שאחרי הרב קוק הוצע לו לשמש את הרב הרצוג, והוא התבטא הרב עם הצילנדר?!.. משהו מעין זה. ומהם הבנתי שהוא אכן היה משמש ממש.
אני הייתי מציע לך לא לראות בזה גנאי גדול ולא להתבייש בזה.. אצל מרנן הגרשז'''א והגרי''ש היה כבוד גדול להסתובב אצלו..!

[איש_ספר]

התופעה הזו מוכרת גם אצל שאר משמשמי הרב זצ"ל כיו"ח רא"ח צ'צ'יק. וכבר העירו ע"כ בפורום בעבר...

[ינש]

ייש"כ לכל המגיבים
אכן לכך חתרתי וזכיתי והצלחתי
לפני זמן ניסיתי לעשות זאת בעדינות ולא הצלחתי לכן הוכרחתי להשתמש בכח, אכן התמונות תואמות ומעניין שהרב הציב את ר' מאיר דוד לפניו לקבל את פני..., בכל זאת לא אחזור מדבריי אשר ביררתי אצל דודיי אשר הכירו אותו מקרוב והם גם אמרו ששימוש הרב היה בתוך מסגרת המזכירות בוועד הכללי ולא כשמש בפני עצמו

דודיך הם נכדים?
אני הכרתי את נכדו מבית שמש (הר''ר אברהם חיים) ז''ל שעוד הכיר אותו היטב, הוא לא דיבר כמו דודיך.
אצלם במשפחה מסתובב הסיפור שאחרי הרב קוק הוצע לו לשמש את הרב הרצוג, והוא התבטא הרב עם הצילנדר?!.. משהו מעין זה. ומהם הבנתי שהוא אכן היה משמש ממש.
אני הייתי מציע לך לא לראות בזה גנאי גדול ולא להתבייש בזה.. אצל מרנן הגרשז'''א והגרי''ש היה כבוד גדול להסתובב אצלו..!

תודה רבה על החיזוק אני ממש לא מתבייש ואיני רואה בזה שום גנאי, זקיני היה אדם גדול וחסיד אמיתי חכם ופיקח וידע היטב את אשר לפניו וגדולי הדור העריצוהו עד מאוד, רק בתור חוקר היסטוריון ודייקן רציתי להעמיד דברים על דיוקן, זה לא קשור כלל לעמדות אישיות וכדו' אלא מציאות, הרב צ'ציק היה המשמש שלו וזה היה תפקידו הרשמי, וזקננו בתור המזכיר של הוועד הכללי היה קרוב אליו ושימש אותו (אגב באותו זמן זקיני היה המשב"ק הרשמי של הרה"ק האדמו"ר ר' מאטאלע מראחמסטריווקא זיע"א), בדיוק כמו שהרה"ח ר' מנדל בריכטא זצ"ל שימש כמזכיר אגודת ישראל ובמסגרת תפקידו שימש ונלווה רבות אל הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל עד אשר היה לאיש סודו.

[חלמישצור]

ברור שר' אברהם חיים צ'ציק היה המשמש העיקרי של הראי"ה מטעם הועד הכללי.* ההגדרה שרמ"ד היה "מזכיר הוועד הכללי [ולכן] היה קרוב אליו ושימש אותו" מעניינת, אולם צריך להבהיר אותה עוד. הרי ראינו שהיה דואג לאכילתו ושתייתו של הראי"ה, מגיע ומלווה בכל מיני שעות ואירועים גם כאלה שאינם שייכים לכאורה בדווקא לעבודת הועה"כ, וכן שנסע עמו ממקום למקום וכפי שרואים בתמונה גם בלי רא"ח צ'ציק (בהאיש נגד הזרם, ספר שאינו מדויק, עמ' רצב, הוגדר רמ"ד "משמשו הראשי" של הרב קוק).


---
* ראו פנקס בית הדין בחורבת רבי יהודה החסיד כרך ב, ספר מלא וגדוש (מכונה "תרס"ב-תרפ"ח", אבל אינו לפי סדר כרונולוגי אלא לפי נושאים, וכן כולל רשומות בתקופה של מאה שנה, משנות ה'תר"י ועד שנות ה'תש"י, ואולי יתר על זה), שיצא לאור לאחרונה בידי מכון הרב פראנק, סי' תרכז עמ' עב-עג

ב"ה יום א לחדש ניסן תרצ"א
פסק דין

בדו"ד שהיו בפנינו בין שמשו של מרן הגאון מוהראי"ה קוק ראש הרבנים בא"י שליט"א, ה"ה ר' אברהם צעציק, ובין שמשי ועה"כ רמ"ד ר"מ שווארץ ור"מ זאקס הי"ו, שהם תובעים ממנו חלק בההכנסה שיש לו מחלוקת כסף מונטיפיורי, על יסוד הפס"ד שיש להם משנת תרפ"א ר"ח תמוז שהיה רמ"ד נותן להם חלק רביעי בזמן שהוא הי' המחלק.

ואחרי שמיעת טענות בארוכה, ואחרי חקירה ודרישה נודע ונתברר לנו הדבר, שהכנסה זו היתה תמיד מתחלפת ושייכת כולה רק להמחלקים שהיו מתחלפים בזמנים שונים ושהיו משמשים בבית הרבנים הגאונים הגרש"ס זצ"ל והגרח"ב זצ"ל. וגם על הפס"ד טוען ר' אברהם הנז' שהי הי' בשביל שכנגד זה הי' לוקח רמ"ד בהכנסותיהם של שמשי ועה"כ שהיו מקבלים לכבוד יו"ט, לכן הוסכם שההכנסה מחלוקת כסף מנטיפיורי שייכת כולה רק להמחלק ר' אברהם צעציק הי"ו, ואיננו מחויב לשתף אחרים בהכנסה זו כלל.

וע"ז באעה"ח בד"צ הגדול לכל מקהלות אשכנזים הי"ו פעיה"ק ירושלים תובב"א.

כפי הנראה, "רמ"ד" שהדגשתי כאן הוא ר' מאיר דוד שוטלנד, ו"הר"מ שווארץ" הוא הרב משה שוורץ (שניהם נזכרו להלן, סי' תרעה עמ' קכה).

[פרנקל תאומים]

ייש"כ לכל המגיבים
אכן לכך חתרתי וזכיתי והצלחתי
לפני זמן ניסיתי לעשות זאת בעדינות ולא הצלחתי לכן הוכרחתי להשתמש בכח, אכן התמונות תואמות ומעניין שהרב הציב את ר' מאיר דוד לפניו לקבל את פני..., בכל זאת לא אחזור מדבריי אשר ביררתי אצל דודיי אשר הכירו אותו מקרוב והם גם אמרו ששימוש הרב היה בתוך מסגרת המזכירות בוועד הכללי ולא כשמש בפני עצמו

דודיך הם נכדים?
אני הכרתי את נכדו מבית שמש (הר''ר אברהם חיים) ז''ל שעוד הכיר אותו היטב, הוא לא דיבר כמו דודיך.
אצלם במשפחה מסתובב הסיפור שאחרי הרב קוק הוצע לו לשמש את הרב הרצוג, והוא התבטא הרב עם הצילנדר?!.. משהו מעין זה. ומהם הבנתי שהוא אכן היה משמש ממש.
אני הייתי מציע לך לא לראות בזה גנאי גדול ולא להתבייש בזה.. אצל מרנן הגרשז'''א והגרי''ש היה כבוד גדול להסתובב אצלו..!

תודה רבה על החיזוק אני ממש לא מתבייש ואיני רואה בזה שום גנאי, זקיני היה אדם גדול וחסיד אמיתי חכם ופיקח וידע היטב את אשר לפניו וגדולי הדור העריצוהו עד מאוד, רק בתור חוקר היסטוריון ודייקן רציתי להעמיד דברים על דיוקן, זה לא קשור כלל לעמדות אישיות וכדו' אלא מציאות, הרב צ'ציק היה המשמש שלו וזה היה תפקידו הרשמי, וזקננו בתור המזכיר של הוועד הכללי היה קרוב אליו ושימש אותו (אגב באותו זמן זקיני היה המשב"ק הרשמי של הרה"ק האדמו"ר ר' מאטאלע מראחמסטריווקא זיע"א), בדיוק כמו שהרה"ח ר' מנדל בריכטא זצ"ל שימש כמזכיר אגודת ישראל ובמסגרת תפקידו שימש ונלווה רבות אל הגרי"ח זוננפלד זצוק"ל עד אשר היה לאיש סודו.

לא זכיתי להבין על מה בדיוק הויכוח הגדול כאן... האם רמ''ד היה השמש הרשמי של הגרא''י קוק זצ''ל ועל זה הוא קיבל את המשכורת, או שמא הוא שימש את הגרא''י קוק מתוקף תפקידו כמזכיר הוועד הכללי כנס''י ועל זה הוא קיבל את המשכורת....
מאי נפק''מ? השורה התחתונה היא שהוא שימש הרבה את הגרא''י קוק, כפי שגם מוכח מהמסמכים ומהתמונות.

[מאיריחיאלק]

הגיע להמכון שלנו כתבים של רבי מאיר דוד שטאלאנד ז"ל מי שמעונין יתקשר אתנו
JUDAICAANTIQUE@AOL.COM