מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
לייטנר
הודעות: 5427
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי לייטנר » ו' דצמבר 06, 2019 1:48 pm

בשבת זו יתפרסם ב'מקור ראשון' מאמרו של חברנו הרב צוריאל חלמיש, המוכר לנו כאן כ'חלמישצור'. המאמר הוא מאמר ביקורת על הספר אשישות שכולל את כתבי הרב שמואל אהרן שזורי ובר. תחילתו של המאמר נמצאת כאן: viewtopic.php?p=583685#p583685.
המחבר נענה לבקשתי, וצירף את המאמר המלא (לפני שעבר 'מיטת סדום', כמקובל אצל עורכים) לפרסום כאן. תשוח"ח לו:

אברהם מרדכי רוטבלט, "אשישות: מאת הגאון החסיד רבי שמואל אהרן וועבר זצ"ל" (900 עמ'), כרך א: חידושי ש"ס ותולדות חייו, כרך ב: הערות והגהות, שו"ת, מאמרים ומכתבים, עובדא דצדיקיא, ירושלים תש"פ

העיקר חסר מן הספר / צוריאל חלמיש

"כל מילתא דעבידא לאיגלויי, לא משקרי בה" – חזקת חכמים המפורסמת לפיה כל דבר שסופו להתגלות אין בני אדם משקרים בו, הועמדה בשבועות האחרונים בפני בחינה מחודשת.
שני כרכים המוקדשים לתורתו ולאישיותו של הרב שמואל אהרון שזורי (ובר), המנכ"ל המייסד של הרבנות הראשית ומזכיר בית הדין הרבני הגדול, יצאו לאור לאחרונה בידי נכדיו תחת הכותר "אשישות". בלמעלה מ-900 עמודים נדפסו חידושי התורה הענפים של המחבר, מייסד ועורך הירחון הרבני "קול תורה", התכתבויותיו עם חכמי דורו, שמועות חסידיות מפיו וכן תולדות חייו.

ר' שמואל אהרון (רש"א) נולד בירושלים בשנת תרמ"ה (1885) למשפחה מחסידי קרלין. בנעוריו למד בישיבות "אור חדש" בחצר שטרויס ו"אוהל משה", ונודע בשקדנותו ואהבתו לתורה. הוא התקרב לאדמו"ר מלעלוב ר' דוד מקרלין והיה לחסידו המובהק כל ימיו. בעידן של איסור לימוד השפות בבתי הספר האשכנזים בירושלים, למד רש"א עצמאית את השפות טורקית, צרפתית, גרמנית ואנגלית, והיה לאחד ממנהלי "כולל גליציה" בעיר.
עם זאת "גולת הכותרת" של פעילותו הציבורית, לדבריו, היתה ייסוד וניהול הרבנות הראשית לארץ ישראל ובית הדין העליון שלה. ממסד ועד טפחות, עוד בגלגולה הראשון ב"משרד הרבנות" הירושלמי, היה רש"א הלב הפועם של הרבנות בישראל. הוא ניהל את רכישת מבניה, היה חבר מועצת המקימים ומעורב בסידור התקציב. הוא עמד בקשר עם רבנויות בארץ בעניינים שוטפים כמו הקמת בתי כנסת ומקוואות, מינוי רבנים שוחטים ומשגיחים, סידור קידושין גיטין וירושות ועוד.
רש"א היה מזכירו האישי, יד ימינו ואיש סודו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי הראשון. במשך חמש עשרה שנה היה רש"א שלוחו של הראי"ה ונציגו במעמדים רבים, ליווה אותו במפגשים דיפלומטיים, היה כאמור מזכיר בבית דינו ושלח וחתם בשמו ועמו על אלפי מכתבים ומסמכים. כמעט ואין סוגיה ציבורית השייכת לרבנות הראשית שרש"א לא היה מעורב בה. הוא התמסר לעבודתו גם בתקופות בהן תקציב הרבנות היה רעוע ביותר ומשכורתו שלו הייתה דלה במיוחד.
סוגיית הסרטיפיקטים, אישורי העלייה ארצה, הייתה אחת ממפעליו ההיסטוריים החשובים ביותר. במאמרו "פרקים מימיה הראשונים של הרבנות הראשית" ציין שזורי בשנת תשכ"ו (1966), בקובץ "שנה בשנה" שיצא לאור מטעם הרבנות הראשית, כי תחת ניהולו העלתה הרבנות ארצה 3,000 משפחות רבנים, אשר "אסירות תודה על פדות נפשן והמלטן לארץ החיים" מאימי השואה באירופה. אלפי תיקי עלייה משנות המנדט הבריטי נגישים לעיון הציבור באתר ארכיון המדינה, ומאפשרים לכל אדם להתרשם מן המרץ והחיוניות שאפיינה את רש"א.
אחד מקווי האופי הבולטים של רש"א היו כתיבה, עריכה ועיתונות. בין הפרסומים שייסד וערך היה "קול יעקב" בטאון הציבור החרדי בירושלים בהנהגת הרב קוק, ובהמשך "קול תורה" – ירחון רבני תורני בולט, בו פרסמו גדולי הרבנים את חידושיהם והתכתבויותיהם בתורה ובנושאים שעל סדר היום הציבורי. מלבד המאמרים התורניים בגיליון, ערך רש"א את מדורי החדשות של פרסומיו, בהם עיצב והבהיר את עמדת הציבור הדתי בירושלים בהנהגת הראי"ה.
כרבו הראי"ה התנגד רש"א במיוחד לבדלנות שאפיינה חוגים קטנים בירושלים הדתית. הוא סבר ששגיאה הייתה ביד ממשלת המנדט להעניק עצמאות דתית לקהילות קטנות לייסד בתי דינים, מערכת כשרות, נישואין וכדומה. הוא פעל רבות כדי לבסס את עצמאותה ומעמדה של הרבנות הראשית.
הרב שזורי המשיך לכהן כמזכיר הכללי של הרבנות הראשית גם תחת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, והיה השליח להזמנת הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל לכהן כראשון לציון, על כסאו של הרב יעקב מאיר. כארבעים שנה, משנת תרפ"א ועד סוף שנות התש"י, כיהן רש"א כמזכיר הכללי של הרבנות ובהמשך – החל משנת תש"ה – אף שימש אף כמזכיר בית הדין הרבני הגדול שלה. מפרישתו ועד לפטירתו בשיבה טובה בשנת תש"מ (1980) שימש מזכיר הכבוד של הרבנות הראשית.
רש"א העריץ במיוחד את מורו ורבו הראי"ה. הוא כינה אותו בקביעות "מרן ראש הרבנים לארץ ישראל" וכיוצא בזה, וגם עשרות שנים לאחר הסתלקותו פרסם מאמרים לזכרו והקדיש זמן לראיונות אודותיו. בראיון במעריב לעיתונאי לוי יצחק הירושלמי בשנת תש"ל (1970) התבטא: "הרב קוק היה רבם של כולם. בשבילו תל־אביב, נהלל וראשון לציון היו אותו דבר. כל היהודים וכל ארץ־ישראל היו בשבילו אותו דבר".

אפס, כי דבר מכל אלה לא נזכר בספר החדש "אשישות". שמה של הרבנות הראשית, המשרה העיקרית של נשוא הספר נעדר מן החיבור כולו, ותחת זאת הושמטו וסולפו במכוון תולדות חייו. עיסוקו העיקרי של המחבר נותר עלום וסתום, וקורא בלתי מתמצא יוכל לסבור שר' שמואל אהרן היה עסקן מן השורה, שבזמנו הפנוי טיפל בהעלאת רבנים ותו לא.
גם לשמו של רבו הראי"ה קוק אין כל זכר. בעוד כל מפגש בין רש"א ואישיות תורנית, כל התכתבות קצרה או מסירת שמועה כלשהי, זוכים לטיפול חסר פרופורציות – הדמות העיקרית בחיי רש"א זוכה להתעלמות גורפת. לעתים הדבר ניכר היטב, עד כדי תדהמה של ממש, כיצד 'נגזר' הראי"ה קוק מחייו של מזכירו האישי.
זה אולי המקום לציין כי הרב שזורי לא היה אך מזכירו של הראי"ה אלא פעמים רבות גם לחם למען שמו הטוב ושמה של הרבנות הראשית בכלל. מאורע חריף במיוחד הוא הפצה המיוחסת לרב שזורי של מכתב גנוז, שנועדה לסכסך בין הרב יצחק ירוחם דיסקין ובין הרב יוסף חיים זוננפלד, "שהיו בתחילה במחלוקת זה עם זה" כלשונו של הראי"ה באגרותיו, ובתחילת שנות התר"פ (1920) חברו לערער יחד על חזקת הרבנות של הרב קוק.
במכתב שנתלה על קירות ירושלים מספר פעמים צוטט הרב דיסקין כמי שכתב בשנת תר"ע (1910) אל הרב שמעון סופר מפרשבורג: "הרב חיים זאנענפעלד העומד מצד מחותנו, הן ידענו כי זה דרכו כל הימים וזה טבעו, לעמוד לימין הרשע ולטהר את השרץ בק"ן טעמים פגומים ובפלפולים של הבל". המכתב פורסם מספר פעמים בגליונות "קול יעקב" בעריכת רש"א.
אמינות המכתב מוטלת בספק, אולם בהספד על הרב יונה ראם בשנת תרפ"ב ציטט אותו הרב שזורי עצמו, תוך הדגשה אקטואלית ביחס לאותו: "גוש של פקידים ולבלרים צעירים, ועמהם – על המחרחרים אני מדבר – חברה של ארבעה חמשה דילטנטים זקנים עם נערים. אלה – כמו שאומרים – 'שאינם יכולים להתפלל, שאינם רוצים להתפלל, ושסתם אינם מתפללים' – כל אלה התאזרו לפתע בקנאת התורה והיראה, ויחרידו את כל הסביבה מפני סכנתה – לא פחות ולא יותר – של הרבנות" (ההספד הובא ב"אשישות" תוך השמטת קטעים נרחבים).
עם פטירת הרב יוסף חיים זוננפלד בשנת תרצ"ב (1932), ביקשו ראשי החוג שהתלכד תחתיו להעמיד על מקומו רב חדש. כמי שהתנגד בכל נימי נפשו להיבדלות הפלג הירושלמי מרבנותו הכללית של הראי"ה, היה רש"א מחברי המאבק כנגד מינוי רב לעדה זו, ומינוי המחליף התעכב בשל כך זמן מה.

אנקדוטה חריפה נוספת קשורה לשמו של הספר: "אשישות". בחודש תשרי תש"ט (אוקטובר 1948) עיברת הרב ובר, כמו פקידי ממשל רבים, את שם משפחתו לכינוי התנאי "שזורי" (תרגום השם ובר הוא "אורג"). יכולים היינו לסבור שהיה זה רק אילוץ מבחינתו, אך לא כך הם פני הדברים. הוא שמח בשמו ובגיליון הבא של "קול תורה" בעריכתו, תשרי-טבת תש"ט, שינה את כותרת מדורו הקבוע מ"אשכולות" ל"אשישו"ת", והסביר כי בשם החדש רמוזים ראשי תיבות שמו: "תורת שמואל אהרן שזורי (ובר) ירושלים". הרב שזורי השתמש וחתם בשמו העברי, לעתים עם שמו הקודם, עד לפטירתו.
ובכן לאורך 900 עמודי "אשישות" אין כל אזכור לשמו העברי של רש"א. לרוב גם שמו הראשון נכתב בכתיב היידישאי "וועבר". זו איננה השמטה שבמקרה. עורך הספר מציין מפורשות במבוא כי השם "אשישו"ת": "ניתן לספר בידי המחבר עצמו, ובשולי מאמרו להא דמועד קטן כ"ח ע"א מציין הוא 'בשם זה הרומז לשמי תורת שמואל אהרן ובר ירושלים'". התיבה "שזורי" וכן הכנסת השם "ובר" בסוגריים הושמטו מן המקור במכוון. כך ניטל רוב עוקצו של שם הספר.

בזיון התורה במחיקה האגרסיבית לה "זכה" הראי"ה קוק גרמה גם לביטולה של תורה. כמעט כל מכתב תורני שקיבל הרב שזורי, מכל אישיות שתהיה, צורפו אל הספר, בעוד מכתביו התורניים של הראי"ה לרב שזורי או מכתבים הנוגעים לרב קוק (למשל התשובה הבהולה של ר' חיים עוזר גרודזינסקי אל רש"א בהיוודע לו מצבו הבריאותו של הראי"ה בקיץ תרצ"ה), הועלמו לבלי זכר. מכתבים אלה נדפסו במקורות גלויים, חלקם בגיליונות "קול תורה" הנמצאים בידי עורך "אשישות".
מכתב הברכה ששלח הראי"ה למזכירו עם ייסוד הירחון "קול תורה", אשר נדפס בהבלטה בפתח הגיליון הראשון, נעלם. מכתבי תורה נוספים שנדפסו בספרי שו"ת של הראי"ה אף הם הושמטו. אין ספק שגם מכתבי הרב הרצוג אל מזכירו האישי היו בידי העורכים, ואף הם צונזרו. אזכור אחד של הרב אונטרמן "שרד". "פספוס" מעניין הוא הכנסת מכתבו של הרב יעקב אריאל אל רש"א. מן סתם עבר את המסננת בזכות השימוש שבו בשם המשפחה הקודם והנשכח של הרב אריאל: "שטיגליץ".
גם נסיעתו החד־פעמית של הרב שזורי לאירופה בשנת תר"ץ (1930) מוצגת בספר באופן עמום כשליחות "לרגל פעילותו הציבורית המסועפת", בשעה שמטרת יציאתו מן הארץ הייתה בין השאר לטובת הרבנות הראשית ו"ועד הרבנות המאוחד" של רבני ירושלים. באגרת דחופה עמד הראי"ה על כך שמשכורתו של רש"א תמשיך לפרנס את בני ביתו גם בהיותו בשליחות (נושא זה ילובן אי"ה בכרכי אגרות הראי"ה משנות התרצ"א־תרצ"ה בהוצאת בית הרב בשיתוף מכון הר ברכה).
אפשר להמשיך כך עוד ועוד. ניתן יהיה לציין כיצד נבחרו בקפידה דוגמאות לסרטיפקטים ששם הרבנות הראשית לא הופיע עליהם במקרה. או כיצד כונה מאמרו של הרב שזורי "פרקים מימיה הראשונים של הרבנות הראשית", שנזכר לעיל, "תרשים מיוחד שנרשם ע"י המחבר". כך נמנע העורך מאזכור "מסוכן" של הרבנות הראשית. יש להניח כי בחינה שיטתית של כלל המאמרים תגלה עוד שלל השמטות מתוחכמות ונסתרות.

עד כמה שקשה להאמין, אבל אכן: יש אנשים המשקרים בדבר העשוי להתגלות בנקל. הקשת שמו של הרב שמואל אהרן שזורי (או ובר) ברשת האיטרנט תגלה מייד את עיסוקו המרכזי והעיקרי עשרות שנים. חיפוש זריז במאגרי מידע יגלה עד כמה היה איש סודו וחזונו של הרב קוק. אף על פי כן, מסתבר שיש כאלה שעבורם מציאות עובדתית היא פוקה ומכשול רעיוני.
נכדו הארץ־ישראלי של הרב שזורי, עורך "אשישות", שיתף פעולה עם בני משפחתו, נכדים חסידי סאטמר המתגוררים מעבר לים, המתכחשים לכבוד התורה ולכבוד סבם, ו"שיפץ" את תורתו ואישיותו של סבו הגדול. כך יגדלו הצאצאים יחד דור חדש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו.
דור אשר לא ידע להכיר טובה לראי"ה אשר התגייס בשעתו למימון חתונת סבתם מרים פרידא, בתו הבכורה של הרב שזורי שנישאה בשנת תרפ"ט לרב יהודה זונדל האגר (לימים האדמו"ר מסאוורן). במכתב אל ועד הקהילה העברית בחיפה פנה הראי"ה בשעתו בבקשת נרגשת לסייע לרב שזורי, "שתפקידו הנעלה קשה אותו בקשרי שירות והתמסרות גם לקהלתכם הגדולה".
דור אשר לא יכיר את הספד עורך "קול תורה", סבם, על "רבנו הגדול" הרב קוק, שכותרות פרקיו הם "גאונות", "שאר רוח" ו"חזון". מן הגורן ומן היקב הדפיס עורך "אשישות" הספדים אשר נשא סבו על רבני דורו, אולם השמיט בזדון את ההספד על רבו הראי"ה, אשר נחתם במילים: "וכי לא רוח נבואה היתה בך, רבנו, בדברים אלה?!".
וכך, באירוניה היסטורית ייחודית, הפך סיפורו של הרב שזורי שלחם בעצמו נגד חוג קנאי ירושלים, לעוד לבנה בחומת השקרים של קנאי דורנו. אכן, כפרפרזה על לשון חכמים, "סבם דקרו".

אישיותו הירושלמית־חסידית של הרב שזורי הרב גוני, שטוב היה לה להתבסם מכמה עולמות יחד (דבר הניכר, אגב, גם מסגנונות הלבוש המתחלפים של רש"א), מסונפת בחיבור החדש אל גוון צר אחד. היות רש"א תלמיד חכם נפלא בכל נבכי התלמוד וההלכה מקבלת את מקומה הראוי ב"אשישות", אולם במקביל הופך מפעלו העיקרי של נשוא הספר בהחייאת הרבנות בארץ ישראל ובשימוש גדולי התורה שקוממו את תורת ישראל בארצו, לבושה היסטורית שמקומה לא יכירנה בקורות חייו.

לייטנר
הודעות: 5427
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי לייטנר » ו' דצמבר 06, 2019 1:58 pm

להשלמת התמונה:

viewtopic.php?p=568330#p568330 - רישומו במרשם האוכלוסין בירושלים התש"ז.
viewtopic.php?p=534829#p534829
viewtopic.php?p=528716#p528716
viewtopic.php?p=487739#p487739
viewtopic.php?p=473760#p473760 - מכתבים מהאדמו"ר מסוכטשוב לרש"א שזורי.
viewtopic.php?p=460417#p460417
viewtopic.php?p=458828#p458828 - התכתבות בין רש"א יודלביץ לרש"א שזורי.

ותן לחכם ויחכם עוד.

מלאעולם
הודעות: 422
הצטרף: ה' מרץ 13, 2014 3:58 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי מלאעולם » ו' דצמבר 06, 2019 2:16 pm

מזעזע. רבם דקרו!

משוש דורים
הודעות: 607
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי משוש דורים » ו' דצמבר 06, 2019 2:40 pm

מצחיק אותי כל פעם לראות את הזעזועים שאוחזים בחברינו הלאומיים על שכתובים מסוג זה.
בזמן הרב קוק היו רבים וטובים שהלכו עמו ותמכו בדרכו.
אולם, רוב מנין ובנין של גדולי ישראל בחו"ל (שם היה עיקר הישוב), ובעקבותיהם רוב ציבור היראים לא הצטרפו למזרחי, ולפיכך בתודעת הציבור הפך הרב קוק (ועוד רבנים), למרות גדלותו האישית, לרבם של קלי הדעת, של מחללי השבת, של הפשרנים בכל דבר שבקדושה, וכל ירא וחרד בורח מהשתייכות עם שכאלו.
רש"א שזורי (וכמוהו ר' יצחק שולזינגר ר' יצחק אריאלי ועוד כמה שנידונו באשכול אחר). היה איש ירא וחרד, וב"ה צאצאיו הולכים בדרכו, ולכן הם בורחים מאד מתיוג שמו של סבם עם הרבנות הראשית, כי הם חוששים ובצדק, פן יתפס זכרו כמי שמשתייך למוקירי הרבנות הראשית בדור שאח"כ, שצורתם ידועה...

הפצת המעיינות
הודעות: 978
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » ו' דצמבר 06, 2019 3:33 pm

הכל נכון אבל מה זה "גוון צר אחד"? "היות רש"א תלמיד חכם נפלא בכל נבכי התלמוד וההלכה"

סטרעטענער אייניקל
הודעות: 13
הצטרף: ד' דצמבר 11, 2013 10:17 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי סטרעטענער אייניקל » ש' דצמבר 07, 2019 7:43 pm

מישהו אמר פעם, שמילת "הסטוריה" באנגלית היא: "היסטורי", "היסטורי" נוטריקון "היס - סטורי" היינו "הסיפור שלו" וד"ל.

בברכה המשולשת
הודעות: 12327
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ש' דצמבר 07, 2019 11:05 pm

משוש דורים כתב:מצחיק אותי כל פעם לראות את הזעזועים שאוחזים בחברינו הלאומיים על שכתובים מסוג זה.
בזמן הרב קוק היו רבים וטובים שהלכו עמו ותמכו בדרכו.
אולם, רוב מנין ובנין של גדולי ישראל בחו"ל (שם היה עיקר הישוב), ובעקבותיהם רוב ציבור היראים לא הצטרפו למזרחי, ולפיכך בתודעת הציבור הפך הרב קוק (ועוד רבנים), למרות גדלותו האישית, לרבם של קלי הדעת, של מחללי השבת, של הפשרנים בכל דבר שבקדושה, וכל ירא וחרד בורח מהשתייכות עם שכאלו.
רש"א שזורי (וכמוהו ר' יצחק שולזינגר ר' יצחק אריאלי ועוד כמה שנידונו באשכול אחר). היה איש ירא וחרד, וב"ה צאצאיו הולכים בדרכו, ולכן הם בורחים מאד מתיוג שמו של סבם עם הרבנות הראשית, כי הם חוששים ובצדק, פן יתפס זכרו כמי שמשתייך למוקירי הרבנות הראשית בדור שאח"כ, שצורתם ידועה...


א. גם מרן הראי"ה זצ"ל לא היה אף פעם חבר במזרחי. מה זה קשור?
ב. הסיבה ש-"תודעת הציבור" (כהגדרת כתר"ה, ויש מה לדון גם בזה) היא מה שהיא, היא בדיוק בגלל השכתובים המרושעים הללו, וממילא מובן מאוד מדוע יש זעזוע מהדבר, בכל פעם שהוא מתרחש.

אלטנוישול
הודעות: 115
הצטרף: ב' דצמבר 23, 2013 11:24 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי אלטנוישול » א' דצמבר 08, 2019 12:18 am

https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp ... id=2752861

אגב, בכתבי דברי הימים הד"ליים, הגרש"א מקבל את מקומו הראוי?

בסדר
הודעות: 441
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי בסדר » א' דצמבר 08, 2019 5:18 am

לייטנר כתב:נכדו הארץ־ישראלי של הרב שזורי, עורך "אשישות", שיתף פעולה עם בני משפחתו, נכדים חסידי סאטמר המתגוררים מעבר לים, המתכחשים לכבוד התורה ולכבוד סבם, ו"שיפץ" את תורתו ואישיותו של סבו הגדול. כך יגדלו הצאצאים יחד דור חדש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו.

מעניין שאחד מנכדיו, היה הספרא רבא והחוקר לבית סאטמאר, ר' שלמה יעקב געלבמאן ע"ה מו"ל ספרי מושיען של ישראל, תולדות האדמו"ר מסאטמאר. גם המלמד הותיק הרב דוד וועבער שליט"א, מלמד במוסדות סאטמאר בארה"ב הוא נכדו.

מתפעל
הודעות: 3809
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי מתפעל » א' דצמבר 08, 2019 6:32 am

משוש דודים

מילא תגיד שאתה יכול להבין את הנכדים הקנאים, אבל לומר שזה מצחיק אותך?
זו בושה חרפה וכלימה ובראש וראשונה פגיעה בסבא שלהם נוחו עדן.
למ"ד יודעים המתים מה שקורה כאן בעוה"ז, בטוחני שהגרש"א שזורי ז"ל מלא עגמת נפש וצער, אם שייך כך להתבטא על נפטרים.

לגבי מה שכתבת: " כי הם חוששים ובצדק, פן יתפס זכרו כמי שמשתייך למוקירי הרבנות הראשית בדור שאח"כ, שצורתם ידועה..."

לא הבנתי, מה פירוש צורתם ידועה?

זה הנקרא פרומקייט = קרומקייט.
מי שתופס את הפרומקייט בחיצוניות, בנראות, במה יאמרו, בטפל.
באו נכדיו לתת לו שם טוב, ועשו לו שירות גרוע ביותר.

הפצת המעיינות
הודעות: 978
הצטרף: ב' יוני 11, 2018 11:23 pm
שם מלא: ג'ינג'י

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי הפצת המעיינות » א' דצמבר 08, 2019 6:36 am

אלטנוישול כתב:אגב, בכתבי דברי הימים הד"ליים, הגרש"א מקבל את מקומו הראוי?

ומה לגבי חידושי תורתו? הד"ליים הדפיסו משהו?

ישראליק
הודעות: 1338
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי ישראליק » א' דצמבר 08, 2019 7:46 am

בסדר כתב:
לייטנר כתב:נכדו הארץ־ישראלי של הרב שזורי, עורך "אשישות", שיתף פעולה עם בני משפחתו, נכדים חסידי סאטמר המתגוררים מעבר לים, המתכחשים לכבוד התורה ולכבוד סבם, ו"שיפץ" את תורתו ואישיותו של סבו הגדול. כך יגדלו הצאצאים יחד דור חדש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו.

מעניין שאחד מנכדיו, היה הספרא רבא והחוקר לבית סאטמאר, ר' שלמה יעקב געלבמאן ע"ה מו"ל ספרי מושיען של ישראל, תולדות האדמו"ר מסאטמאר. גם המלמד הותיק הרב דוד וועבער שליט"א, מלמד במוסדות סאטמאר בארה"ב הוא נכדו.


גם המלחין, הזמר, המגיד שיעור וכו', הרב פנחס מרדכי [פינקי] וועבער שליט"א

בברכה המשולשת
הודעות: 12327
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' דצמבר 08, 2019 8:50 am

הפצת המעיינות כתב:
אלטנוישול כתב:אגב, בכתבי דברי הימים הד"ליים, הגרש"א מקבל את מקומו הראוי?

ומה לגבי חידושי תורתו? הד"ליים הדפיסו משהו?


לכאורה, חידו"ת שנדפסו בחייו כבר מודפסים ועומדים. לגבי חידו"ת שלא נדפסו עד כה (אם יש כאלה. אינני יודע)- השאלה היא בידי מי הם היו מוחזקים.
כהערה, בדר"כ מי שמדפיס בצורה מרוכזת (לא כמאמרים נפרדים) חידו"ת של גאון מנוח (מהדורות האחרונים ממש) הוא צאצאיו או מי שיש לו זיקה מיוחדת אליו (בייחוד כשאין לו צאצאים רח"ל) ואכן צא וראה מי הדפיס את חידו"ת של הגאון הרב קיטרוני זצ"ל רבה של פ"ת (וכמה זמן מאז פטירתו זה לקח).

והערה נוספת- אינני מבין מדוע התרעומת המוצדקת על סילוף דמותו של ת"ח איננה צריכה "היתר" של הדפסת דברי תורתו או תולדותיו ע"י מי שמביע תרעומת זו.
(אגב, מה זה "כתבי דברי הימים הדליי"ם ". למי ולמה הכוונה?)

מתפעל
הודעות: 3809
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי מתפעל » א' דצמבר 08, 2019 8:59 am

אלטנוישול כתב:https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=2752861

אגב, בכתבי דברי הימים הד"ליים, הגרש"א מקבל את מקומו הראוי?


הגרש"א שזורי כלל לא היה מזרחי, היה חסיד לעלוב בכל רמ"ח, דארך גיוועייקט חסידישע ייד.
העריץ את מרן הרב קוק והחזיק ממפעליו. זה הכל. וכבר ציינו פה עשרות פעמים שהרב קוק עצמו לא היה קשור למזרחי כלל.

מה שכן, שמעתי טענה הנשמעת מוצדקת, שבארכיון בית הרב קוק, כשניסו אי אלו מנכדיו לקבל משם חומר עליו, נאמר להם שאינם יודעים עליו כלום.
וזה באמת לא מובן. איך יתכן שנשכח שמו.
כמובן, אני כותב רק על הצד שהסיפור נכון.

נוטר הכרמים
הודעות: 7881
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' דצמבר 08, 2019 9:07 am

אני חושב שניתן להבין את מעשי הנכדים בעקבות המצב שנוצר,
הם דואגים להנצחה ראויה לזקנם זצ,ל מהכיוון התורני, ומרובו ועיקרו של הציבור התורני בארץ,
ולצורך כך מוטב להם להצניע חלקים מסוימים,
מבחינתם - טוב עשו,
העיקר הוא להשאיר לנכדיו ולציבור הרחב,
ספר שיתחברו אליו ושיוכלו לשווק אותו,
ותו לא מידי.
אין כאן כוונות זדוניות ולא שכתוב היסטוריה,
אלא מניעים פרקטיים.

אני כותב זאת גם ממקום אישי,
חבל מאוד שמי שהוציא ספר תולדות על זקני העינים למשפט הגר"י אריאלי זצ"ל,
לא השכיל לעשות כך,
מה גם שבמקרה של משפחתנו כמעט ברור לי שגם הוא עצמו היה מורה לעשות כך,
כפי שהחל את הצנזורה בחיי חיותו, והדברים עתיקים.

דרומי
הודעות: 7151
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי דרומי » א' דצמבר 08, 2019 11:57 am

בעידן 'אוצר החכמה' ושאר כיוצא בזה אין הרבה תועלת מהסתרת פרטים דעבידא לאיגלויי בקלות.

אולי בטווח הקצר זה עוזר, בטווח הארוך זה גורם את ההיפך הגמור - חוסר אמינות מוחלט.

והחכם עיניו בראשו, במקרים כמו אלו (ולא משנה בכלל מאיזה 'צד') -

לא להתעלם לגמרי אלא כן להתייחס וכן להזכיר, אך אפשר תמיד 'לשחק' עם כובד המשקל.

[אחד מהתפקידים החשובים של עורך ספר על גדול בישראל, הוא לדעת מה להכניס ב'פנים' ומה להכניס ב'הערות'.

זה נראה שולי, אבל זה משמעותי מאוד!]

נ.ב. כל זה כתבתי באופן ד'ליטעמיך'. לטעמי האישי אין לך יפה מהאמת השקופה.

מתפעל
הודעות: 3809
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי מתפעל » א' דצמבר 08, 2019 12:07 pm

נו באמת

אם היו מזכירים את הרב קוק ופועלו ברבנות, לא היו קונים אנשים את הספר?

בא נגיד למשל אצל הגרש"ז אויערבך זצ"ל, ניתן אולי לדלג על הקשר החם, כי זה באמת לא נחשב מרכזי בחייו.
אבל כאן, לא היתה אישיות רבנית יותר מרכזית בחייו. אז זה פשוט חוכא ואיטלולא לא להזכיר.
הייתי מבין אילו לא היו כותבים פרק שלם על הקשר, כפי שהיה מתבקש לולא הפן הקנאי.
אבל לתת קטע אחד או שניים על מישרתו החשובה ברבנות ובבית הרב, בתוספת הסבר על הימים ההם, היה רק משבח את המקח. ולא חוטאים לאמת היקרה מכל.

כיצד אפשר לשבת בשלווה כאשר הופכים את מרן הרב קוק, שהיה גם צדיק, וגם גאון, ליהודי שאסור אפילו להזכיר שמו.
זה פשע. וההצדקה של ממון מבישה ביותר.
ובזה יצאתי ידי חובת מחאתי הדלה.
וה' הטוב יכפר.

דרומי
הודעות: 7151
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי דרומי » א' דצמבר 08, 2019 12:16 pm

כמדומה שהדבר הכי מגוחך הוא ההתעלמות המוחלטת מהשם המשפחתי שהעניק נשוא הספר לעצמו!

וכי אי אפשר לכתוב באיזה הערה שמחמת סיבות טכניות הוסיף הרב לעצמו שם 'מעוברת'?

[אגב, איך כתבו על המצבה? האם הזכירו את השם 'שזורי'?]

אלטנוישול
הודעות: 115
הצטרף: ב' דצמבר 23, 2013 11:24 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי אלטנוישול » א' דצמבר 08, 2019 12:33 pm

מעניין לערוך סקר, באופן יחסי ובהשמטת המשפחה, כמה ילדים, נערים ובוגרים ד"ליים שמעו עליו וכמה חרדים?

מתפעל
הודעות: 3809
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי מתפעל » א' דצמבר 08, 2019 1:36 pm

למה שישמעו עליו, הוא לא היה דל"י

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' דצמבר 18, 2019 5:19 pm

הרב קוק ומזכירו הרב שמואל אהרון שזורי בוועדת שאו, כסלו תר"צ (תמונה באיכות גבוהה).
עם הרב קוק ביציאה מוועדת שאו 1929 - איכות גבוהה.png
עם הרב קוק ביציאה מוועדת שאו 1929 - איכות גבוהה.png (2.16 MiB) נצפה 8156 פעמים

ההתעניינות בעדותו של הרב הראשי לארץ-ישראל, רבי אברהם יצחק הכהן קוק לפני הועדה, היתה גדולה בכל חוגי הישוב ושמשה קודם עניין לשמועות שונות. אחרי שהועדה הלכה למופתי לשמוע את עדותו במשרדו, רצתה הועדה לעשות את אותו הצעד גם בנוגע להרב הראשי. אולם הרב קוק פנה במכתב ליושב-ראש ועדת החקירה ובקש לשמוע אותו בעולם הועדה כמו את כל העדים.

הרב הוזמן להעיד בישיבת יום הששי 13 בדצמבר (י"א בכסלו תר"צ) לפני-הצהרים.

הרב הראשי עם בני-לויתו באו לועדה בשלושה אוטומובילים. לפני האוטו של הרב נסע אוטו ובו שני הקאוואסים של הרב. ליד הנהג ישב הרב שמואל וובר, מזכיר משרד הרבנות. באוטו השני ישב האופיצר (קצין המשטרה) שלמה סופר [עליו, עמ' 38] בצדו של הנהג ומאחור ישבו הרב קוק והד"ר עליאש. באוטו האחרון נסעו שלושה תלמידי ישיבת מרכז הרב.

בעשר התחילה הישיבה ולאחר רגעים מספר נתבקש הרב קוק להכנס. הרב קוק נכנס לאולם הישיבות בלוית הד"ר עליאש כשלפניו הולכים שני הקאוואסים לבושים בגדי השרד. הרב היה לבוש קפטן משי שחור וחבוש שטרייימל (ר"ח לנגזם, כותלנו, תשס"ט, עמ' 120 - ע"פ הנוסח של "דין וחשבון ועדת החקירה").


העדות השנייה נמסרה ביום י"ד בכסלו אחר הצהריים. קוויה העיקריים נדפסו בספר מאמרי הראיה, עמ' 458-460 (ובמלואה, ערוכה עם תיקונים והגהות, בכותלנו הנז', עמ' 119-160, 249-260; על עבודת משרד הרבנות ור' שמואל אהרון בעניין הוועדה ראו קצת אצל הנ"ל, "אגרות ותעודות חדשות", תשע"ו, עמ' 20-24). בעמוד האחרון בגיליון הבכורה של "קול תורה", חודש כסלו שנת תר"צ, הוסיף העורך ר' שמואל אהרון משבצת קצרה:
הרב הראשי לא"י לפני ועדת החקירה
עם גמר החוברת הזאת בדפוס, הולכת ונמשכת עדותו של הרב הראשי לא"י הגאון הגרא"י קוק שליט"א לפני ועדת החקירה של מאורעות אב תרפ"ט בארץ-ישראל. עדותו עושה רושם אדיר על כל הקהל ונותנת כבוד לתורה.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' דצמבר 18, 2019 5:20 pm

ר' שמואל אהרן שזורי-ובר בערוב ימיו
בערוב ימיו.png
בערוב ימיו.png (2.76 MiB) נצפה 8154 פעמים


דרומי כתב:[אגב, איך כתבו על המצבה? האם הזכירו את השם 'שזורי'?]

מצבת ר' שמואל אהרון בהר הזיתים (כאן)
פ"נ
הרה"ג
המצוין באמונת צדיקים שהיו"ח [=שושלת היוחסין]
ר' שמואל אהרון ובר (שזורי) ע"ה
בה"ר החסיד המצוין
מו"ה בן ציון זצ"ל
נלב"ע בי"ט שבט תש"מ
תנצב"ה

שמשון
הודעות: 218
הצטרף: ב' אפריל 18, 2016 7:19 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי שמשון » ג' דצמבר 24, 2019 4:13 am

מתפעל כתב:משוש דודים

מילא תגיד שאתה יכול להבין את הנכדים הקנאים, אבל לומר שזה מצחיק אותך?
זו בושה חרפה וכלימה ובראש וראשונה פגיעה בסבא שלהם נוחו עדן.
למ"ד יודעים המתים מה שקורה כאן בעוה"ז, בטוחני שהגרש"א שזורי ז"ל מלא עגמת נפש וצער, אם שייך כך להתבטא על נפטרים.

לגבי מה שכתבת: " כי הם חוששים ובצדק, פן יתפס זכרו כמי שמשתייך למוקירי הרבנות הראשית בדור שאח"כ, שצורתם ידועה..."

לא הבנתי, מה פירוש צורתם ידועה?

זה הנקרא פרומקייט = קרומקייט.
מי שתופס את הפרומקייט בחיצוניות, בנראות, במה יאמרו, בטפל.
באו נכדיו לתת לו שם טוב, ועשו לו שירות גרוע ביותר.

אולי, סוברים נכדיו, כי שם בשמים גילה את האמת, והוא עצמו מתחרט על העניינים הללו, ונשאר לו רק החלקים הטובים לנצח ולכן פירסמו רק את אלו

פלוריש
הודעות: 1448
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי פלוריש » ג' דצמבר 24, 2019 9:20 am

אולי, סוברים נכדיו, כי שם בשמים גילה את האמת, והוא עצמו מתחרט על העניינים הללו, ונשאר לו רק החלקים הטובים לנצח ולכן פירסמו רק את אלו[/quote]
רעיון נפלא! אם כך, יבוא אדם מקהילת זילברמן שהוא מצאצאי בעל התניא ויוציא ספר תולדות חייו של זקנו, ובו ישמיט כל קשר לתנועת החסידות, שהרי ברור לאותו נכד כי זקנו בשמים יודע את האמת...

משוש דורים
הודעות: 607
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי משוש דורים » ג' דצמבר 24, 2019 10:42 am

באמת כל ילדי רבי אליהו זילברמן ראש הקהילה דהיום, הם צאצאי הרב בעל התניא.

יגל
הודעות: 641
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי יגל » ד' דצמבר 25, 2019 12:39 pm

משוש דורים כתב:באמת כל ילדי רבי אליהו זילברמן ראש הקהילה דהיום, הם צאצאי הרב בעל התניא.

??

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי חלמישצור » ש' דצמבר 28, 2019 9:41 pm

תמונה פחות מוכרת: חברי הרבנות הראשית בטחנות בחיפה (באותו מקום של בו צולמה שנים קודם תמונה נוספת, נודעת)

מימין: ?, הרב שמואל אהרון ובר-שזורי, הרב יוסף מרדכי הלוי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב צבי פסח פרנק. ביניהם: השמש ליבוש שוכמן.
בעיקר לפי זקנו של הרב הרצוג, אני משער ומתארך את התמונה לשנת תרצ"ו, ביקורו הראשון של הרב הרצוג בטחנות (ראו כאן)
טחנות חיפה1.jpg
טחנות חיפה1.jpg (2.6 MiB) נצפה 7607 פעמים

מתפעל
הודעות: 3809
הצטרף: ב' דצמבר 06, 2010 12:35 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי מתפעל » ב' דצמבר 30, 2019 5:38 am

תודה רבה חלמיש על התמונות היפות.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי חלמישצור » ב' דצמבר 30, 2019 6:32 pm

בשמחה מתפעל.

מלבד עבודתו במשרד הרבנות, כתיבותיו ועריכותיו התורניות, כמזכיר הכללי של הרבנות הראשית ובית הדין הגדול רש"א היה יוצא ובא כרגיל באירועים רבים. נותר עמדנו תיעוד מצולם של עשרות מעמדים כאלה, חלקו כבר עלה לאורך השנים בפורומנו. התוועדויות תורניות, הנחות אבן פינה, הכתרות רבנים, קבלות פנים, אזכרות, לוויות, על קברו של הרצל, וכיוצא באלה.

בכתובים גם אירוע דרמטי למדי, בו הותקף הרב שזורי בידי קנאי עירו על שהשתתף באזכרה לביאליק וצולם בה כביכול באופן שאינו ראוי. התצלום נדפס בשעתו על שער עיתון "הארץ". רש"א לא טמן ידו בצלחת והשיב כדרכו בתגובה ציבורית מפורטת, חריפה ומושחזת.

יוסף שרייבער
הודעות: 277
הצטרף: ש' מרץ 12, 2011 11:51 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי יוסף שרייבער » ו' ינואר 03, 2020 3:20 am

בסדר כתב:
לייטנר כתב:נכדו הארץ־ישראלי של הרב שזורי, עורך "אשישות", שיתף פעולה עם בני משפחתו, נכדים חסידי סאטמר המתגוררים מעבר לים, המתכחשים לכבוד התורה ולכבוד סבם, ו"שיפץ" את תורתו ואישיותו של סבו הגדול. כך יגדלו הצאצאים יחד דור חדש האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו.

מעניין שאחד מנכדיו, היה הספרא רבא והחוקר לבית סאטמאר, ר' שלמה יעקב געלבמאן ע"ה מו"ל ספרי מושיען של ישראל, תולדות האדמו"ר מסאטמאר. דוד וועבער שליט"א,

שקרן וזייפן נאלח ומפורסם שכתב על כל גדו''י כאחד הריקים. גם הסאטמרי הכי חזק יגיד לך שיש הבדל עצום בין ''א שלמה יענקל מעשה'' וסיפור שהתרחש במציאות.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1758
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' ינואר 03, 2020 5:56 am

שמעתי שהתפרסם פעם בגליון של חסידי קלויזענבורג באר"י, שיחה בין האדמו"ר מקלויזענבורג להאדמו"ר מפינסק קארלין. וסיפרו שמה שבעת אשר קבל הרצ"פ פראנק את משרתו ברבנות בירושלים, הפגינו כמה קנאים על יד ביתו. הרצ"פ הביט מתוך ביתו על המפגינים, ובסוף ההפגנה קרא לאחד המפגינים אל ביתו. הלה בא אל ביתו, ובקש ממנו הרצ"פ לבא אתו ללשכת הב"ד מחר, שהוא צריך ספרא דדיינא והלה נראה מוכשר לעבודה זו. וזה היה הספרא דדיינא המיתולוגי הרב ש"א שזורי - וובר.

האם יש למישהו מקור לזה?

בברכה המשולשת
הודעות: 12327
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ש' ינואר 04, 2020 9:30 pm

לא הבנתי את הסיפור.
הרי מרן הגרצ"פ זצ"ל הוא זה שבעצמו יזם והקים את הרבנות בירושלים.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1758
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' ינואר 05, 2020 1:51 am

לא הבנתי השאלה. אז הפגינו נגדו, ובהפגנה זו מצא איש מוכשר לעבודת הגבאות.

בברכה המשולשת
הודעות: 12327
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ינואר 05, 2020 9:51 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לא הבנתי השאלה. אז הפגינו נגדו, ובהפגנה זו מצא איש מוכשר לעבודת הגבאות.


אסביר יותר-
לא שייך לכתוב על שמרן הגרצ"פ "קבל... את משרתו ברבנות בירושלים", משל היה הוא ת"ח מבחוץ שהגיע למוסד קיים, בעוד שהאמת היא שהוא היוזם והמקים של הרבנות הראשית בירושלים (בארץ בכלל). לא היה שייך להפגין נגדו על זה כשהוא הוא הרוח החיה באופנים בעצם ההקמה.
ואגב, למיטב זכרוני בספר משואה לדור נאמר במפורש שרב שזורי היה מעורב בהקמת הרבנות מלכתחילה.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 1758
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' ינואר 05, 2020 4:35 pm

למה לא שייך להפגין כנגדו? איפוא כתוב הלכות הפגנה? ומי אמר לך שהמפגינים עשו כהלכה? שאלות מוזרות יש לך בזה. אני לא יודע אם הסיפור הוא אמיתי, אבל הפירכות שלך לא ממש משכנעות.

בברכה המשולשת
הודעות: 12327
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' ינואר 05, 2020 6:00 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:למה לא שייך להפגין כנגדו? איפוא כתוב הלכות הפגנה? ומי אמר לך שהמפגינים עשו כהלכה? שאלות מוזרות יש לך בזה. אני לא יודע אם הסיפור הוא אמיתי, אבל הפירכות שלך לא ממש משכנעות.


אולי יש כאן עניין לשוני.
אנסה שוב.
אני הבנתי את הסיפור כך: הקנאים התנגדו לרבנות. כאשר התפרסם שמרן הגרצ"פ פרנק הסכים לקבל משרה ברבנות, הם הפגינו נגדו, ואז הוא פנה לרב שזורי וכו' למנותו לספ"ד.
על כך הערתי שהתנהלות כזאת איננה מובנת כלל- כי עצם הקמת הרבנות הייתה יוזמה של מרן הגרצ"פ, כך שאם היה מעלה מישהו על דעתו להפגין נגדו, הוא היה צריך לעשות זאת הרבה קודם. (וקנאי ירושלים לא טיפשים היו, שיפגינו נגד בר הפלוגתא שלהם בכה"ג)
יתר על כן, למיטב ידיעתי, הרב שזורי היה מעורב בהקמת הרבנות עם הגרצפ"פ מלכתחילה.

סמל אישי של המשתמש
חלמישצור
הודעות: 2513
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: הרב שמואל אהרן שזורי ובר - אשישות

הודעהעל ידי חלמישצור » א' ינואר 05, 2020 7:43 pm

הרב שמואל-אהרון שזורי: מגשר בין היישוב הישן והחדש
איש ירושלים מובהק, דמות מפוארת, סגולית, בנופה התורני של ירושלים, מזקני העיר ויקיריה, שכל חייו גדושי התורה והמעשים שזורים ודבוקים בחייה ובהווייתה. הורתו ולידתו בתוך חומותיה של העיר העתיקה והוא עצמו בחינת אבן מוצקה ויקרה מאבני הגזית של עיר הקודש

מאת: יצחק גולדשלג (הצופה, ערב ראש שנת תשכ"ב, עמ' 17)

לא בלבד קורות ירושלים בשני הדורות האחרונים ארוגות בתקופות חייו ובזכרונו הפינומילי אלא בעצם שני עולמות, ישן וחדש, מקופלים בו מתוך מזיגה שלמה. עפ"י חינוכו, סביבתו, תלבשתו והליכות-חייו, הריהו כל-כולו איש הישוב הישן, ברם, בהיותו, בנוסף על גדלותו בתורה גם בעל השכלה רחבה (הוא שולט בלשונות: גרמנית, אנגלית וצרפתית) ונאמן להשקפתו הציונית הדתית והאיתנה, הריהו מבקש למתוח קשרים אל הישוב החדש, לקרב ולמזג את שני העולמות ולעשותם לאחדים ומאוחדים "ברזא דאחד".

מבוני הרבנות הראשית לארץ-ישראל
לא ייפלא, איפוא, שהרב שמואל שזורי (ובר) היה מנושאי כליו ומוקיריו ומקורביו של מרן הגרא"י קוק זצ"ל ומראשוני שוזרי חוטי הרבנות הראשית לארץ-ישראל. מיום הווסדה של זו, בשנת תרפ"א, כיהן באיצטלה של מזכיר כללי של הרבנות הראשית לישראל והיה ממעצבי דמותה, עד לפרישתו מעבודתו בקודש לפני שנים אחדות. אכן, היתה זו תקופה רבת לבטים, סערות ומאבקים לא רק בחיי הישוב העברי בארץ אלא גם בחייו של הרב שזורי. לא מעט סבל מחמתם של אנשי הפירוד והפרישה בירושלים. אבל, הוא עמד במערכה כפולמוסן חריף ולוחם אמיץ העשוי ללא חת ובמנת-סבלו ראה ייסורים של אהבה. כשלנגד עיניו החזון הגדול הגנוז ברבנות הראשית לישראל, הסמכות התורנית העליונה לכל בית ישראל.

לפני ע"ז שנים נולד בעיר העתיקה לאביו ר' בן ציון, מגזע רבנים גדולים בדורות העבר ובהם: ר' ברוך תאומים-פרנקל, ר' שמלקי הורביץ מניקשלבורג, בעל הב"ח, בעל "מגלה עמוקות", רש"י ועוד. אביו עלה ארצה מהונגריה בימי שחרותו. שמואל אהרון הצעיר למד ב"חדרים" ובישיבות. בהיותו בן תשע היה בקי במסכת בבא מציעא עם הר"מ שיף. בישיבת "אור חדש" נחשב אחד משלושת המובחרים בה. בישיבת "אהל משה" קנה תורה אצל הרב ר' יעקב אורנשטיין זצ"ל. בן חמש-עשרה כבר פירסם חידושי תורה בירחון רבני.

מחלוצי העתונות הדתית
בשנות תרע"א-ע"ח השתתף כחבר המערכת של העתון החרדי הירושלמי "מוריה" שהפך משבועון לעתון יומי, כתב בו בקביעות על נושאים אקטואליים והתפלמס בחריפות עם מתנגדים חילוניים. כן פירסם מאמרים ב"חבצלת" ועמד בויכוחים נוקבים עם אליעזר בן-יהודה ושיטותיו.

בדעתו את השפה הגרמנית, שרכשה בימי ילדותו, פירסם בקביעות מאמרים בעתון הגרמני "איזראליט" שהופיע בפרנקפורט. כן שימש כתב של העתונים "דאס אידישע בלאט" שיצא לאור בשטראסבורג ו"אגיפזשע צייטונג" שהופיע בקאהיר. בו בזמן לקח חלק בירחון "זהב הארץ" שראה אור בירושלים. במשך עשרים שנה רצופות השתתף בירחון התורני הירושלמי "שערי ציון". החל משנת תר"צ ועד היום הזה הוא עורך את הירחון הרבני המרכזי "קול תורה", המוקדש ל"חידושים בהלכה ואגדה, לספרות התורה והיהדות, לפרסומי שאלות ותשובות ופסקי דין מוסמכים, ולכל המתרחש בעולם הרבנים והרבנות בארץ ובגולה". בירחון התורני, שמשתתפים בו גדולי התורה בדורנו, מפרסם גם ר' שמואל אהרון עצמו חידושי תורה רבים.

תוכו כברו
את הרב שזורי מצאנו בסביבת שכונת הבוכרים, שם הוא שוקד על עבודתו התורנית-הספרותית. הראיון נקבע על ידו לשעות שלאחר הצהרים, שכן "השעות שלפני הצהרים כולן קודש לירחון "קול תורה", והעבודה רבה-רבה". בראש שולחן רחב-ידים מצאנו את הרב שזורי יושב על כורסא עתיקת-יומין, יושב ועוסק בתורה. גבה-קומה ורחב-כתפיים, משכמו ומעלה גבוה. זקן צחור וגדוש יורד על מידותיו וארשת של אצילות והדרת-זקנים נסוכה על פניו ועל כל דמותו זיו פאטריארכלית. לראשו כיפה שחורה רחבת-מידות ומבעד לזגוגיות משקפיו ניבטות עינים פקחיות וחודרות.

במשך עשרות שנים עמד האיש, בתוקף משרתו המכובדת, במרכז החיים הדתיים והצבוריים של הישוב העברי בארץ, בא בדברים ובקשרים עם גדולי העולם התורני ועם שליטים, מושלים ורוזני-ארץ, ואילו דירתו צנועה ופשוטה ודלת-ריהוט. כדרך שכל הליכותיו מצטיינות בצניעות ופשטות. אכן תוכו כברו. פנימיותו נאה כחיצוניותו. מתבלט הוא בשעור קומתו המוסרית כבקומתו התמירה האומרת כבוד, נקי-כפיים ובר-לבב ללא רבב, העשוי לשמש מופת לרבים באישיותו הרבגוונית, המקפלת בתוכה הלכות והליכות, חכמת-חיים ותפארת מעשים.

עורך "קול תורה" ומחבר "אשישות"
לא מקרה הדבר שהרב שזורי סופר ותיק ועורך מנוסה, אנין הדעת ובעל חוש ספרותי מעודן. מצטיין הוא מנעוריו בנטייתו לידע לשונות וכאיש העט והסגנון המלוטש. הנה, קוראים אנו, למשל, את דברי הפתיחה הנאים, שכתב לפני למעלה משלשים שנה בראש הגליון הראשון של הירחון התורני "קול תורה" שבעריכתו (הדברים נכתבו לאחר פרעות הדמים בחברון, תרפ"ט):
"קול תורה - זה שמו של הירחון התורני שאנו ניגשים להוציא לאור. לא קול המיית הסערות של שאון חיי-חול, טרחם, משאם וריבם. כי קול ערב ומראך נאוה; קול כנפי חיות הקודש בלכתן. הקול - קול תורה. בחוץ שכלה חרב, בחדרים אימה ומגור מסביב; ומעבד לחשכת הערפל האיום העוטה כיום הזה את שמיה הזכים והטהורים של ארצנו הקדושה - קורעים להם קברניטי היהדות התורנית בארץ אשנב למרחב-יה לפלש אור יקרות, ופותחים שער לאכסניה של תורה".

אכן לשון יפת-ניב, שנימה פיוטית מ[...]ת בה. חידוש מודרני בתכלית בירחון התורני ירושלמי בימים ההם בזמן הזה, לפני שנות דור...

גם בתוקף תפקידו כמזכיר כללי של הרבנות הראשית לישראל כתב וערך תזכירים רבי-ערך בתוכן כבצורה, ומהם בעלי חשיבות בינלאומית. ביחוד נודעת חשיבות היסטורית יתירה לתזכיר שנכתב על ידו בראשית ימיה של הרבנות הראשית, בתשובה לדברי קטרוג שהובעו ע"י חרדים קיצונים בירושלים כנגד הסמכויות שהעניקה ממשלת המנדט לרבנות הראשית. התזכיר המפורט ורחב-היריעה שהוגש בשעתו בחר הלאומים כולל סקירה מקפת על מהותה, תולדותיה ותפקידיה של הרבנות הראשית בארץ ישראל (אגב, התרגום האנגלי של התזכיר נערך ע"י מר משה שרת-שרתוק, כיום יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית).

ברם, ר' שמואל אהרון הוא לא רק עורך אלא גם מחבר תורני מובהק. מפרסם הוא בקביעות בירחונו "קול תורה" חידושים בש"ס תחת הכותרת "אשישות". כששאלנוהו על שום מה בחר בכותרת זו דוקא, הסביר שבאותיותיה של תיבה זו מרומזות המילים: תורת שמואל אהרון שזורי ובר ירושלים. אשר למהותם ומגמתם של ה"אשישות" מציין הרב שזורי, שלא לשם פלפול נכתבו אלא "כל עיקרם מכוונים לחתירה לגילוי עומק הפשט בדברי חז"ל". וכן כוללים הם הרבה יישובים בדרך זו על פירכות ר' עקיבא איגר על גליון הש"ס. מתעתד הוא לקבץ את כל חדושיו ולפרסמם בכרך גדול. אין ספק שבשביל תלמידי-חכמים וחובבי תורה יהיה הספר חידוש מפתיע ומרנין לב, בבחינת "סמכוני באשישות"...

מטען עצום של זכרונות
בעוד שנים אחרות יגיע הרב שזורי לגבורות. מכל מקום למרות גילו המופלג הריהו ער ותוסס בדעת. "זקני תלמידי חכמים, כל מה שמזקינים דעתם מתיישבת ומתווספת עליהם". ביחוד מצטיין הוא בכל זכרונו הפינומינאלי הדומה לבור סוד שאינו מאבד טיפה. זוכר הוא מאורעות ומעשים שנתרחשו בירושלים לפני ששים ושבעים שנה. זוכר הוא, למשל, את הלוויתו של הרב מבריסק ר' יהושע לייב דיסקין זצ"ל שנפטר בשנת תרס"ה.

"הכניסו את ארונו של הרב מבריסק", מעלה איש שיחנו מזכרונותיו, "לבית הכנסת "החורבה" שבעיר העתיקה, וזכרוני שרבה של ירושלים הרב שמואל סלנט זצ"ל אמר בהספדו שהוא עצמו גדול בשלוש שנים מהרב מבריסק..." עד היכן היתה מגעת לפנים בירושלים הזהירות וההקפדה בכבוד המת המתבלטת במנהג העתיק שלא להלין מת בירושלים, מספר הרב שזורי: "זכרוני שר' שמואל סלנט נפטר ערב ראש חודש אלול תרס"ט. הלווייתו נערכה מיד משהאיר היום. הגיעו הדברים לידי כך שאני וכמה מחברי שהגענו להלווייה אחרי תפילת ותיקין כבר לא היה הסיפק בידינו להדביק את מסע ההלווייה&