מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
שמואל דוד
הודעות: 6472
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

חשש חציצה בטבילה

הודעהעל ידי שמואל דוד » ג' נובמבר 12, 2019 2:28 am

האם מותר לאשה ללעוס מסטיק קודם טבילת מצוה?

עזריאל ברגר
הודעות: 12945
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: חשש חציצה בטבילה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' נובמבר 12, 2019 12:59 pm

שמואל דוד כתב:האם מותר לאשה ללעוס מסטיק קודם טבילת מצוה?

אולי מצווה. המסטיק מסייע להוציא את הפירורים הקטנים שבין השיניים...

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

האם יש הבדל בין חיה אחת לרבות במשולחת?

הודעהעל ידי סליחות » א' נובמבר 17, 2019 6:19 am

תענית כב.
ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהן משולחת נחבאת מפניהן אינה משולחת

ובשו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ו:
איזו היא משולחת, נראתה בעיר ביום, הרי זו משולחת; נראתה בשדה ביום, אם ראתה שני בני אדם ולא ברחה מפניהם, הרי זו משולחת;

האם הגמ' והשו"ע עוסקים בחיה אחת בלבד או הוא הדין גם בקבוצה של חיות? חיפשתי באוצר ולא מצאתי.

אוהב עמו
הודעות: 859
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

שינוי מקום בברכת התורה

הודעהעל ידי אוהב עמו » ב' נובמבר 18, 2019 10:05 pm

נחלקו הפוסקים האם ברכת התורה צריך דוקא ללמוד אחריה מיד כדי שלא יהיה הפסק או שלא חיישינן להפסק בין ברכות התורה לתלמוד תורה.
המחבר או"ח מז,ט יש אומרים שאם הפסיק בין ברכת התורה ללימודו אין בכך כלום והנכון שלא להפסיק ביניהם וכן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוכה לברכת התורה.
ובמשנ"ב סקי"ט כתב שרוב האחרונים חולקין על המחבר דמסכים ליש אומרים הזה דלא כתב המחבר רק "והנכון" וסבירא ליה דדין ברכת התורה כמו בכל ברכת המצוות או הנהנין דצריך לחזור ולברך אם הפסיק תיכף אחר הברכה אף אם יודע בבירור שלא הסיח דעתו.
והנה המשנ"ב סתם להחמיר לכתחילה כדבריהם אך לכאורה לשון המשנ"ב שנקט בחדא מחתא ברכת הנהנין וברכת המצוות צריכה תלמוד שהרי יש חילוק ביניהם לענין שינוי מקום. שבברכת המצוות מצינו לעיל במשנ"ב ח,לג ששינוי מקום לדעת האחרונים הוי הפסק אך לשו"ע והט"ז והגר"א שינוי מקום אינו הפסק, ואילו בברכת הנהנין שינוי מקום הוי הפסק.
ונראה להוכיח מדברי תוס' ברכות יא,ב שהביאו את דברי הירושלמי דא דאמרינן שנפטר באהבה רבה והוא ששנה על אתר פירוש לאלתר שלמד מיד באותו מקום.
ומבואר מדבריהם שבעינן שלא יהיה הפסק וילמד מיד וגם לא יהיה שינוי מקום וילמד באותו מקום.
מיהו אפשר לדחות שהכוונה למש"כ באותו מקום דהיינו באותו מעמד ולאו דווקא באותו מקום.

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

משחא דקאזי

הודעהעל ידי דרך ישרה » ה' נובמבר 21, 2019 1:47 pm

הגמ' בשבת ריש פ"ב שואלת מהו שמן קיק. תשובה אחת יש שזה שמן שיוצאי מקיקיון דיונה. תשובה שניה שעוף אחד יש בכרכי הים וקיק שמו. תשובה שלישית שזה משחא דקאזי. שאלני א', בשלמא לשתי התשובות הראשונות שהזכרתי מובן למה זה נקרא שמן 'קיק', אבל מה הקשר בין משחא דקאזי לשמן 'קיק'?

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: משחא דקאזי

הודעהעל ידי סליחות » ג' נובמבר 26, 2019 1:38 am

בפשטות הדבר, נראה שגם כן נקרא קיק, ומדובר בשמות נרדפים, ושהרי הגמ' על אתר עוסקת בפירוש אותו הקיק... זה כמו שהגמ' הייתה שואלת ומה זה קיקיון דיונה ועונה שהוא עץ לבן. האם במקרה כזה לא היה קשר בין העץ הלבן לקיקיון ולשמן קיק?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2514
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

נוסח לשם יחוד לפני התפלה - נדר מצוה?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' נובמבר 28, 2019 10:59 am

ישנו נוסח של "לשם יחוד" שתיקן החיד"א לומר לפני התפלה, בו מונים את כל המצוות שיש בתפלה.

הנה קישור לציפורן שמיר http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

בנוסח הלשם יחוד לא הוזכר שאומר "הריני מקבל עלי" אלא שמכין א"ע לקיום המצוה

ועל כן היה לי חידוש גדול מאד מה שראיתי להגר"ח פלאג'י זצ"ל בשו"ת חקקי לב (חאו"ח סי' ו) שהוא דן בענין יציאה בעת קריאת ס"ת, שהיה מנהג בעירו שהיו יוצאים בין גברא לגברא, ולפעמים אפילו באמצע הקריאה ממש, והוא דן בזה באריכות, ומסקנת דבריו, שיש איסור גמור לצאת באמצע קס"ת, וגם לגבי בין גברא לגברא אין לצאת אלא מדוחק, ולא בקביעות.

בתוך דבריו, בדף ו ע"ג סוף ד"ה זאת, הוא כותב אגב גררא נימוק מחודש, שכיון שאומרים בנוסח "לשם יחוד" שתיקן החיד"א [ציפורן שמיר סי' א ע"ש] שיקיימו מצות קס"ת, והפטרה, הרי שאם יוצאים, הם עוברים על נדר!

וזה חידוש, כי אני מבין ש"לשם יחוד" זה בגדר "אמירה" והכנה לתפלה, אבל לא כנדר.

מצורף צילום דברי הגר"ח פלאג'י הנ"ל (אין שם עוד כלום בענין זה מלבד הקטע המצולם)
לשם יחוד נדר.png
לשם יחוד נדר.png (59.67 KiB) נצפה 11355 פעמים

מאזין
הודעות: 1
הצטרף: ג' ינואר 31, 2017 12:44 am

Re: נוסח לשם יחוד לפני התפלה - נדר מצוה?

הודעהעל ידי מאזין » ה' נובמבר 28, 2019 8:46 pm

עיין שו"ע יו"ד סימן רי"ג ס"ב ובמפרשים

מלבב
הודעות: 3364
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

בתשע חנויות אם הולכים אחר רוב בשר או רוב חנויות או רוב מכירות

הודעהעל ידי מלבב » ה' נובמבר 28, 2019 8:47 pm

בעניין השאלה בתשע חנויות אם הולכים אחר רוב חנויות או רוב בשר או רוב מכירות, לכאורה מה שמסתבר זה לילך אחר רוב מכירות, וכן היא דעת הבית אפרים והיד יהודה והשערי יושר, והחזו״א במקום שנמכר יותר מאחד.

והח״א והישיעות יעקב דעתם לילך אחר רוב הבשר, וצריך ביאור, שהרי אם הבשר הטרף נמכר יותר, מה זה משנה רוב הבשר הנשאר בחנות, למה הדבר דומה בעיר שרובם עכום ונמצא בשר ברחוב שרוב העוברים שם הם יהודים, אע״פ שמגיעים שם אנשים מכל העיר תולים שזה מיהודי, אותו דבר פה, כל הבשר הנמכר לגבי הבשר הנשאר בחנות הוא כמו אנשי העיר, והבשר הנמכר הוא כמו הבשר ברחוב.

והחזו״א חילק בין היכי שנמכר הרבה בשר שהולכים אחר בשר הנמכר, בין נמכר אחד ואין אנו יודעים מה נמכר, ולכאורה הוא הדין אם נמכר הרבה ואין אנו יודעים מה נמכר יותר, וסברתו כי כך הוא גם בבשר הנמצא ברחוב שהלך שם רק אדם אחד או שאין אנו יודעים מי הרוב שם שהולכים אחר רוב העיר.

אבל לכאורה גם על החזו״א קשה, שהרי אם אם שתי חנויות אחד של יהודי המוכר כשר ואחד של גוי המוכר טריפות, ויש בשני החנויות מספר בשר שווה, האם כשבעלי החנויות קונים מטבחים מעלמא האם נימא שהולכים אחר רוב טבחים, אלא מאי שלא דמי לרחוב בעיר כמו שכתב הבית אפרים שאין רוב הבשר גורם כלום רק הקונה, וצריך לילך אחר רוב הקונים.

והבית מאיר מצדד לומר שהולכים אחר רוב חנויות, וכן מסתפקים בנודע ביהודה ובכנסת יחזקאל, וגם זה צ״ב, שהרי אם בעיר יש רוב יהודים הרי הדין שתולים שנפל מיהודי, וכי אם יש יותר חנויות טרף ישתנה הדין, א״כ מאי שנא רוב יהודים או סתם רוב קוני בשר כשר.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2514
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

שליחת קישור לשיעור תורה ביוטיוב - לפני עיור?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' נובמבר 28, 2019 9:30 pm

כידוע שלאחרונה בסינון של נטפרי נפתח אתר יוטיוב, ומאושרים לצפיה שיעורי תורה ושאר הסרטות כשרות.

נסתפקתי האם מותר לי לשלוח קישור של שיעור תורה לחבר אחר.

לכאורה אין בכך כל בעיה, כיון שאני לא שולח לו דבר "איסור", שהרי לאתר זה ישנה אפשרות חסימה.

ואם הנ"ל אין לו חסימה והאתר נגיש ופתוח לו רח"ל, הרי שבלא"ה הוא נמצא במקום איסור, ולכל הפחות ישמע שיעור תורה.

או דלמא י"ל, שסו"ס בגללי בשעה זו הוא נכנס לאתר הנ"ל, ועי"ז בא גם לאיסורי תורה. וצ"ע

אראל
הודעות: 3320
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: שליחת קישור לשיעור תורה ביוטיוב - לפני עיור?

הודעהעל ידי אראל » ה' נובמבר 28, 2019 9:44 pm

היות שיש אתרים המיוחדים לאפשר ניטרול וידאו של היוטוב, ולהמירו לקובץ שמע MP3, ואח"כ להוריד, אולי לא הוי לפני עיור.....

יאיר
הודעות: 10741
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: שליחת קישור לשיעור תורה ביוטיוב - לפני עיור?

הודעהעל ידי יאיר » ה' נובמבר 28, 2019 9:51 pm

לכאורה זה כמו לשאול האם מותר לשלוח למישהו ללא סינון קישור לאשכול זה או אחר
(סופסוף זה הכל אינטרנט)

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2514
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: שליחת קישור לשיעור תורה ביוטיוב - לפני עיור?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' נובמבר 28, 2019 9:53 pm

לא נכון.
כי זה אתר שעולות הסרטות בזה אחר זה אוטמט, ומי יודע מה יעלה אחרי השיעור.
ודומני שיש בו גם פרסומות. מה שאין באתרא קדישא הדין.

ש. ספראי
הודעות: 1699
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

נשים מברכות "אשר ציווה לבני ישראל"---?

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' נובמבר 28, 2019 9:54 pm

בשלטי הגבורים הנדפס מחדש על המרדכי, מסכת יומא, כתב לגבי ברכת נשים על מ"ע שהזמ"ג:
" ולגבי לולב אומר דמברכות 'אשר קדש במצוותיו וצוה לבני ישראל'.
האם יש מקורות נוספים לכזה נוסח ברכה?

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: שליחת קישור לשיעור תורה ביוטיוב - לפני עיור?

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' נובמבר 28, 2019 11:14 pm

זה ספק לפנ"ע והאחרונים היקלו חזו"א ועוד.

טוב
הודעות: 81
הצטרף: ד' אוקטובר 22, 2014 11:41 am

האם דין קרבן פסח במחצה טמאים הוא בכל קרבנות ציבור?

הודעהעל ידי טוב » ו' נובמבר 29, 2019 11:39 am

טומאה הותרה בציבור בפשט אם הרוב טמאים ,מה קורה שיש חצי טמאים?
הרמבם כותב בהלכות קרבן פסח פרק ז הלכה ב

היו הקהל מחצה טהורים ומחצה טמאי מת כולן עושין בראשון והטהורים עושין לעצמן בטהרה והטמאים עושין לעצמן בטומאה ואוכלין אותו בטומאה ואם היו טמאי המת עודפין על הטהורים אפילו אחד יעשו כולן בטומאה

האם הדין הזה רק בקרבן פסח או בכל קרבנות ציבור

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2514
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

אין להקל במה שהוא נוגע בכבוד המקום ברוך הוא

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ש' נובמבר 30, 2019 11:59 pm

בב"ח סי' פט בענין כריעה באמירת "שלום" לפני התפלה, בפוגש חבירו דרך עראי, מספיק להחמיר, וטעמו ונימוקו עמו,

דאין להקל במה דהוא נוגע בכבוד המקום ברוך הוא


והוא מועתק באחרונים שם, כנה"ג ועולת תמיד המובאים בכה"ח שם.

היכן מצינו דוגמת זה בפוסקים?

מלבב
הודעות: 3364
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 4:48 am

שיטת החזו״א בתשע חנויות אם הולכים אחר רוב חנויות או רוב הבשר

הודעהעל ידי מלבב » ה' דצמבר 05, 2019 8:17 am

בעניין תשע חנויות אם הולכים אחר רוב הבשר או רוב חנויות, כתב החזו״א שזה תלוי אם החנויות מוכרות הכל או שמוכרות בשווה, שאם מוכרים הכל אז החנויות אינם גורמים רוב הפרישה לכן הולכים רק אחר רוב הבשר, אבל אם מוכרים בשווה הולכים אחר רוב חנויות.

הנה החזו״א נקט שתי הקצוות, מה יהיה הדין לפי החזו״א בציור רגיל, שאינם מוכרים הכל וגם אינם מוכרים בשווה?

שייף נפיק
הודעות: 2762
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

טבע בעלי החיים בזמן המבול - אם טרפו או לא

הודעהעל ידי שייף נפיק » ו' דצמבר 06, 2019 1:32 pm

במק''א כתב: בענין נזק השדים בזמן המבול: כתב בספר תשב"ץ קטן (סימן תמה): "הא דאמרינן חזקיהו גנז ספר רפואות והודו לו. וא"ת מאין בא לו ספר רפואות. וי"ל כשהיה נח בתיבה היו עמו שדין רוחין ולילין והיו מזיקין אותו עד שנעשו רובם חולים וגם מפני ריח רע. עד שבא מלאך אחד ולקח אחד מבני נח והביא אותו לגן עדן ולמד אותו כל רפואות שבעולם. ואותם רפואות כתבו בספר וזהו נקרא ספר רפואות".:
וכתב באילת השחר: "ובהיותם בתיבה לא הזיקו אחרים וכמו שהחיות רעות לא הזיקו בהיותם שם ועי' רד"ק בישעי' י"א ו' ". וע"ש שדהעיר על דבריו מדברי התשב"ץ הנ"ל שמבואר בהם שהשדים הזיקו, (ז''ל הרד"ק ישעיהו פרק יא פסוק ו: "וגר זאב - יש מפרשים כי בימות המשיח יתחלפו טבעי החיות והבהמות וישוב למה שהיה בתחילת הבריאה ובתיבת נח, כי בתחלת הבריאה אלו היה אוכל האריה השה הנה נשחתה הבריאה ומה אכל האריה או זולתו מן הטורפים אוכלי בשר כי אם אכל בשר משאר החיות והבהמות הנה היה חסר העולם אותה בריה כי כולם נולדו זכר ונקבה לא יותר ולא המתינו מלאכול עד שפרו ורבו הנטרפים, אלא בודאי אכלו עשב השדה עד שפרו ורבו הנטרפים, והיה טבעם מאותו היום ואילך לאכול בשר, וכן בתיבת נח אלו אכלו הטורפים הנטרפים הנה חסרה אותה הנטרפת מן העולם, כי שנים שנים נכנסו ולא יותר אלא אם כן נאמר כי שבעה שבעה שהכניס מן הטהורה היו לצורך הטורפים…"). ולכאורה יש ליישב שמלשון הרד''ק נראה שהענין הוא רק כלפי הריגה, שזה עלול להביא לביטול המין, אבל נזק בעלמא כן יתכן שיזיקו, וכמו שמצינו שהאריה הזיק את נח בהיותו בתיבה. ודוק. ע''כ.
והנה כעת ראיתי ברש''י בסנהדרין קח: וז''ל ''אריא אישתא זניתיה, חמה אוחזתו ולא היה חושש לדרוס משאר בהמות''
הרי שבלא זה היה דורס. ויל''ע.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' דצמבר 08, 2019 12:39 am

שמעתי שיש האוסרים לסגור בקבוק ריק בסעודה שלישית מפני איסור בונה אשמח לקבל מקור לזה.
הקפצה.
נערך לאחרונה על ידי יוסף חיים אוהב ציון ב ש' דצמבר 14, 2019 10:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

שומר בכירה שאינה גרופה וקטומה

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » א' דצמבר 08, 2019 12:50 am

האם מועיל להעמיד 'שומר' ליד כירה שאינה גרופה וקטומה, שישמור שלא יבואו לחתות, בכדי להתיר את השהייה על גבה?

אחדד את השאילה, באופן מעשי יותר.
החזו"א [או"ח סי' לז, כו] כתב דאם השהה בשוגג חייב להוריד מע"ג התנור. וא"כ אם קרה והשהה ע"ג כירה שאינה גו"ק, במקום להוריד את הקדירה, שיש לדון בזה משום מוקצה, [בזכרוני שהחזו"א דן בזה, ומסיק להוריד אע"פ שיש בזה טלטול מוקצה, ומקופיא לא מצאתיו], יעמיד שם אדם שאינו עתיד לאכול מקדירה זו שישמור עד שעת האכילה.

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: שומר בכירה שאינה גרופה וקטומה

הודעהעל ידי לענין » א' דצמבר 08, 2019 1:12 am

אין לדמות גזירות חכמים זל"ז, וע"ד שכ' האח' ז"ל על קו' המהרי"ל שהביא המג"א שיותרו שני אנשים לרכב על בהמה בשבת, דמדכרי אהדדי ולא יתלשו זמורה, סי' רס"ג כמדו'.

כדכד
הודעות: 8397
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 11:30 am

השלמת קדושת ובא לציון

הודעהעל ידי כדכד » א' דצמבר 08, 2019 5:26 pm

מובא שיש ענין לומר קדושת ובא לציון עם הציבור ואם הציבור הגיע לשם והיחיד עדיין אוחז באשרי או קודם לכן - יאמר הקדושה עם הציבור ואח"כ ישלים ממקום שאחז.
שאלתי היא האם כשיגיע היחיד למקום הקדושה הזו - יאמר וב את הקדושה או ימשיך מהפסוקים שלאחריה?

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: השלמת קדושת ובא לציון

הודעהעל ידי צביב » א' דצמבר 08, 2019 10:13 pm

לכאורה ידלג ( כך שמעתי)

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

עכו"ם הבא על בת ישראל, האם הולד יורש את אביו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' דצמבר 11, 2019 11:50 pm

?

יהודה בן יעקב
הודעות: 2893
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: עכו"ם הבא על בת ישראל, האם הולד יורש את אביו

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ה' דצמבר 12, 2019 12:06 am

אנציקלופדיה תלמודית כרך כה, ירושה

גוי הבא על בת ישראל וילדה, אין בן זה יורש את אביו הגוי [2176], שישראל גמור הוא, לסוברים כן, ואינו ראוי לירש את הגוי [2178], שאינו נחשב כאביו כלל, שהרי הבן הולך אחר אמו [2180].

2176. עי' תוספתא ב"ב פ"ז ה"א; עי' ראב"ן יבמות מה; עי' תוס' טוך ותוס' הרא"ש קדושין יח א ופסקי הרא"ש שם סי' כד, ורמב"ן (מהד' זכרון יעקב) וריטב"א בשם י"א, ורשב"א שם בשם תוס', ור"ן שם; עי' ר"ש שביעית פ"י מ"ט; רמ"ה גיטין מג א. ועי' נתה"מ רעז ס"ק א.
2178. רמב"ן ורשב"א שם.
2180. ראב"ן שם; תוס' טוך ורא"ש שם; ר"ש שם; רמ"ה שם. ומ' שלסוברים שהוא גוי יורש הוא את אביו הגוי, וע"ע הנ"ל ציון 250.

מגופת חבית
הודעות: 442
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

האם אסור לשבור בשבת שברי כלים?

הודעהעל ידי מגופת חבית » ה' דצמבר 12, 2019 4:46 pm

עי' מגן אברהם סימן שח ס"ק טז וז''ל
שלא יזוקו בהן. אבל אם הוא של חרס אסור לפנותן ואעפ"י שדורס עליהן ברגלים ומשברן מ"מ דבר שאין מתכוין הוא וכמ"ש סי' של"ו ס"ג ועוד דליכ' איסורא בשבירתן ע' סמ"ד וסי' שי"ח סי"ב ומיהו בסימן של"ו סס"ב משמע דאסור ע"ש ואפשר דשאני התם דשובר כלי בידים אבל הכא הוי ממיל' עכ''ל

ונראה שמסיק שאין לשבור חרס הנשבר בשבת בידים, ויש לעי' מה יסוד האיסור, הא לא שייך כאן מלאכת סותר שהרי כבר נשבר ואינו בכלל כלי, וא''כ מהו יסוד האיסור לשבורן להדיא בשבת?

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 14, 2019 8:44 pm

התחיל לברך ברכהמ"ז בתוך שיעור עיכול, ועבר הזמן באמצע ברכתו.
האם ממשיך את הברכה, או גם את שאר הברכות?

חיים שאול
הודעות: 1145
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי חיים שאול » ש' דצמבר 14, 2019 10:00 pm

עושה חדשות כתב:התחיל לברך ברכהמ"ז בתוך שיעור עיכול, ועבר הזמן באמצע ברכתו.
האם ממשיך את הברכה, או גם את שאר הברכות?

החזו"א באו"ח כח ה כתב דיכול להמשיך

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

זכות קדימה לתורם הפרוכת הישנה לתרום חדשה

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ש' דצמבר 14, 2019 10:34 pm

האם יש דבר כזה? הזכות נשמרת לו לעולמים במקרה שיש לו את האפשרות הכספית?
האם צריך להציע לו לפני שמחפשים תורם [האמת שיש כבר] האם כביכול צריך 'לבקש ממנו רשות'?
[זאת לא עיקר השאלה, אבל - ואם רוצים לחדש אע"פ שהפרוכת אינה בלויה - יש איזה פרק זמן שחייבים להשתמש בה?]
אשמח להפניה למקורות בענין.

סליחות
הודעות: 2134
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

מה ההגדרה של בין הערביים לגבי זמן הדלקת המנורה בביהמ"ק?

הודעהעל ידי סליחות » ב' דצמבר 16, 2019 5:17 pm

בהלכות תמידין ומוספין פ"ג ה"י: דישון המנורה והטבת הנרות בבוקר ובין הערבים מצות עשה שנאמר יערוך אותו אהרן ובניו, והדלקת הנרות דוחה את השבת ואת הטומאה כקרבנות שקבוע להן זמן שנאמר להעלות נר תמיד.

בפיהמ"ש פסחים (פ"ה מ"א) ותחלת זמן הקרבת תמיד של בין הערבים מחצי השעה השביעית עד סוף היום, והוא העת שמתחיל הצל להיות בו ארוך ויראה ארכו לכל אדם.

בפיהמ"ש פסחים פ"ט מ"ב:
מודעית, מקום בינו ובין ירושלם חמשה עשר מיל, והוא שיעור שיהלך אדם ברגליו הלוך בינוני מעלות השמש עד בין הערבים.

אם כן, לכאורה יש שתי הגדרות ל"בין הערביים". איזה משתי ההגדרות נכונה לזמן של הדלקת הנרות?
מהערך שבאתר מכון המקדש משתמע שזמנו כקרבן תמיד. אבל ע"פ פיהמ"ש בפסחים אפשר לומר שבין הערביים הוא באיזור השקיעה.
נערך לאחרונה על ידי סליחות ב ד' דצמבר 18, 2019 2:17 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קו ירוק
הודעות: 5796
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: מה ההגדרה של בין הערביים לגבי זמן הדלקת המנורה בביהמ"ק?

הודעהעל ידי קו ירוק » ב' דצמבר 16, 2019 5:35 pm

מהלך אדם בינוני הוא ארבעים מיל

חיים סגל
הודעות: 485
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

שמן שבנר הדולק - האם יש לו דין 'משקה'?

הודעהעל ידי חיים סגל » ב' דצמבר 16, 2019 10:36 pm

שמן שבנר הדולק האם יש עליו דין 'משקה', כגון לענין טומאה?
שלכאורה שמן שנפסל מאכילת כלב וראוי רק להדלקה כבר אינו 'משקה', וא"כ הסתפקתי שאפשר שאף באופן שראוי לאכילת אדם מ"מ עצם הדבר שדולק בנר בטל ממנו שם 'משקה'
אני מדבר דברים בטלים או שמא יש דברים בגו?

דרך ישרה
הודעות: 372
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

חתימה מעין הברכה

הודעהעל ידי דרך ישרה » ג' דצמבר 17, 2019 12:47 am

בקידוש של שבת אומרים בסיום 'מקדש השבת', ואילו בברכה עצמה בכלל לא נזכר ענין שקידש השבת, אלא שקידשנו ונתן לנו השבת, א"כ החתימה היתה צריכה להיות ברוך אתה ה' נותן השבת.
וכן בברכת התורה מה החתימה 'המלמד תורה לעמו ישראל', הרי זה לא נזכר כלל בברכה עצמה.


חוות דעת
הודעות: 155
הצטרף: א' אפריל 28, 2019 8:02 am

Re: האם יש מי שתלה, את דין "בן סו"מ נדון ע"ש סופו", בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה"

הודעהעל ידי חוות דעת » ג' דצמבר 17, 2019 9:19 am

לא מבין הה"א שלך
אין מוקדם ומאוחר זה מושג בכתיבת התורה, שמה שנכתב מאוחר, אפשרי שקרה קודם, ומה זה שייך לדון את הבסו"מ ע"ש העתיד בגלל שאין מוקדם ומאוחר?
לדבריך מותר לברך ברכת המזון לפני האכילה, והמוציא אחרי, כי אין מוקדם ומאוחר, אתמהה!

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: האם יש מי שתלה, את דין "בן סו"מ נדון ע"ש סופו", בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה"

הודעהעל ידי הפשטן » ג' דצמבר 17, 2019 11:01 am

אינני מבין את התמיהה, שהרי לא אני הייתי זה שתלה את הדין בכלל ההוא, אלא אני הייתי רק זה ששאל - האם יש מי שתלה. למעשה, שמעתי שאכן יש מי שתלה, אלא שלצערי לא ניתנו לי עוד פרטים בעניין, ולכן תהיתי האם יש מקור לשמועה זאת. לעצם תמיהתך: בפשטות, אם אכן יש מי שתלה, אז מסתמא הוא הוציא מפשוטו את הכלל של אין מוקדם וכו'. אולי ביאר את הכלל על דרך דרש או רמז או סוד. ומיהו עדין השאלה שלי באשכול - במקומה עומדת.

כחול הים
הודעות: 129
הצטרף: ב' יוני 24, 2019 4:28 pm

קידושין בלילה

הודעהעל ידי כחול הים » ה' דצמבר 19, 2019 2:19 pm

האם למאן דהו ידוע הנהגת גדולי ישראל בזה. האם יש שהקפידו לא לעשות קידושין בלילה.
פת"ש אבן העזר סי' כ"ו סק"ז.

דורש טוב לעמו
הודעות: 215
הצטרף: ד' יוני 12, 2019 4:44 pm

Re: קידושין בלילה

הודעהעל ידי דורש טוב לעמו » ה' דצמבר 19, 2019 6:07 pm

עיין יביע אומר (ח"ה יו"ד סימן כ) שכתב שמנהג ירושלים עיה"ק שמדקדקים לעשות החופה והקידושין לפני שקיעת החמה, וכמ"ש בספר פרי האדמה ח"ד (כ"ב ע"ג) שמעולם
לא נהגו בעיה"ק ירושלים לסדר קידושין בלילה, ומסתמא לא התירו גאוני ירושלים לעשות כן. ע"ש. מיהו, הגרע"י זצ"ל בתשובה אחרת (ח"ה אה"ע סימן י אות ד) הביא כמה
שו"ת מאחרוני הזמן שהתירו בשופי קידושין בלילה ושכן המנהג בימינו: שו"ת חוקי חיים גאגאין (סי' מט), שואל ומשיב תנינא (ח"ב סי' ע), שו"ת קול אליהו (ח"ב דף ק סע"א),
שו"ת לב חיים (ח"ב סי' צז) ועוד אחרונים ע"ש.

פלוריש
הודעות: 2386
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: קידושין בלילה

הודעהעל ידי פלוריש » ה' דצמבר 19, 2019 10:53 pm

ראו דבריו של הרב איתם הנקין הי"ד: viewtopic.php?f=19&t=24139&start=240#p517837


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: פלוריש ו־ 166 אורחים