הראוני ידיד אחד, שהוא עשיר גדול ויש לו הרבה עסקים הפועלים במשך כל ימי השבוע, כמו מלונים ובתי אבות עבור גויים, את השטר שבת שהוא משתמש בה, ונתעוררתי בכמה תמיהות. אולי חו"ר הפורום יכולים לדון בזה כדת של תורה.
ארבע קושיות היו לי בה,
א. השטר היא שהבעלים מוכרים את מקום העסק חצי שעה לפני השקיעה בכל שבת, וקונים אותה בחזרה כשעה אחרי השקיעה כל שבת.
הרי שטר זו היא שטר מכירה בין הבעלים להגוי, וגם שטר מכירה בין הגוי להבעלים. האם שייך דבר כזה? הרי שטר פירושו שהמוכר מעיד על עצמו (או שמעידים עליו) שהוא נותן את החפץ הזה לחבירו, וע"י מסירת השטר וביחד אתו, נמסרה הקרקע לפלוני, וע"י שהקונה מחזיק בראיה ברורה על המכר, הרי החפץ הוא שלו. אם פלוני חייב להחזיר את השטר למי שייך השטר? איך תהיה בידו לראיה על הקנין? ובכלל, הרי באיזהו נשך מבואר שמכירה על מנת מכירה אינו אלא ביטול מכירה הראשונה. ואם לא ישלם הקונה המעות, לא קנה כמבואר בשו"ת הרי"ף (עי' בכ"ז בחו"מ סי' ק"צ ובנתיבות סוף הסימן). במכירת חמץ אנו זוקפים את שאר המעות במלוה שיעברו כל המעות.
בקיצור, אחת שהיא שתים. אחת, איך אפשר לשטר אחד לפעול דבר והיפוכו. וגם שהמכירה עצמה חסרה היא אם היא עומדת להבטל ואכן תיבטל.
ב. חלק מהשטר הוא שכל אוכל לא כשר שיקנה בעל העסק, הרי הוא עבור הגוי.
איך שייך לקנות עבור הגוי, הרי אין שליחות לעכו"ם? ואם הוא קונה אותה עבור עצמו ומוכר אותו מיד לגוי, הרי זה דבר שלא בא לעולם, שהשטר הוא על האוכל שהוא עתיד לקנות. וגם לא הרויח כלום, שאין רצונו להרויח אלא איסור סחורה בדברים האסורים, והרי זה מה שהוא עושה עכשיו.
ג. בשטר כתוב, שהמקומות שמוכרים הוא 'כמפורט בדף אחר'. השטר נכתבה בשנת תשס"ג ובסוף השנה הנוכחי (של אומה"ע) פג תוקפה. כל מה שהבעלים קנו תוך הזמן, הרי הוא מוסף על ה'דף האחר'.
הרי זה דבר שלא בא לעולם? ואמר לי הלה שהוא מוסר את השטר בחזרה להקונה והלה מוסר אותו אליו בחזרה, כל פעם שהוא קונה עסק חדש. האם זה נכון? הרי השטר הזה 'נמחל שיעבודו', והקנה כבר את העסקים הוותיקים, ובמה יקנה עכשיו?
ד. בעל העסק מחויב לתת אוכל לפועליו, וגם ללקוחותיו בבתי אבות. יש מטבח בכל עסק, ושם מבשלים דברים שונים, כולל בשר בחלב. אף אם האוכל שייך להגוי, הרי הבעלים היהודי נהנה מאיסורי הנאה, שהוא פוטר חובו ללקוחותיו ע"י בשר בחלב.