עקביה כתב:א.
דברי הימים א פרק א, מב
בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן יַעֲקָן.
זהו מקבילו של הפסוק:
בראשית פרק לו, כז
אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן.
הבן האחרון, עקן, לא ברור האם הוא עובר בדברי הימים שינוי השם, מ'עקן' ל'יעקן', או שמא ו' החיבור בתורה איבדה מאורכה והפכה לי' בד"ה ושמו של 'עקן' לא השתנה.
מופרך. לא תיתכן שלישיה שהשני מחובר והשלישי נפרד.אבא יודן כתב:שמו היה 'ועקן'.
אבא יודן כתב:מאן יימר ששמו היה 'עקן'?
בשיעוריי מעולם לימדתי לתלמידיי ששמו היה 'ועקן' בהסתמכי על המקבילה שבדברי הימים 'יעקן'.
אָמַר מַר זוּטְרָא: בֵּין 'אָצֵל' לְ'אָצַל' טְעִינוּ אַרְבַּע מְאָה גַּמְלֵי דִדְרָשָׁא.עקביה כתב:האם יש איזו התייחסות אצל קדמונינו מדוע נכתבו הדברים באופן מוזר שכזה?
ביקורת תהיה כתב:מופרך. לא תיתכן שלישיה שהשני מחובר והשלישי נפרד.אבא יודן כתב:שמו היה 'ועקן'.
בהתחבר השמות הם על ששה דרכים... החמישי מור ואהלות קציעות...
ביקורת תהיה כתב:אָמַר מַר זוּטְרָא: בֵּין 'אָצֵל' לְ'אָצַל' טְעִינוּ אַרְבַּע מְאָה גַּמְלֵי דִדְרָשָׁא.עקביה כתב:האם יש איזו התייחסות אצל קדמונינו מדוע נכתבו הדברים באופן מוזר שכזה?
עקביה כתב:ביקורת תהיה כתב:אָמַר מַר זוּטְרָא: בֵּין 'אָצֵל' לְ'אָצַל' טְעִינוּ אַרְבַּע מְאָה גַּמְלֵי דִדְרָשָׁא.עקביה כתב:האם יש איזו התייחסות אצל קדמונינו מדוע נכתבו הדברים באופן מוזר שכזה?
כשכתבתי את ההודעה הפותחת את האשכול התלבטתי האם להזכיר גמ' זו (פסחים סב:), אך לא מצאתי בה, או במפרשיה, דבר ברור שיש בו כדי ליישב את הקשה לי. ודאי לא בשתי הדוגמאות שהצגתי לעיל.
בברכה המשולשת כתב:ייתכן שהמאמר הזה (שעוסק בשאלה אחרת) יעזור
http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=584
אבא יודן כתב:והשוה וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה וגו'
אשר כולם דרשו חז"ל במגילה על שם משה רבינו בלבד!
אראל כתב:בספה"ק מבואר שבספר 'דברי הימים', בהשמות שמוזכרים בה, יש בה הרבה רמזים שאינם לפי הפשט הנגלה.. וכו'
עקביה כתב:ייש"כ.
מקובל לייחס את התרגום לרב יוסף (איני יודע אם זה נכון או לא), ויש על כך קצת בהקדמת ספר זה https://hebrewbooks.org/35985.
אבא יודן כתב:עקביה כתב:א.
דברי הימים א פרק א, מב
בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן יַעֲקָן.
זהו מקבילו של הפסוק:
בראשית פרק לו, כז
אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר בִּלְהָן וְזַעֲוָן וַעֲקָן.
הבן האחרון, עקן, לא ברור האם הוא עובר בדברי הימים שינוי השם, מ'עקן' ל'יעקן', או שמא ו' החיבור בתורה איבדה מאורכה והפכה לי' בד"ה ושמו של 'עקן' לא השתנה.
מאן יימר ששמו היה 'עקן'?
בשיעוריי מעולם לימדתי לתלמידיי ששמו היה 'ועקן' בהסתמכי על המקבילה שבדברי הימים 'יעקן'.
וזעון יעקן. ביו"ד ובתורה ועקן בוי"ו
'ואיה' 'וענה'. נראה בעיני כך שמן כ'ופסי' 'ושתי'. ואעפ"י שבדברי הימים כת' איה וענה, אין לדקדק בכך כאשר כתו' בתורה עוץ וחול וגתר ומש, ובדברי הימים ומשך. והמפרש לו' יתירה יש לתמוה מה היה לו לכתוב ו' יתירה בזה יותר משאר בנים. והראיות שמביאי' אינן ...
והנה אמר בתורה תמורת ומשך 'ומש', והנה היו לו שני שמות.
עקביה כתב:למרות ששמות החודשים עלו מבבל, ולפחות ששה מהם או יותר נזכרים בכתובים
אבן עזרא שמות פרק כה
(כט) ועשית מה שאמרו רז"ל ידוע הוא. ומלת אשר יסך בהן. שבה אל וקשותיו, לא אל הקרובה אליה, שהיא ומנקיותיו, וכמוהו משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו (תה' צט, ו), וכתוב: בעמוד ענן ידבר אליהם (שם שם, ז), שהם משה ואהרן לא שמואל. והעד, כי במעשה הזכיר הקשות אשר יסך בהן (שמות לז, טז), ועוד: ואת קשות הנסך (במדבר ד, ז). ומלת נסך לטעמים רבים. לא יסכו לה' נסך (הושע ט, ד), הפסל נסך חרש (ישעי' מ, יט), ואני נסכתי מלכי (תה' ב, ו). אמר רב נתן שהוא בעל הערוך, כי הקשוות דמות קנים, כי כן יקראו בלשון ישמעאל. והמגיד לו לא ידע לשון ערבי, כי נלעג היה, כי הקנים יקראו קצ"ב בצד"י גם בבית. ויש שבוש בדברי הימים (דהי"א כח, יז), שהזכיר תחת הקערות מזרקים, ותחת הכפות כפורים, והזכיר הקשוות כאשר הם, ותחת המנקיות אמר מזלגות והכל זהב לצורך השלחן, אולי כלים אחרים צוה דוד לשומם בשולחנות שיעשה שלמה:
רמב"ן שמות פרק כה
וכתב ר"א ויש שבוש בדברי הימים (א כח יז), שהזכיר תחת קערות מזרקות, ותחת הכפות כפורים, והזכיר הקשוות כאשר הם, ותחת המנקיות מזלגות, והכל זהב לצורך השולחן. אולי כלים אחרים היו שצוה דוד לשומם בשולחנות שיעשה בנו שלמה, ואין ככה שולחן אהל מועד. והשבוש בדברי רבי אברהם הוא, כי מה שאמר הכתוב והמזלגות והמזרקות והקשוות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור איננו מחובר עם לשולחנות המערכת בלבד, אבל הוא חוזר למה שאמר הכתוב (שם בפסוקים יג יד) ולכל מלאכת עבודת בית ה' ולכל כלי עבודת בית ה'. ואמר לזהב לכל כלי עבודה ועבודה, והזכיר המזלגות ומזרקות שהם כלי המזבח, והקשוות לשולחן, והכפורים למזבח, והזכיר (שם בפסוק יח) ולמזבח הקטורת זהב מזוקק במשקל, ואמר (שם בפסוק יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית, והנה הוא כלל לכל צרכי ביהמ"ק:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 23 אורחים