מעיל אליהו לר"א לואנץ על הרמב"ם - האמנם?

[איש_ספר]

נמצא באוצרינו

https://tablet.otzar.org/he/pages/?&res ... 7841580450

פרופ' י"ש שפיגל סיפר לי לפי תומו כי הוא עיין בספר מקופיא בעניין מסוים, ועל פי הסגנון במקומות שהוא עיין בהם, לא נראה לו כי אותם קטעים ואולי כל הספר חובר על ידי ר' אליהו מלואנץ. גם העובדה שחסרים פרטים על כתב היד, וצורת כתב היד בצילום שבראש הספר מחזקים את תמיהתו. אמנם הוא טרם קבע עמדה מוחלטת כיון שעיין בו כאמור רק מקופיא. ביקשתי ממנו להעלות שאלה זו בפורום, שמא כבר מישהו דן בנושא זה, והואיל ואין הוא פנוי כרגע לעסוק בכך, הסכים בחפץ לב.

=============

אכן המעיין בספר בכל עמוד שהוא, יתמה על הסגנון והאפשרות לייחסו לחכם אשכנזי בן ארבע מאות שנה.
לא מצאתי את תוכן כתב היד המוצג בתחילת הספר, בתןך הספר, אכן הספר הוא חלק ראשון ויתכן שהכתב יד מחלק אחר.
בהמעיין האחרון התפרסם פרק נוסף מהחיבור.

[בקרו טלה]

בעמ' קעה (180 מעמודי האוצר)

מעיל אליהו.png (31.7 KiB) נצפה 9454 פעמים

האם המושג/הר"ת בח"ל הי' קיים בשנים ההם
ועי' עוד בעמ' לו (מצורף) ד"ה הנה

[שבע]

חמד לו
מאן דהוא לצון

כתב את שכתב
הגיגים ורסיסים

ובעברת זדון
ייחס אותם לרבי אליהו לואנץ

תוך שהוא מצרף צילום מכתב יד
(אוטוגרף) של רא''ל על תיקוני זוהר!

וכדי בזיון וקצף

שם החיבור (''מעיל'') מעיד על אופיו וזיופו
כדרך מועלי מעל אשר סבאם מהול במים

[מה שנכון נכון]

כל הספר, על תוכנו וסיגנונו, זיוף שקוף ונלעג.


הזייפן ליקט מספרים ומקבצים שונים, ותלאן באילן גדול, ולא שכח לכלול תוכן אקטואלי.
בהערות הוא מציין לספרים שכתבו "כדברים האלה שכתב רבנו ממש". הפלא ופלא.
בכמה מקומות צויינו שלוש נקודות עקב חיסרון בכתה"י. ות"ל שאעפ"כ כמעט תמיד לא נחסר מהתוכן.

אגב, במאמר בהמעיין מציין 'ר"א לואנץ' למאירי גיטין שנדפס לראשונה בתש"ג (ושולח את הקורא ל'עיי"ש'), וכן לתשובות הרשב"א ח"ד שנדפסו לראשונה בתקס"ח ("ויש שרצו לאמר דכוונתו... אך יש שהוכיחו שדבריו נאמרו... ואכמ"ל"). וכן לעוד ספרים שנדפסו אחר שנים רבות כתשובות הריטב"א שהו"ל ר"י קאפח, ותשובות הריב"ש החדשות, ור"י בן הרא"ש.

אך אי מהא לא איריא, שהרי המעיין בסה"ק מעיל אליהו יראה שבידי ר"א לואנץ היו מצויים עוד הרבה כתבי יד שונים ומשונים. למשל: "אך בספר משנה תורה כתב יד ישן שהגיע אלינו מתימן בשנת בש"ם לפ"ק מצאתי הגירסא" (עמ' נה. וע"ע עמ' לו-לז הנז"ל). "תשובות הגאונים המצויים בידינו למאות ולאלפים (עמ' לה). "סידור רב עמרם גאון כתב יד ישן נושן (עמ' טז). "פי' הרס"ג לספר נחמיה" (עמ' קסט) [נד' בתרמ"ב]. ועוד ועוד.

[איש_ספר]

עורר אותי חכ"א שהעסק פה הרבה יותר מסתם ליצנות.

המאמר שפורסם בהמעיין, עוסק בענין של כפית גט. נושא עליו מתפלמס המלבה"ד/המחבר מתוך נסיון אישי. ומצא מקום להכניס את טענותיו ולהתלות באילן גדול.
אפילו בקטע שהעלה הרב בקרו, יש נימה אישית, שכן המלבה"ד/המחבר, עוסק שנים רבות בתורות ותולדות חכמי כורדיסטאן, ועל צבאם רבי שמואל ברזאני ובתו החכמנית אסנת.
ומתוך הרהורי ליבו אלה, צרר אותם במעילו...

אגב, ר"א לואנץ, מודע הוא למחברינו. לפני שנים הרבה הו"ל את ספרו רינת דודים מחדש והקדים שם מבוא לקורותיו. מצוי באוצר.

[חלמישצור]

אפילו להעתיק מעצמו כראוי אינו יודע

מצד ימין מאמרו של זרי בקובץ "בית יצחק" מד, תשע"ב, עמ' 653-654, מצד שמאל "מעיל אליהו", עמ' נו-נח

10.png (2.08 MiB) נצפה 9187 פעמים

[איש_ספר]

חלמיש צור. מדהים!

[איש_ספר]

בכתבי ר' שמואל אדוני ברזאני, חלק לקט שמואל, נדפס הספד מרבי יהודה בן פנחס, אותו נשא בשנת שצ"ג על ר"ש ברזאני.

ההספד מצ"ב.

מה דעתכם, האם הנוסח הולם חכם מהמקום והזמן ההוא?

סידכאני- מתוך כתבי רבי שמואל אדוני.pdf

(1.25 MiB) הורד 240 פעמים

כתב היד המוצג שם הוא בכלל כת"י של תרגום המיוחס ליוב"ע מן הגניזה, ולא מובן מה עניינו שם.

[סגי נהור]

מן הסתם השאלה שאלה רטורית, וניכר שאין הזייפן דנן בקי במלאכת הזייפנות שהיא חכמה ומלאכה גדולה.

[חלמישצור]

מעניין שדווקא ספר "מעיל אליהו" אינו שמור בספרייה הלאומית. רק זה ישנו שם: "מצות מעות חיטים: מתוך הספר מעיל אליהו", דרך הרמב"ם תשע"ט.

[ושא_נס]

והנה צור'ף דברי הרב איש ספר הנכבד באשכול ישן

viewtopic.php?t=2321

הערת המקטלג הנ"ל בספריה בירושלם, היא רק בזכות המעבר למערכת החדשה. במערכת הישנה מידע זה ודומיו היה מוסתר מן העין למעט עובדי הספריה.

יש ספרים שבמידע שנגיש כעת כתוב בהם מי הזמין צילומיהם ומתי וכו' ועוד כל מיני ידיעות שבפשיטות לא אמורות להיות ברשות הרבים.

עתה הודעתי לאנשי הקטלוג של הספריה בירושלם על אשכול זה, ושמא יש להוסיף הערה בספרים שהנ"ל ההדיר שהוא גם המחבר. וצ"ע.

[חלמישצור]

אחר שנמצא חיבור שכולו מכף רגל ועד ראש מעילה בקודשים וזיוף מצוץ מן האצבע, יש להטיל ספק עמוק בכל "חיבוריו" של האיש.
שבתי אפוא אל אתר הספרייה הלאומית, הקשתי "זרי משה הלל" ואלו עיקרי המצאי (הוספתי קישור לעותקים באוצר החכמה):

יש להוסיף כאן:

ספר יש"א אי"ש: שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך / יעקב שאול אלישר, מבוא מאת הרב משה הלל זרי, מכון בני יששכר תשנ"ז (ספה"ל)
ספר שפת אמת / היילפרין משולם שרגא פייבוש, בעריכת הרב משה הלל זרי והרב דוד אזולאי, מכון שפת אמת תשס"ח

וכן מאמר "דרש לקנין התורה ולקנין המצות" מאת ר' שמואל בראזני, שנמסר לדפוס מאת מ"ה זרי בקובץ "בית אהרון וישראל" קמג [כד, ה], סיון-תמוז תשס"ט, עמ' תשז-תשיא.

במקום אחד ראיתי: "עי' תולדות הרב נתן שפירא בריש ספרו מצת שימורים (בהוצאת יריד הספרים תשס"א, הרב משה הלל זרי)" (כתבי רבינו יצחק אבוהב דה פונסקה, כרך ב, עמ' רלו הע' 93). אך לכאורה יצא לאור בידי הרב משה צוריאל (ספה"ל). אגב, רמ"צ מזכיר את מיודענו בהקשר מסוים בספרו "לקט מבואות", עמ' 111, בתור מי שמסר לו רשימה ארוכה של אזכורי ספר חמדת ימים בספר "מקדש מלך" הנז' כאן למעלה.

[איש_ספר]

בכתבי ר' שמואל אדוני ברזאני, חלק לקט שמואל, נדפס הספד מרבי יהודה בן פנחס, אותו נשא בשנת שצ"ג על ר"ש ברזאני.

ההספד מצ"ב.

מה דעתכם, האם הנוסח הולם חכם מהמקום והזמן ההוא?

באומגרטן ספראי - גלות ישראל שבמלכות ערביסטאן.pdf

(441.48 KiB) הורד 544 פעמים

כתב היד המוצג שם הוא בכלל כת"י של תרגום המיוחס ליוב"ע מן הגניזה, ולא מובן מה עניינו שם.

בספר הנזכר, לפני ההספד המיוחס לרבי יהודה בן פנחס, כתב המחבר הקדמה קצרה לתולדותיו. (באוצר חסר שם משום מה עמוד אחד, והוא מצוי בקובץ שהעליתי למעלה).
ושם מציין על כמה פרטים חשובים מתולדותיו, שמקורם בהספד המצוי בכת"י, אותו נשא רבי יעקב מזרחי על רבי יהודה בן פנחס ההספד עצמו לא בא בדפוס בספר הנזכר.
ועתה הראה חכ"א שליט"א למאמרם של שני חוקרים, באומגרטן וספראי על חכמי כורדיסטאן, אשר פורסם בספונות האחרון, ושם בהערה 9, הם דנים בתולדותיו של רבי יהודה בן פנחס, ומתקשים להלום את הפרטים המופיעים בהקדמה הנזכרת עם הידוע להם. הם כותבים שהם תהו אצל המלבה"ד למקור ההספד, וזה השיב שהוא מצוי בכת"י פרטי ובלתי ניתן לעיין בו.
ראו כאן

ספונות.jpg (53.82 KiB) נצפה 8885 פעמים

באומגרטן ספראי - גלות ישראל שבמלכות ערביסטאן.pdf

(441.48 KiB) הורד 544 פעמים

אחר שנמצא חיבור שכולו מכף רגל ועד ראש מעילה בקודשים וזיוף מצוץ מן האצבע, יש להטיל ספק עמוק בכל "חיבוריו" של האיש.

לענין דרשות רבי שמואל אדוני (ברזאני) שהוציא הנזכר והן מצויות באוצר, כתב חכם אחד לחברו:

משהו בנוגע לדרשות של ברזאני שהוא הוציא לאור.

רובן של הדרשות - הן אכן מכתב יד, ואף נמצאות בכמה כתבי יד.

בזמנו עשיתי השוואה לאחד מכתבי היד, וראיתי שיש הבדלים קטנים.

איני יודע (כלומר לא בדקתי) האם ההבדלים בפני שהוא הלך אחר כתבי יד אחרים, או שמא נקט ביד חופשית בהעתקה.

אבל בכל מקרה - בדרשות עצמן - לא מדובר על זיוף.

[חלמישצור]

הזכרתי למעלה את הקובץ "בית יצחק" מד. כעת בנסיוני להתחקות אחר מעללי זרי איתרתי עוד כמה פרסומים ממנו שם.

"בית יצחק" מב, תש"ע - "הקדמת רבי ישעיה בן יוסף זלה"ה לספר חיי הנפש", עמ' 446-454, וכן "דרשה לעשרת הדברות" מר' שמואל ברזאני, עמ' 455-463.
"בית יצחק" מג, תשע"א - "מעגלי צדק" לר"א מלואנץ מכת"י (הקדמה וכמה עמודים מפירוש על רבינו בחיי), עמ' 753-772 - אך בלי לציין כי ההקדמה נדפסה קודם ב"רנת דודים", עמ' קע-קעה.
"בית יצחק" מד, תשע"ב - מלבד מאמרו הנז' פרסם גם מאמר בשם "שיטת הזוהר בעניין ג' סעודות בשבת", עמ' 657-659.

מסתבר כי החל משנת תשע"ג כבר לא עלה בידו לפרסם שם.

[פלוריש]

הוא גם הוציא יחד עם הרב שלמה מאיר יששכר מארק את קונטרס עניינה של תורת החסידות לרבי מליובביטש, עם ביאורים, הוצאת קה"ת תשס"ב.

[אבני גזית]

מסופקני בין עת להשליך אבנים לאין להשליך אבן אחר הנופל, בפרט שכנראה הרב זרי [=ברזאני] עבר טלטלה עזה כנראה.

אולם ראיתי מקופייא קטע מהספד רבי יהודה ב"ר פנחס מזאכו על רבי שמואל ברזאני, ובכותר ההספד (שכביכול נכתבה בידי המספיד) נכתב: "מקים עולה של תורה... הארי במסתרים... כל תהלוכותיו...".
אינני מכיר מקור קדום לתארים כאלה.

בעמ' שיב, ד"ה ובעומק הענין...
זה סגנון של פונוביז' - ר"ח פרידלנדר, לא חכם מזאכו לפני 400 שנה

על פניו זיוף גמור

[איש_ספר]

כנז"ל בין שאר פעולתיו של מחברינו הוא הוצאת הפי' הנודע לזוה"ק, מקדש מלך.
במהדורתו מאירת העינים באה הסכמה של המקובל ר"ש אליהו שפירא מח"ס ברכת אליהו
והנה היא כפי שהיא מוצגת בראש מקדש מלך שבמהדורתו

הסכמה.jpg (165.37 KiB) נצפה 8630 פעמים

ההסכמה רבת ענין, ראשית יש בה תעודת יושר על הספר וסתימת פי המקטרגים (היעב"ץ למשל), שנית עדות חשובה מר' יהונתן אייבשיץ שסמך ידו על הספר.
לא פלא איפוא שהסכמה זו נזכרת בספרי כמה מחכמי דורנו, לא מעט פעמים.

החוקר רש"א תפילנסקי במסגרת עבודתו על ספר חמ"י, ביקש לראות את הסכמה זו במקורה. לדבריו עובדי הספה"ל נרתמו לאסוף את כל המהדורות של ספר מק"מ, וכולם העלו חרס. לע"ע לא נמצא טופס של מק"מ שבראשו הסכמה זו. את כל זה שמעתי ממנו לפני כמה שנים, וכפי הנשמע עד עתה מאמציו לא נשאו פרי...

[חד ברנש]

מדהים שמישהו מעז לבצע כאלו זיופים וחצאי-זיופים בדורנו, שנתרבו הכלים לאתר את האמת בקלות.

[יוצא פוניבז']

אגב, לגבי ההסכמה, י"ג אייר יחול תמיד ביום בו חל א' דפסח, ולכן לא יתכן שיחול ביום ו'. (רק מעניין מנין לקח המזייף את כל המליצות הנפלאות).
גם ההספד שהובא כאן, מכ"ג אדר ה'שצ"ג, נישא לא פחות מאשר ביום שבת קדש...

[מעט דבש]

בהסכמה שנת 'אשרי' היא שנת ה'תקי"א.
בשנה זו י"ג אייר חל בשבת.

[אבני גזית]

מדהים שמישהו מעז לבצע כאלו זיופים וחצאי-זיופים בדורנו, שנתרבו הכלים לאתר את האמת בקלות.

אתה רואה שעד היום, איש לא עלה על הזיופים המדהימים הללו.

[מה שנכון נכון]

מה היה שמו של בעל ברכת אליהו?
בספרו ברכת אליהו אין ר' אליהו מוסיף לשמו את השם 'שלמה'. (וכן כותב אליהו מלא ולא אליה).
גם החיד"א ועוד חכמים אינם מוסיפים לשמו שם זה [ראה רבנן קדישי עמ' סח, וכן בהספד שבספר חיים וחסד קג, ב].
אך בשה"ג וולדן ב, קמח וקע מזכירו בשם שלמה אליהו. וכן בעוד ספרים. וצ"ע.
גם את השם 'שפירא' לא ברור שאימץ לעצמו בשנת תקי"א [ראה משיחיות ומיסטיקה עמ' 161]. ראוי לציון גם הס"ט...

[פרנצויז]

כנז"ל בין שאר פעולתיו של מחברינו הוא הוצאת הפי' הנודע לזוה"ק, מקדש מלך.
במהדורתו מאירת העינים באה הסכמה של המקובל ר"ש אליהו שפירא מח"ס ברכת אליהו
והנה היא כפי שהיא מוצגת בראש מקדש מלך שבמהדורתו

הסכמה.jpg

ההסכמה רבת ענין, ראשית יש בה תעודת יושר על הספר וסתימת פי המקטרגים (היעב"ץ למשל), שנית עדות חשובה מר' יהונתן אייבשיץ שסמך ידו על הספר.
לא פלא איפוא שהסכמה זו נזכרת בספרי כמה מחכמי דורנו, לא מעט פעמים.

החוקר רש"א תפילנסקי במסגרת עבודתו על ספר חמ"י, ביקש לראות את הסכמה זו במקורה. לדבריו עובדי הספה"ל נרתמו לאסוף את כל המהדורות של ספר מק"מ, וכולם העלו חרס. לע"ע לא נמצא טופס של מק"מ שבראשו הסכמה זו. את כל זה שמעתי ממנו לפני כמה שנים, וכפי הנשמע עד עתה מאמציו לא נשאו פרי...

גם במפעל הביבליוגרפי לא מזכירים הסכמה כזו.
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01

[איש_ספר]

מה היה שמו של בעל ברכת אליהו?
בספרו ברכת אליהו אין ר' אליהו מוסיף לשמו את השם 'שלמה'. (וכן כותב אליהו מלא ולא אליה).
גם החיד"א ועוד חכמים אינם מוסיפים לשמו שם זה [ראה רבנן קדישי עמ' סח, וכן בהספד שבספר חיים וחסד קג, ב].
אך בשה"ג וולדן ב, קמח וקע מזכירו בשם שלמה אליהו. וכן בעוד ספרים. וצ"ע.
גם את השם 'שפירא' לא ברור שאימץ לעצמו בשנת תקי"א [ראה משיחיות ומיסטיקה עמ' 161]. ראוי לציון גם הס"ט...

מה שכן, לפחות הוא בדק כנראה שהיה מסיעתו של רי"א, כמבואר במכתבו לוחות העדות ד' יג א (וראו שם סגנונו הנאה מול הסגנון הקלוקל כאן)

[מה שנכון נכון]

כעת אני רואה בלוחות עדות הנ"ל שהוא חותם (פעמיים) שלמה אלי'.

[איש_ספר]

מחקתי מהאשכול הודעות שעסקו בגופו של איש. אנא כבדו את זה.

הרב משה זרי ביקש להגיב כאן, וכמובן נכבד את בקשתו

[איש_ספר]

והנה תגובתו.

=============


מאמר תגובה לפורום אוצר החכמה

מאת: משה הלל זרי

לפני כחודש העירני הרב יואל קטן שליט"א, עורך הקובץ "המעיין" לגבי השרשור שנכתב אודותיי בפורום אוצר החכמה, וממש הזדעזעתי עד עומקי נשמתי. אין בכוונתי להשיב לכל דברי ההבל והשטות שנכתבו, אלא לענות באופן כללי להנאמר שם, ודבריי מופנים בעיקר כלפי שניים: עורך אוצר החכמה, והמגיב אשר קורא לעצמו "שבע".

בראשית דבריי ברצוני לשאול את כבוד העורך הנכבד ואת כל המגיבים למיניהם שגילו בקיאות מדהימה בכל הספרים שכתבתי וערכתי: האם לא למדתם מעולם את המשנה בפרקי אבות: הוי דן את כל האדם לכף זכות. האם מישהו מבין כל העורכים והמגיבים חשב בדעתו ללמד עליי כף זכות? האם עלתה בדעתו של מאן דהו לחשוב: שמא קרתה כאן תקלה? שמא קרה כאן בלבול בין מס' כתבי יד? לא ולא! מחשבה כזו לא עלתה בדעתו של אף אחד, אבל לאידך מיד קמה עליי עדת עריצים וקבעו בצורה נחרצת: יש כאן "זיוף עלוב" של כתב יד!

ואנכי "המזייף העלוב" באתי בשאלה לכבוד העורך הנכבד של אוצר החכמה: מדוע בראותך מעשה שכזה לא עשית את הצעד הנדרש, הפשוט והמובן מאליו, ליצור איתי קשר ולשאול אותי לפשר הדבר? פעם היה ביטוי: וכי אני גר בהונולולו? ובכן, היום הביטוי הזה כבר לא רלוונטי יותר משום שעם כל אמצעי התקשורת המתקדמים כגון: אימייל, פלאפון, טלפון וכו' – אפשר ליצור קשר מידי גם עם אדם שמתגורר בהונולולו, ואפילו במקומות מרוחקים ומבודדים מאלה! הנה לך דוגמא מהרב י. קטן שכאשר ראה שבקובץ האחרון של 'המעיין' הדפסתי מאמר של הרב לואנץ אודות גט מעושה, ונתעוררה שאלה לגבי המחבר\כתב היד, מיד יצר איתי קשר ושאלני לפשר הדבר!

את הפעולה הפשוטה הזו העורך לא עשה, אבל לאידך נתן במה לכל מיני אנשי דלא מעלי כדי לשפוך את דמי בראש חוצות. היום לא צריך אקדח או רובה כדי לשפוך דמו של אדם. מספיק מקלדת ומחשב, ובהקשת מס' מילים אפשר לשפוך דם האדם, ועוד להשאירו בחיים...



כסף, ייחוס וכבוד

ועוד שאלה לי, האם מישהו חשב לעצמו: מה היה המניע שלי לייחס את הספר לרב אליהו לואנץ? לא צריך להיות בוגר הפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד כדי לדעת שלכל פעולה שאדם עושה צריכה להיות סיבה, מניע הדוחף אותו לבצע את הפעולה. ובכן, למה לי לייחס את כתב היד לרב לואנץ? ישנם שלושה מניעים לזיוף ספר\כתב יד והם: כסף, ייחוס וכבוד. לי לא יצא שום דבר משלושת אלה כדלקמן.

ישנם שתי דוגמאות שכרגע עולים בזכרוני אודות טענות של זיוף. הראשונה היא: רבי משה די ליאון וספר הזהר. לפני כשבע מאות שנה בספרד, קם יום בהיר אחד הרמד"ל וטען שיש בידו ספר ובו סודות נוראים בתורת הקבלה, אשר כתבם התנא רבי שמעון בר יוחאי, ועתה ניתנה לו הרשות מן השמים לגלות סודות אלה לראויים לכך. היו שהאמינו לדבריו, והיו שפקפקו בדבריו וטענו שהוא זה שכתב את הסודות הללו, אלא שהוא מייחס אותם לרשב"י כדי להרוויח ממון רב יותר. כלומר אילו הרמד"ל היה טוען שהוא מחבר הספר, הוא היה מוכר אותו בסך מסוים, אבל עתה שהוא מייחס הספר לרשב"י הרי שערכו הכספי של הספר שווה עשרות מונים.

דוגמא נוספת היא הגניזה החרסונית. בשנת 1935 החל אדמו"ר הריי"ץ מליובאביטש לפרסם בקובץ "התמים" אוסף מכתבים מרבי ישראל בעש"ט ותלמידיו. מיד קמו מתנגדים וטענו שאוסף מכתבים אלה מזויף, והסיבה שהריי"ץ מפרסם אותם היא כדי להאדיר את תנועת החסידות בכלל ואת חב"ד בפרט, מכיון שחלק מהמכתבים מיוחסים לאדמו"ר הראשון של חב"ד – רבי שניאור זלמן מליאדי בעמ"ס שולחן ערוך הרב וספר התניא.

ועתה נפשי בשאלה באה: האם ייחסתי עצמי אי פעם לרבי אליהו לואנץ? האם ישנה פעם אחת מכל הפירסומים שפירסמתי מתורתו, שכתבתי בדברי ההקדמה "מצאצאי המחבר"? לא ולא! יתירה מזו, למה לי להיתלות באילן גדול כמו הרב לואנץ, מי מכיר אותו היום??? אמנם נכון, שבדורו הוא היה נחשב כאחד מגדולי התורה והקבלה כדלקמן, אבל במרוצת הדורות הלך ונשתכח שמו לחלוטין! וכי יצא לי רווח כספי מכך שייחסתי את הספר לרב לואנץ? אילו הייתי מייחס הספר לרבנים מפורסמים כגון: הגר"א מווילנא, החפץ חיים, החזון איש, אור החיים, הבן איש חי – ניחא, משום שאז היה לי רווח כספי בדבר. אבל לייחס ספר לרב שאיננו מוכר כלל ועיקר?!


הספרים אינם מסחריים

ראשיתו של הפרויקט לפיענוח וההדרת כתבי היד של הרב אליהו לואנץ, הנקרא ה"בעל שם מוורמייזא", היה בספר שכתבתי וערכתי – "בעלי שם" - תולדות הבעלי שם שקדמו לרבי ישראל בעל שם טוב. אח"כ בשנת תשנ"ה נסעתי לאוניברסיטת אוקספורד לחקור את כתבי היד של הרב לואנץ. מצויד באישורי הדפסה מהאוניברסיטה ניגשתי למלאכה. באותה תקופה היה יהודי יקר ממנצ'סטר בשם ר' שמחה במברגר ז"ל שתמך בי בבחינת יששכר וזבולון. בשנת תשס"ב ההדרתי את הספר "רינת דודים" – פירוש על שיר השירים, ובסופו כתבתי קונטרס בשם "שנות אליהו" – תולדות הרב א. לואנץ, ובסופו פיענוח של ההקדמות של ספריו אשר נמצאים בכתבי יד באוקספורד, בתקווה שמאן דהו יתעורר להמשיך את המלאכה החשובה.

לצערי הרב זה לא קרה עד היום. אף אחד לא התעורר להמשיך את הפרויקט הזה. יתירה מזו. בראותי שהפרויקט תקוע בגלל הבעיה הכספית פניתי לכל המכונים להוצאה לאור של ספרים מכתבי יד בירושלים ובפי הצעה: אנא, קחו חינם את כל ההשקעה שהשקעתי במשך שנים רבות בפיענוח וההדרת ספריו של הרב לואנץ, ובלבד שתדפיסו את הספרים. אף אחד לא היה מוכן לקחת חינם את הספרים! ולמה? משום שהיום הרב א. לואנץ לא מוכר בכלל, והספרים לא יימכרו...

לא זו אף זו. בשנת תשנ"ח נדפס בהוצאת מכון "שער השמים" חלקו הראשון של הספר "אדרת אליהו" – פירוש על ספר הזהר מהרב א. לואנץ. אנכי נפגשתי עם מנהל המכון, הרב ב. אוירבאך, ובפי הצעה: אנא קח ממני חינם את כל שאר הספרים של הרב לואנץ ובלבד שתמשיך את המלאכה, שהרי נאמר: המתחיל במצוה אומרים לו גמור... ולאכזבתי הרבה גם הרב אוירבאך סירב באותה טענה... הספרים של הרב לואנץ אינם מסחריים...

ואם בעניני מקח וממכר עסקינן, בשנת תשס"ב הדפסתי אלף עותקים של הספר "רינת דודים", ועד היום אני 'תקוע' עם כמאתיים ספרים... למה? משום שהמוכרים בחנויות הספרים סירבו לקחת את הספר ולהניחו על המדפים למכירה... למה? משום שהספר איננו מסחרי... ועוד יותר מזה. לפני חצי שנה הדפסתי קונטרס ובו מאמר מהרב לואנץ אודות מצות 'מעות חיטים', אותו חילקתי חינם לתורמים עבור המוסדות אשר אני עומד בראשם. כל התורמים ללא יוצא מן הכלל, שאלוני שאלה ראשונה: מי זה הרב לואנץ? איפוא הוא היה חי? מבין התורמים היו גם רבני קהילות, דיינים וראשי ישיבות...

לפני חמש שנים ראיתי מודעה: טיול לקברי צדיקים באירופה וביניהם: רבי אלימלך מליז'נסק, רבי לוי יצחק מברדיטשב, הבעש"ט במזי'בוז'... והבעל שם ממיכלשטאט! התקשרתי למנהל הטיולים ושאלתי אותו בעדינות אם יהיה מוכן לצרף לטיול נקודה נוספת והיא: וורמייזא, שהרי הבעל שם ממיכלשטאט הוא נכד הרב א. לואנץ הנקרא "הבעל שם מוורמייזא", ועוד המשכתי והמשכתי להסביר לו אודות הרב א. לואנץ. מארגן הטיולים קטע אותי בעדינות והסביר לי: "אנשים מתפרנסים מהטיולים האלה... אנחנו מארגנים טיולים רק לצדיקים מוכרים ולא כאלה שהם אנונימיים... עם כל הצער והכבוד, אין מהם פרנסה...".

והדרא קושיא לדוכתא: איזה רווח ותועלת יצא לי מזה ש"זייפתי" את כתב היד וייחסתי אותו לרב אליהו לואנץ???

חב"דפדיה

שיא האבסורד הוא באתר שנקרא חב"דפדיה. הספר שכתבתי וערכתי – בעלי שם - מבוסס רובו ככולו על "ספר הזכרונות" של אדמו"ר הריי"ץ מליובאביטש, ובו תיאור תולדות הבעלי שם הנ"ל, ובראשם רבי אליהו בעל שם מוורמייזא, מייסד חבורת "הצדיקים הנסתרים". רבי אליהו בע"ש זה חי כחמישים שנה לפני הרב אליהו לואנץ, אשר נקרא גם הוא "הבעל שם מוורמייזא". אביו – רבי יוסף יוזפא היה ממגורשי ספרד. הוא עצמו היה צדיק נסתר עד תקופה מאוחרת בחייו. הוא ייסד כאמור את חבורת "הצדיקים הנסתרים" אשר שמה לה למטרה להפיץ את תורת הקבלה באירופה. תלמידו המובחר אשר מילא את מקומו אחר פטירתו היה: רבי יואל בעל שם מזאמאשט.

כל הפרטים הנ"ל אודות תולדותיו נלקחו מ"ספר הזכרונות" של אדמו"ר הריי"ץ מליובאביטש, ואעפי"כ עורך חב"דפדיה התבלבל בינו לבין רבי אליהו לואנץ, ללמדך עד כמה הרב לואנץ איננו מוכר כלל וכלל!!!


שוד ושבר

ועתה לעצם המעשה. לפני חמש שנים פרצו לי למשרד באישון לילה שני חסידים (הם נקלטו בעדשות המצלמות מהבנין שממול) וגנבו ממני עשרות ספרים נדירים וכתבי יד בשווי של מאות אלפי ₪. כמו"כ הם נכנסו לי למחשב וגנבו משם קבצים רבים. הם זרעו הרס רב וגרמו לבלאגן גדול. למחרת עם בוקר הזעיקה אותי המזכירה, ויחד עם אברך מסוים התחלנו לאסוף את הדפים שהיו קרועים ומושלכים בריצפה. תוך כדי ההלם והתדהמה ליקטנו מכל הבא ליד וצירפנו דף לדף, וכך כרכנו ספרים לפי נושאים.

לפני כשנה נפגשתי עם אחד מעורכי אוצר החכמה ונתתי לו את הספרים שכתבתי, ערכתי והדפסתי. בסיום השיחה סיפרתי לו על פרויקט נוסף שאני עובד עליו יותר משלושים שנה והוא: ההדרתם והוצאתם לאור של כתבי חכמי כורדיסטאן הראשונים. בגלל בעיה תקציבית אני תקוע עם ספרים אשר כבר מוכנים ממש לדפוס, עם מראי מקומות הערות והארות, ושאלתי אותו אם הוא מעונין לקחת גם אותם ולסרוק באוצר החכמה.

תשובתו היתה חד משמעית: באוצר החכמה הננו סורקים רק ספרים שנדפסו, ולא ספרים מכתבי יד!

השיחה המשיכה, ועל השולחן שליד היה מונח ספר המכיל שלושה פירושים על הרמב"ם שנמצאים עד היום בכתבי יד: מעיל אליהו לרבי אליהו לואנץ, קרבן נתנאל לרבי נתנאל אדוני, ושלמי תודה לרב חיים הלוי. בדף השער נכתב רק: ספר מעיל אליהו לרב אליהו לואנץ. אני נתתי לרב גם את הספר הזה לעיונו בלבד. מכיון שהוא אמר לי במפורש שבאוצר החכמה סורקים אך ורק ספרים שיצאו לאור לא עלה בדעתי שאתם תיסרקו גם את הספר הזה, תחת שמו של הרב לואנץ בלבד!

ובזה נפלה באחת כל הטענות בדבר זיוף של כתב היד, או טענה נוספת מדוע הספר איננו מופיע במאגר של הספריה הלאומית, ועוד כהנה וכהנה טענות שונות ומשונות.

ועתה אפנה באופן אישי למר "שבע": אם כבודו של הרב לואנץ כל כך חשוב לך, הנני מוכן לתת לך חינם אין כסף את כל העבודה שהשקעתי במשך עשרים שנה בפיענוח והגהה של כתבי הרב לואנץ, ובלבד שתבטיח לי דבר אחד פשוט: לטפל בכתבי יד האלה עד הכנסתם לדפוס!

אנכי "המזייף העלוב" זכיתי להסתופף בצילם של גדולי המקובלים שבדור, וביניהם הגאון המקובל רבי שריה דבליצקי זצ"ל. במהלך העבודה על כתבי הרב לואנץ שאלתי אותו מס' שאלות וביניהן: האם יש טעם להוציא לאור את פירושו על תיקוני הזוהר שנמצא עד היום בכתב יד באוניברסיטת אוקספורד. הרב לואנץ היה חי בתקופת האריז"ל בגרמניה, ולא הגיעה אליו קבלת האר"י. מכיון שבמהלך הדורות נדפסו פירושים על התיקונים עפ"י הקדמות האריז"ל, כגון ה"כסא מלך", "בניהו" ועוד. התשובה של הגר"ש דבליצקי היתה: הספר תיקוני הזהר מבאר ענינים רבים ויסודות חשובים מאוד בתורת הקבלה, והפירושים הנ"ל נגעו במקצת הענינים בלבד, לכן כל פירוש על התיקונים ישפוך אור על ענינים אחרים אשר לא נתבארו שם.

ואולי דבריו של הגר"ש דבליצקי ייתנו 'חיזוק' לכבוד הרב "שבע" ליטול על עצמו את המלאכה? אולי מעז ייצא מתוק? אולי מכל דברי הלעג והזלזול שכתבת עליי ייצא דבר טוב?


הסכמת רבי שלמה אליהו שפירא

ועתה אתייחס לטענתו של "איש ספר" בדבר ההסכמה של רבי שלמה שפירא לספר מקדש מלך. ובכן, אם מי שמתהדר בתואר "איש ספר" היה טורח לעיין בספר מקדש מלך חלק ראשון היה רואה את ההסכמה של הגאון רבי יחיאל פ. אייזנבאך זצ"ל שם נאמר במפורש שעורך המהדורה הוא: הרב יצחק גבירץ!

וכך השתשלו הענינים. לפני כשלושים שנה הגיע לידיו של הרב י. גבירץ המהדורה הראשונה של המקדש מלך עם הגהות וביאורים מכתב יד המחבר. הרב גבירץ החל במלאכת הפיענוח והעריכה עד שהגיע לשלב ההדפסה, אך כאן לא היה לאל ידו הסכום הנדרש להדפיס הספר. בצר לו הוא פנה למנהל "הספריה הספרדית" – הרב מאיר אביטבול – והציע לו להדפיס הספר תמורת סכום מסוים. באותן שנים עבדתי במכון, והרב אביטבול ביקש ממני לכתוב הקדמה לספר.

אני קיבלתי ספר מוכן ובו ההסכמה של הרב שלמה שפירא!!

יתירה מזו. כעבור שנתיים החלטתי לערוך רשימה מפורטת של כל מהדורות המקדש מלך. עברתי בכל הספריות הציבוריות בירושלים וצילמתי את כל הדפוסים השונים, ואז הבחנתי שההסכמה של הרב ש. שפירא איננה מופיעה כלל. התקשרתי לביתו של הרב גבירץ. אשתו ענתה לי ואמרה שבעלה חולה אנוש ואיננו יכול להשיב לי על שאלתי (הוא נפטר כעבור מס' חודשים). לבסוף כתבתי וערכתי מאמר ובו מהדורות המקדש מלך בהקדמה לחלק הרביעי עמ' 30 – 49.

אבל כאמור לעיל, לימוד כף זכות איננו מופיע באף אחד מהספרים שה"איש ספר" למד, ואם כך מה נלין עליו?....


שעה-שעתיים באוטובוס

אבל כאן רציתי לעורר ענין נוסף. המהדורה האחרונה של המקדש מלך נדפסה בחמישה חלקים, כאשר לכל חלק כתבתי מאמר בדבר הספר מקדש מלך, תולדות המחבר, התפשטות קבלת האריז"ל, הפולמוס אודות הספר "חמדת ימים" המופיע פעמים רבות במק"מ, חשיבות לימוד תורת הקבלה, התנאים ללימוד הקבלה ועוד. אנכי ביקרתי בבתיהם של גדולי ישראל וכיבדתי אותם בספרים האלה. כולם היו בהתפעלות עצומה מהעבודה שעשיתי. חלקם אף השתמשו בהקדמות שלהם לספרים שערכו, כגון הגאון רבי משה צוריאל לספר "חמדת ימים" (כל זה נעלם מעיניהם של המגיבים למיניהם...).

כל גדולי התורה ייעצו לי לאסוף את כל המאמרים שלי ולערוך אותם לספר אחד שלם בדגש על לימוד תורת הקבלה, אשר לדאבון הלב הוא נפרץ מאוד בדורנו. נוהג היה לאמר לי הגר"ש דבליצקי: היום, כל מי שיש לו בכיס שלושים שקל, נכנס לחנות, קונה ספר קבלה, מתיישב בנסיעה באוטובוס שעה שעתיים, קורא בספר, וכבר חושב עצמו למקובל גדול. הוא מוסר הרצאות בכל מקום, מסביר לקהל השומעים על השתלשלות האור אין סוף דרך עולמות אבי"ע, באופן פנימיות ובאופן חיצוניות וכו' וכו'. ומי יכול להתווכח איתו??

אנכי זכיתי להסתופף בצילו מס' שנים וראיתי לנגד עיניי מקובל אמיתי, בעל ענוה גדולה. חלק גדול מהמראה מקומות וההערות הן הפניות אותן אמר לי הגר"ש דבליצקי. אני ביקשתי ממנו פעם אחר פעם לציין את שמו (לפחות בהערות), אבל הוא ברוב ענותנותו היה אומר לי: מדוע יש לציין את שמי בכלל, וכי אמרתי לך איזה דבר תורה ממני, או איזה חידוש? בסך הכל הפניתי אותך למראה מקום פלוני....

ולסיום. מעט ענוה וצניעות לא היתה מזיקה לעורכים והמגיבים השונים. אילו היו ממתינים קמעא ושואלים אותי לפשר הדבר היתה מתחוורת בפניהם המציאות האמיתית, ולא היתה מתבצעת כאן שפיכות דמים של ממש!!

הכותב וחותם בלב שותת דמעות
דמעות אין קץ

משה הלל זרי


נ.ב.

בשנת תשנ"ב הדפסתי את ספרי הראשון "תור הזהב בספרד" ובו לקט מאמרים אשר פירסמתי בעיתון מקומי בנהריה. המאמרים היו בשפה קלה ופשוטה, כדי שתהיה מובנת לציבור בנהריה שרובו איננו שומר תורה ומצוות.
כעבור שנתיים ביקרתי אצל הגר"ש דבליצקי והראיתי לו את העריכה המחודשת של הספר, ואמרתי לו שבדעתי לערוך אנציקלופדיה מקיפה על כל תולדות החכמים בארץ ספרד, הספרים שכתבו, וההשפעה של גירוש ספרד. הוא התלהב מאוד מהרעיון ונתעורר מעצמו לכתוב לי הסכמה נרגשת (הסכמה זו נתנה לי חיזוק ועידוד ברגעים הקשים שעברתי בעשרים שנה האחרונות, ולצערי גם בעת שדפדפדתי וקראתי את ההשמצות וההכפשות שנכתבו עליי בפורום אוצר החכמה). אנציקלופדיה זו מכילה כעת חמישה כרכים גדושים, ואי"ה בדעתי להכניסה לדפוס בעוד מס' חודשים.

[אהרן חן]

והנה תגובתו.

=

השיחה המשיכה, ועל השולחן שליד היה מונח ספר המכיל שלושה פירושים על הרמב"ם שנמצאים עד היום בכתבי יד: מעיל אליהו לרבי אליהו לואנץ, קרבן נתנאל לרבי נתנאל אדוני, ושלמי תודה לרב חיים הלוי. בדף השער נכתב רק: ספר מעיל אליהו לרב אליהו לואנץ. אני נתתי לרב גם את הספר הזה לעיונו בלבד. מכיון שהוא אמר לי במפורש שבאוצר החכמה סורקים אך ורק ספרים שיצאו לאור לא עלה בדעתי שאתם תיסרקו גם את הספר הזה, תחת שמו של הרב לואנץ בלבד!

ובזה נפלה באחת כל הטענות בדבר זיוף של כתב היד, או טענה נוספת מדוע הספר איננו מופיע במאגר של הספריה הלאומית, ועוד כהנה וכהנה טענות שונות ומשונות.

אם הבנתי נכון, אתה טוען שהספר מעיל אליהו כולל שלשה ספרים של ר' אליהו לואנץ, של ר' נתנאל אדוני ושל ר' חיים הלוי. והטענה של זיוף היא לא מדויקת כי בס"ה יש טעות בשער הכולל את כל החיבורים תחת שמו של ר' אליהו

אם אפשר נשמח לקבל תמונה של כתב יד של אחד מהרבנים הנזכרים שתורתו מופיעה בתוך הכרך שבאוצר.

[עתניאל בן קנז]

חוץ מרוב מלל.
מישהו יכול לתמצת את התירוץ לזיוף, לייחוס כל מיני 'חידושים' עצמאים לקודמים.

[חלמישצור]

המעין, ניסן תש"פ (כאן)

1.png (203.6 KiB) נצפה 6770 פעמים