מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ה' אוקטובר 03, 2019 11:09 pm

אחד מהיסודות אשר הנחיל לנו הנפש החיים הוא בביאור ענין ׳לעבדו בכל לבבכם׳, שענין התפילה צריכה להיות אך ורק עבור צער השכינה המתעוררת ע"י צער בני אדם. האדם צריך לשרש מלבו בעבודת התפלה תענוגי העולם והנאותיו מכל וכל ואך להסתכל כלפי מעלה ברוממות הבורא ית׳, וזהו הקרבת כל תאוותיו לה׳, והוא העבודה שהוא צורך גבוה שאינו חושב על עצמו כלל, וכל כוונת הלב בעת הברכות והתפלות הוא שיתרבה שפעת קדושת עצמותו ית׳ בכל העולמות,

אמנם אנחנו מסובבים מכל הכיוונים במסרים המנגדים את זה , שאנו שומעים סיפורים על תפלה, התעוררות לפני התפלה שהכל הוא בידו ית׳ ואם אך נבקש הרי הוא מוכן לתת לנו. אומרים לנו להמתין לפני התפלה ולהזכר שהכל הוא בידו ית׳, וכל מה שרצינו מונח באמתחתו. הכל הוא לצורך האדם, עד שהחיזוק וההתרוממות בענייני תפלה היא לבקש עוד ועטד. והסברא נותנת (וכן מבואר בתוך לשון החוה"ל בהרבה מקומות) שחלק מעבודת האדם לבוראו הוא שסומך עליו ומבקש ממנו בכל ענייניו.

איך נפתור את הסתירה הזאת? ובאופן מעשי, האדם הרוצה חתיכת קוגל, האם עליו לבקש אותו מאת ה׳, או שציווי התורה ׳לעבדו בכל לבבכם׳ מורה לו שלא יבקש, רק עבור צער השכינה מזה שחסר לו חתיכת קוגל (מסתמא מדובר על אטריות, על תפו"א אין כ"כ צער).

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' אוקטובר 04, 2019 3:36 am

חשבתי שאולי זה שהותר לבקש צרכי הפרט באמצע ברכות האמצעיות, היינו דאז לא נאמר הך דין, רק בסיום הברכה כאשר אנו מברכים את ה׳ להוסיף לו ית׳ שפע בעולם, דאז לא ישים מגמתו אלא לצורך גבוה

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוקטובר 04, 2019 9:42 am

דברי מרנא נפה"ח נוגעים לתפילת העמידה, היא כנגד תמידים ומוספים, שהם עולות ציבור.
וכל זה כדברי אדוננו הגר"א שבתפילה יכוון רק לתקן כנס"י דלתתא וכנס"י דלעילא.

הבקשות שכתר"ה דיבר עליהן הן בקשות פרטיות, ואין מניעה לבקשן שלא במסגרת העמידה (או בקצרה כנספח לעמידה), ולא עליהן דיבר שם מרנא נפה"ח (אלא שהוא כתב שגם בקשת פרטית עיקר עניינה זה בצער השכינה על צערו של יהודי)

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי לענין » ו' אוקטובר 04, 2019 11:08 am

כעשור שאני כבר מתקשה בדברי נפש החיים אלו

דבריו המפורשים [המודגשים בסמוך] מונעים אפשרות לבאר שהמדובר הוא רק בשמונה עשרה, כתוב כאן בפירוש שאין שום מקום להתפלל על צרכי הגוף! והוא פלא מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים [בודאי שצריך למצוא ביאור נכון בדברי רבינו הנפש החיים, ובודאי יש ביאור רק שהוא נכסה מאתנו, אבל מי שיוציא מכאן שאין מה להתפלל כשצריך משהו אני חושב שזה נוגע ליסודי הדת].

נפש החיים שער ב פרק יא
ואף דהלכתא גמירא לה בש"ס. שהיחיד רשאי לחדש דבר בתפלתו על צרכי עצמו וצערו. בכל ברכה לפי ענינה. גם בזה צריך שלא תהא תכלית כוונתו על צערו. ולא זו הדרך הנכונה לישרים בלבותם. כי באמת יפלא איך שייך לבקש להתחנן כלל לפניו ית"ש להסיר מעליו צערו ויסוריו. כמו בענין רפואות הגוף. הרופא משקהו סמנים חריפים או אם הרופא מוכרח אף גם לחתוך אבר אחד לגמרי שלא יתפשט ארס החולי יותר. האם יתחנן אליו החולה שלא ישקהו הסמנים או שלא יחתוך האבר. הלא החולה עצמו שוכרו לכך. כן איך ישפוך שיח לפניו ית"ש להסיר מעליו היסורים. הלא המה רטיה וסמא דחיי לכפר עונותיו. כמאמרם ז"ל (שבת נ"ה א') אין יסורין בלא עון. ואם לא אפוא. נפש החטאת במה תתכפר:
אמנם תכלית הכוונה. צריכה שתהיה רק צורך גבוה. כי במקום שיש חילול שמו ית' כגון צרת כלל ישראל. באמור עם ה' אלה והמה מוכים ומעונים. מחוייבים לבקש ולשפוך שיח לפניו ית"ש על חילול שמו ית'. ואך למען שמו יעשה. וגם היחיד על צערו אף אם אין חילול השם בדבר. יש מקום ג"כ(*) לבקש לפניו יתברך על גודל הצער של מעלה בזמן שהאדם שרוי בצער למטה.



עצם החילוק בין תפילת שמונה עשרה עצמה, לשאר תפילות, אכן מקורו בדברי הגר"א כפי שציין בברכה המשולשת, והוא בשנות אליהו בברכות 'שאסור לכוין בתפילה לצורך עצמו אך להתפלל שיהיו כל ישראל בתכלית השלימות, ויהיה נשלם כנסת ישראל למעלה, אבל לא לצורך עצמו, אלא יתפלל באלוקי נצור על עצמו שתפילת אלקי נצור הוא על עצמו'.
אבל בנפה"ח נראה ששולל את עצם המושג להתפלל על עצמו וכנ"ל, והוא צע"ג ביותר.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' אוקטובר 04, 2019 4:55 pm

בברכה משולשת - כאשר האדם יש לו חולה בתוך ביתו, או שמתפלל על מזונו, ועושה זאת מקירות לבו בעת אמירת רפאינו או ברך עלינו, ביודעו שאך הבורא יכול לעזור לו במצוקתו והוא עומד לפניו ומבקש ישירות ממנו, לדעת הנפה"ח הרי הוא חוטא את המטרה, לא?
הן אמת שיכול להוסיף בקשות פרטיות, אבל המראה מקומות בנידון מיירי בתפלות קבועות, כגון רש"י על העושה תפלתו קבע.

לענין - יש לעיין בספרים אחרים לראות האם נחלקו בזה, שהמביט בספר בית אלקים יווכח ששיטה אחרת יש לו בענין.

והדברים נוגעים למעשה מצש, שהספיקות שמתעוררות בענין מקשים על המתפלל לעשות אפילו כשיטה אחת שתמיד נכנס לראש שיש דעה שהכל אינו אלא טעות.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' אוקטובר 17, 2019 4:59 pm

לעצם עניין השאלה הנשאלת כאן, באמת אסור לנו לטשטש בין עצם חובת התפילה, כוחה העצומה, ועניינה על צד מצוותה וכו', לבין דקויות עבודתה בשלימות בדרגות הגבוהות ביותר.

אף אם נצוץ ונראה בצדק גבוה מעל גבוה וגבוהים מעליהם, לא נוכל לטפס למו בלי שנשיג המדרגה בעיצומה.

ומפורש בדבריו, שכתב את העניין לישרים בלבותם ואנשי מעלה. וכן כתב שאף לאותם בעלי מדרגה העצומה הזאת, לא כל העיתים שוות, ועכ"פ יתדבק אז במקצת נפשו אם אינו יכול בכל נפשו.
וגם לזה מבואר בדבריו שצריך להתרגל, ולא ישיג דרגות אלו בחדא מחתא.
הנה מבואר שתכלית הכוונה אינו בר השגה כלל להמון, ואף לבעלי נפש צריכה לימוד ולהתרגל לעלות בהר ה'.

ולעצם העניין, ברור שחובת התפילה אף תפילת היחיד לצערו, הדין משווה גדול וקטן מצד עצם "מעשה" התפילה. אבל מצד כוונת התפילה, שתהיה תפילתו זכה ושלימה על כל כונותיה דקדוקיה ופרטיה, הרי כאן יש לחלק בין בעלי מדרגה והמון עם.
כלומר, עיקר הנדון בנפה"ח אינו על גוף ותוכן התפילה, אלא על "איך" יתפלל, מהי צורת התפילה השלימה על תכלית כוונתה.

משל למה הדבר דומה, ליראת שמים, שתחילתה יראת העונש וסופה יראת הרוממות ובאמצעותה אין ספור מדרגות.
ולהני נשי ודרדקי במאי זכיין ליראת ה', מידי דברנו בעניין שכר ועונש, ולחכם המבין מדעתו הלא ישכיל להתבונן ברוממתו ית'.
הנה אין שום סתירה בין יראת העונש והרוממות, אף נקראים בשם אחד ממש, אבל תכלית העניין שונה לחלוטין מהשפל עד לרום המדרגות, ואפילו הכי הכל עולה בקנה אחד עם דברי חז"ל כי כל הנחלים הולכים אל הים.

עכשיו מבואר שאין שום עניין שמסובב אותנו מאף כיוון ובודאי לא מדברי חז"ל, שסותר את דברי בעל הנפה"ח.
כי גוף התפילה שווה לכל נפש (אף בבקשת צרכיו, אם כי לבעלי המדרגה שהשכילו בדברי רבינו, ממילא ישתנה עצם הבקשה) אך כוונת התפילה כל אחד לפום שיעורא דיליה.


ולעניינים שהעלו:
אין שום מקום שהנפה"ח כתב לאסור בקשת צרכיו באופן כללי ח"ו.
וממי יבקש צרכיו אם לא מאיתו ית' שהכל שלו?
(והלא גם בקטע שציטטו מפי"א לא כתב כן, אלא התפלא איך מבקשים להסיר ייסורים כשבודאי לטובת האדם הם, והפליאה והתמיהה ראוי למי שאמרם בגודל אמונתו ויראתו, ואנן מה נענה בתריה).
רק רבינו ביאר את תכלית הכוונה, מה שראוי לגברין מן גוברין לכוון, כמו שאמר מפורש בסוף פרק יג.

ובודאי שראשית כל, ידיעת שליטתו המוחלט ית' ומלכותו בכל משלה, הכרחי לתפילה. אבל בהמשך נשיג את "והינשא על כל הארץ ביקרך", והוא מעניין רוממותו יתברך, כמו דאת אמרת "אין כערכך ה' אלקנו", הנה כשיתבוננו בה בינה ישכילו להבין שאף אין ערך לענייניהם הפרטיים מצד עצמם וכמאן דליתא דמי, אך מצד מה שהעניין מעורר אצל האדם ומחייב אותו להצטער לכבוד שמים ולזעוק למלכו של עולם יפיל תחנתו להקב"ה. אבל כל זה תלוי במדריגתו הפרטי של האדם, ובהשגתו ובהרגלים שירגיל עצמו, כמו שמבאר רבינו.

(במאמר המוסגר, נציין מה שכתב הגר"א בשנות אליהו (ברכות פ"ה מ"א), שבשמונה עשרה אין להתפלל לצורך עצמו, ורק באלוקי נצור יתפלל על עצמו, כי אלוקי נצור הוא תפילה על עצמו, משא"כ שמו"ע).

ולענ"ד בכללות העניין אין חולק על הנפה"ח לא מהראשונים ולא מהקדמונים, אם כי בפרטים הרבים נהרא נהרא ופשטיה.

(וכדאי לעיין בשל"ה תולדות אדם בשער הגדול, וכן בדבריו במסכת תמיד, שמבאר את העניין בעומק על פי דרכו).

ובאמת, לא שייך לסכם שיטתו מכמה פרקים בשער ב', כי הכל מבוסס על מה שהקדים בהתחלת השער, וכן בשער א', אף בכל הספר בכללותו.
וכמראה מקום לפתוח פתח בשער זה, כדאי לעיין ברמבן (דברים לב כו) במה שכתב על אשביתה מאנוש זכרם ובהמשך דבריו שם.
נערך לאחרונה על ידי לעמל יולד ב א' ינואר 05, 2020 1:03 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ד' אוקטובר 23, 2019 3:33 am

נראה שאתה רוצה לומר שכל המקורות בחז"ל מדברים לאנשים פשוטים והנפש החיים הוא לאנשים בעלי מדרגה. דבר זה צע"ג מאד, שדת אחת ניתן לכל אחד מאתנו, והצדיק מעמיק בעבודתו ומכוין יותר ובתוספת טהרה, אמנם יסוד עבודתו הוא אחד.

והן אמת שאף ללא כוונה פועלת תפלתו, והעיקר הוא אמירת המילים, כמו"ש הנפש החיים, אמנם כוונתו בזה הוא שאף אם לא יכוין כהוגן, נפעלים הפעולות הנצרכות מעצמם. אמנם הרבה יותר טוב הוא אם האדם היה מכוין ועושה הכל בשימת לב, ובזה קיים המצוה בשלימותו, ועל זה הקשיתי, שהמקורות בחז"ל אינם ניתנים להדחות, והם קיימים לכל אחד מאתנו כקטן כגדול, ושם כתיב שהכל הוא רחמים והאדם סומך על ה' לכל צרכיו, וקאי על משה רבינו כמו על האדם הפשוט כמוני. ולפי הנפש החיים על כל אדם להתחיל במדרגה זו קצת, דהיינו לחשוב קצת על כבוד שמים על אף שעיקר תפלתו אינו אלא עבור עצמו, ולאט לאט להתרגל להתפלל יותר עבור השכינה מעבור עצמו, ואם יתעלה ביראת שמים שלו באופן כללי ימהר עלייתו בענין תפילתו ג"כ, אבל עיקר הענין הוא פסוק בתורה 'לעבדו בכל לבבכם', דהיינו שעל האדם לעבוד את ה' בזה שהוא מסיר כל מחשבה זרה מראשו וכל תאווה מלבו בעת תפלתו, ואין שום אדם יכול להפטר מזה.

ודברי הנפש החיים הם שהאדם מקריב משהו מעצמו, ז.א. שהוא רוצה דבר מה, ואינו מבקש עבורו אלא עבור צער השכינה, ולכן מקרי עבודה שהוא מקריב דבר מעצמו. ולכן לא יתכן לומר שהאדם גם מבקש עבור עצמו וגם עבור צער השכינה, דאז לא היה בזה שום הקרבה מעצמו. לכן לא דמי ליראת שמים שאינם סותרים זא"ז, דהכא אינו כן אלא סתירה עצומה היא, דצריך שיקריב משהו מעצמו, וכנ"ל.

(אגב, מה שכתבת בענין יראת שמים שהתחלתו הוא יראת העונש וסופו יראת הרוממות. בעת אמירת המזמורים בהושענא רבא נתעוררתי שאומרים 'וכיראתך עברתך', וכפשוטו 'יראתך' היינו יראת הרוממות, ו'עברתך' קאי על העונשים, וראה מי נתלה במי, כאילו אנו יודעים מהו יראתך ומזה עלינו להסיק מהו עברת הקב"ה, ואצלינו הדבר הוא להיפך, שבענין העברה אנו מבינים קצת, שראינו את השואה ועוד צרות היכולות לבא על האדם, אבל היראה אינו אלא דבר של אמונה)

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי לעמל יולד » ה' אוקטובר 24, 2019 2:48 am

מפורש בחז"ל שעצם הפניה להקב"ה יש בו מן העבודה, ולא נתקררו דעתם עד שאמרו שכשיהרהר בליבו כי חטאו לה' ועל כי אין אלוקים בקרבם מצאום הרעות הרבות, היה ראוי לרוב חסדי שמים שכבר כפרו בע"ז (רמב"ן וילך לא יח).
היינו שעיקר העבודה הוא שמודה לה', וככל שיכיר דרכי ה' יותר ממילא יבין שאין ערך לרצונותיו, ובלתי לה' לבדו יתפלל.
ואצל ההמון התפילה בעצמו הינו הכרה והודאה לה' אף אם כוונתו אינו לצורך גבוה, אבל הצדיק השלם יקריב את כל מהותו עבורו ית'. הנה עיקר התפילה נמצא אצל כל אדם, וזה תחילת המדרגות כולם, וסוף פסגת המדרגה הנעוץ בהתחלתו מסור לצדיק, שסוד ה' ליריאיו.


ויל"ע כפתח העניין ברמב"ן בסוף פרשת וארא בפסוק "ידעתי כי טרם תיראון", שמבאר על המצריים - שמשה אמר להם, שטרם סור המכה אתם יראים את ה' ואז כשיסיר ה' את המכה תשבו ותמרו את פי ה', וכן יעשו לעולם.
היינו שאף שהמצריים פנו אל ה', לא היה פנייתם אלא בכדי להסיר מהם כל מחלה, ולא התכוונו לשוב לה' בכלל, ולכן בזה את תפילתם. ע"ש בלשונו.
ונראה שבכגון דא, אף הודאתם אינו הודאה כלל.

אבל לישראל שמבואר ברמב"ן בהאזינו ששורש יהודי הוא טוב, (וכך פסק הרמב"ם הלכה למעשה בגיטין כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, ששורש היהודי טוב), גם כשיתפלל עבור צרותיו יש בזה גם משהו מהכוונה הטוב.

עוד יש לעיין ברמב"ן שמות כמ מו, שמבואר שיש שתי גישות שונות על פי הפשט והסוד. (צורך הדיוט זה הפשט הפשוט, וצורך גבוה זה סוד גדול ע"ש).

לגבי יר"ש, מבואר במסילת ישרים שהתחלת הדרגה של יראת העונש היא אף לנשים ולילדים, כי רק טיפש לא יפרוש עצמו מן הכאב והמכאוב. רק ודאי שיש דרגות גם בזה, ומי שבמדרגה גבוה שזכה להנהגת הדין ידע לזהות מעניינים קטנים אם חטא.
עכ"פ ככלל אי אפשר בלא יראת העונש אף לצדיק גמור, אף כי יתכן שלא יצטרך אליו בכל זמן ועת כי דבוק הוא בלתי יפרד משמו הנכבד, וכל מהותו מלא יראת ה טהורה, אבל עדיין צריכים את המדרגה התחתונה הפותח שער לעליונה, כי לא כל העיתים שוות.
אבל קשה לומר שהמדרגה העליונה היא יראת העונש, חוץ אולי אם זה על דרך של הנפה"ח שיראה מהעונש היינו צער השכינה.

כתבתי במהירות סליחה אם יש טעויות כתיב וכו'
נערך לאחרונה על ידי לעמל יולד ב ד' נובמבר 06, 2019 7:32 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ה' אוקטובר 24, 2019 4:19 pm

אתה חוזר ומסביר פן אחד של הסתירה, ללא להתייחס להצד השני. כל מה שכתבת ידעתי, אם לא בהיקף שלך, אבל הנפש החיים נראה שסותר את כל זאת, וזהו הקושיא שלנו.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי לעמל יולד » ו' אוקטובר 25, 2019 1:26 pm

אף כשאקיש דא לדא נקשן, והקלד בסלד, מרבינו למדנו שבמקום הצורך עת לעשות לה', וה' הטוב יסלח.

לעמל יולד כתב:עוד יש לעיין ברמב"ן שמות כט מו, שמבואר שיש שתי גישות שונות על פי הפשט והסוד. (צורך הדיוט זה הפשט הפשוט, וצורך גבוה זה סוד גדול ע"ש).'


בדברים אלו תמצא מזור לנפשך, ואבהיר את כוונתי.
ז"ל:  ואם כן יש בענין סוד גדול כי כפי פשט הדבר השכינה בישראל צורך הדיוט ולא צורך גבוה אבל הוא כענין שאמר הכתוב ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מט ג) ואמר יהושע ומה תעשה לשמך הגדול (יהושע ז ט) ופסוקים רבים באו כן אוה למושב לו (תהלים קלב יג) פה אשב כי אויתיה (שם יד) וכתוב והארץ אזכור (ויקרא כו מב)

כדאי לראות את כל דבריו שם, כי שם יסוד כל דברי בעל הנפה"ח.

מבואר שיש כוונה ועניין אחר להמון ולמבקשי ה', והנחה שאין חילוק אינו נכון.
כי כאן פתר הרמב"ן את סתירתכם. כי באמת יש כוונה אחרת לצדיק ולמי שטרם עלה מדרגות בסולם הניצב ארצה. וכל דברי הנפה"ח הוא למי שכבר בא לשערי צדק, כי דיבר בסוד ה' כמבואר שם.

הנה, הסוד בתורה הוא מה שנסתר מעיני לומדי פשט הפשוט, ולכן כתב הרמב"ן שיש כאן סוד גדול, כי הוא נסתר מלומדי הפשט כמעט לגמרי, והנה רמז לך הרמב"ן על מה שהוקשה בעיניכם.

אמנם ודאי שאין זה שתי עניינים נפרדים לגמרי, כי זה מדרגה לפנים ממדרגה.
כי כשיתבונן בינה שמלכותו בכל והכל תלוי בו ממש, אז יודה לה' בכל לבב על מה שקיבל, ומתוך השגה הזו יבקש רחמים כי הכל שלו ורק ממנו ישיג את צרכיו.

הנה מה שאמרו שצריך להודות על העבר ולבקש על העתיד, אין זה רק סדר התפילה, אלא דבר אחד הוא בהכרח, שבמידה שמכיר ומודה בבוראו יבקש גם על העתיד, אבל כ"ז שייך ליראי העונש מקבלי הגמול שהתבוננו בניסים הנסתרים שעשה עימם בכל מקריהם, וממילא יתחננו על נפשם לרחמיו ית', והוא ית' מחונן דל.

אבל העובד מאהבה ירא רוממותו ית', עומק בינתם אינו רק בשכר ועונש, אלא אף ברום גדלו ותפארתו כל אחד לפום שיעורא דיליה, וממילא מבהיל כל הבליו ורצונותיו כלפי רום ערכו ית'. ובנפשם ממש הוא, כי שם שוכנת השכינה (שהוא יסוד העניין ע' הרמבן שם ובנפה"ח. וא"א להרחיב עלי הפורום בעניין) וכבר הרגילו עצמם מאז לא לסטות מימין עד שמאל. הנה הם מתכוונים לצורך גבוה (ובזה שפכו נפשם היא רצונם, כי זה כל חפצם ותשוקתם), ולא ישום ליבם לצורך גופם בכלל, כי אין לו ערך כלפי רוממותו ית'.

הנה ההמון יודו עבור מה שקיבלו, והצדיקים יקבלו עבור מה שיודו, וזה מה שכתב רבינו בעל הנפה"ח.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2515
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ו' ינואר 03, 2020 3:11 pm

עי' כאן viewtopic.php?f=7&t=18557

ואולי יש לאחד האשכולות?

כמדומני כי בשו"ת דבר יהושע אהרנברג, ראיתי שם שעומד בדברי הנפש החיים, ונדחק בהם

הוא ר"ל גם דמ"ש האחרו' שמה"ת יי"ח תפלה בברכה"ת וכיו"ב, הוא פלא, שהרי אי"ז רחמי

הנידון בתשובתו היה לגבי עניית איש"ר בברכת שומע תפלה, דא"א לפרש זאת כ"רחמי"

המוצא והמעלה דבריו יבורך מן השמים

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי קרית מלך » ש' ינואר 04, 2020 8:08 pm

ראה נא מה שכתב בזה בעבודת ישראל להרה"ק המגיד מקוזניץ זיע"א בענין זה בפרשת ויגש בתחילת הפרשה. ודו"ק.

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי סגי נהור » ש' ינואר 04, 2020 11:01 pm

קרית מלך כתב:ראה נא מה שכתב בזה בעבודת ישראל להרה"ק המגיד מקוזניץ זיע"א בענין זה בפרשת ויגש בתחילת הפרשה. ודו"ק.

בשם רבו המגיד, והשווה עם תורת המגיד באור תורה ריש פרשת ויגש (גם בלקוטים יקרים סי' רסט. בכלל יסוד זה מצוי מאוד בתורתו).

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי לעמל יולד » א' ינואר 05, 2020 1:34 am

קרית מלך כתב:ראה נא מה שכתב בזה בעבודת ישראל להרה"ק המגיד מקוזניץ זיע"א בענין זה בפרשת ויגש בתחילת הפרשה. ודו"ק.


הסתכלתי שם, ודבריו מכוונים לצדיק המתפלל לאדם הצריך לישועה.
אבל דברי הנפה"ח הם אבן יסוד משנתו בתפילה בכלל, ומקטע שציטטת בלבד אי אפשר לדעת אם דעתם שווה בכלל העניין.

ועיין ברמב"ן בראשית י"ח י"ח בפסוק ואברהם היו יהיה:
והגלוי אליו טוב ויפה כי ידעתי בו שהוא מכיר ויודע שאני ה' אוהב צדקה ומשפט כלומר שאני עושה משפט רק בצדקה ולכך יצוה את בניו וביתו אחריו לאחוז דרכי והנה אם בדרך צדקה ומשפט יפטרו יתפלל לפני להניחם וטוב הדבר ואם חייבין הם לגמרי גם הוא יחפוץ במשפטם ולכן ראוי שיבא בסוד ה'


כוונתו שאברהם יתפלל רק לעניין המכוון לרצונו ית', ולא יחפוץ בדבר שאינו כרצונו ית'.
אם כן, למה יתפלל הצדיק למען כבודו כתחבולה להינצל מהמקטרגים, הלא לכתחילה ישים אל ליבו להציל את האומלל רק אם כך רצונו ית', (היינו שרצונו ית' מה שירצה הבורא שיצא לפועל בעולמו, הוא הקובע מה תוכן תפילת הצדיק) וככל שיש מקום בדרך צדקה ומשפט להצילו יתפלל עבורו ודאי, ואם חייב הוא לגמרי יחפוץ במשפטו. ואם כי יתכן עדיין הקטרוג ככל שיתפלל עליו, אבל עכ"פ אין הכוונה בתפילה לכבוד שמים תחבולה שיתקבל התפילה, אלא לכתחילה זה כוונת הצדיק בתפילה.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי קרית מלך » א' ינואר 05, 2020 1:50 am

לעמל יולד כתב:
קרית מלך כתב:ראה נא מה שכתב בזה בעבודת ישראל להרה"ק המגיד מקוזניץ זיע"א בענין זה בפרשת ויגש בתחילת הפרשה. ודו"ק.


הסתכלתי שם, ודבריו מכוונים לצדיק המתפלל לאדם הצריך לישועה.
אבל דברי הנפה"ח הם אבן יסוד משנתו בתפילה בכלל, ומקטע שציטטת בלבד אי אפשר לדעת אם דעתם שווה בכלל העניין.


כוונתי בציון לדבריו לא היתה להשוות השיטות בענין זה, אלא להציע לפי"ז ביאור בדברי הנפה"ח, דהיינו שצורת התפילה בבקשה פרטית מהשי"ת הוא בכך שמבקשים למען גילוי כבוד שמו ית' ולא לעצם מילוי הבקשה כצורך פרטי של האדם. בהבנה זו יתיישב מה שהעירו כאן בדברי הנפה"ח.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' ינואר 05, 2020 1:59 am

לא הבנתי למה שם יותר מובן מהנפה"ח. האם הכוונה שלו לעשות 'טריק', ולהתפלל על צער השכינה ובכך להרויח את צער הבשר ודם?! אם כן, אכן אין זה קשור לדברי הנפה"ח כלל, שכוונתו הוא לוותר על הצרה של האדם ולהתמקד אך ורק בצער השכינה.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » א' ינואר 05, 2020 1:59 am

לא הבנתי למה שם יותר מובן מהנפה"ח. האם הכוונה שלו לעשות 'טריק', ולהתפלל על צער השכינה ובכך להרויח את צער הבשר ודם?! אם כן, אכן אין זה קשור לדברי הנפה"ח כלל, שכוונתו הוא לוותר על הצרה של האדם ולהתמקד אך ורק בצער השכינה.

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי לעמל יולד » א' ינואר 05, 2020 2:17 am

קרית מלך כתב:
לעמל יולד כתב:
קרית מלך כתב:ראה נא מה שכתב בזה בעבודת ישראל להרה"ק המגיד מקוזניץ זיע"א בענין זה בפרשת ויגש בתחילת הפרשה. ודו"ק.


הסתכלתי שם, ודבריו מכוונים לצדיק המתפלל לאדם הצריך לישועה.
אבל דברי הנפה"ח הם אבן יסוד משנתו בתפילה בכלל, ומקטע שציטטת בלבד אי אפשר לדעת אם דעתם שווה בכלל העניין.


כוונתי בציון לדבריו לא היתה להשוות השיטות בענין זה, אלא להציע לפי"ז ביאור בדברי הנפה"ח, דהיינו שצורת התפילה בבקשה פרטית מהשי"ת הוא בכך שמבקשים למען גילוי כבוד שמו ית' ולא לעצם מילוי הבקשה כצורך פרטי של האדם. בהבנה זו יתיישב מה שהעירו כאן בדברי הנפה"ח.


אולי בכך הסברת את דברי העבודת ישראל ע"פ הנפה"ח, אבל אין כאן הסבר דברי הנפה"ח ע"פ העבודת ישראל.
(הגם שמה שהעירו בדברי הנפה"ח מתיישב על ליבי כמו שכתבתי לעיל, ודעתי שדברי הנפה"ח עולה בקנה אחד עם דברי חז"ל בכלל, ובדעת הרמב"ן בפרט, ולכן ציטטתי את הרמב"ן הנ"ל כמראה מקום שאין זה מעניינו).

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי קרית מלך » א' ינואר 05, 2020 2:36 am

.
נערך לאחרונה על ידי קרית מלך ב א' ינואר 05, 2020 2:45 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי קרית מלך » א' ינואר 05, 2020 2:45 am

לעמל יולד כתב:
קרית מלך כתב:
לעמל יולד כתב:
קרית מלך כתב:ראה נא מה שכתב בזה בעבודת ישראל להרה"ק המגיד מקוזניץ זיע"א בענין זה בפרשת ויגש בתחילת הפרשה. ודו"ק.


הסתכלתי שם, ודבריו מכוונים לצדיק המתפלל לאדם הצריך לישועה.
אבל דברי הנפה"ח הם אבן יסוד משנתו בתפילה בכלל, ומקטע שציטטת בלבד אי אפשר לדעת אם דעתם שווה בכלל העניין.


כוונתי בציון לדבריו לא היתה להשוות השיטות בענין זה, אלא להציע לפי"ז ביאור בדברי הנפה"ח, דהיינו שצורת התפילה בבקשה פרטית מהשי"ת הוא בכך שמבקשים למען גילוי כבוד שמו ית' ולא לעצם מילוי הבקשה כצורך פרטי של האדם. בהבנה זו יתיישב מה שהעירו כאן בדברי הנפה"ח.


אולי בכך הסברת את דברי העבודת ישראל ע"פ הנפה"ח, אבל אין כאן הסבר דברי הנפה"ח ע"פ העבודת ישראל.
(הגם שמה שהעירו בדברי הנפה"ח מתיישב על ליבי כמו שכתבתי לעיל, ודעתי שדברי הנפה"ח עולה בקנה אחד עם דברי חז"ל בכלל, ובדעת הרמב"ן בפרט, ולכן ציטטתי את הרמב"ן הנ"ל כמראה מקום שאין זה מעניינו).


דבריו של העבודת ישראל אינם ברורים? יש קושי בהבנת דבריו?
דבריו היסודיים של הנפה"ח במהותה של תפילה שעיקרה הוא רק לכבוד שמו ית' התמיהו כאן רבים שהקשו האם אכן לשיטתו אין מקום לבקשות פרטיות בתפילה.
בכדי ליישב את התמיהה ציינתי לדברי העבוד"י שמדבריו עולה שאין סתירה בין הדברים, אלא כל בקשה פרטית יסודה הוא בקשה לגילוי כבודו ית' בעולם.
[ולצורך הענין אין נ"מ אם מדובר רק בתפילת צדיק על אחרים, מה שחשוב כאן זה העקרון שלפי יובנו דברי הנפה"ח. אם שיטתם שווה או לא זה ענין לאשכול אחר]

לעמל יולד
הודעות: 758
הצטרף: א' יולי 07, 2019 11:36 pm

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי לעמל יולד » א' ינואר 05, 2020 10:47 am

קרית מלך כתב:
לעמל יולד כתב:
קרית מלך כתב:
לעמל יולד כתב:
קרית מלך כתב:ראה נא מה שכתב בזה בעבודת ישראל להרה"ק המגיד מקוזניץ זיע"א בענין זה בפרשת ויגש בתחילת הפרשה. ודו"ק.


הסתכלתי שם, ודבריו מכוונים לצדיק המתפלל לאדם הצריך לישועה.
אבל דברי הנפה"ח הם אבן יסוד משנתו בתפילה בכלל, ומקטע שציטטת בלבד אי אפשר לדעת אם דעתם שווה בכלל העניין.


כוונתי בציון לדבריו לא היתה להשוות השיטות בענין זה, אלא להציע לפי"ז ביאור בדברי הנפה"ח, דהיינו שצורת התפילה בבקשה פרטית מהשי"ת הוא בכך שמבקשים למען גילוי כבוד שמו ית' ולא לעצם מילוי הבקשה כצורך פרטי של האדם. בהבנה זו יתיישב מה שהעירו כאן בדברי הנפה"ח.


אולי בכך הסברת את דברי העבודת ישראל ע"פ הנפה"ח, אבל אין כאן הסבר דברי הנפה"ח ע"פ העבודת ישראל.
(הגם שמה שהעירו בדברי הנפה"ח מתיישב על ליבי כמו שכתבתי לעיל, ודעתי שדברי הנפה"ח עולה בקנה אחד עם דברי חז"ל בכלל, ובדעת הרמב"ן בפרט, ולכן ציטטתי את הרמב"ן הנ"ל כמראה מקום שאין זה מעניינו).


דבריו של העבודת ישראל אינם ברורים? יש קושי בהבנת דבריו?
דבריו היסודיים של הנפה"ח במהותה של תפילה שעיקרה הוא רק לכבוד שמו ית' התמיהו כאן רבים שהקשו האם אכן לשיטתו אין מקום לבקשות פרטיות בתפילה.
בכדי ליישב את התמיהה ציינתי לדברי העבוד"י שמדבריו עולה שאין סתירה בין הדברים, אלא כל בקשה פרטית יסודה הוא בקשה לגילוי כבודו ית' בעולם.
[ולצורך הענין אין נ"מ אם מדובר רק בתפילת צדיק על אחרים, מה שחשוב כאן זה העקרון שלפי יובנו דברי הנפה"ח. אם שיטתם שווה או לא זה ענין לאשכול אחר]


היוצא מדברי עבודת ישראל זה שהתפילה לכבודו ית' יסודה בבקשה פרטית. ובנפה"ח, ככל שהתפילה פרטית יסודה בתפילה לכבודו ית'.

קרית מלך
הודעות: 1023
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: בכל לבבכם במשנת הנפש החיים

הודעהעל ידי קרית מלך » א' ינואר 05, 2020 12:24 pm

נסכם את הענין בהבאת דבריו של העבודת ישראל ולא נזדקק לפרשנויות...

עבודת ישראל ויגש.PDF
עבודת ישראל ויגש
(182.1 KiB) הורד 163 פעמים


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים