איש_ספר כתב:פה הגענו לשאלה חדשה, ירידת קרנם של הרבנים ותפישת מקומם ע"י ראשי הישיבות, שאלה קשה מאד, וכשראשי הישיבות אינם יודעים בטיב גיו"ק השאלה לא רק קשה אלא גם חמורה. האריכו ע"כ רבים. ר"ש אלברג ז"ל בהפרדס הקדיש מאמרי מערכת רבים לתופעה זו. ראה למשל את מאמרו המהדהד: סידור קידושין למי? הפרדס מא. אחד מני רבים.
יהודה בן יעקב כתב:מסתמא כוונתך לעליית שלישי, ע"פ הגמ' גיטין ס, א ושו"ע או"ח קלו, אך עליית שישי היא חשובה בעצמה ע"פ הזוה"ק.
דרומי כתב:בחיפושי ברשת ראיתי שב'המעין' של תשרי תש"פ כתב על כך הרב דיכובסקי.
יבנה כתב:סקירת סידור קידושין במשך הדורות https://responsafortoday.com/wp-content ... ACegQICBAB
דרומי כתב:בחיפושי ברשת ראיתי שב'המעין' של תשרי תש"פ כתב על כך הרב דיכובסקי וקרא להחזיר את עטרת סידור הקידושין לרב המקומי. הוא מספר שם על עצמו שסידר לו קידושין אחד מגדולי התורה בדור הקודם ואעפ"כ גילה טעות של ממש בכתובה (רק לאחר כמה חדשים, כאשר רב מובהק ראה את הכתובה והעיר לו לכתוב חדשה).
אבל אותי יותר מעניין איך זה התחיל בעצם. ואולי זה קרה כאשר הועמדו 'רבנים מטעם' מטעם הממשלה.
דרומי כתב:בחיפושי ברשת ראיתי שב'המעין' של תשרי תש"פ כתב על כך הרב דיכובסקי וקרא להחזיר את עטרת סידור הקידושין לרב המקומי. הוא מספר שם על עצמו שסידר לו קידושין אחד מגדולי התורה בדור הקודם ואעפ"כ גילה טעות של ממש בכתובה (רק לאחר כמה חדשים, כאשר רב מובהק ראה את הכתובה והעיר לו לכתוב חדשה).
אבל אותי יותר מעניין איך זה התחיל בעצם. ואולי זה קרה כאשר הועמדו 'רבנים מטעם' מטעם הממשלה.
עזריאל ברגר כתב:ג. קריאת הכתובה - זה אומר לקרוא ארמית בלי ניקוד, וזה באמת דורש להיות הרבה יותר יודע-ספר מאשר לקרוא ברכה בלשון הקודש מתוך סידור מנוקד...
פלוריש כתב:עזריאל ברגר כתב:ג. קריאת הכתובה - זה אומר לקרוא ארמית בלי ניקוד, וזה באמת דורש להיות הרבה יותר יודע-ספר מאשר לקרוא ברכה בלשון הקודש מתוך סידור מנוקד...
בספר קובץ העוזר כותב הרב אהרן בינה בהסכמתו שכאשר הוא עורך חופות בארה"ב ויש קרוב משפחה רפורמי שלא נעים לא לתת לו כיבוד, הוא נוהג לתת לו את קריאת הכתובה, ואז אותו קרוב מסרב בנימוס...
הוד_והדר כתב:רוב [עכ"פ חלק גדול] האדמורים כיהנו גם כרבני העיירות שגרו בה. ואכן יש הרבה אדמורים שאינם לוקחים סידור קידושין.
ראשי ישיבות זה אכן חידוש דורינו.
דרומי כתב:בחיפושי ברשת ראיתי שב'המעין' של תשרי תש"פ כתב על כך הרב דיכובסקי וקרא להחזיר את עטרת סידור הקידושין לרב המקומי. הוא מספר שם על עצמו שסידר לו קידושין אחד מגדולי התורה בדור הקודם ואעפ"כ גילה טעות של ממש בכתובה (רק לאחר כמה חדשים, כאשר רב מובהק ראה את הכתובה והעיר לו לכתוב חדשה). אבל אותי יותר מעניין איך זה התחיל בעצם. ואולי זה קרה כאשר הועמדו 'רבנים מטעם' מטעם הממשלה.
סגי נהור כתב:האם ניתן לתקן "טעות הלכתית" בנוסח הכתובה לאחר חתימת העדים?
חלמישצור כתב:לא התבוננתי בגוף המעשה ודקדקתי בו בשעתו. מן הסתם החתים בזריזות את העדים בצד התיקון.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: היכלי שן ו־ 54 אורחים