מקדש מלך כתב:בסך הכל הראשונים למדו "פשוטה של גמרא", ורוב חידושי האחרונים הינם פלפוליים. בדור שהחידושים שלו מתמקדים בעיקר בחזרה לפשט, אין טבעי מאשר שיטת הלימוד של הראשונים.
בישיבת זכרון בהחלט הולכים בדרכו של החזו"א בזה.
צופה_ומביט כתב:מקדש מלך כתב:בסך הכל הראשונים למדו "פשוטה של גמרא", ורוב חידושי האחרונים הינם פלפוליים. בדור שהחידושים שלו מתמקדים בעיקר בחזרה לפשט, אין טבעי מאשר שיטת הלימוד של הראשונים.
אני מאד מסכים. יש להרחיב כמובן אבל אין בידי כעת.
דורשי יחודך כתב:
לא זכיתי להיות תלמיד של הגר"א אריאלי שליט"א אבל לפי השיעורים שכן שמעתי ממנו נראה לי שגם הוא שליט"א מרבה להכנס יותר ללימוד הגמרא ממה שמקובל במקומות אחרים, אבל כמובן אינו נוטה מהראשונים.
דורשי יחודך כתב:בקשר לחזון איש, החזון איש כותב במפורש במכתב שדרכו הוא לברר את דברי הגמרא עד כמה שידיו מגיעות, רק שאם הוא מוצא שבראשונים כתוב הפוך מדבריו הוא מוכרח לבטל דעתו. בפועל הוא משקיע הרבה בראשונים אבל ניכר גם שיש לו מגמה להבין את הגמרא מצד עצמה, ולא רק בתור הכנה ללימוד הראשונים. וכפי שהוא מעיד על עצמו במכתב הנ"ל.
היא שיחתי כתב:ישנם היום 'כלים' ביקורתיים שלא היו נהוגים כל כך כ'שיטה' בעבר.
השוואת לשון ממקום למקום, דבר שנוח היום יותר בגלל הארמית.
בירור המציאות בזמן הגמרא מבחינה פיזית, באיזה כלים השתמשו ומה היה הנוהג, כיום ישנם מחקרים אקדמיים שמספקים שפע של אינפורמציה.
השוואה לחוק הנהוג בזמן הגמרא והמשנה, הן החוק הרומי והן מערכות חוקים אחרות.
התפיסה שהזכרתי לעיל על ניסיון להבחין בין הרובדים בגמרא.
אני משער שישנם עוד 'כלים' כאלו, וזה חילוק משמעותי משיטת לימודם של האחרונים. החזון איש בטח שלא השתמש בדרכים הללו, לעומת זאת, להערכתי, המגמה הזו תיכנס גם אלינו, ואולי כבר נכנסה, וכפי שנכנסו צורות ניתוח חדשות (לתחושתי) בלימוד התנ"ך.
זנב לאריות כתב:דורשי יחודך כתב:
לא זכיתי להיות תלמיד של הגר"א אריאלי שליט"א אבל לפי השיעורים שכן שמעתי ממנו נראה לי שגם הוא שליט"א מרבה להכנס יותר ללימוד הגמרא ממה שמקובל במקומות אחרים, אבל כמובן אינו נוטה מהראשונים.
אני לא יודע אם זכיתי להיות "תלמיד" של הגרא"א שליט"א אבל זכיתי לשבת בשיעור כמה שנים, ובנוגע אליו זה לא נראה לי מדוייק, אמנם הוא מתמקד הרבה על לשון הגמר אבל כמעט תמיד זה בא להראות איך למדו הראשונים את דברי הגמ', והרבה פעמים שומעים ממנו בשיעור איך "מתנגנים" דברי הגמ' לדעת הרשב"א ואיך לדעת התוס', באופן שכמעט תמיד הנושא הוא דעת הראשונים וגדולי האחרונים בבי' דברי הגמ'.
מקדש מלך כתב:היא שיחתי כתב:ישנם היום 'כלים' ביקורתיים שלא היו נהוגים כל כך כ'שיטה' בעבר.
השוואת לשון ממקום למקום, דבר שנוח היום יותר בגלל הארמית.
בירור המציאות בזמן הגמרא מבחינה פיזית, באיזה כלים השתמשו ומה היה הנוהג, כיום ישנם מחקרים אקדמיים שמספקים שפע של אינפורמציה.
השוואה לחוק הנהוג בזמן הגמרא והמשנה, הן החוק הרומי והן מערכות חוקים אחרות.
התפיסה שהזכרתי לעיל על ניסיון להבחין בין הרובדים בגמרא.
אני משער שישנם עוד 'כלים' כאלו, וזה חילוק משמעותי משיטת לימודם של האחרונים. החזון איש בטח שלא השתמש בדרכים הללו, לעומת זאת, להערכתי, המגמה הזו תיכנס גם אלינו, ואולי כבר נכנסה, וכפי שנכנסו צורות ניתוח חדשות (לתחושתי) בלימוד התנ"ך.
הכלים האקדמיים הללו קיימים כבר מאה שנים.
כבר יש אליהם התייחסות מפורשת לשלילה (ודאי בתור כלים מרכזיים) מגדולי הדורות.
ובאמת, הרי אין בהם שום חשיבות. בדרך כלל השערות עלובות שאינם תורמים כמעט מאום.
שיטה רצינית ודאי לא יכולה לצאת מהם (אלא אם כן נזלזל בקדושת הגמרא, כשיטת הרובדים וכדומה).
דורשי יחודך כתב:בקשר לחזון איש, החזון איש כותב במפורש במכתב שדרכו הוא לברר את דברי הגמרא עד כמה שידיו מגיעות, רק שאם הוא מוצא שבראשונים כתוב הפוך מדבריו הוא מוכרח לבטל דעתו. בפועל הוא משקיע הרבה בראשונים אבל ניכר גם שיש לו מגמה להבין את הגמרא מצד עצמה, ולא רק בתור הכנה ללימוד הראשונים. וכפי שהוא מעיד על עצמו במכתב הנ"ל.
בקשר לשיבה למקורות בלימוד הגמרא, אכן גם זה כבר בתהליך, היה כאן אשכול על קו נשמת התורה של הרב רצקר כמדומני, שמדבר על המפגש עם הגמרא בלי תיווך, כמובן היה על זה דיון ער וסוער...
אזכיר מה שכתבתי במאמר "עקבותיך לא נודעו" על מו"ר ראש ישיבת מעלות התורה זצ"ל שלמרות שגם עליו ניתן לומר שעיקר העיסוק היה בלימוד הראשונים מכל מקום היה נותן דגש גם על פשטות הגמרא, היה תמה לפעמים על רבותינו הראשונים ממשמעות הסוגיא וכו', בקיצור נראה לי שהיה נותן יותר מקום ללימוד הגמרא מאשר בדרך הלימוד המקובל בישיבות. מאידך גיסא היה מביע חוסר שביעות רצון על האחרונים שמנסים לחדש מהלכים חדשים דלא כהראשונים, לדוגמא דברי הרש"ש ביבמות כ. על אשת אחיו שלא היה בעולמו שמסיים "ונכון מאד בס"ד" והגר"ש היה אומר "זה לא נכון כלל..."
לא זכיתי להיות תלמיד של הגר"א אריאלי שליט"א אבל לפי השיעורים שכן שמעתי ממנו נראה לי שגם הוא שליט"א מרבה להכנס יותר ללימוד הגמרא ממה שמקובל במקומות אחרים, אבל כמובן אינו נוטה מהראשונים.
דבר שמדהים אותי הוא דף השער בספרי דברות משה להג"ר משה פיינשטיין זצ"ל. כתוב שם "מעט חידושים שזיכני השי"ת לחדש בדברי רבותינו הראשונים זצ"ל." לא "בסוגיות הגמרא ובדברי רבותינו הראשונים זצ"ל." צריך ביאור מה היתה הכוונה בזה. ובפרט שבחלק ההערות רובם נאמרו בישירות בקשר לגמרא ולא על הראשונים. עכ"פ תופעה מעניינת מאד לענ"ד.
היא שיחתי כתב:האם מוכרת כזו מגמה? של לימוד דברי הגמרא עצמם בלא כפיפות לראשונים?
שעת הכושר כתב:והעד בדבר (לדוגמא) דברי הרד"ק ביהושע סוף פרק ה "כי אין שעת המלחמה שעת תלמוד תורה" ודו"ק.
ברד"ק יהושע ה, יד הקשה על הדרש 'וילן יהושע בתוך העמק', שלן בעומקה של הלכה, שהם שני פסוקים נפרדים, אחד וילך יהושע בתוך העמק, ואחד וילן יהושע בתוך העם. וכתב בלשון 'כותב הדרש הזה טעה בפסוק וילן', ובזכרון שמואל לג"ר שאול ברזם ז"ל, כתב שהרד"ק כתב קושיא [בלשון בוטה] על דברי רז"ל, ונראה שאינו מן הרד"ק אלא הוספה של מישהו אחר. אבל נראה שאין צריך לומר כן, שהרי הרד"ק דקדק בלשונו להקשות דווקא על 'כותב הדרש', ורצונו לומר שחל שיבוש בכתיבת הדרש, על ידי מעתיק, או שהוא טעות הסופר שאינו מכלל רז"ל הקדושים, ובאמת רז"ל דרשו הפסוקים כתקנם. ולגופה של קושיית הרד"ק, עיין תוספות עירובין סג: ד"ה מיד, שמבואר בדבריהם שאכן כותב הדרש הזה טעה בכתיבתו ויש לגרוס וילך, אמנם בתוספות מגילה ג. ד"ה וילן, כתבו שדרך הש"ס לקצר הפסוקים ולערבן יחד, עי"ש.
היא שיחתי כתב:כשאני מעיין באשכול הסמוך, על תום תקופת הראשונים, ובפרט בהודעתי שם
viewtopic.php?f=7&t=8045#p71873
שהנפק"מ מתום תקופת הראשונים היא בכדי לחלוק עליהם, אזי יש משמעות לכך שאנחנו לומדים ראשונים,
אבל לגישה שהובעה שם שמאז חתימת התלמוד ניתן לחלוק על כולם
viewtopic.php?f=7&t=8045#p605986
אם כן על כרחנו נצטרך לשים עיקר עיוננו בגמרא עצמה ולא בראשונים, וצ"ע
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 175 אורחים