מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ברכות פרק חמישי

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
נוטר הכרמים
הודעות: 7009
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' פברואר 03, 2020 8:37 pm

לא, א

בגמ', אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו. כי הא דרב כהנא אלוייה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי צניתא דבבל; כי מטא להתם, אמר ליה: מר, ודאי דאמרי אינשי: הני צניתא דבבל איתנהו מאדם הראשון ועד השתא אמר ליה: אדכרתן מילתא דרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: מאי דכתיב בארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, וכי מאחר דלא עבר היאך ישב? אלא לומר לך: כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה, וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לישוב לא נתישבה.

וצ"ב שהרי מדגיש כאן שצריך להיפטר מחבירו מתוך דבר הלכה, ואיזה דבר הלכה ישנו במאמר אגדה זה שאמר ריב"ח.

ועי' הגהות מהר"ץ חיות.

ובאמת כבר עמד בזה החת"ס בתשובותיו (יו"ד סי' רלה; תשובה לאא"ז הגאון בעל בית אפרים) וכתב "אע"כ נ"מ לפמ"ש התוס' בע"ז מ"ו ע"א סוף ד"ה מבהמה תמה וכו'", והיינו דמבואר בתוס' שם וז"ל, וא"ת בעלה מאליו נמי מ"מ אילן שלפני זה שיצא זה מגרעינו היה בו תפיסת ידי אדם וי"ל דהב"ע באילן שעלה מאליו מששת ימי בראשית כגון יער.

ובהגהות הגריעב"ץ כאן כתב בזה"ל:
כאותה ששנינו (סוכה כט) ציני הר הברזל, ושמא יש לישב מה ענין דבר הלכה בזה, אלא משום דהני ציניתא נמי קשין הן כציני הר הברזל, וס"ד דרב כהנא דלא חזי למצוה לפי שכבר נזדקנו מאוד, ולפיכך הוקשו, ואהדר ליה ר"ש דלא היא, אינן זקינים כ"כ, הלכך כשירין הן, ונכון הדבר.

ובהקדמת שו"ת להורות נתן כתב ב' נפ"מ להלכה דנפקי מדבר זה, הא' ע"פ דברי הגמ' בשבת (קיג ב) אמר רב אמי כל האוכל מעפרה של בבל כאלו אוכל מבשר אבותיו (שמתו שם בגולה. רש"י) עיין שם, אולם חשש זה ליכא אלא במקום ישוב בני אדם, כי שם נקברו מתי הגולה, אבל במקום צניתא דבבל אשר שם גזר אדם הראשון שיהא שם ישוב של דקלים בלבד ולא ישוב אחר, וכמו שכתב רש"י סוטה (מו ב) דהיינו דאמרי אינשי על צניתא דבבל דאיתניהו משני אדם הראשון שגזר עליו אדם הראשון ישוב דקלים ולא ישוב אחר, א"כ במקום צניתא דבבל ליכא חשש אכילת עפר אבותיו ומותר לאכלו, שהרי לא היה שם ישוב בני אדם.

והב' על פי מה שאמרו בשבת (קיג ב) דיש אומרים כל האוכל מעפרה של בבל כאלו אוכל שקצים ורמשים, דכתיב וימח את כל היקום, אמר ריש לקיש למה נקרא שמה שנער שכל מתי מבול ננערו לשם, אמר ר' יוחנן למה נקרא שמה מצולה שכל מתי מבול נצטללו לשם עיין שם, ומבואר דאין לאכול עפרה של בבל משום שהוא מבשר מתי מבול. אולם במקום הני צניתא דבבל, אם נימא דאיתניהו מזמן אדם הראשון, א"כ תחת אותן אילנות דקל הלא לא הגיעו מתי מבול, ועפר שתחת השרשים מותר, וכל זה אם נפרש הא דאמרי אינשי "הני צניתא דבבל איתניהו מאדם הראשון ועד השתא" דהכונה דהני צניתא הם ממש מזמן אדם הראשון, אבל אם נפרש כרבי יוסי בר חנינא במה דאמרי אינשי דהני צניתא דבבל איתניהו מאדם הראשון, הכונה שאדם הראשון גזר שלא יהא שם מקום ישוב אלא מקום דקלים, אבל אין הכונה שהדקלים כבר היו בזמנו של אדם הראשון, ולפי זה גם העפר שתחת השרשים אסור, דאפשר דבזמן המבול עדיין לא היו שם דקלים, אלא שאדם הראשון גזר שיהיו שם דקלים והם נטעו לאחר זמן המבול, וא"כ עפרן אסור.

נוטר הכרמים
הודעות: 7009
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' פברואר 03, 2020 8:38 pm

בגמ', יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל כבר מפורש על ידי שלמה וכו'.

יעויין מהרש"א ח"א ופני יהושע בישוב קושייתם מן הסוגיא בע"ז ז, ב שנחלקו בזה תנאים, והביאו קראי אחריני.

ובר מן דין צ"ע, דקיי"ל דברכות שמו"ע נתקנו על הסדר ולמה בעינן גזה"כ מיוחדת דאי אפשר להקדים שאלת צרכיו לג' ברכות ראשונות.

ובלשון הגמ' נראה מוכרח כתי' הפנ"י דהתם מיירי בתועלת של סידור התפילה, והכא דין איסור קאמר, שאסור לשאול צרכיו בלי לומר קודם לכן דברי שבח.



בגמ', אין אומר דבר (בקשה) אחר אמת ויציב, אבל אחר התפלה אפילו כסדר וידוי של יום הכפורים אומר.


צ"ב טובא דהא ודאי שאחר אמת ויציב אין לומר בקשות שלא מן הענין ולהפסיק באמצע ולקלקל סמיכות גאולה לתפילה, ומה ענין זה לדין הוספת בקשות אחר התפילה.
ועוד, הרי גם באמצע הברכה מותר להוסיף בקשות, עי' מרומי שדה.

דורשי יחודך
הודעות: 883
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' פברואר 03, 2020 11:55 pm

לא.
בגמרא למדו דיני התפלה מקראי ובמיוחד מקראי דחנה. והתקשיתי טובא ושמעתי גם מאחרים שהתקשו בזה, דהנה הלימוד כמובן לא קאי על תפלת שמונה עשרה שלא נתקנה עדיין אז, וגם הרי לא באה לכאורה להתפלל תפלה קבועה אלא להתחנן לפני הקב"ה שיחונן אותה בפרי בטן. וא"כ הדינים הנלמדים מכאן (עמידה, חיתוך שפתים, אסור להשמיע קול, אסור לישב בתוך ד"א של תפילה, איסור שכרות) היו צריכים להיות תקפים לדידן לא רק בתפלת שמו"ע אלא בכל פעם שפונה האדם אל אלקיו לשבח או לבקש או להודות. ולכאורה לא שמענו כן. וביותר, הרי בכל ברכה יש שבח ובהרבה ברכות יש בקשות, וכל הדינים הנ"ל אינם נוהגים בהם, וא"כ מה קובע שם תפילה, הרי חזינן שאפשר לבקש בקשת ולשבח בלי שיחול על זה שם תפילה. אטו נימא שרק אם האדם "מחליט" שהוא בא "להתפלל" אזי חלים עליו דינים אלה? ואם הוא רוצה סתם לבקש או להודות, לא חלים שום דינים? א"כ היכי משכח"ל האיסור, הרי יכול לומר תמיד שאינו בא בתורת תפילה.
ולמשל האם לשיכור בפורים מותר פתאום לצעוק להקב"ה תושיע את עם ישראל! תושיע את פלוני אלמוני! פתח לבי בתורתיך! אם מותר, א"כ גם לפי מה שחשב עלי שהיתה שיכורה, מנא ליה שהיא באה ל"התפלל"? אולי היא סתם מבקשת?

עושה חדשות
הודעות: 9043
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 04, 2020 12:15 am

דורשי יחודך כתב:לא.
בגמרא למדו דיני התפלה מקראי ובמיוחד מקראי דחנה. והתקשיתי טובא ושמעתי גם מאחרים שהתקשו בזה, דהנה הלימוד כמובן לא קאי על תפלת שמונה עשרה שלא נתקנה עדיין אז, וגם הרי לא באה לכאורה להתפלל תפלה קבועה אלא להתחנן לפני הקב"ה שיחונן אותה בפרי בטן. וא"כ הדינים הנלמדים מכאן (עמידה, חיתוך שפתים, אסור להשמיע קול, אסור לישב בתוך ד"א של תפילה, איסור שכרות) היו צריכים להיות תקפים לדידן לא רק בתפלת שמו"ע אלא בכל פעם שפונה האדם אל אלקיו לשבח או לבקש או להודות. ולכאורה לא שמענו כן. וביותר, הרי בכל ברכה יש שבח ובהרבה ברכות יש בקשות, וכל הדינים הנ"ל אינם נוהגים בהם, וא"כ מה קובע שם תפילה, הרי חזינן שאפשר לבקש בקשת ולשבח בלי שיחול על זה שם תפילה. אטו נימא שרק אם האדם "מחליט" שהוא בא "להתפלל" אזי חלים עליו דינים אלה? ואם הוא רוצה סתם לבקש או להודות, לא חלים שום דינים? א"כ היכי משכח"ל האיסור, הרי יכול לומר תמיד שאינו בא בתורת תפילה.
ולמשל האם לשיכור בפורים מותר פתאום לצעוק להקב"ה תושיע את עם ישראל! תושיע את פלוני אלמוני! פתח לבי בתורתיך! אם מותר, א"כ גם לפי מה שחשב עלי שהיתה שיכורה, מנא ליה שהיא באה ל"התפלל"? אולי היא סתם מבקשת?

viewtopic.php?t=30317#p556167


-


נוטר הכרמים כתב:לא, א
בגמ', אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו. כי הא דרב כהנא אלוייה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי צניתא דבבל; כי מטא להתם, אמר ליה: מר, ודאי דאמרי אינשי: הני צניתא דבבל איתנהו מאדם הראשון ועד השתא אמר ליה: אדכרתן מילתא דרבי יוסי ברבי חנינא, דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: מאי דכתיב בארץ אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם, וכי מאחר דלא עבר היאך ישב? אלא לומר לך: כל ארץ שגזר עליה אדם הראשון לישוב נתישבה, וכל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לישוב לא נתישבה.
וצ"ב שהרי מדגיש כאן שצריך להיפטר מחבירו מתוך דבר הלכה, ואיזה דבר הלכה ישנו במאמר אגדה זה שאמר ריב"ח.

ז"ל המאירי "לעולם אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו ויתגלגלו זה עם זה מענין לענין עד שיזדמן איזה דבר של הלכה ביניהם כדרך שהביאו ברב כהנא דאלוויה לרב אשי ושאלו מה שהיו רגילים לומר בציניאתא פי' דקלים דבבל דמאדם הראשון איתנהו מה הכונה בענין זה והשיבו שהענין מדכתיב ולא ישב אדם שם ופירושו אדם הראשון כלומר שלא גזר עליה לישוב וכל שגזר עליה לישוב נתישבה והענין נאמר דרך משל כלומר לרוב חשיבותה שמעולם הוכנה בטבעה להיות כך וכן הענין באותן ציניאתא שמעולם היה אותו מקום ראוי ומוכן לכך ומ"מ כל שלא נזדמן להם אינו צריך להביא להם שמועה שלא על אופן אלא שיפטר ממנו בדברי שבח ומוסר וזהו לדעתי שאמרו כי הא כלומר שנזדמן להם כן על אופן וכן מה שאמר אח"כ רב מרדכי אלוייה לרב דימי וכו' ולא הזכיר בה כלום ומה בא ללמדנו אם מצות לוייה גופה תינוקות של בית רבן יודעין אלא שלא נפטר ממנו מתוך דבר הלכה ולמד שכל שלא נזדמן להם כך אין קפידא בדבר ולא מצות חכמים אלא שאם אפשר לגלגל כן הדבר נאה והיה לו לפרש אלוייה ולא נפרד ממנו בדברי תורה אלא מתוך שאין הדבר נאה לומר עליהם שתהא תורה זזה מפיהם שעה אחת שבקה ומ"מ צריך שיפטר בדברי שבח ורצוי ומוסר".

דורשי יחודך
הודעות: 883
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' פברואר 04, 2020 12:43 am

תודה רבה הרב עו"ח!

יתן חן
הודעות: 217
הצטרף: ו' ספטמבר 09, 2016 3:30 am

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי יתן חן » ג' פברואר 04, 2020 8:58 pm

בדף לא, א כתב:ויחשבה עלי לשכרה - מכאן, ששכור אסור להתפלל
לא הבנתי מנין מוכח שטענתו היתה על תפילה בשכרות, שמא על עצם כניסה למשכן בשכרות?

עזריאל ברגר
הודעות: 7732
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: תל ציון יע"א

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 04, 2020 11:08 pm

יתן חן כתב:
בדף לא, א כתב:ויחשבה עלי לשכרה - מכאן, ששכור אסור להתפלל
לא הבנתי מנין מוכח שטענתו היתה על תפילה בשכרות, שמא על עצם כניסה למשכן בשכרות?

קרא קאמר: יין ושכר אל תשת אתה ובניך איתך.
האם יש איסור לישראל להיכנס למשכן בשכרות?

פרנצויז
הודעות: 910
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי פרנצויז » ג' פברואר 04, 2020 11:38 pm

דורשי יחודך כתב:לא.
בגמרא למדו דיני התפלה מקראי ובמיוחד מקראי דחנה. והתקשיתי טובא ושמעתי גם מאחרים שהתקשו בזה, דהנה הלימוד כמובן לא קאי על תפלת שמונה עשרה שלא נתקנה עדיין אז, וגם הרי לא באה לכאורה להתפלל תפלה קבועה אלא להתחנן לפני הקב"ה שיחונן אותה בפרי בטן. וא"כ הדינים הנלמדים מכאן (עמידה, חיתוך שפתים, אסור להשמיע קול, אסור לישב בתוך ד"א של תפילה, איסור שכרות) היו צריכים להיות תקפים לדידן לא רק בתפלת שמו"ע אלא בכל פעם שפונה האדם אל אלקיו לשבח או לבקש או להודות. ולכאורה לא שמענו כן.

ראה פתח עינים ברכות ל"א ע"א ד"ה וקולה
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וכן מחזיק ברכה או"ח סי' ק"א אות ב'
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

דורשי יחודך
הודעות: 883
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ד' פברואר 05, 2020 12:06 am

נפלא מאד, יישר כח!
זה כבר התקדמות משמעותית.
לפ"ז עדיין צריך להבין מדוע כל פעם בתוך ברכה כשמבקשים בקשות אין לזה שם תפילה עם כל דיניו. ואפילו בלי בקשה לכאורה עצם השבח הוא כבר בגדר תפילה אא"כ נאמר שדוקא בקשה. ועכ"פ לא שמענו שצריך לעמוד עם כל דיני תפילה בכל ברכה שיש בקשה ובודאי שאין צריך.
ואולי רק כשיש צרה לפניו אבל לא דבר קבוע? אבל מאי שנא?
כמו"כ מה שצדיקי כל הדורות (וכן ועמך כולם צדיקים) נוהגים לבקש מהקב"ה במשך כל פעילות היום, ובלי עמידה וכל גדרי התפילה.
איך שיהיה דברי החיד"א זה מרגניתא טבא, תודה רבה.

יתן חן
הודעות: 217
הצטרף: ו' ספטמבר 09, 2016 3:30 am

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי יתן חן » ד' פברואר 05, 2020 3:39 pm

עזריאל ברגר כתב:
יתן חן כתב:
בדף לא, א כתב:ויחשבה עלי לשכרה - מכאן, ששכור אסור להתפלל
לא הבנתי מנין מוכח שטענתו היתה על תפילה בשכרות, שמא על עצם כניסה למשכן בשכרות?

קרא קאמר: יין ושכר אל תשת אתה ובניך איתך.
האם יש איסור לישראל להיכנס למשכן בשכרות?

כן, ראה רמב"ם הל' ביאת מקדש.

ההוא דאמר
הודעות: 1424
הצטרף: ד' נובמבר 29, 2017 4:09 am

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי ההוא דאמר » ד' פברואר 05, 2020 10:20 pm

לג, א
מרחיקין משור תם חמשים אמה, ומשור מועד - כמלא עיניו. תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדקולא - סליק לאגרא, ושדי דרגא מתותך. אמר שמואל: הני מילי - בשור שחור וביומי ניסן, מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו.
וברש"י: ביומי ניסן - מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה, ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו, ונכנס בו יצר הרע.

צ"ע, דהיכן מצינו שיש 'יצר הרע' לבעלי חיים.

אליהו חיים
הודעות: 255
הצטרף: ד' אוקטובר 02, 2019 9:55 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי אליהו חיים » ד' פברואר 05, 2020 11:07 pm

יתן חן כתב:
בדף לא, א כתב:ויחשבה עלי לשכרה - מכאן, ששכור אסור להתפלל
לא הבנתי מנין מוכח שטענתו היתה על תפילה בשכרות, שמא על עצם כניסה למשכן בשכרות?

עי' ספר משבצות זהב שמואל א' א' עמוד ל"ח
משבצות זהב.PDF
(186.7 KiB) הורד 64 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 7009
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' פברואר 05, 2020 11:45 pm


לג, ב

בדין האומר שמע שמע


בגמ', האומר מודים מודים משתקים אותו, א"ר זירא כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי. מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה, מגונה הוא דהוי שתיק לא משתקינן ליה, לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה.

והנה בביאור שינויא דגמ' נחלקו הראשונים, דרש"י ז"ל פירש דאם כל תיבה ותיבה חוזר ושונה הרי זה מגונה ושתיק לא משתקינן ליה, משום שאינו דומה למקבל עליו שתי מלכויות אלא למתלוצץ. אמר פסוק שלם ותני ליה משתקינן ליה דמיחזי כשתי רשויות.

אבל ר"ח ובה"ג וכן שיטת הרמב"ם הל' ק"ש (פ"ב הי"א) פירשו איפכא, דפסוקא פסוקא אין משתקין אותו מיהו מגונה הוי, ואילו השונה תיבה תיבה משתקין אותו, יעו"ש.

ובתוד"ה אמר מודים הביאו דברי הירושלמי: הדא דתימא בציבור אבל ביחיד תחנונים הם.

וכתב הטור סי' סא: ונראה שאין לחלק דבגמ' דידן אינו מחלק.

והב"ח השיג עליו בתוקף וז"ל:
ולפי"ז נראה דהירושלמי דמחלק בין ציבור ליחיד... הוא עיקר דכיון דאיסורא ליכא אלא משום דנראה לשומעים כשתי רשויות, ולכן משתיקין אותו השומעים א"כ כשמתפלל ביחיד דליכא שומעים אפילו בקול רם יכול לומר שמע שמע אי לא כיון דעתיה מעיקרא. ומה שהשיג רבינו ואמר ונראה שאין לחלק... אינו כלום דמקאמר משתקין אותו אלמא דמיירי דאינו מתפלל ביחיד אלא ברבים, והשומעים אותו... משתקין אותו.


ב) ובביאור דעת הטור, שכהכרעתו נפסק להלכה במשנ"ב סימן סא ס"ק כב בשם הפמ"ג, נראה להקדים ביאור מהר"ש סיריליאו בדברי הירושלמי דיש לבאר בשיטתו כדברי רש"י הנ"ל דדין משתקין אותו הוא באופן שאומר פסוק וכופלו, דמאי דקאמר אבל ביחיד תחנונים הם היינו שמתחנן חוזר ומתחנן, ולא משמע אלא כשאומר ענין שלם וכופלו, יעו"ש.

והנה בגמ' דידן בסמוך איתא: א"ל רב פפא לאביי, ודילמא מעיקרא לא כיון דעתיה ולבסוף כיון דעתיה, א"ל חברותא כלפי שמיא מי איכא, אי לא כיון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה.

וכתב מהרש"ם שם שמלשון הגמ' מעיקרא לא כיון דעתיה משמע טפי כדעת רש"י שהנידון הוא על חזרת הפס' כולו וכפילתו דבזה שייך טפי לחלק דמעיקרא לא כיון והשתא כיון.

ואם כנים הדברים, הרי נמצא שסברת הבבלי לפום ס"ד היא היא סברת הירושלמי אליבא דקושטא, דהא הגמ' סבר לחלק דאם מעיקרא לא כיון דעתו יוכל לשנות הפס', וע"ז דחי דמטעם חברותא כלפי שמיא מי איכא אסור לו לחזור.

ולפי"ז דברי הטור (והסכים עמו הב"י) נהירים וברורים, שנחלקו שתי התלמודים בסברת חילוק זה בין יחיד לציבור, ולתלמודא דידן לא ס"ל הך חילוקא כיון שבעצם לחזור פסוק ולכופלו ישנה ריעותא משום דחברותא כלפי שמיא מי איכא ולא רק מצד שנראה כמקבל עליו שתי מלכיות, ולכן להלכה אף יחיד בינו לבין עצמו אסור לו לכפול הפס'.

ביקורת תהיה
הודעות: 2001
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות - פרק חמישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' פברואר 05, 2020 11:55 pm

לג, א
תנו רבנן: מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות.
'עַרְוָד' – כך צריך להיות מנוקד (לשון שיטה מקובצת בפרק העור והרוטב).
נערך לאחרונה על ידי ביקורת תהיה ב ה' פברואר 06, 2020 9:00 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

ביקורת תהיה
הודעות: 2001
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' פברואר 06, 2020 12:38 am

נוטר הכרמים כתב:משתקינן ליה דמיחזי כשתי רשויות.
ויש לדעת:
בזמן הזה - שהאמונה בשתי רשויות כבר אָבָדָה, וחלק אין לה עוד בכל אשר תחת השמש – האם ההגבלות השונות שהגבילו חכמינו מחשש מראית עין של אמונה בב' רשויות עדיין בתוקפן או לא?

תורה מפוארת
הודעות: 514
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות - פרק חמישי

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' פברואר 06, 2020 1:00 am

ביקורת תהיה כתב:לג, א
תנו רבנן: מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות.
'עַרְוָד' – כך צריך להיות מנוקד (לשון שיטה מקובצת בפרק העור והרוטב).

וכבר העיר כך הגר"מ זילבר בשיעורו בקול הדף.

שברי לוחות
הודעות: 2103
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: מסכת ברכות - פרק חמישי

הודעהעל ידי שברי לוחות » ה' פברואר 06, 2020 4:20 am

ועיין אסף המזכיר ערך ערוד

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5150
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת ברכות - פרק חמישי

הודעהעל ידי מיללער » ה' פברואר 06, 2020 5:04 am

תורה מפוארת כתב:במעשה דרחב"ד והערוד, האם מה שרש"י מביא שם על אתר מבה"ג שמנצח מי שקדם להגיע למים זה עניין סגולי או שמא עניין רפואי, איך זה עובד בדיוק? ומה הקשר בין המים של הנחש לאדם? אשמח מאוד אם מאן דהוא יאיר את עיני בדבר זה.

מעניין שרש"י מביאה מבה"ג בשם מערבא ור"ן על הדף מביא זה בשם תלמוד ארץ ישראל, והוא אכן נמצא בתלמוד ירושלמי כאן (פרק ה' סוף הלכה א)

האם לרש"י לא היתה תלמוד ירושלמי מסכת ברכות מצויה שהצריך להעתיקה בשם הבה"ג?

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5150
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי מיללער » ה' פברואר 06, 2020 5:12 am

ההוא דאמר כתב:לג, א
מרחיקין משור תם חמשים אמה, ומשור מועד - כמלא עיניו. תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדקולא - סליק לאגרא, ושדי דרגא מתותך. אמר שמואל: הני מילי - בשור שחור וביומי ניסן, מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו.
וברש"י: ביומי ניסן - מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה, ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו, ונכנס בו יצר הרע.

צ"ע, דהיכן מצינו שיש 'יצר הרע' לבעלי חיים.

הלשון ברש"י 'זחה דעתו עליו' נמצא גם ברש"י ב"ק לז. ד"ה הרי הוא מועד לשבתות. לפי שהוא בטל ממלאכה וזחה דעתו עליו.

ובפשטות הכוונה ביצר הרע שהזכיר רש"י כאן אין פירושו כמו כי יצר לב האדם רע מנעוריו במושג של יצר הרע לאדם בר דעת, אלא שהוא לשון מושאל כשבעל חי נכנס במצב של זחות הדעת יכנס בו רוח רעה להזיק.

מגופת חבית
הודעות: 102
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי מגופת חבית » ה' פברואר 06, 2020 6:36 am

מיללער כתב:ובפשטות הכוונה ביצר הרע שהזכיר רש"י כאן אין פירושו כמו כי יצר לב האדם רע מנעוריו במושג של יצר הרע לאדם בר דעת, אלא שהוא לשון מושאל כשבעל חי נכנס במצב של זחות הדעת יכנס בו רוח רעה להזיק.

איני יודע מה הפשטות אבל מצינו עוד לשונות כאלו, ויש לציין לזה הא דאיתא בגמ' הוריות דף יג. ''שאלו תלמידיו את ר"א מפני מה הכל מושלים בעכברים מפני שסורן רע'' ופרש''י וז''ל
מפני מה הכל מושלין בעכברים - כלומר מפני מה נתנה מפלה יתירה לעכברים שנרדפין תדיר תדיר.
אמר להם מפני שסורן רע - שיצר לבם רע הוא יותר מדאי סורו שר שלהם כדאמר (ב"מ דף נט:) בגר שסורו רע דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא עכ''ל

תורה מפוארת
הודעות: 514
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: מסכת ברכות - פרק חמישי

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ה' פברואר 06, 2020 10:40 am

תורה מפוארת כתב:במעשה דרחב"ד והערוד, האם מה שרש"י מביא שם על אתר מבה"ג שמנצח מי שקדם להגיע למים זה עניין סגולי או שמא עניין רפואי, איך זה עובד בדיוק? ומה הקשר בין המים של הנחש לאדם? אשמח מאוד אם מאן דהוא יאיר את עיני בדבר זה.

ידוע למישהו סוד הערוד והמים?

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי הפשטן » ה' פברואר 06, 2020 1:21 pm

ביקורת תהיה כתב:
נוטר הכרמים כתב:משתקינן ליה דמיחזי כשתי רשויות.
ויש לדעת:
בזמן הזה - שהאמונה בשתי רשויות כבר אָבָדָה, וחלק אין לה עוד בכל אשר תחת השמש – האם ההגבלות השונות שהגבילו חכמינו מחשש מראית עין של אמונה בב' רשויות עדיין בתוקפן או לא?


למרבה הצער טרם אבדה מן הארץ - האמונה בשתי רשויות - שאפיינה את הדת הפרסית הקדומה המוזכרת בגמרא שצוטטה לעיל ע"י נוטר הכרמים, אם כי חסידי האמונה הזאת שעוד שרדו בעולם - נאמדים כיום רק בכמה רבבות.

הם אמנם מכחישים כל קשר היסטורי לדת הפרסית הקדומה, אבל אני תוהה האם הם צודקים - משום שלכאורה אי אפשר להתעלם מארבע עובדות "מפלילות". ראשית: בעלי האמונה הזאת מאמינים עד היום - בשתי רשויות - ללא כחל וסרק פשוטו כמשמעו, דהיינו רשות האור (הטוב) - מול רשות החושך (הרע) - ממש לפי דגם הדת הפרסית הקדומה. שנית: בעלי האמונה הזאת מדברים עד היום ארמית בבלית, בניב שדובר ע"י - אמוראי בבל - שכידוע חיו תחת השלטון הפרסי. שלישית: לפי המאמינים האלה בשתי הרשויות - אמונתם התנסחה בכתב לראשונה בתקופת האמורא רב. רביעית: חלקם הניכר חי כיום - בין מערב פרס (מחוז כוזסטאן) - למזרחה של עיראק (סביבות בגדד) ולדרומה (סביבות נאצריא), בעוד שרוב השאר - הם בסה"כ גולים (באירופה בעיקר).

מימים ימימה ועד היום, הם ידועים בתור השונאים המושבעים הגדולים ביותר - של דת ישראל (האם גם של עם ישראל ? ) - שזה אגב חידוש...

הם מכונים במילה "מנדעים", שפירושה "ידענים", ושנובעת מהמונח הארמי "מנדע" (המובא אגב בספר דניאל - "ומנדע ושכלתנו" - כלומר "ומדע והשכלה").

אוהב עמו
הודעות: 787
הצטרף: ג' יוני 05, 2018 9:48 pm

צדיק ובעל תשובה מי עדיף

הודעהעל ידי אוהב עמו » ה' פברואר 06, 2020 11:26 pm

דף לד:


נחלקו אמוראי דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך ופליגא דר' אבהו דא"ר אבהו מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק ברישא והדר לקרוב ורבי יוחנן אמר לך מאי רחוק שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא ומאי קרוב שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו. ומבואר שנחלקו ר' יוחנן ור' אבהו מעלת מי גדולה יותר האם של צדיק מעיקרו או של בעל תשובה.
ובס' המועדים בהלכה הביא הגרש"י זווין זצוק"ל את דברי הצפנת פענח לבאר את מקורו של הרמב"ם שפסק כדברי ר' אבהו שבעל תשובה עדיף מצדיק גמור, דלכאורה כל דברי הגמ' שהמקדש את האשה ע"מ שאני צדיק מקודשת שמא הרהר תשובה בליבו הם דווקא אליבא דר"א דבעל תשובה עדיף מצדיק דאם נאמר כר' יוחנן שצדיק מעיקרו עדיף על בעל תשובה עדייין אינה מקודשת אע"פ שהרהר תשובה בליבו, שהרי יכולה לומר דהוי מקח טעות שרצתה להנשא לצדיק שהוא בר מעלה טפי ואין רצונה בבעל תשובה.
ולכאורה אכתי יש מקום עיון בדברי הגמ' דהא קיימא לן דלרבנן בין שהטעה לשבח ובין שהטעה לגנאי אינה מקודשת והוי מקח טעות, ואפילו ר' שמעון דפליג וס"ל שהטעה לשבח מקודשת אמרינן דהני מילי בשבח ממון אבל בשבח יוחסין מודה ר' שמעון שיכולה היא לומר מסאנא דרב מכרעאי לא בעינא, וא"כ אפילו למ"ד דבעלי תשובה עדיפים מצדיקים אמאי מקודשת והרי הוי טעות לשבח בשבח יוחסין ולכו"ע אינה מקודשת.
ונראה ליישב שהרי רש"י ביאר הטעם שאינה מקודשת אם יש טעות לשבח בשבח יוחסין משום שיכולה לומר האישה שאינה רוצה שיתגאה עליה בעלה הלכך אם הוא מיוחס טפי ממה שחשבה בתחילה חשיב מקח טעות, וא"כ י"ל שזהו בשבח יוחסין שיש לו להתגאות בו כגון המקדש ע"מ שהוא לוי ונמצא כהן וכדו', אבל בבעל תשובה אפילו לר' אבהו שמעלתו הוא יותר מצדיק מ"מ אינו יכול להתגאות בזה שהוא בעל תשובה שהרי בעל תשובה צריך להיות ענו ושפל בדעתו כמש"כ רבנו יונה בעיקר השביעי, שו"ר שבס' דף על דף הביאו תי' זה מהאמרי אמת.
עוד אפשר ליישב דיש מקום לומר שבהטעה לשבח לר' שמעון הוי ספק קידושין שמא נתרצתה גם על דעת זה, וא"כ יש לומר שגם במקדש ע"מ שאני צדיק הא הוי רק ספק קידושין כמש"כ הרמב"ם פ"ח מאישות ה'. ולא מצאתי מפורש כעת דין הטעה לשבח יוחסים לר' שמעון האם אינה מקודשת בודאי או שהוי ספק קידושין ולכאורה מלשון הגמ' משמע דאינה מקודשת בודאי, וטעון בדיקה.
אך לכאורה תי' אלו אינם אלא אליבא דר' שמעון שטעות לשבח ממון מקודשת וטעות לשבח יוחסין אינה מקודשת אבל לרבנן לא יהני תי' זה וצ"ל שהגמ' אתיא אליבא דר"ש, אך א"כ אזלא ראייתו הנפלאה של הצפנת פענח.
עוד יש לומר שבפתחי תשובה יו"ד קפח הביא מהחתם סופר באשה שראתה מראה בז"נ ושאלה לחכם והתיר לה דשרי לבעלה להחמיר ע"ע כדין בהמה שהורה בה חכם, ואפי' אם בשעת הקידושים לא היה פרוש כ"כ בודאי כל מעלה ודרגא לבעל הוי ניחותא לאשה ואפילו אם עומדת וצווחת השתא הוא דאתרעאי וכך הוא הדרך בכל זקני ת"ח שכל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם. וא"כ ישל לומר שכל מה שטעות בשבח ל"ה קידושין משום שאפשר שאין בזה ניחותא לאשה אבל טעות בשבח בדבר שהוא רחוניות אמרינן דודאי ניחא לה לאשה ואפילו עומדת וצווחת, וא"כ יש לומר שאע"ג שעשה הקידושים ע"ד שהוא צדיק ונמצא בע"ת שמעלתו מרובה מן הצדיק מ"מ לא יכולה האשה לומר שאינה חפצה בקידושין דאמרינן שודאי ניחא לה ונתרצית לבעל תשובה שהוא טפי מצדיק, וי"ל דמהני אפילו לרבנן שבשאר טעויות ואפי' לשבח אינה מקודשת

דרך ישרה
הודעות: 220
הצטרף: א' מאי 07, 2017 1:31 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי דרך ישרה » ו' פברואר 07, 2020 2:06 am

דף לד.
תוס' ד"ה לא מביא דברי ר"ת דאין לש"ץ להכריז 'כהנים', אלא אחר שאינו ש"ץ יכריז. בהמשך מביא תוס' דלהקרות את הכהנים את התיבות עצמם (יברכך, ה', וישמרך וכו') כן מותר לש"ץ להקרות, משום דהכי איתא להדיא במדרש חסירות ויתירות.
נשאלת השאלה, הרי את זה שמכריזים לפני ברכת כהנים 'כהנים', למדו במס' סוטה לח. ממש"כ 'אמור להם'. ואילו המדרש חסירות ויתירות שתוס' מביא שמקרים את הכהנים כל תיבה ותיבה מהברכת כהנים, הוא ג"כ ילפותא מ'אמור להם', א"כ מסתברא שזה מחלוקת בין גמ' דילן למד' ההוא. א"כ מאחר והכרעת גמ' דילן ד'אמור להם' הוא על הכרזת 'כהנים', כיצד א"כ התירו תוס' לש"ץ להפסיק בהקראת תיבות הברכה על סמך המד' חסירות ויתירות דסותר לגמ' דילן?

שומע ומשמיע
הודעות: 2478
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' פברואר 08, 2020 11:01 pm

לא כ"כ הבנתי את הנחתך, הלא בגמ' בסוטה גופא למדו ממקרא זה ג' לימודים שונים ותקשי לך התם.

שומע ומשמיע
הודעות: 2478
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' פברואר 08, 2020 11:25 pm

לב:-לה:
בגמ' לב:
וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת

משמעות הגמ' היא שהיו עושים קצת מלאכה רק שלא היתה כדי הצורך, וכן נראה במהרש"א כאן שכתב שמלאתן המועטת התברכה, יעוי"ש.
והוקשה לי למה פשיטא לגמ' שלא היו החסידים הראשונים בדרגת רשב"י וחבריו שלא היו עוסקים במלאכה כלל.

וראיתי בשיחות הגר"ד כהן שליט"א (מזמור לדוד) שהביא מהמהרש"א בסנהדרין צט:
ושאמר 'אם לעמל מלאכה'... ר"ל לעמל מלאכה דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, ומסיק הוי אומר לעמל פה נברא ואין צריך לעמל מלאכה, כדאמרינן בברכות (לב, ב) בחסידים הראשונים שהיה תורתן אומנתן ומלאכתן נעשית מאליה, וכן היה תחלת הבריאה לולי שעל הטא האדם נאמר לו 'בזעת אפיך תאכל' וגו'.

ועפי"ז נקט שבאמת זה תירוץ הגמ' שהם היו בדרגת רשב"י ומלאכתן היתה נעשית מאליה.

ולי הקטן הדברים קצת קשים דהמשמעות אצלנו וגם במהרש"א כאן היא לא כך. וגם בהמרש"א בנסה' נראה שלא היה נצרך עמל וטורח, אבל לא שמלאכתם תיעשה מאליה.

שומע ומשמיע
הודעות: 2478
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ש' פברואר 08, 2020 11:39 pm

[המשך מהודעה קודמת]
והנה מקור ענין זה שמלאכתן נעשית ע"י אחרים הוא בגמ' לה:
ת''ר ואספת דגנך מה ת''ל לפי שנא' {יהושע א-ח} לא ימוש ספר התורה הזה מפיך יכול דברים ככתבן ת''ל ואספת דגנך הנהג בהן מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל ר''ש בן יוחי אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע''י אחרים שנא' {ישעיה סא-ה} ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע''י עצמן שנא' {דברים יא-יד} ואספת דגנך ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן שנא' {דברים כח-מח} ועבדת את אויביך וגו'

וצ"ב מה הקשו מ'ואספת' איפה נאמר כאן טורח מלאכה, ונראה מזה כנ"ל שבדרגת רשב"י אין אפילו מלאכה מועטת.

ולגוף הקושיא למה שלא נאמר שהחסידים הראשונים היו בדרגת רשב"י וחבריו חשבתי לולא דמסתפינא שזה שייך דוקא למי שתורתו אומנותו ולא למי שעיקר עסקו בתפילה, וצריך לידע אם זה ניתן להיאמר.

שומע ומשמיע
הודעות: 2478
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' פברואר 09, 2020 1:51 am

לד:
[עוד על תפילה ותורה]
שמעתי מהרב יהושע הרטמן שאמר לו הגר"י הוטנר זצ"ל, אם יש לך אפשרות לבקש ברכה מבעל עבודה או מבעל תורה, בעל תורה עדיף כי הוא קשור למקור הברכה.
[וחשבתי שבזה יבואר מה שעושים את ה'מי שבירך' בקריאת התורה].

וצ"ע מדברי הגמ' 'הוא דומה כעבד לפני המלך ואני דומה כשר לפני המלך', והמהרש"א והגר"א תלו זאת בתורה ותפילה, יעוי"ש.
ואפשר שיש חילוק בין תפילה לברכה, וצ"ב.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי הפשטן » א' פברואר 09, 2020 1:55 am

שומע ומשמיע כתב:אם יש לך אפשרות לבקש ברכה מבעל עבודה או מבעל תורה, בעל תורה עדיף.


עד כאן לא קאמרינן אלא בבעל תורה, מה שאין כן אם הוא ירא שמים גרידא שאינו בעל תורה, והיינו דאם יש לך אפשרות לבקש ברכה - מן הנהנה מיגיעו - או מירא שמים, הנהנה מיגיעו עדיף. ופשוט.
נערך לאחרונה על ידי הפשטן ב א' פברואר 09, 2020 1:59 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

שומע ומשמיע
הודעות: 2478
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' פברואר 09, 2020 1:56 am

הפשטן כתב:אבל אם יש לך אפשרות לבקש ברכה - מן הנהנה מיגיעו - או מירא שמים, הנהנה מיגיעו עדיף. ופשוט.

לא הבנתי. לגמרי.

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי הפשטן » א' פברואר 09, 2020 2:01 am

זאת גמ' מפורשת לעיל ח ע"א: גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים.

שומע ומשמיע
הודעות: 2478
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' פברואר 09, 2020 2:06 am

מה זה קשור לעניננו, דברו שם על כח הברכה? ואולי נביא עכשיו את כל הגמרות על 'גדול ... יותר מ...'

הפשטן
הודעות: 987
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי הפשטן » א' פברואר 09, 2020 2:54 am

אני לא מבין, האם אתה מנסה לרמוז, שיתכן שהיית מעדיף לקבל ברכה מירא שמים יותר מן הנהנה מיגיעו? אתמהה! ורק אל תפתיע אותי עכשיו לגבי מה שהיית מעדיף, כי מספיק הופתעתי היום, ואני לא מחפש הפתעות נוספות. דייני במה שאמרה הגמ', שגדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, כדי להבין שעדיף לקבל ברכה מן הנהנה מיגיעו יותר מירא השמים.
ולשאלתך, כן: אם היו אומרים לי שאחד עושה מאהבה - בעוד שהשני עושה מיראה, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מהעושה מאהבה (דהא קי"ל דהוא גדול יותר מהעושה מיראה). וכן אם היו אומרים לי, שאחד ענה אמן על ברכת השני, ושבשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מזה שענה אמן (דהא קי"ל דגדול העונה אמן יותר מהמברך). וכן אם היו אומרים לי, כי אחד עושה משום שהוא מצווה - בעוד שהשני עושה למרות שאינו מצווה, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מזה שמצווה ועושה (דהא קי"ל דהוא גדול יותר ממי שאינו מצווה ועושה). וכן אם היו אומרים לי, כי אחד מלווה - בעוד שהשני נותן צדקה, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מהמלווה (דהא קי"ל דהוא גדול יותר מהעושה צדקה). וכן אם היו אומרים לי, כי אחד לומד תורה - בעוד שהשני מקריב תמידין או מציל נפשות או בונה את ביהמ"ק, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מהלומד תורה (דהא קי"ל דגדול תלמוד תורה - יותר מהקרבת תמידין ומהצלת נפשות ומבנין ביהמ"ק). וכן אם היו אומרים לי, כי אחד קורא את שמע בעונתה - בעוד שהשני לומד תורה, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מהקורא את שמע בעונתה (דהא קי"ל דהוא גדול יותר מהעוסק בתורה). וכל כיוצא בזה.

ביקורת תהיה
הודעות: 2001
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' פברואר 09, 2020 4:09 am

דרך ישרה כתב:תוס' מביא דברי ר"ת דאין לש"ץ להכריז 'כהנים', אלא אחר שאינו ש"ץ יכריז. בהמשך מביא תוס' דלהקרות את הכהנים את התיבות עצמם (יברכך, ה', וישמרך וכו') כן מותר לש"ץ להקרות.
טעם ההבדל הוא:
קריאת הכהנים לדוכן - מטכסיסי קיום המצוה היא, והיא מוטלת על חזן הכנסת, הממונה על הליכות הבית;
אבל ברכת הכהנים עצמה – חלק מסדר התפלה היא, והקראת מילותיה מוטלת אפוא על היורד לפני התיבה.

שומע ומשמיע
הודעות: 2478
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' פברואר 09, 2020 2:16 pm

הפשטן כתב:אני לא מבין, האם אתה מנסה לרמוז, שיתכן שהיית מעדיף לקבל ברכה מירא שמים יותר מן הנהנה מיגיעו? אתמהה! ורק אל תפתיע אותי עכשיו לגבי מה שהיית מעדיף, כי מספיק הופתעתי היום, ואני לא מחפש הפתעות נוספות. דייני במה שאמרה הגמ', שגדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים, כדי להבין שעדיף לקבל ברכה מן הנהנה מיגיעו יותר מירא השמים.
ולשאלתך, כן: אם היו אומרים לי שאחד עושה מאהבה - בעוד שהשני עושה מיראה, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מהעושה מאהבה (דהא קי"ל דהוא גדול יותר מהעושה מיראה). וכן אם היו אומרים לי, שאחד ענה אמן על ברכת השני, ושבשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מזה שענה אמן (דהא קי"ל דגדול העונה אמן יותר מהמברך). וכן אם היו אומרים לי, כי אחד עושה משום שהוא מצווה - בעוד שהשני עושה למרות שאינו מצווה, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מזה שמצווה ועושה (דהא קי"ל דהוא גדול יותר ממי שאינו מצווה ועושה). וכן אם היו אומרים לי, כי אחד מלווה - בעוד שהשני נותן צדקה, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מהמלווה (דהא קי"ל דהוא גדול יותר מהעושה צדקה). וכן אם היו אומרים לי, כי אחד לומד תורה - בעוד שהשני מקריב תמידין או מציל נפשות או בונה את ביהמ"ק, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מהלומד תורה (דהא קי"ל דגדול תלמוד תורה - יותר מהקרבת תמידין ומהצלת נפשות ומבנין ביהמ"ק). וכן אם היו אומרים לי, כי אחד קורא את שמע בעונתה - בעוד שהשני לומד תורה, וכי בשאר הדברים הם שוים, אז פשוט שהייתי מעדיף לקבל ברכה מהקורא את שמע בעונתה (דהא קי"ל דהוא גדול יותר מהעוסק בתורה). וכל כיוצא בזה.

באמת יש בינינו אי הבנה, לא כ"כ מבין על מה הדיון בינינו.
אני לא רומז כלום ולא הבאתי שום העדפה שלי ולא חשבנתי מי יותר גדול. אני שואל שאלה מאד פשוטה וישירה: הבאתי בשם אדם גדול שעדיף לבקש ברכה מהאחד [מהנימוק שהובא לעיל, והוא לא היה שהוא יותר גדול] ושאלתי מגמ' שבה כתוב שהבקשות של השני מתקבלות יותר.

מגופת חבית
הודעות: 102
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי מגופת חבית » א' פברואר 16, 2020 7:56 am

מגופת חבית כתב:
מיללער כתב:ובפשטות הכוונה ביצר הרע שהזכיר רש"י כאן אין פירושו כמו כי יצר לב האדם רע מנעוריו במושג של יצר הרע לאדם בר דעת, אלא שהוא לשון מושאל כשבעל חי נכנס במצב של זחות הדעת יכנס בו רוח רעה להזיק.

איני יודע מה הפשטות אבל מצינו עוד לשונות כאלו, ויש לציין לזה הא דאיתא בגמ' הוריות דף יג. ''שאלו תלמידיו את ר"א מפני מה הכל מושלים בעכברים מפני שסורן רע'' ופרש''י וז''ל
מפני מה הכל מושלין בעכברים - כלומר מפני מה נתנה מפלה יתירה לעכברים שנרדפין תדיר תדיר.
אמר להם מפני שסורן רע - שיצר לבם רע הוא יותר מדאי סורו שר שלהם כדאמר (ב"מ דף נט:) בגר שסורו רע דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא עכ''ל

יש להוסיף גמ' ב''ק יט:
כשכשה באמתה מהו מי אמרינן מידי דהוה אקרן קרן לאו יצרא קתקיף ליה הכא נמי לא שנא או דלמא קרן כוונתו להזיק הא אין כוונתה להזיק תיקו ע''כ

סמל אישי של המשתמש
מיללער
הודעות: 5150
הצטרף: ה' נובמבר 04, 2010 4:14 pm

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי מיללער » ה' מרץ 05, 2020 4:01 am

ההוא דאמר כתב:לג, א
מרחיקין משור תם חמשים אמה, ומשור מועד - כמלא עיניו. תנא משמיה דרבי מאיר: ריש תורא בדקולא - סליק לאגרא, ושדי דרגא מתותך. אמר שמואל: הני מילי - בשור שחור וביומי ניסן, מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו.
וברש"י: ביומי ניסן - מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה, ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו, ונכנס בו יצר הרע.

צ"ע, דהיכן מצינו שיש 'יצר הרע' לבעלי חיים.

גמרא מפורשת בדף סא. אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר לית לה יצרא, והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטה

מגופת חבית
הודעות: 102
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: מסכת ברכות פרק חמישי

הודעהעל ידי מגופת חבית » א' מרץ 15, 2020 6:52 am

מגופת חבית כתב:
מגופת חבית כתב:
מיללער כתב:ובפשטות הכוונה ביצר הרע שהזכיר רש"י כאן אין פירושו כמו כי יצר לב האדם רע מנעוריו במושג של יצר הרע לאדם בר דעת, אלא שהוא לשון מושאל כשבעל חי נכנס במצב של זחות הדעת יכנס בו רוח רעה להזיק.

איני יודע מה הפשטות אבל מצינו עוד לשונות כאלו, ויש לציין לזה הא דאיתא בגמ' הוריות דף יג. ''שאלו תלמידיו את ר"א מפני מה הכל מושלים בעכברים מפני שסורן רע'' ופרש''י וז''ל
מפני מה הכל מושלין בעכברים - כלומר מפני מה נתנה מפלה יתירה לעכברים שנרדפין תדיר תדיר.
אמר להם מפני שסורן רע - שיצר לבם רע הוא יותר מדאי סורו שר שלהם כדאמר (ב"מ דף נט:) בגר שסורו רע דהיינו יצר הרע ששר שלו רע הוא עכ''ל

יש להוסיף גמ' ב''ק יט:
כשכשה באמתה מהו מי אמרינן מידי דהוה אקרן קרן לאו יצרא קתקיף ליה הכא נמי לא שנא או דלמא קרן כוונתו להזיק הא אין כוונתה להזיק תיקו ע''כ

יש לציין עוד
ברכות דף סא עמוד א
דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב וייצר ה' אלהים את האדם בשני יודי"ן שני יצרים ברא הקדוש ברוך הוא אחד יצר טוב ואחד יצר רע מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר לית לה יצרא והא קא חזינן דמזקא ונשכא ובעטא


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים