אם כהן מותר לבקר במחנות המוות באוישוויץ

[אראל]

מי יודע אם יש איזה הוראה מבעלי הוראה, אם מותר לכהן לבקר במחנות המוות באוישביץ,
מי מכיר את השטח והמציאות, איפא יש לחוש לעצמות, ואם יש לחוש לטומאה באפר הנשרפים הי"ד
יישר כח למפרע

[חלמישצור]

רבני בית ההוראה, כ"ה ניסן ה'תשע"ז
שאלה: שלום וברכה, האם כהן יכול להיכנס למחנה ההשמדה אושוויץ? בכבוד רב

תשובה: שלום רב, נראה שכהנים יכולים להכנס למחנה ההשמדה אושוויץ.

באופן כללי, במקומות שדורכים עליהם במחנה ההשמדה אני מבין שאין חשש שמא נקברו אנשים שלמים שם. אלא לכל היותר החשש הוא שמא טמונים שם עצמות וחלקי גופות.

חז”ל גזרו על טומאה בשדה שנאבד בה קבר, כפי שהביא בשו”ע יו”ד סי’ שסט. וראה שם בפתחי תשובה (סק”ד) שהביא תשובה חת”ס (יו”ד שלז) שנשאל על כהן שנכנס לחצר של ישמעאל ומצא שם מצבת אבן טמונה בקרקע והפכה על גבה ונמצא כתוב עליה פ”נ איש הגון ר’ זכריה בן ר’ ידידיה נפטר בערב יום כיפור קנ”ט לפ”ק. (כ – 400 שנה לפני החת”ס). והגוי טוען שידוע להם שהיה כאן קברים יהודיים. והחת”ס הביא כמה ספיקות, האם הוא נאמן, והאם יש לומר שמא העצמות כבר נקרבו ראה שם.

אלא שכל זה רק בקבר ממש שהוא מטמא גם באהל, לכן אנו יודעים היכן הקבר, חששו חז”ל ואסור לכהנים להכנס. אולם לפי מה שאתה מציג כאן בשם אותה חוקרת ארכיאולוגית שיש עצמות ושאריות אדם מפוזרים בכל שטח המחנה. א”כ אין זה מטמא באהל, אלא רק במגע. (טומאת אהל יש רק בגוף אדם, כלומר השדרה והגולגולת). ועל כך גזרו על בית הפרס שניתן להכנס אליו ע”י ניפוח (דהיינו שהוא ינפח עם פיו את העפר כדי לראות היכן העצם שנעלמה בשדה) כמבואר בברכות (יט,ב).

אלא שברור, כי גזירה זו היא רק במקום שיש חשש שישנם עצמות אדם בשטח שיכולים לטמא במגע, ולכן ע”י ניפוח הוא יכול להכנס. אבל במקרה זה, אין ספק שאין עצמות המתגלגלות מעל לפני השטח, אחרת כבר היו מטפלים בזה. אלא לכל היותר יש חשש רק על עצמות הנמצאות בעומק האדמה, וזה לא גזרו כלל שהרי אין חשש לטומאת מגע במקרה כזה.

לצורך בירור המציאות במקום שוחחתי עם הרב בנימין קלמנזון שליט”א שחקר את הנושא לעומקו ולדבריו: במחנה בירקנאו ניתן להסתובב בכל השבילים במקום. אולם באיזור של קרמטוריום 4 ו5 צריכים להזהר שלא לרדת לשטח אלא להשאר על השבילים משום ששם יש חשש לעצמות אפילו קטנות הפזורים בשטח.

באושוויץ 1 גם כאן ניתן להכנס לכל מקום כולל למשרפות ותאי הגזים. בביתן מס’ 4 יש אנדרטה של גביע עם אפר בפנים. עפ”י הלכה אין בעיה בזה משום שהוא שינה פניו לגמרי (מקור).

רבני בית הוראה, כ' טבת ה'תשע"ד
שאלה: שלום, התעוררה שאלה האם מותר לכהן להיכנס למחנה ההשמדה טרבלינקה בפולין. עקב העובדה שבורות הקבורה לא נמצאים ממש בכניסה למחנה – לאחר בירור מקיף עם חוקרת (ארכיאולוגית מז”פ) מאנגליה עולה כי בכל שטח המחנה מפוזרים עצמות/שאריות אדם (אחינו בית ישראל הי”ד !) ולכן אסור לכהנים להיכנס לכל שטח המחנה. לידיעתכם. כדאי מאוד להפיץ מידע זה אצל הגורמים הרלוונטיים.

תשובה: שלום רב, ראשית תודה על המידע, בודאי זה יועיל לאנשים לרלוונטיים.

לעצם הענין, לכאורה יש לפקפק בהשלכה שאתה מגיע אליה – לאסור על הכהנים לבקר בכל שטח המחנה.

לכאורה לאותה חוקרת אין לה מידע על מקומות מסויימים שם קבורים עצמות אדם, אלא ידיעה באופן כללי שמעבר למקמות הידועים, יש גם עצמות אדם המפוזרים בכל שטח המחנה. ואם כך, מדאורייתא ידוע כי ספק טומאה ברשות הרבים ספיקו טהור. ואם כך, מותר לכהנים להכנס לשם.

אמנם חז”ל גזרו על טומאה בשדה שנאבד בה קבר, כפי שהביא בשו”ע יו”ד סי’ שסט. וראה שם בפתחי תשובה (סק”ד) שהביא תשובה חת”ס (יו”ד שלז) שנשאל על כהן שנכנס לחצר של ישמעאל ומצא שם מצבת אבן טמונה בקרקע והפכה על גבה ונמצא כתוב עליה פ”נ איש הגון ר’ זכריה בן ר’ ידידיה נפטר בערב יום כיפור קנ”ט לפ”ק. (כ – 400 שנה לפני החת”ס). והגוי טוען שידוע להם שהיה כאן קברים יהודיים. והחת”ס הביא כמה ספיקות, האם הוא נאמן, והאם יש לומר שמא העצמות כבר נקרבו ראה שם.

אלא שכל זה רק בקבר ממש שהוא מטמא גם באהל, לכן אנו יודעים היכן הקבר, חששו חז”ל ואסור לכהנים להכנס. אולם לפי מה שאתה מציג כאן בשם אותה חוקרת ארכיאולוגית שיש עצמות ושאריות אדם מפוזרים בכל שטח המחנה. א”כ אין זה מטמא באהל, אלא רק במגע. שהרי רק גוף אדם השדרה והגולגולת מטמאים באהל. ומאחר שאין זה אלא טומאת מגע גזרו על בית הפרס שניתן להכנס אליו ע”י ניפוח (דהיינו שהוא ינפח עם פיו את העפר כדי לראות היכן העצם שנעלמה בשדה) כמבואר בברכות (יט,ב).

אלא שברור, כי גזירה זו היא רק במקום שיש חשש שישנם עצמות אדם בשטח שיכולים לטמא במגע, ולכן ע”י ניפוח הוא יכול להכנס. אבל במקרה זה, אין ספק שאין עצמות המתגלגלות מעל לפני השטח, אחרת כבר היו מטפלים בזה. אלא החשש הוא רק על עצמות הנמצאות בעומק האדמה, וזה לא גזרו כלל שהרי אין חשש לטומאת מגע במקרה כזה.

וגם אין סיבה לגזור אם היא או אחרים מצאו כמה עצמות בכמה מקומות, ולכן הם הגיעו למסקנה שישנם עוד עצמות או גופות שלמות (שדרה וגולגולת) במקומות אחרים, וממילא יש לחשוש גם לטומאת אהל, כי לא מצינו שגזרו חז”ל במקום שזה רק השערה. חז”ל גזרו רק במקרה שיש קבר ברור במקום, אלא שלא יודעים היכן הוא.

לסיום, כך נראה לצדד לדינא בענין. אולם אני לא רוצה להחליט בנושא (מקור).

[אראל]

ייש"כ חלמיש
בבקשה לציין מאיפה הציטוט?

[פלוריש]

מתוך מסמך תכנית משלחת צה"ל לפולין ובצירוף הערות אחד הרבנים:

רביעי - אושויץ בירקנאו
05:30 השכמה
06:00-06:30 ארוחת בוקר
06:30-06:45 העמסה וזיכוי
06:45-08:00 נסיעה למחנה אושויץ 1
08:15 כניסה למחנה אושויץ
08:00-11:00 סיור במחנה 1+ ביתן 27 " לכל איש יש שם" טקס צוותי
אין בעיה הלכתית בסיור זה. הכניסה לקרומטרויום 1 מותרת כי 'אפר שרופים' אינו מטמא באוהל. אין לגעת באפר מחשש שיש בתוכו עצמות.
11:00-12:00 ארוחת צהריים
12:00-15:00 סיור בבירקנאו ועדות
אין לדרוך על שרידי משרפה 2 כי לא ברור האם בשעת הפיצוץ היו בה גופות.
אין לדרוך ליד הביצות, שם ישנם מקומות בעייתים.
15:00-15:30 טקס צבאי מלא- 2
16:00-22:00 נסיעה ללובלין
22:00-23:00 ארוחת ערב
23:00-24:00 שיחות צוות- חלופה 1

(גזרתי זאת מתוך מסמך ארוך יותר שכלל התייחסות לממקומות נוספים ודיונים הלכתיים)