מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מסכת ברכות פרק תשיעי

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
בברכה המשולשת
הודעות: 11600
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 02, 2020 4:55 pm

ביקורת תהיה כתב:
בברכה המשולשת כתב:כנראה היה שם (ליד חורבות בבל הרשעה) גם מרקוליס.
אין 'מרקוליס' דוקא אלא – כלשון הרמב"ם – 'הרואה מקום שעובדין בו עבודה זרה'.
אלא כנראה, שבימי רב המנונא פסה עבודת אלילים מכל מקומות מושבותיהם של ישראל (בהשפעת הנצרות) מלבד בבבל.


הנצרות נהייתה הדת השלטת באימפריה הרומית רק בימי רב המנונא, ולקח להם זמן לבטל את הדתות האחרות.
(מה גם שהנצרות עצמה היא ע"ז)

ביקורת תהיה
הודעות: 1887
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 02, 2020 7:26 pm

א. מהימן עלן כהנא; ועם כל דא, אי לא קשי למר, אסמכתא במטותא.
ב. הלכתא חדתא, הוספתיה בדיני ברכות פרטיות: הָרוֹאֶה מַרְקוּלִיס אוֹ שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה
(וְכֵן טֶמְפְּל נוֹצְרִי) – אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן אֹרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ.

יתר10
הודעות: 828
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי יתר10 » ב' מרץ 02, 2020 8:10 pm

ביקורת תהיה כתב:ב. הלכתא חדתא.

חדתא? ומה כוונת התוס' "שאנו רואים אותה בכל יום"

יאיר
הודעות: 10360
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי יאיר » ב' מרץ 02, 2020 9:07 pm

שאלה מפורום אחר:
ברכות נח.

עשר תיבות שבברכת המוציא הם נגד י' יגיעות של אדם הראשון עד שאכל פת.
והלא הגמרא מונה י"א?

"כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול:
חרש, וזרע, וקצר, ועמר,
ודש, וזרה, וברר, וטחן,
והרקיד, ולש, ואפה - ואחר כך אכל;
ואני - משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני!"

בברכה המשולשת
הודעות: 11600
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 02, 2020 9:54 pm

ביקורת תהיה כתב:א. מהימן עלן כהנא; ועם כל דא, אי לא קשי למר, אסמכתא במטותא.
ב. הלכתא חדתא, הוספתיה בדיני ברכות פרטיות: הָרוֹאֶה מַרְקוּלִיס אוֹ שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה
(וְכֵן טֶמְפְּל נוֹצְרִי) – אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן אֹרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ.


מתוך הערך על הקיסר קונסטנטין ימש"ו בויקיפדיה האנגלית:
Constantine was the first Roman emperor to convert to Christianity.[notes 1] Although he lived much of his life as a pagan, and later as a catechumen, he joined the Christian religion on his deathbed, being baptised by Eusebius of Nicomedia. He played an influential role in the proclamation of the Edict of Milan in 313, which declared tolerance for Christianity in the Roman empire. He called the First Council of Nicaea in 325, which produced the statement of Christian belief known as the Nicene Creed.[4]

וזה מתוך הערך על דת באימפריה הרומאית ימש"ו:

In 380, under Theodosius I, Nicene Christianity became the official state religion of the Roman Empire. Christian heretics as well as non-Christians were subject to exclusion from public life or persecution, though Rome's original religious hierarchy and many aspects of its ritual influenced Christian forms,[208] and many pre-Christian beliefs and practices survived in Christian festivals and local traditions.

והנה, להבדיל אא"ה, רב, רבו המובהק של רב המנונא, נפטר בד' אלפים ז' (יעויין אגרת רש"ג, כמדומני שזה המקור הראשון לכך), ושנה זו היא 247 לספירת הגויים. לא משנה כמה נאמר שרב המנונא האריך ימים, הוא לא מגיע לתאריכים שצויינו לעיל

חיימקה
הודעות: 1132
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי חיימקה » ב' מרץ 02, 2020 10:52 pm

יאיר כתב:שאלה מפורום אחר:
ברכות נח.

עשר תיבות שבברכת המוציא הם נגד י' יגיעות של אדם הראשון עד שאכל פת.
והלא הגמרא מונה י"א?

"כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול:
חרש, וזרע, וקצר, ועמר,
ודש, וזרה, וברר, וטחן,
והרקיד, ולש, ואפה - ואחר כך אכל;
ואני - משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני!"

זרה וברר - חד הוא.
חיפוש קל במפרשי האוצר העלה רבים וטובים שענו תשובה זו, חלקם אף ביתר פירוט מדוע אין זה דומה לל"ט מלאכות שם נמנו כשתיים.
חבר'ה: בינתיים נגיש לכולם - חינם.

ביקורת תהיה
הודעות: 1887
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 02, 2020 11:39 pm

בברכה המשולשת כתב:רב, רבו המובהק של רב המנונא, נפטר בד' אלפים ז', ושנה זו היא 247 לספירת הגויים.
אין משנה כמה נאמר שרב המנונא האריך ימים, הוא לא מגיע לתאריכים שצויינו לעיל.
א. מענינו אתה למד, כי רב המנונא חברם של אביי ורבא דרש זאת, שחי שנים הרבה אחרי רב המנונא תלמידו של רב.
ב. האומנם 'העבודה הזרה שאנו רואים אותה בכל יום' הכוונה לפסלו של הצלוב?

בברכה המשולשת
הודעות: 11600
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' מרץ 03, 2020 6:38 pm

א. רבא נפטר בד' אלפים קי"ג (353- 354 למניינם), וכאמור הנצרות הטמאה נהייתה דת האימפריה הרומית רק בשנת 380, אז גם אם רב המנונא האריך שנים הרבה אחרי רבא, זה עדיין לפני התנצרות האימפריה.
ב. גם בית הכנסיה עצמו, בלי לראות את הפסל.

ביקורת תהיה
הודעות: 1887
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ג' מרץ 03, 2020 7:37 pm

בברכה המשולשת כתב:כאמור.
ב'עץ חיים' אין התלמידים לומדים אנגלית.

לייטנר
הודעות: 5126
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי לייטנר » ג' מרץ 03, 2020 10:38 pm

בברכה המשולשת כתב:
אוהב עמו כתב:הערות בענייני חלומות
הרואה ישמעאל בחלום תפלתו נשמעת ודוקא ישמעאל בן אברהם אבל טייעא בעלמא לא.

לכאורה קשה דבפשטות לא דובר שרואה את המילים ישמעאל בן אברהם מדלא קאמר ע"ז והני מילי בכתבא כדאמר בסמוך על הספד והונא ויוחנן, וא"כ בזמן שנשנתה זו המימרא מי הכיר את ישמעאל בן אברהם שיכול היה לראות את דמותו בחלום, וצריך לומר שרואה ישמעאלי שאומר לו שהוא ישמעאל בן אברהם, ובשלמא הרואה רבי ורבי ישמעאל בן אלישע אפשר שמדובר במכירם או שיכול לברר דמותם אצל זקני הדור.


כך גם הסברתי בשיעור (והצעתי גם שבחלום יודעים כל מיני דברים)


"הידיעה" הקיימת בחלום אינה ממש ידיעה, אלא "בימוי" של החולם, ולכן ברור שאם החולם החליט שהוא יראה עכשו את ישמעאל בן אברהם, מיד אחר כך הוא "ידע" שהאדם שהוא רואה הוא ישמעאל בן אברהם.

ופשוט.

יוֹסֵפֶר
הודעות: 202
הצטרף: ה' יוני 13, 2019 10:35 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי יוֹסֵפֶר » ג' מרץ 03, 2020 11:05 pm

ביקורת תהיה כתב: אֹרֶךְ

מה המקור לנקד כך, ולא בסגול בא'?

לענין
הודעות: 2880
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי לענין » ד' מרץ 04, 2020 1:05 am

רש"י מסכת ברכות דף ס עמוד ב
שאם יפתח - אחד מהם - מן החללים, כגון הלב או הכרס או המעים.
או אם יסתם אחד מהם - מן הנקבים הפתוחים, כגון הפה או החוטם או פי הטבעת, יפתח קאי אחללים, יסתם קאי אנקבים.

ראיתי פעם מאמר, ואיני זוכר היכן, שדרכו של רש"י בדרך כלל, היכא שאומרים לא קשיא הא וכו' והא וכו', לפרש שהראשון הולך על הברייתא הראשונה והשני על השניה (היינו א' ב' א' ב', ולא א' ב' ב' א'), וניחא מה שכאן הוצרך לפרש זאת במיוחד, כיון שזה יוצא מן הכלל.

חיימקה
הודעות: 1132
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי חיימקה » ד' מרץ 04, 2020 1:53 am

יוֹסֶפֶר כתב:
ביקורת תהיה כתב: אֹרֶךְ

מה המקור לנקד כך, ולא בסגול בא'?

זהו, שאין מקור!
אחת עשרה פעמים מוזכר בתנ"ך הביטוי "אֶרך אפיים" ובכולם האלף בסגול.

ביקורת תהיה
הודעות: 1887
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ד' מרץ 04, 2020 2:39 am

יוֹסֶפֶר כתב:מה המקור לנקד כך (אֹרֶךְ), ולא בסגול בא'?
'אֹרֶךְ אַפַּיִם' = סבלנות, כאמור: 'בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין'.
'אֶרֶךְ אַפַּיִם' = סבלן, משלש עשרה מדות של רחמים.

פרנצויז
הודעות: 888
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי פרנצויז » ד' מרץ 04, 2020 9:00 pm

איפה יש "הדרן" (דרשה לסיום) שמקשר את סוף ברכות לתחילת שבת?

לענין
הודעות: 2880
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי לענין » ד' מרץ 04, 2020 9:04 pm

תוכל לחפש באוצר החכמה את התבות -
לקשר ברכות שבת
ותרוה רוב נחת דקדושה.

אTKH
הודעות: 160
הצטרף: ש' ינואר 08, 2011 11:13 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי אTKH » ד' מרץ 04, 2020 9:37 pm

יאיר כתב:שאלה מפורום אחר:
ברכות נח.
עשר תיבות שבברכת המוציא הם נגד י' יגיעות של אדם הראשון עד שאכל פת.


היכן מוזכר שברכת המוציא הוא כנגד זה?

יאיר
הודעות: 10360
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי יאיר » ד' מרץ 04, 2020 11:10 pm

אTKH כתב:
יאיר כתב:שאלה מפורום אחר:
ברכות נח.
עשר תיבות שבברכת המוציא הם נגד י' יגיעות של אדם הראשון עד שאכל פת.


היכן מוזכר שברכת המוציא הוא כנגד זה?

בן איש חי הלכות שנה א, אמור, ה׳
א יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה שיש בם עשר אצבעות כנגד עשר מצות התלויות בפת, ואלו הם לא תחרוש בשור וחמור, ושדך לא תזרע כלאים, ולקט ושכחה ופאה, וביכורים, ותרומה, ומעשר ראשון, ומעשר שני, או מעשר עני, וחלה, וגם כנגד עשר מלאכות שיש מן החרישה עד האפיה כי בכל מלאכה נעשה בירור ניצוצי קדושה כנודע, לכך יש עשרה תיבות בברכת המוציא, ועשרה תיבות בפסוק עיני כל וכו' (תהילים קמה, טו):

פרנצויז
הודעות: 888
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי פרנצויז » ה' מרץ 05, 2020 12:38 am

אTKH כתב:
יאיר כתב:שאלה מפורום אחר:
ברכות נח.
עשר תיבות שבברכת המוציא הם נגד י' יגיעות של אדם הראשון עד שאכל פת.

היכן מוזכר שברכת המוציא הוא כנגד זה?

עיין כף החיים או"ח סי' קס"ז ס"ק ל"ד בשם הרוקח סי' שכ"ט [שהובא במחזיק ברכה או"ח סי' קס"ז אות ג'].

פרנצויז
הודעות: 888
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי פרנצויז » ה' מרץ 05, 2020 12:42 am

פרנצויז כתב:איפה יש "הדרן" (דרשה לסיום) שמקשר את סוף ברכות לתחילת שבת?

לענין כתב:תוכל לחפש באוצר החכמה את התבות -
לקשר ברכות שבת
ותרוה רוב נחת דקדושה.

מתוך ספר "באר חיים" (מליניק), דפים ל"ט ע"א - מ' ע"ב, הדרן המקשר בין סוף מס' ברכות לריש מס' שבת
נערך לאחרונה על ידי פרנצויז ב ה' מרץ 05, 2020 5:53 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מה שנכון נכון
הודעות: 9379
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' מרץ 05, 2020 9:38 am

בקשוני להכניס:
ברכות סא. "אחורי ארי ולא אחורי אשה".
תכן שהוא "דרך הערה", כלשון הנפוצה אצל המאירי. וגם כאן כתב: "דרך צחות והערה אמרו אחורי ארי ולא אחורי אשה" (מאירי עירובין יח)

אבל יתכן שהוא גם כפשוטו:
קיי"ל שאפילו על אביזרייהו דעריות "יהרג ואל יעבור", והוכחת הראשונים מ"תעמוד לפניו ערומה" וניחא למ"ד אשת איש,
וא"כ ה"ה הכא, אע"פ שהוא רק חשש הרהור, וצ"ע.

[ומה שציינו כאן במתיבתא לגמרא על חסיד שוטה שאינו מציל אשה טובעת בנהר, התם לכאורה שאני, שאין לו יצר, שטרוד באומנותו ובמצוותו].

בשו"ת עטרת פז חלק א כרך ג - אבן העזר סימן ו:
ואגב אורחין אפשר לבאר ע"פ דברים אלו ג"כ את דברי הגמ' בברכות (סא ע"א) דאמרינן התם אמר ר' יוחנן אחורי ארי ולא אחרי אשה וכו'. ע"ש. ומריש הוה אמינא דר' יוחנן לאו דוקא קאמר, אלא בדרך גוזמא נקט להגדיל את חומר הענין, וכעין מש"כ הריב"ש בתשובותיו (סי' קעא) שכתב שם, דדרך חז"ל להפליג בחומרת העוונות כדי שישמרו בני אדם להזהר בהם, ולכן אמרו בערכין (טו ע"ב) כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות כנגד שלש עבירות ע"ז ג"ע ושפיכות דמים, ובנדרים (מ ע"א) אמרינן כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו שופך דמים, ובשבת (קה ע"ב) אמרו השובר כלים בחמתו כאילו עובר ע"ז, וכי יאמר אדם באלו וכיוצא באלו יהרג ואל יעבור, הא ליכא למימר, אלא היינו להגדיל את חומר העוון. ע"ש. וכעין זה כתב נמי הרמב"ם בפרוש המשניות פ"ז דסנהדרין (דף נד ע"א). יעו"ש. וראה עוד בשו"ת זרע אמת (ח"א חאו"ח סו"ס פט), ובהגהות נחל אשכול על ספר האשכול ח"ב (ריש עמוד קיח), ובשו"ת פני יהושע (ח"ב סי' מד), ובשו"ת יביע אומר (ח"א חאו"ח סי' כח אות ט). ע"ש. וא"כ ה"ה הכא מאי דאמרו אחרי ארי ולא אחרי אשה לאו דוקא אמרו, דבאמת אין הוא צריך לסכן עצמו שלא ללכת אחרי אשה, אלא דהגמ' נקטה בהאי לישנא להדגיש את חומר האיסור של המהלך אחרי אשה.
אולם לדברים הנ"ל אפשר לומר דדברים כפשוטם ממש, ואף שמסכן את נפשו במה שהולך אחרי הארי. והיינו טעמא דהרי האי איסורא להלך אחרי אשה הוא משום הרהור וכמבואר בתשובת הרדב"ז (ח"ב סי' תשע) שכתב שם, דאיסור ההליכה אחרי אשה הוא אפילו בשלא בתוך ד' אמותיה, דכל שהולך אחריה אסור שלא יבוא לידי הרהור ע"י הילוכה ותנועותיה. ע"ש. ב ומכיון דאיסור הרהור הוא מדאורייתא וכמבואר לעיל, א"כ נמצא שדבר זה הוא בגדר אביזרייהו דג"ע דאורייתא, וזה בכלל מאי דאמרינן ביה יהרג ולא יעבור. ועי' במהרש"א ברכות (שם בחידושי אגדות ד"ה אחרי ארי) שמדבריו ג"כ משמע דדברים כפשוטם, שכתב שם, דיש לפרש כולה מילתא דהסוגיא שם באי אפשר לו להמלט אלא מאחד מהם, כי ההיא דע"ז (יז ע"ב) בעובדא דר"ח ורי"ו דהיה לפניהם ב' שבילים אחד של ע"ז ואחד דבי זונות וכו', וה"ה הכא אם א"א לו להנצל אלא שילך באחד מהם ילך לו אחרי הארי ולא אחרי אשה. ע"ש. ומשמע מדבריו אלו דילך אחרי ארי ממש. וכן משמע נמי מדברי הרא"ש בפסקיו לברכות שם (פ"ט סי' כו) שהביא האי דינא בסתמא אחרי ארי ולא אחרי אשה וכו', וגם בנו רבינו יעקב בקיצור פסקי הרא"ש (שם) נקט האי דינא פסיקתא אחרי ארי ולא אחרי אשה, וגם הרי"ף בפסקיו לברכות (שם) הביא האי מתניתא דאחרי ארי ולא אחרי אשה בסתמא. ע"ש. ומשמע דס"ל דהוא דינא פסיקתא ולא גוזמא בעלמא. וכן ראיתי גם בפקודת הלוים לרבינו אהרון הלוי בפירושו למסכת ברכות (שם) שג"כ הביא את האי דינא בסתמא אחרי ארי ולא אחרי אשה וכו'. ע"ש. ומשמע מדברים אלו דדבר זה הוא מילתא פסיקתא להלכה, ודברים כפשוטם.

צביב
הודעות: 1716
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי צביב » ה' מרץ 05, 2020 2:21 pm

לענין אחורי ארי ולא אחורי אשה

הגרש''ז אוירבך זצ''ל אמר שהיום קשה לקיים זאת, וכשהלכתי קרוב קצת לביתו, הבנתי דבריו,
תלוי לפי רוחב הרחוב, ומספר העוברים שם.

אבל בחוט שני נקט בזה להלכה,
אומנם יש היתר בפוסקים ( פ''ת) חוץ לד''א, כשאינט מסתכל, והולך לדבר מצוה,
ןהעיר בחוט שני שאם הולך ללמוד בכולל שמקבל שכר על שמירת סדרים,
י''ל שמה שממהר אינו משום דבר מצוה, אלא לצורך ממון, ולא הותר כך.

באוטובוס, ( כמגומה מפורסם מהחזון איש שאסור,)
חשבתי שדיבר רק בזמנו שמשענת הגב היתה נמוכה,
אבל כמדומה שרבי אברהם גניחובסקי חשש גם בזה. ( והאריך בקונטרס שכתבו בעניני שלו' בית)

פרנצויז
הודעות: 888
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 1:40 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי פרנצויז » ה' מרץ 05, 2020 5:59 pm

עוד מתוך ספר "יפה לבשמים" (יפה) חלק א', סימן כ"ב, עמ' כ"ט-ל', הדרן המקשר בין סוף מס' ברכות לריש מס' שבת


יפה לבשמים חלק א סימן כב עמוד כט.jpg
יפה לבשמים חלק א סימן כב עמוד כט.jpg (84.41 KiB) נצפה 1582 פעמים

יפה לבשמים חלק א סימן כב עמוד ל.jpg
יפה לבשמים חלק א סימן כב עמוד ל.jpg (89.23 KiB) נצפה 1582 פעמים


מה שכתב לתלות מחלוקת ת"ק ורבי נתן, במחלוקת אי בעינן (גבי עדל"ת) שיהא בעידנא, כעין זה עיין פתח עינים ברכות נ"ד ע"א שהביא שכ"כ בראש דוד פ' לך לך דף י"ב ע"ג (עמ' נד-נז), ושכ"כ בס' ישרש יעקב למהר"ח אבולעפיא ברכות פ"ט דף טו"ב ע"ב (סי' קכ"ז).

אהרן תאומים
הודעות: 818
הצטרף: ב' יולי 30, 2018 9:15 am
מיקום: קנדה
שם מלא: אהרן פרנקל תאומים
יצירת קשר:

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי אהרן תאומים » ו' מרץ 06, 2020 3:11 am

דף סב. א''ר תנחום בר חנילאי כל הצנוע בבית הכסא נצול משלשה דברים מן הנחשים ומן העקרבים ומן המזיקין ויש אומרים אף חלומותיו מיושבים עליו

על המסתתר מאחורי מאמר זה של רבי תנחום במאמר המצורף
אשמח לקבל תגובות והערות והארות
גירסה משודרגת של מאמר זה
קבצים מצורפים
רבי תנחום.docx
(29.44 KiB) הורד 21 פעמים
רבי תנחום.docx
(19.89 KiB) הורד 28 פעמים

חיימקה
הודעות: 1132
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי חיימקה » ד' מרץ 18, 2020 12:27 am

חיימקה כתב:
יוֹסֶפֶר כתב:
ביקורת תהיה כתב: אֹרֶךְ

מה המקור לנקד כך, ולא בסגול בא'?

זהו, שאין מקור!
אחת עשרה פעמים מוזכר בתנ"ך הביטוי "אֶרך אפיים" ובכולם האלף בסגול.

ביקורת תהיה כתב:
יוֹסֶפֶר כתב:מה המקור לנקד כך (אֹרֶךְ), ולא בסגול בא'?
'אֹרֶךְ אַפַּיִם' = סבלנות, כאמור: 'בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין'.
'אֶרֶךְ אַפַּיִם' = סבלן, משלש עשרה מדות של רחמים.

ראשית התנצלותי, אכן יש מקור - פעם אחת [מתוך י"ב] מופיע בתנ"ך הביטוי ארך אפיים בחולם באלף. וכדלעיל, ומקורו הוא בספר משלי כ"ה, ט"ו.
ברם יש לדון כיצד צריך להיות לשון הברכה.
שאלתי באקדמיה וזוהי תשובת ד"ר דורון יעקב:
במקרא 'אֶרֶךְ אפים' הוא צירוף תואר, למשל ה' הוא אֶרך אפיים, שאפיו ארוכים, כלומר סבלן וסלחן. אֶרֶךְ- היא צורת סמיכות מיוחדת של התואר אָרֹךְ. כך גם 'אֶרֶךְ האבר' (יחזקאל יז, ג), שהאבר (= הכנף) שלו ארוך.
הצורה הסגולית (שתי האותיות מנוקדות בסגול והמילה הגויה מלעיל) משמשת צורת סמיכות חריגה לכמה שמות במשקלים שונים, כמו כָּבֵד - כֶּבֶד עָוֹן (ישעיהו א), עָשָׁן - עֶשֶׁן הכבשן (שמות יט) ועוד.
בביטוי המיוחד הבא בחז"ל 'ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו', מסתבר יותר לקרוא אֶרֶך כי הצורה חסרה וי"ו אחר האל"ף. נראה שצורת הסמיכות החריגה נתפסה כמו שם מופשט, בעצם צורה נרדפת לאֹרֶךְ.

ביקורת תהיה
הודעות: 1887
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מרץ 19, 2020 11:55 am

חיימקה כתב:פעם אחת [מתוך י"ב] מופיע בתנ"ך הביטוי ארך אפיים בחולם באלף.
מעוקל. הצירוף 'אֹרֶךְ אַפַּיִם' – צירוף יחידאי הוא במקרא.
ואגב אורחא, אחד מספריו של רבי אברהם יעלין מווענגראָבּ הוא הספר 'אֹרך אפים' (פיעטרקוב תרס"ח).
ניקוד האלף – במקור, הן בשער הספר והן בכותרות לאורך הספר (ומן הסתם גם בכריכה).

חיימקה
הודעות: 1132
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי חיימקה » ה' מרץ 19, 2020 6:49 pm

אינני יודע מדוע יצא משפטי כמעוקל, ומסתמא הכוונה כדברי המלבי"ם בחבקוק א' ד' בביאור ההבדל בין עקל לעקש: שעקל הוא רק בחיצוניות אבל בפנימיות הוא ישר, משא"כ עקש.
הנה לפניכם כל הפסוקים בתנ"ך שמופיע בהם הביטוי "ארך אפיים" [י"ג פעמים, ולא כדכתבתי לעיל י"ב] י"ב מהם מנוקדים אֶרֶך, והאחד מנוקד אֹֹרך.
שמות פרק לד
(ו) וַיַּעֲבֹ֨ר יְקֹוָ֥ק׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒ יְקֹוָ֣ק׀ יְקֹוָ֔ק אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת:
במדבר פרק יד
(יח) יְקֹוָ֗ק אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים:
יואל פרק ב
(יג) וְקִרְע֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל־בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כִּֽי־חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ ה֔וּא אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־הָרָעָֽה:
יונה פרק ד
(ב) וַיִּתְפַּ֨לֵּל אֶל־יְקֹוָ֜ק וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְקֹוָק֙ הֲלוֹא־זֶ֣ה דְבָרִ֗י עַד־ הֱיוֹתִי֙ עַל־אַדְמָתִ֔י עַל־כֵּ֥ן קִדַּ֖מְתִּי לִבְרֹ֣חַ תַּרְשִׁ֑ישָׁה כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י אַתָּה֙ אֵֽל־חַנּ֣וּן וְרַח֔וּם אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל־ הָרָעָֽה:
נחום פרק א
(ג) יְקֹוָ֗ק אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וגדול־וּגְדָל־כֹּ֔חַ וְנַקֵּ֖ה לֹ֣א יְנַקֶּ֑ה יְקֹוָ֗ק בְּסוּפָ֤ה וּבִשְׂעָרָה֙ דַּרְכּ֔וֹ וְעָנָ֖ן אֲבַ֥ק רַגְלָֽיו:
תהלים פרק פו
(טו) וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל־רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת:
תהלים פרק קג
(ח) רַח֣וּם וְחַנּ֣וּן יְקֹוָ֑ק אֶ֖רֶךְ אַפַּ֣יִם וְרַב־חָֽסֶד:
תהלים פרק קמה
(ח) חַנּ֣וּן וְרַח֣וּם יְקֹוָ֑ק אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וּגְדָל־חָֽסֶד:
משלי פרק יד
(כט) אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם רַב־תְּבוּנָ֑ה וּקְצַר־ר֝֗וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת:
משלי פרק טו
(יח) אִ֣ישׁ חֵ֭מָה יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וְאֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם יַשְׁקִ֥יט רִֽיב:
משלי פרק טז
(לב) ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר:
משלי פרק כה
(טו) בְּאֹ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם יִפֻתֶּ֣ה קָצִ֑ין וְלָשׁ֥וֹן רַ֝כָּ֗ה תִּשְׁבָּר־גָּֽרֶם:
נחמיה פרק ט
(יז) וַיְמָאֲנ֣וּ לִשְׁמֹ֗עַ וְלֹא־זָכְר֤וּ נִפְלְאֹתֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ עִמָּהֶ֔ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עָרְפָּ֔ם וַיִּתְּנוּ־רֹ֛אשׁ לָשׁ֥וּב לְעַבְדֻתָ֖ם בְּמִרְיָ֑ם וְאַתָּה֩ אֱל֨וֹהַּ סְלִיח֜וֹת חַנּ֧וּן וְרַח֛וּם אֶֽרֶךְ־אַפַּ֥יִם וְרַב־וחסד חֶ֖סֶד וְלֹ֥א עֲזַבְתָּֽם:

ואגב אורחא, הספר המדובר אכן כולו ע"ש הפסוק ממשלי כה וכפי שמופיע בראשו של העמוד הראשון.

ביקורת תהיה
הודעות: 1887
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מרץ 19, 2020 9:10 pm

חיימקה כתב:אינני יודע מדוע יצא משפטי כמעוקל.
העיקול הוא כריכת שני ענינים שונים בכריכה אחת, משל היית אומר: בכל התורה כולה תיבת 'משה' מנוקדת 'משֶׁה', ופעם אחת בלבד 'מַשֵּׁה'.

איקטורין
הודעות: 119
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי איקטורין » א' מרץ 22, 2020 2:47 pm

דף נו. ברש"י ד"ה מלכא הוית וז"ל: "ראש ישיבה הדורש דרשות והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם".
אמורא זהו המתרגם, או החוזר בלשוננו, וכ"ה בגמ' חולין טו. ברש"י וברבינו גרשום שם.
אינני מבין את לשונו של רש"י "המתורגמן עומד עליו באמורא" - הרי זה היינו הך ומה כוונת רש"י בלשונו?

ביקורת תהיה
הודעות: 1887
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » א' מרץ 22, 2020 6:23 pm

לשון התלמוד הוא בפרק קמא דסנהדרין:
דְּבֵי נְשִׂיאָה אוֹקְמוּ דַיָּנָא דְּלָא הֲוָה גְמִיר. אֲמַרוּ לֵהּ לִיהוּדָה בַּר נַחֲמָנִי, מְתֻרְגְּמָנֵהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: קוּם עֲלֵהּ בְּאָמוֹרָא. קָם, גְּחֵן עֲלֵהּ, וְלָא אֲמַר לֵהּ וְלָא מִידִי.

איקטורין
הודעות: 119
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 12:26 am

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי איקטורין » ב' מרץ 23, 2020 12:19 am

ייש"כ, ובזכותך ראיתי שכן הוא עוד הרבה פעמים בש"ס.
כגון: עירובין ט"ז:, קד., יומא כ:, ביצה ד., תענית ח., מו"ק כא., ועוד.

נ.ב. הרבה פעמים רואים לשונות שבמבט ראשון תמוהים הם, ואיננו יודעים שבעצם זהו ציטוט של פסוק או חלקו, או ממקור אחר [ולכן גם בד"כ זה לא מוסבר במפרשים, מכיוון שהיה זה פשוט להם].
אבל כשאדם הוא סינַי נוחה לו הקריאה וברורה לו, ויה"ר שנזכה.

ביקורת תהיה
הודעות: 1887
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ב' מרץ 23, 2020 3:19 am

היחוד בַּציטטה מדיני ממונות קמא הוא דבר עמידת המתורגמן על הדורש באמורא.
יכנסו נא בעלי תריסין ויחוורו את הענין.

צביב
הודעות: 1716
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מסכת ברכות פרק תשיעי

הודעהעל ידי צביב » ג' מרץ 24, 2020 4:57 am

אולי,
ראש הישיבה דורש,
ואר כך מתחיל האמורא ואומר 'אמררבינו...
ומכונה - אמורא- ע''ש פתיחת דבריו.


חזור אל “בית התלמוד”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים