ביקורת תהיה כתב:א. מהימן עלן כהנא; ועם כל דא, אי לא קשי למר, אסמכתא במטותא.
ב. הלכתא חדתא, הוספתיה בדיני ברכות פרטיות: הָרוֹאֶה מַרְקוּלִיס אוֹ שְׁאָר עֲבוֹדָה זָרָה
(וְכֵן טֶמְפְּל נוֹצְרִי) – אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁנָּתַן אֹרֶךְ אַפַּיִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ.
מתוך הערך על הקיסר קונסטנטין ימש"ו בויקיפדיה האנגלית:
Constantine was the first Roman emperor to convert to Christianity.[notes 1] Although he lived much of his life as a pagan, and later as a catechumen, he joined the Christian religion on his deathbed, being baptised by Eusebius of Nicomedia. He played an influential role in the proclamation of the Edict of Milan in 313, which declared tolerance for Christianity in the Roman empire. He called the First Council of Nicaea in 325, which produced the statement of Christian belief known as the Nicene Creed.[4]
וזה מתוך הערך על דת באימפריה הרומאית ימש"ו:
In 380, under Theodosius I, Nicene Christianity became the official state religion of the Roman Empire. Christian heretics as well as non-Christians were subject to exclusion from public life or persecution, though Rome's original religious hierarchy and many aspects of its ritual influenced Christian forms,[208] and many pre-Christian beliefs and practices survived in Christian festivals and local traditions.
והנה, להבדיל אא"ה, רב, רבו המובהק של רב המנונא, נפטר בד' אלפים ז' (יעויין אגרת רש"ג, כמדומני שזה המקור הראשון לכך), ושנה זו היא 247 לספירת הגויים. לא משנה כמה נאמר שרב המנונא האריך ימים, הוא לא מגיע לתאריכים שצויינו לעיל