עזריאל ברגר כתב: . . ראיתי שמביאים בשם הגרא"ח נאה שגם לימון הוא בכלל המחלוקת הזאת . .
עזריאל ברגר כתב:אינני בקי בסוגיא, אבל בעל התניא בסידורו מביא מחלוקת לגבי דברים שאינם נאכלים בפני עצמם אלא רק כתבלין:
י"א שדינם כפירות, וי"א שדינם כעצים ועשבים.
ומפאת שאין הברכות פוטרות זו את זו - הוא מכריע לברך עליהם "בורא מיני בשמים".
הוא מביא כדוגמא לכך - ציפורן וקינמון.
ראיתי שמביאים בשם הגרא"ח נאה שגם לימון הוא בכלל המחלוקת הזאת, והדעת נותנת שה"ה לנענע, בזיליקום (ריחן), לואיזה וכל כיו"ב.
ולא נותר בידי לברך "הנותן ריח טוב בפירות" אלא רק על אתרוג....
ואם הוא פרי הראוי לאכילה בין פרי העץ כמו תפוח ואתרוג בין פרי האדמה מברך על ריחו ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר נתן ריח טוב בפירות ואם נטלו בידו לאכלו בלבד והריח עולה מאיליו אל חוטמו אינו מברך על ריח זה הואיל ולא נטלו בידו כדי שיעלה הריח אל חוטמו רק לאכילה לבדה אלא אם כן נמלך ומגביה הפרי אל חוטמו ליהנות מריחו קודם שיאכלנו אז מברך תחלה אשר נתן ריח טוב בפירות ואחר כך ברכת בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה ואוכלו ואפילו פרי שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובות אם עקרו עומד לכך כגון קנמון (שקורין צימרנ"ד) וצפורן (שקורין נעגלי"ך) שעומדין לתבלין בתבשילין יש אומרים שמברך על ריחם אשר נתן ריח טוב בפירות ויש חולקים בזה ואומרים שמברך עליהן בורא עצי בשמים מאחר שאינם ראוים לאכילה בעינם. ומספק יש לברך עליהם בורא מיני בשמים שהיא כוללת כל המינים ויוצא בה ידי חובתו בדיעבד על כל המינים וכן בדבר שספק לו אם הוא מין עץ או מין עשב
עזריאל ברגר כתב:אלו הם דברי בעל התניא בסידורו - סדר ברכות הנהנין פרק י"א הלכה ג:ואם הוא פרי הראוי לאכילה בין פרי העץ כמו תפוח ואתרוג בין פרי האדמה מברך על ריחו ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר נתן ריח טוב בפירות ואם נטלו בידו לאכלו בלבד והריח עולה מאיליו אל חוטמו אינו מברך על ריח זה הואיל ולא נטלו בידו כדי שיעלה הריח אל חוטמו רק לאכילה לבדה אלא אם כן נמלך ומגביה הפרי אל חוטמו ליהנות מריחו קודם שיאכלנו אז מברך תחלה אשר נתן ריח טוב בפירות ואחר כך ברכת בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה ואוכלו ואפילו פרי שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובות אם עקרו עומד לכך כגון קנמון (שקורין צימרנ"ד) וצפורן (שקורין נעגלי"ך) שעומדין לתבלין בתבשילין יש אומרים שמברך על ריחם אשר נתן ריח טוב בפירות ויש חולקים בזה ואומרים שמברך עליהן בורא עצי בשמים מאחר שאינם ראוים לאכילה בעינם. ומספק יש לברך עליהם בורא מיני בשמים שהיא כוללת כל המינים ויוצא בה ידי חובתו בדיעבד על כל המינים וכן בדבר שספק לו אם הוא מין עץ או מין עשב
שומע ומשמיע כתב: . . השאלה שם היא האם תבלין שגדל על עץ הוא פרי או עץ, ומספק יש לברך 'מיני' שמוציא בדיעבד כל המינים. אבל מהיכי תיתי בנענע שהוא שיח, שיש צד לא לברך עליו 'עשבי'.
(ד) ורדים, שהם שושנים (שקורין רויזי"ן), הגדלים בקרקע - מברך על ריחם 'בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְשָׂמִים'; והגדלים באילן מברך 'בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים'.
ואף על פי שראוים לאכילה במרקחת, אין עיקרם עומד לכך, אלא להריח:
לבי במערב כתב:אפנה שוב לקצה"ש סי' סב ס"ג-ד, ובבדה"ש ס"ק ט.[/
עזריאל ברגר כתב: . . ולא נותר בידי לברך "הנותן ריח טוב בפירות" אלא רק על אתרוג....
. . ובימינו שאין נוהגים לאכול האתרוג כמות שהוא אלא ע"י מרקחת, לכאורה דינו כדין המובא לקמן ה"ד, ויברך עליו "בורא מיני בשמים".
שומע ומשמיע כתב:לפי החילוק שכתבתי, כמובן שאין זה שייך גם ללימון.
. . ואפילו פרי שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובות, אם עקרו עומד לכך - כגון קנמון (שקורין צימרנ"ד) וצפורן (שקורין נעגלי"ך), שעומדין לתבלין בתבשילין - יש אומרים שמברך על ריחם 'אשר נתן ריח טוב בפירות'; ויש חולקים בזה ואומרים שמברך עליהן 'בורא עצי בשמים', מאחר שאינם ראוים לאכילה בעינם. ומספק, יש לברך עליהם 'בורא מיני בשמים' - שהיא כוללת כל המינים, ויוצא בה ידי חובתו, בדיעבד, על כל המינים . .
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב: . . ולא נותר בידי לברך "הנותן ריח טוב בפירות" אלא רק על אתרוג....
אך בשו"ע החדש כתבו המו"ל (הערה כא):. . ובימינו שאין נוהגים לאכול האתרוג כמות שהוא אלא ע"י מרקחת, לכאורה דינו כדין המובא לקמן ה"ד, ויברך עליו "בורא מיני בשמים".
לבי במערב כתב:שומע ומשמיע כתב:לפי החילוק שכתבתי, כמובן שאין זה שייך גם ללימון.
אביא שנית לשון קדשו (ה"ג), בתוספת הדגשות נחוצות:. . ואפילו פרי שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובות, אם עקרו עומד לכך - כגון קנמון (שקורין צימרנ"ד) וצפורן (שקורין נעגלי"ך), שעומדין לתבלין בתבשילין - יש אומרים שמברך על ריחם 'אשר נתן ריח טוב בפירות'; ויש חולקים בזה ואומרים שמברך עליהן 'בורא עצי בשמים', מאחר שאינם ראוים לאכילה בעינם. ומספק, יש לברך עליהם 'בורא מיני בשמים' - שהיא כוללת כל המינים, ויוצא בה ידי חובתו, בדיעבד, על כל המינים . .
ולא אמרינן בדברי אדה"ז כבלשון רש"י, ד'כגון' היינו דוקא באופן הזה.
ובפרט שנתן טעם לדבר, השייך גם בפרי הגדל על העץ.
אלא שעדיין ילהס"ת, שמא יש לדמות הנענע לורדים.
אעיר, כי לד' הקצה"ש (ס"ג), אם בירך על הקינמון והציפורן וכיו"ב 'בורא עצי בשמים' או 'אשר נתן ריח טוב בפירות' - יצא; אך לא כן במברך 'בורא עשבי בשמים'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 161 אורחים