מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

ברכת מעין שבע במניין ארעי

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי בני ברקי » ו' מרץ 27, 2020 11:15 am

האם אומרים ברכת מעין שבע בליל שבת במיניינים מתחת לבתים?

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' מרץ 27, 2020 1:42 pm

תלוי במחלוקת הידועה האם אומרים אותה במנין לא קבוע.

יבנה
הודעות: 3638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי יבנה » א' אפריל 05, 2020 1:12 pm

שו"ע או"ח סימן רסח סעיף י
א"א ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין.
משנה ברורה סימן רסח ס"ק כד
(כד) בבית חתנים וכו' - פי' כשמתפללין בביתם במנין וכ"ש אותן שמתפללין לפרקים במנין בבית אבל כשיש קביעות על איזה ימים ויש ס"ת אצלם וכמו בירידים דומה לבהכ"נ קבוע ואומרים:

ובנידון שלנו ג"כ יש קביעות של כמה שבועות, ויש לומרו. ואפ' כשאין ס"ת, מדעיקרו תלוי בקביעות [עי' באשי ישראל פרק לו הערה צג].

שומע
הודעות: 103
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 12:34 am

Re: ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי שומע » ב' אפריל 06, 2020 11:47 pm

לכאורה כאן גרוע מדברי הט"ז שהרי כ"א בביתו וליתא לתקנתא מעיקרא.

יבנה
הודעות: 3638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ברכת מעין שבע

הודעהעל ידי יבנה » ג' אפריל 07, 2020 12:23 pm

דבריך מסתברים.

חיים פ.
הודעות: 62
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 12:26 am

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי חיים פ. » א' אפריל 19, 2020 11:22 pm

האם יש מורים לומר מגן אבות במניין מרפסות?

עזריאל ברגר
הודעות: 12946
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אפריל 20, 2020 10:22 am

חיים פ. כתב:האם יש מורים לומר מגן אבות במניין מרפסות?

אם זהו מנין קבוע - הדעת נותנת לאמרו, עכ"פ לדעת מי שאומר שאומרים אותו בירידים וכיו"ב.
(אצלנו (תושבי המועצה האיזורית מטה בנימין) השבת האחרונה היתה כבר השבת החמישית מאז שסגרו את בתי הכנסת)

יבנה
הודעות: 3638
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: שאלות הלכתיות קצרות בעקבות הקורונה

הודעהעל ידי יבנה » ב' אפריל 20, 2020 11:11 am

עזריאל ברגר כתב:
חיים פ. כתב:האם יש מורים לומר מגן אבות במניין מרפסות?

אם זהו מנין קבוע - הדעת נותנת לאמרו, עכ"פ לדעת מי שאומר שאומרים אותו בירידים וכיו"ב.
(אצלנו (תושבי המועצה האיזורית מטה בנימין) השבת האחרונה היתה כבר השבת החמישית מאז שסגרו את בתי הכנסת)

כבר נתבאר לעיל viewtopic.php?f=73&t=49783&p=614240#p614435 שמדברי המ"ב מבואר שאפ' קביעות של כמה ימים נחשב כקביעות.
ובכ"ז כאן שכל א' נמצא בביתו אין לומרו בכ"ש מבית חתנים שבשו"ע רס"ח י' נפסק ש"א"א ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים, דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין." וכ"ש כאן שכולם כבר נמצאים בביתם, וכעין שהעיר שומע שם.

גל גל
הודעות: 189
הצטרף: ד' יוני 27, 2018 9:13 pm

ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי גל גל » ד' אפריל 22, 2020 5:37 pm

בעקבות הקורונה, האם אומרים ברכת מעין שבע במניין ארעי
קבצים מצורפים
4. ברכת מעין שבע.pdf
(133.16 KiB) הורד 254 פעמים

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ד' אפריל 22, 2020 8:57 pm

בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".

כזית
הודעות: 138
הצטרף: ה' אפריל 26, 2018 12:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כזית » ה' אפריל 23, 2020 2:39 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".

כידוע שמרן הגר"ע יוסף חולק על זה בתוקף והבא"ח כמעט יחיד בזה נגד הראשונים והשו"ע וכל הפוסקים, ולשיטתם בענין ברכת מעין שבע בער"פ שחל בשבת.

אוהב אוצר
הודעות: 2975
הצטרף: ו' יולי 02, 2010 12:40 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי אוהב אוצר » ה' אפריל 23, 2020 4:18 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".

הרב היקר, השאלה כאן מראש היא עבור בני אשכנז, בכל נושאי התפילות בקורנה לגבי ציבור בני עה"מ - לא היתה כלל שאלה בזה.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ה' אפריל 23, 2020 4:24 pm

למה לא הייתה שאלה?

סופר-סתם
הודעות: 460
הצטרף: א' יוני 11, 2017 6:51 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי סופר-סתם » א' מאי 03, 2020 1:09 am

נתעוררתי השבת בגדר מנין קבוע:
מאחר שאי אפשר להתפלל בתוך מבנה בית הכנסת מתפללים מחוצה לו, מסתמא כהאי גוונא הוי כהמנין בתוך בית הכנסת.
אולם מה הדין כאשר לא מתפללים ממש בסמיכות לבית הכנסת, אלא מעט בריחוק ממנו (כגון שהמנין בתוך מקלט ומתפללים לפני הבנין, או שהכניסה היא דרך מבוא צר ולכן מתפללים ברחוב), האם גם הוי מנין קבוע (אדגיש, שיש מצטרפים נוספים מהחלונות והמרפסות וחלקם אינם מתפללים קבועים של האי בית כנשיתא, אלא שגרים בסמיכות)?

אשרי יושבי ביתך
הודעות: 2090
הצטרף: ב' מרץ 16, 2020 1:29 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי אשרי יושבי ביתך » א' מאי 03, 2020 1:32 am

הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט"א (רב דקהילת דברי שיר, ב"ב) שאל מקמיה מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א האם לומר ברכת מעין שבע או לא,
והשיבו דכיון שמתפללים ומחכים אנו בכל יום שנשוב לבתי הכנסיות להתפלל בהם, א"כ לא חשיב כמנין קבע - הגם שכבר עבר זמן רב, מ"מ לאף אחד אין תכנון להשאר בקביעות זו למשך זמן רב, כי בעז"ה כולם מצפים ומייחלים בקרוב לשוב לבתי הכנסיות.

(ניתן לשמוע את שיעורו של הגרי"א דינר, בו הביא פסק זה, בקו "דרך אמונה" שמספרו - 0799-211-666).

- נ.ב. על רבינו מרן בעל איילת השחר זיע"א מסופר כי מיאן לומר ברכת מעין שבע בביתו, למרות שעברו כמה שנים שהיה מנין קבוע בביתו לכל התפילות, באומרו - הרי המנין לא קבוע מצד עצמו, ורק כשאני כאן יש מנין קבוע, ואם אסע לשבת מחוץ לעיר לשמחה וכדו' - יתבטל המנין, א"כ לא חשיב מנין קבוע, ולכך לא אמרו בביתו מעין שבע עד סוף חייו.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מאי 03, 2020 4:58 am

כזית כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".

כידוע שמרן הגר"ע יוסף חולק על זה בתוקף והבא"ח כמעט יחיד בזה נגד הראשונים והשו"ע וכל הפוסקים, ולשיטתם בענין ברכת מעין שבע בער"פ שחל בשבת.

למה הבא"ח יחיד?
הרי כך המנהג מזמן רבינו הרש"ש בירושלים.
ואף הגרע"י פוסק בעצמו כך לגבי ירושלים, אלא שמחלק בזה בין ירושלים לשאר הארץ, וזה ע"פ סברא קלושה אחה"מ [שהביאה המזבח אדמה סימן רס"ח], שכל ירושלים נחשבת כבית מלא ספרים.
והיותר מסתבר שהטעם הוא ע"פ הרש"ש [וכ"כ המזבח אדמה שהמנהג שהונהג הוא ע"פ הרש"ש, אלא שאיהו גופיה נתן טעם אחר כנ"ל], וממילא אין הפרש בין ירושלים לשאר מקומות.

ומה שזה נגד השו"ע, הרי בכל דבר שהוא ע"פ הקבלה, בני ספרד הולכים אחר הקבלה, וכמו ברכת הנותן ליעף כח שמברכים נגד השו"ע.

יוסף בניהו
הודעות: 113
הצטרף: ב' אוקטובר 28, 2019 3:36 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי יוסף בניהו » א' מאי 03, 2020 10:19 am

ישראל אליהו כתב:
כזית כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".

כידוע שמרן הגר"ע יוסף חולק על זה בתוקף והבא"ח כמעט יחיד בזה נגד הראשונים והשו"ע וכל הפוסקים, ולשיטתם בענין ברכת מעין שבע בער"פ שחל בשבת.

למה הבא"ח יחיד?
הרי כך המנהג מזמן רבינו הרש"ש בירושלים.
ואף הגרע"י פוסק בעצמו כך לגבי ירושלים, אלא שמחלק בזה בין ירושלים לשאר הארץ, וזה ע"פ סברא קלושה אחה"מ [שהביאה המזבח אדמה סימן רס"ח], שכל ירושלים נחשבת כבית מלא ספרים.
והיותר מסתבר שהטעם הוא ע"פ הרש"ש [וכ"כ המזבח אדמה שהמנהג שהונהג הוא ע"פ הרש"ש, אלא שאיהו גופיה נתן טעם אחר כנ"ל], וממילא אין הפרש בין ירושלים לשאר מקומות.

ומה שזה נגד השו"ע, הרי בכל דבר שהוא ע"פ הקבלה, בני ספרד הולכים אחר הקבלה, וכמו ברכת הנותן ליעף כח שמברכים נגד השו"ע.

גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » א' מאי 03, 2020 10:38 am

יוסף בניהו כתב:
ישראל אליהו כתב:
כזית כתב:
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בן איש חי (פרשת וירא ש"ב סע' י) כתב "ברכה מעין שבע, אין עיקר טעם שלה מה שאמרו רבותינו ז"ל שנתקנה בשביל המאחרין בבית הכנסת שבשדה, אלא באמת יש בה צורך גדול על פי הסוד והוא במקום החזרה. לכן, גם אם מתפללין ציבור בבית חתנים ואבלים וכיוצא שאין שם ספר תורה, חייבין לומר ברכת מעין שבע, וכן פשט המנהג בירושלים לאמרה בכל מקום שמתפללים בעשרה, אף על פי שאין שם ספר תורה. וזה המנהג נתפשט מזמן רבנו הרש"ש ז"ל, וכמו שכתוב בספר "פרי האדמה" וכן הנהגתי פו עירנו יע"א בעזרת השם יתברך".

כידוע שמרן הגר"ע יוסף חולק על זה בתוקף והבא"ח כמעט יחיד בזה נגד הראשונים והשו"ע וכל הפוסקים, ולשיטתם בענין ברכת מעין שבע בער"פ שחל בשבת.

למה הבא"ח יחיד?
הרי כך המנהג מזמן רבינו הרש"ש בירושלים.
ואף הגרע"י פוסק בעצמו כך לגבי ירושלים, אלא שמחלק בזה בין ירושלים לשאר הארץ, וזה ע"פ סברא קלושה אחה"מ [שהביאה המזבח אדמה סימן רס"ח], שכל ירושלים נחשבת כבית מלא ספרים.
והיותר מסתבר שהטעם הוא ע"פ הרש"ש [וכ"כ המזבח אדמה שהמנהג שהונהג הוא ע"פ הרש"ש, אלא שאיהו גופיה נתן טעם אחר כנ"ל], וממילא אין הפרש בין ירושלים לשאר מקומות.

ומה שזה נגד השו"ע, הרי בכל דבר שהוא ע"פ הקבלה, בני ספרד הולכים אחר הקבלה, וכמו ברכת הנותן ליעף כח שמברכים נגד השו"ע.

גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

בענין מה נקרא ירשלים לענין זה. יש בזה תשובה בברכת יהודה (ברכה).

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מאי 03, 2020 2:44 pm

יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].

ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.

ג. לא כל מחלוקת בין חכמי הסוד נחשבת מחלוקת. והרש"ש הוא נחשב מכריע, וכל דבריו הם ע"פ האר"י. ואם הרש"ש אמר לברך בפסח, מה מקום יש לחלוק.
ואגב, גם בענין מעין שבע בבית חתנים ישנם מקובלים שכתבו שלא לברך, כגון מהרש"ו (חיים שנים ישלם, עמוד קכ"ד), ורבי משה אלבאז (היכל הקודש, סימן נ"ד).
וממילא מוקשים דברי הרב הנאמ"ן אחה"מ, שסובר שבבית חתנים מברכים [אף מחוץ לירושלים], ומאידך בפסח לא מברכים.

נשארה דעת הבא"ח והישכיל עבדי ודעמייהו [במשך 300 שנה מימות הרש"ש בירושלים], שכיון שמעין שבע נצרכת ע"פ הסוד כמו חזרה, על כן יש להנהיג לברכה, ללא יוצא מן הכלל.

כמעיין המתגבר
הודעות: 423
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » א' מאי 03, 2020 5:03 pm

ישראל אליהו כתב:
יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].

ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.

ג. לא כל מחלוקת בין חכמי הסוד נחשבת מחלוקת. והרש"ש הוא נחשב מכריע, וכל דבריו הם ע"פ האר"י. ואם הרש"ש אמר לברך בפסח, מה מקום יש לחלוק.
ואגב, גם בענין מעין שבע בבית חתנים ישנם מקובלים שכתבו שלא לברך, כגון מהרש"ו (חיים שנים ישלם, עמוד קכ"ד), ורבי משה אלבאז (היכל הקודש, סימן נ"ד).
וממילא מוקשים דברי הרב הנאמ"ן אחה"מ, שסובר שבבית חתנים מברכים [אף מחוץ לירושלים], ומאידך בפסח לא מברכים.

נשארה דעת הבא"ח והישכיל עבדי ודעמייהו [במשך 300 שנה מימות הרש"ש בירושלים], שכיון שמעין שבע נצרכת ע"פ הסוד כמו חזרה, על כן יש להנהיג לברכה, ללא יוצא מן הכלל.


לא ראוי לכתוב כך על סברות של גדולי עולם.
ואם תאמר שנהגו כך בירושלים על פי הסוד, אין זה מחייב להנהיג כך בכל העולם, כי רוב המוחלט של הספרדים לא מקובלים.
אין סיבה שדעת הרש"ש תכריע יותר מאשר שאר מקובלים, בפרט כאלה שקדמו לו או היו בתקופתו, וכל שיש מחלוקת בשיטת המקובלים, גם לשיטתכם, אינה מכריעה את המחלוקת בהלכה (שאין אותה בכלל בנד"ד).
מה שכתב הרש"ש לגבי ליל פסח שחל בשבת, כתב כן על פי הפשט, והנושא כבר נטחן הדק היטב, היטב הדק.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' מאי 03, 2020 7:01 pm

כמעיין המתגבר כתב:
ישראל אליהו כתב:
יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].

ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.

ג. לא כל מחלוקת בין חכמי הסוד נחשבת מחלוקת. והרש"ש הוא נחשב מכריע, וכל דבריו הם ע"פ האר"י. ואם הרש"ש אמר לברך בפסח, מה מקום יש לחלוק.
ואגב, גם בענין מעין שבע בבית חתנים ישנם מקובלים שכתבו שלא לברך, כגון מהרש"ו (חיים שנים ישלם, עמוד קכ"ד), ורבי משה אלבאז (היכל הקודש, סימן נ"ד).
וממילא מוקשים דברי הרב הנאמ"ן אחה"מ, שסובר שבבית חתנים מברכים [אף מחוץ לירושלים], ומאידך בפסח לא מברכים.

נשארה דעת הבא"ח והישכיל עבדי ודעמייהו [במשך 300 שנה מימות הרש"ש בירושלים], שכיון שמעין שבע נצרכת ע"פ הסוד כמו חזרה, על כן יש להנהיג לברכה, ללא יוצא מן הכלל.


לא ראוי לכתוב כך על סברות של גדולי עולם.
ואם תאמר שנהגו כך בירושלים על פי הסוד, אין זה מחייב להנהיג כך בכל העולם, כי רוב המוחלט של הספרדים לא מקובלים.
אין סיבה שדעת הרש"ש תכריע יותר מאשר שאר מקובלים, בפרט כאלה שקדמו לו או היו בתקופתו, וכל שיש מחלוקת בשיטת המקובלים, גם לשיטתכם, אינה מכריעה את המחלוקת בהלכה (שאין אותה בכלל בנד"ד).
מה שכתב הרש"ש לגבי ליל פסח שחל בשבת, כתב כן על פי הפשט, והנושא כבר נטחן הדק היטב, היטב הדק.

א. אני חושב שכתבתי בכבוד, ועם זאת אי אפשר להתעלם מדברים מוקשים.

ב. רוב המוחלט של הספרדים לא מקובלים בפועל, אך רוב מוחלט פוסקים כהקבלה, והנותן ליעף כח יוכיח.

ג. איני מקובל, אך המבינים בקבלה טוענים שדעת הרש"ש מכריעה. מה לעשות.

ד. לגבי פסח, הרש"ש כתב כן ע"פ הקבלה, כי לא מסתבר שיחלוק מעצמו על רנ"ג ע"פ הפשט [וכי אינו יודע שאחרון אינו חולק על ראשון/גאון?]. ואכן כבר נכתב בזה באורך, וזוהי הדרך היותר מסתברת.

גם זו לטובה
הודעות: 2520
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ג' מאי 12, 2020 10:35 pm

מאמר מאת הרב בוקוולד
קבצים מצורפים
מעין שבע במניני חוצות - מהדוב.rtf (1).pdf
(115.44 KiB) הורד 227 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' מאי 12, 2020 10:39 pm

רציתי לספר בהקשר הזה מעשה שהיה.

בליל ש"ק פר' וירא תש"ס התפללתי עם מו"ר הגר"ש אויערבאך זצ"ל תפילת ערבית בבית הגראי"ל שטינמן זצ"ל,
ושם נהגו שלא לומר ברכה מעין שבע, למרות שזהו מנין קבוע בד"כ, ולמרות הימצאות ס"ת במקום.
(פעם שמעתי שהגראי"ל נהג פעם בשנה לבטל את הקביעות שלא יהיה קבוע).
בדרך חזור, הגר"ש דיבר בשבחו של הגראי"ל, אך הצר על ביטול ה'ברכה מעין שבע'.
אח"כ נודע לי שזה נעוץ בחילוקי ירושלים - בני ברק,
כפי שגם משתקף ממאמר הרב בוקוולד שליט"א.

דברי נחמיה
הודעות: 29
הצטרף: א' יוני 10, 2018 11:53 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי דברי נחמיה » ה' מאי 14, 2020 6:38 pm

העלתי פה מאמר קצר שכתבתי בנושא. שיטת הגאונים בעניין.
ע"פ העולה מהמאמר צריך לברך מעין שבע בין ביחיד בין במנייני עראי ובין בפסח.
יבואו גדולי עולם ויכריעו.
אשמח לתגובות הערות והארות.

כמעיין המתגבר
הודעות: 423
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' מאי 15, 2020 3:09 am

ישראל אליהו כתב:
יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].

ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.


עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק, כי השווה את ירושלים לבית מלא ספרים, ועדיפי ממקום שיש בו ס"ת, ולעיקר הדין אין נפק"מ אם יש ספר תורה במקום, שמקום שאינו קבוע לתפלה לא מהני ס"ת.
ובדעת היביע אומר, לא נראה שנקט מטעם של קדושת המקום, אלא בגלל שכבר נהגו כך, וכפי שנראה מלשונו ביביע אומר חלק י' עמוד רח בנדפס מקרוב.
ולכן מחלק בין ירושלים שכבר נהגו כך כמה דורות לשאר העולם שלא נהגו כך כלל.

כמעיין המתגבר
הודעות: 423
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' מאי 15, 2020 3:23 am

גם זו לטובה כתב:מאמר מאת הרב בוקוולד


כתב שם בדעת פרי האדמה לברך רק במקום שיש ספר תורה אפילו שהוא בית מדרש, אך לא נראה שכך דעתו, אלא שאם אינו מקום קבוע, מהני ס"ת, אבל בבית מדרש מברכים גם ללא ס"ת.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' מאי 15, 2020 9:47 am

כמעיין המתגבר כתב:
ישראל אליהו כתב:
יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].

ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.


עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק, כי השווה את ירושלים לבית מלא ספרים, ועדיפי ממקום שיש בו ס"ת, ולעיקר הדין אין נפק"מ אם יש ספר תורה במקום, שמקום שאינו קבוע לתפלה לא מהני ס"ת.
ובדעת היביע אומר, לא נראה שנקט מטעם של קדושת המקום, אלא בגלל שכבר נהגו כך, וכפי שנראה מלשונו ביביע אומר חלק י' עמוד רח בנדפס מקרוב.
ולכן מחלק בין ירושלים שכבר נהגו כך כמה דורות לשאר העולם שלא נהגו כך כלל.

וכיון שעיקר המנהג נתייסד על פי הקבלה [ובזה סרו תלונות היב"א על הר"פ, שהרי המזבח אדמה מעיד בפירוש שאלו שנהגו - נהגו משום הקבלה. ורק הוא הוסיף מדיליה עוד טעם. אך לא כתב שע"פ זה הושתת המנהג], הרי ע"פ היב"א זה מנהג בטעות, שלדעתו אסור לברך ע"פ הקבלה. והיה לו לפסוק שגם בירושלים אסור לברך. והיב"א לא היסס לשנות מנהגים שלדעתו הונהגו בטעות. וכשם שבמעין שבע בפסח הוא פוסק שגם אלו שנהגו לברך אסור להם עוד לברך, כך גם בכל שבת אסור לברך גם בירושלים שלא בביהכנ"ס.

אולם דעת הבא"ח מובנת, שכיון שנהגו ע"פ הקבלה, שוב אין נפק"מ בין ירושלים לשאר מקומות. שהרי קודם הרש"ש גם בירושלים לא נהגו לברך.
ומשום הקבלה התחילו להנהיג לברך, וממילא בכל מקום שירצו להנהיג לברך, יוכלו לברך, וכירושלים שמזמן הרש"ש.

כמעיין המתגבר
הודעות: 423
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' מאי 15, 2020 10:17 am

לא מוכרח.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' מאי 15, 2020 12:07 pm

כת"ר לא כתב למה לא מוכרח.

[וגם אם לא מוכרח, מ"מ כך מסתבר יותר.
הרי ההלכה היא לא שחור ולבן, וכל דעה אינה מוכרחת במאת האחוזים, ולכל דעה יש דוחק מסויים.
השאלה מה מסתבר לרחק ומה לקרב.
ואין טעם להתעקש על דעה אחת ולומר על זולתה שאינה מוכרחת (אף שהיא מסתברת)].

ברוך00
הודעות: 323
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ברוך00 » ו' מאי 15, 2020 12:14 pm

הגרי"מ רובין שליט"א
קבצים מצורפים
שיעורי הגרי''מ רובין שליט''א - ברכת מעין שבע במניין שאינו קבוע.pdf
(443.37 KiB) הורד 182 פעמים

בונה ירושלים
הודעות: 25
הצטרף: ג' דצמבר 11, 2018 1:42 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי בונה ירושלים » ו' מאי 15, 2020 5:00 pm

ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:
ישראל אליהו כתב:
יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].

ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.


עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק, כי השווה את ירושלים לבית מלא ספרים, ועדיפי ממקום שיש בו ס"ת, ולעיקר הדין אין נפק"מ אם יש ספר תורה במקום, שמקום שאינו קבוע לתפלה לא מהני ס"ת.
ובדעת היביע אומר, לא נראה שנקט מטעם של קדושת המקום, אלא בגלל שכבר נהגו כך, וכפי שנראה מלשונו ביביע אומר חלק י' עמוד רח בנדפס מקרוב.
ולכן מחלק בין ירושלים שכבר נהגו כך כמה דורות לשאר העולם שלא נהגו כך כלל.

וכיון שעיקר המנהג נתייסד על פי הקבלה [ובזה סרו תלונות היב"א על הר"פ, שהרי המזבח אדמה מעיד בפירוש שאלו שנהגו - נהגו משום הקבלה. ורק הוא הוסיף מדיליה עוד טעם. אך לא כתב שע"פ זה הושתת המנהג], הרי ע"פ היב"א זה מנהג בטעות, שלדעתו אסור לברך ע"פ הקבלה. והיה לו לפסוק שגם בירושלים אסור לברך. והיב"א לא היסס לשנות מנהגים שלדעתו הונהגו בטעות. וכשם שבמעין שבע בפסח הוא פוסק שגם אלו שנהגו לברך אסור להם עוד לברך, כך גם בכל שבת אסור לברך גם בירושלים שלא בביהכנ"ס.

אולם דעת הבא"ח מובנת, שכיון שנהגו ע"פ הקבלה, שוב אין נפק"מ בין ירושלים לשאר מקומות. שהרי קודם הרש"ש גם בירושלים לא נהגו לברך.
ומשום הקבלה התחילו להנהיג לברך, וממילא בכל מקום שירצו להנהיג לברך, יוכלו לברך, וכירושלים שמזמן הרש"ש.



בודאי כת"ר צודק ודפח"ח ודברי כמעיין הם דחיה בעלמא, ובמאמר הגרי"מ רובין שליט"א הביא שם שדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל גבי ברכת מעין שבע במקום שאינו מנין קבוע שבירושלים נוהגים לאומרו כמובא בספר שבות יצחק פורים ראה שם.

לארץ ולדרים
הודעות: 410
הצטרף: א' מאי 10, 2020 3:35 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי לארץ ולדרים » ו' מאי 15, 2020 5:04 pm

לכאורה עיקר הנושא הוא אם זה מקום שמתכנסים בו-בית כנסת ששיך טעם המתעכבים ולא בקביעות לתפילות

כמעיין המתגבר
הודעות: 423
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' מאי 15, 2020 5:06 pm

בונה ירושלים כתב:
ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:
ישראל אליהו כתב:
יוסף בניהו כתב:גם מרן האיש מצליח פסק כדעת הבא"ח ע"פ הסוד
אולם לא נראה לי שמרן הגרע"י היקל בירושלים
אלא שמרן האור לציון חילק בין ירושלים לשאר הארץ

ומה שכתב כזית שנחלקו ג"כ בענין ליל הסדר שחל בשבת
אינו מדויק שבזה נחלקו גם חכמי הסוד כידוע.

א. ביב"א ב כ"ט פסק שבירושלים יאמרו, ובשאר הארץ לא. [וזה ע"פ הסברא המחודשת שכיון שירושלים קדושתה חמורה יכולים לברך, וכנ"ל].

ב. גם האול"צ חילק כך. ואף דבריו קשים אחה"מ, שאיך אפשר לפסוק ע"פ סברא כ"כ חלשה, ולעזוב את הטעם העיקרי שהדבר הונהג ע"פ הרש"ש, וא"כ אין מקום לחלק בין הערים.


עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק, כי השווה את ירושלים לבית מלא ספרים, ועדיפי ממקום שיש בו ס"ת, ולעיקר הדין אין נפק"מ אם יש ספר תורה במקום, שמקום שאינו קבוע לתפלה לא מהני ס"ת.
ובדעת היביע אומר, לא נראה שנקט מטעם של קדושת המקום, אלא בגלל שכבר נהגו כך, וכפי שנראה מלשונו ביביע אומר חלק י' עמוד רח בנדפס מקרוב.
ולכן מחלק בין ירושלים שכבר נהגו כך כמה דורות לשאר העולם שלא נהגו כך כלל.

וכיון שעיקר המנהג נתייסד על פי הקבלה [ובזה סרו תלונות היב"א על הר"פ, שהרי המזבח אדמה מעיד בפירוש שאלו שנהגו - נהגו משום הקבלה. ורק הוא הוסיף מדיליה עוד טעם. אך לא כתב שע"פ זה הושתת המנהג], הרי ע"פ היב"א זה מנהג בטעות, שלדעתו אסור לברך ע"פ הקבלה. והיה לו לפסוק שגם בירושלים אסור לברך. והיב"א לא היסס לשנות מנהגים שלדעתו הונהגו בטעות. וכשם שבמעין שבע בפסח הוא פוסק שגם אלו שנהגו לברך אסור להם עוד לברך, כך גם בכל שבת אסור לברך גם בירושלים שלא בביהכנ"ס.

אולם דעת הבא"ח מובנת, שכיון שנהגו ע"פ הקבלה, שוב אין נפק"מ בין ירושלים לשאר מקומות. שהרי קודם הרש"ש גם בירושלים לא נהגו לברך.
ומשום הקבלה התחילו להנהיג לברך, וממילא בכל מקום שירצו להנהיג לברך, יוכלו לברך, וכירושלים שמזמן הרש"ש.



בודאי כת"ר צודק ודפח"ח ודברי כמעיין הם דחיה בעלמא, ובמאמר הגרי"מ רובין שליט"א הביא שם שדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל גבי ברכת מעין שבע במקום שאינו מנין קבוע שבירושלים נוהגים לאומרו כמובא בספר שבות יצחק פורים ראה שם.


הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4658
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ו' מאי 15, 2020 5:08 pm

הרב אלישיב למד קבלה ומנ"ל שלא התחשב בקבלה?

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' מאי 15, 2020 5:14 pm

כמעיין המתגבר כתב:הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.

בהודעה הקודמת סברת וקיבלת שעיקר הטעם הוא ע"פ הקבלה.

לענ"ד דברי הבא"ח הכי מובנים, ומהטעמים שכתבתי למעלה.

כשלעצמי הייתי מיישב את דברי הגריש"א, שאמנם נהגו ע"פ הקבלה, אך כיון שיש למנהגם מקור, אין לבטלו. ומ"מ מכאן ולהבא אין להנהיגו במקומות אחרים.
[וכעי"ז הוא כתב לגבי וידוי בין התקיעות, שאמנם אני איני נוהג להתוודות, אולם הנוהגים להתוודות אין למחות בהם לא בחזקה ולא בקול דממה דקה, כיון שיש למנהגם מקור].
אולם דברי היב"א צ"ע, דהוא סובר שיש לבטל מנהגים שהונהגו ע"פ הקבלה [כגון מעין שבע בפסח], ומה שונה הלכה זו?
נערך לאחרונה על ידי ישראל אליהו ב ו' מאי 15, 2020 5:17 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

כמעיין המתגבר
הודעות: 423
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' מאי 15, 2020 5:17 pm

ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.

בהודעה הקודמת סברת וקיבלת שעיקר הטעם הוא ע"פ הקבלה.

לענ"ד דברי הבא"ח הכי מובנים, ומהטעמים שכתבתי למעלה.

[כשלעצמי הייתי מיישב את דברי הגריש"א, שאמנם נהגו ע"פ הקבלה, אך כיון שיש למנהגם סמך, אין לבטלו. ומ"מ מכאן ולהבא אין להנהיגו במקומות אחרים.
אולם דברי היב"א צ"ע, דהוא סובר שיש לבטל מנהגים שהונהגו ע"פ הקבלה [כגון מעין שבע בפסח], ומה שונה הלכה זו?]


כתבתי השערה וגם הוספתי את קדושת ירושלים.
מעין שבע שאני, שגם בקבלה אין יסוד.

כמעיין המתגבר
הודעות: 423
הצטרף: ו' נובמבר 11, 2011 11:04 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי כמעיין המתגבר » ו' מאי 15, 2020 5:18 pm

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הרב אלישיב למד קבלה ומנ"ל שלא התחשב בקבלה?


לא ברור שהרב אלישיב למד קבלה, וכבר דנו בזה. וגם אם כן, לא היה דרכו לפסוק הלכות לפי הסוד.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' מאי 15, 2020 5:21 pm

כמעיין המתגבר כתב:
ישראל אליהו כתב:
כמעיין המתגבר כתב:הרב אלישיב לא חשוד בפסיקה לפי הקבלה. ואדרבה, זה מוכיח שאין הטעם למנהג ירושלים על פי הקבלה.

בהודעה הקודמת סברת וקיבלת שעיקר הטעם הוא ע"פ הקבלה.

לענ"ד דברי הבא"ח הכי מובנים, ומהטעמים שכתבתי למעלה.

[כשלעצמי הייתי מיישב את דברי הגריש"א, שאמנם נהגו ע"פ הקבלה, אך כיון שיש למנהגם סמך, אין לבטלו. ומ"מ מכאן ולהבא אין להנהיגו במקומות אחרים.
אולם דברי היב"א צ"ע, דהוא סובר שיש לבטל מנהגים שהונהגו ע"פ הקבלה [כגון מעין שבע בפסח], ומה שונה הלכה זו?]


א. כתבתי השערה וגם הוספתי את קדושת ירושלים.
ב. מעין שבע שאני, שגם בקבלה אין יסוד.

א. כתבת: עיינתי כעת שוב במזבח האדמה ובאמת נראה שטעמו על ירושלים הוא בדוחק.
ובאמת שכך נראה באמת אחה"מ.

ב. זו לא חכמה לומר בצורה שרירותית שאין יסוד,
כי הרבה מקובלים כתבו בדעת הרש"ש שיש לומר בפסח ע"פ הקבלה. וכך מסתבר כמו שכתבתי לעיל. וזה שיש מקובלים שכתבו שגם בפסח אין לומר, הרי דעת הרש"ש מכריעה. ועוד שגם במעין שבע בכל שבת ישנם מקובלים שכתבו שאין לומר שלא בביהכנ"ס כגון מהרש"ו (חיים שנים ישלם, עמוד קכ"ד), ורבי משה אלבאז (היכל הקודש, סימן נ"ד), ולמה שם לא קבעת: "אין יסוד"?

יעויין בהודעה זו:
viewtopic.php?f=73&t=50448&p=626641#p622610

דברי נחמיה
הודעות: 29
הצטרף: א' יוני 10, 2018 11:53 am

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי דברי נחמיה » ו' מאי 15, 2020 5:57 pm

כבר תמהה הרב מזוז על הרב עובדיה שהרי טעם זה (שירושלים בית מלא ספרים) דחוק והונהג לומר בבית האבל מעין שבע בירושלים רק משום שכך הנהיגו המקובלים (זה מודפס בהערות שלו על משנ"ב. שיצא השנה או בסוף שנה שעברה).
ואני שמעתי בשיעור של רב דוד יוסף שאמר שהוא לא מסכים עם ההיתר הזה וסיים "אך כך כתבו פוסקים להלכה וכך לכה למעשה יש לנהוג" ולא הזכיר שכך פסק אביו.

ישראל אליהו
הודעות: 1795
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ברכת מעין שבע במניין ארעי

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' מאי 15, 2020 6:02 pm

דברי נחמיה כתב:כבר תמהה הרב מזוז על הרב עובדיה שהרי טעם זה (שירושלים בית מלא ספרים) דחוק והונהג לומר בבית האבל מעין שבע בירושלים רק משום שכך הנהיגו המקובלים (זה מודפס בהערות שלו על משנ"ב. שיצא השנה או בסוף שנה שעברה).
ואני שמעתי בשיעור של רב דוד יוסף שאמר שהוא לא מסכים עם ההיתר הזה וסיים "אך כך כתבו פוסקים להלכה וכך לכה למעשה יש לנהוג" ולא הזכיר שכך פסק אביו.

לגבי הרב הנאמ"ן, תמיהתו אכן נכונה. אך במחילה הוא סותר עצמו מפסק אחר שפסק, וכמו שהובא לעיל.
viewtopic.php?f=73&t=50448&p=626641#p622531
(אות ג')


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 167 אורחים