מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

אמונת חכמים בענייני העולם - מצווה, או כפתי המאמין ?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
היא שיחתי
הודעות: 3499
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

אמונת חכמים בענייני העולם - מצווה, או כפתי המאמין ?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' אפריל 22, 2020 10:49 am

שאלתי היא לגבי ההגדרה הנפוצה בפי העם של 'אמונת חכמים', ואינני שואל לגבי טעמים וסיבות אחרות שבגינם יש להקשיב ולציית לחכמים, כגון לא תסור, או המושג 'דעת תורה', וכל טעם אחר, כאמור, אני שואל ספציפית על ההגדרה 'אמונת חכמים'.

באבות פ"ו משנה נמנו מח דבר שהתורה נקנית בהם, ואחד מהם הוא אמונת חכמים:
והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים בתלמוד בשמיעת האוזן בעריכת שפתים בבינת הלב בשכלות הלב באימה ביראה בענוה בשמחה בשמוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים בישוב במקרא במשנה במיעוט שינה במיעוט שיחה במיעוט תענוג במיעוט שחוק במיעוט דרך ארץ בארך אפים בלב טוב באמונת חכמים ובקבלת היסורין


ועניינו הוא, ש'יאמין' לחכמים, היינו שאף שאינו תואם את מאזני השכל שלו, ונראה לו שאינו הגיוני, מכל מקום יאמין לחכם ויעשה כדבריו,
וראה למשל בהערות הגרי"ש אלישיב לפסחים מא:
דרשה ר"מ מפפוניא וכו'. דביתו אמרי. רואים כאן מהגמ' וללמדנו בא
האמונת חכמים
דלא יצויר אי היה קורה כזה דבר בזמנינו שיגיע איזה רב והם ידעו שלקחו כל השנים מים פרטיים שלהם והכל היה בסדר פתאום יגיע רב ויאמר להם שצריך מים שלו מיד יגידו מה הוא עושה תורה וחומרא חדשה וכו'. וכאן חזינן דאייתו כו"ע חצבייהו ולא הרהרו כלום ולא איכפ"ל מה שהם תמיד נהגו, אולי הם טעו כל השנים, אם הרב אומר ככה עושים בלי חשבונות.

והגר"ח קנייבסקי הביאו בשם הגרי"ס
דף על הדף פסחים דף מב עמוד א
הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו ארחות יושר (עמוד נג): וכתבו בשם הגרי"ס זצ"ל, שחז"ל ספרו לנו מעשה זה להראות עד כמה היתה
אמונת חכמים
חזקה אצלם, שלא שאלו לו שאלות למה דוקא מים שלך, וגם כל השנים אפו כולם מצות בלי המים שלך וכי לא יצאו ידי מצה. אלא לא שאלו והאמינו בכל מה שהחכם דרש להם, ולהראות שכך צריך להיות.

אבל יש לעיין האם הוא רק בדברי תורה והלכה, או אף בענייני ההנהגה הראויים בתהלוכות העולם

ובתפארת ישראל ביכין שם אות פט כתב
באמונת חכמים. שאינו מאמין לכל דבר ששומע, דזהו מדת פתי יאמין לכל דבר, אבל יאמין לחכמים בחכמת התורה, אפילו לא ישיגם בשכלו

ומשמעות כוונתו לענ"ד היא, שיאמין לחכמים בחכמת התורה, אבל לא בכל דבר שיאמרו בענייני העולם, דאם אינו מתאים לשכל, הוי פתי מאמין לכל דבר

מאידך, בתפארת שלמה פרשת בשלח, כתב בפירוש דהוא אף בענייני הרשות והעוה"ז
והנה במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם נאמר באמונת חכמים. ושורש אמונת חכמים להאמין בדבריהם של צדיקי הדור אשר רוח ה' נוססה בם וכל הענין שיאמרו ויעצוהו אף בדבר הרשות ואף שהוא נגד השכל הפשוט ואף כי יאמר שאינו מפי ה' כמו הנביא. כי בזה חכם עדיף מנביא. כי הנביא אשר ידבר דבר בשם ה' כה אמר ה' אינו שייך האמונה בו זולת בדבר ה' אשר דבר ויאמינו בקול ה' ע"י נביאו. אבל אמונת חכמים הוא האמונה בדברי החכם עצמו אף שהוא נגד השכל ולא מפי ה' אעפ"כ נהנין ממנו עצה ותושיה וכאשר יגזר אומר כן יקום בכל דבריו גם בדברי עוה"ז ועצות אנשים בעוה"ז במו"מ וכיוצא.


ובמחזור ויטרי סימן תכט נראה שעניינו הוא כלפי המסורת מהחכמים מדורות עברו, שכתב דעניין האמונת חכמים היא להוציא מצדוקים ובייתוסים והם הלא כפרו במסורת ובתורה שבע"פ
באמונת חכמים. שמאמין בדבריהם. ולא כצדוקי' ובייתוסין

לבי במערב
הודעות: 7481
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.

Re: אמונת חכמים בענייני העולם - מצווה, או כפתי המאמין ?

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אפריל 22, 2020 10:52 am

נכב"ב, ובכ"מ.


מעיין
הודעות: 1647
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: אמונת חכמים בענייני העולם - מצווה, או כפתי המאמין ?

הודעהעל ידי מעיין » א' אפריל 26, 2020 11:30 pm

כל העוסק בתורה לשמה וכו' ונהנין ממנו עצה ותושי' ולאו דוקא בענין שמתמצה בה היטב מעין רוח הקודש השורה עליו מלימוד התורה, ויכול ליעץ גם בענין מסחר ורפואה, וודאי שמי שנכנס בגדר זה לא ייעץ מסברת הכרס, וייעץ רק אם יודע שיודע אם מידיעתו הדבר או משכל העליון השורה עליו. ובדור האחרון ידוע החזו"א... וגם בדורינו יש לומדי תורה לשמה שיכולין להנות מהן בעצה ותושי' גם בדברים שאין זה עיקר מלאכתם כגון מסחר ורפואה, [וידועים דברי החוה"ל דאין דור מן הדורות ריק מהם].
מ"מ זה ודאי שאמונת חכמים פירושו היא מי שהוא בגדר חכם ע"פ כללי התורה, מצוה להאמין בדבריו ובדברי חז"ל המעידין שבכח החכם לייעץ גם בדברים אחרים וכו'
אבל ודאי אין פירושו שמי שהעיתונים וכו' מפרסמין שמו שהוא הוא גדול הדור, שאכן מצוה להאמין להעיתון וזה פירוש שגוי באמונת חכמים, היינו להאמין שהוא חכם, וזה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה, זה יש לו עיתון, וזה יש לו עיתון, והדברים יגעים וידועים, וזה בא עם ראיות הזוית בין לחסידים ובין לליטאים, כגון שהרי חזינן שהרבה נכנסים להתברך ודאי שהסכימו עליו מן השמים... וכדומה.
ואנו אין לנו רק דברי התורה הזאת, שמי שמתנהג בצדקות, ולומד תורה לשמה, ונוהג במדת החכמים כמבואר בספרי מוסר, עיין חובת הלבבות שער אהבת ד' ועוד, יש להאמין בהם ובכוח ברכתם ותפלתם וגם לקבל יעוץ מהם, וזה הי' גם לפני החסידות, ולפני ראשי ישיבות ומה שנקרא כהיום גדולים.
ועל זה ידוו כל הדווים...


עקביה
הודעות: 4245
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: אמונת חכמים בענייני העולם - מצווה, או כפתי המאמין ?

הודעהעל ידי עקביה » ב' אפריל 27, 2020 9:36 pm

היא שיחתי כתב:וראה למשל בהערות הגרי"ש אלישיב לפסחים מא:
דרשה ר"מ מפפוניא וכו'. דביתו אמרי. רואים כאן מהגמ' וללמדנו בא
האמונת חכמים
דלא יצויר אי היה קורה כזה דבר בזמנינו שיגיע איזה רב והם ידעו שלקחו כל השנים מים פרטיים שלהם והכל היה בסדר פתאום יגיע רב ויאמר להם שצריך מים שלו מיד יגידו מה הוא עושה תורה וחומרא חדשה וכו'. וכאן חזינן דאייתו כו"ע חצבייהו ולא הרהרו כלום ולא איכפ"ל מה שהם תמיד נהגו, אולי הם טעו כל השנים, אם הרב אומר ככה עושים בלי חשבונות.

והגר"ח קנייבסקי הביאו בשם הגרי"ס
דף על הדף פסחים דף מב עמוד א
הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו ארחות יושר (עמוד נג): וכתבו בשם הגרי"ס זצ"ל, שחז"ל ספרו לנו מעשה זה להראות עד כמה היתה
אמונת חכמים
חזקה אצלם, שלא שאלו לו שאלות למה דוקא מים שלך, וגם כל השנים אפו כולם מצות בלי המים שלך וכי לא יצאו ידי מצה. אלא לא שאלו והאמינו בכל מה שהחכם דרש להם, ולהראות שכך צריך להיות.

לענ"ד קשה לכלכל את הרעיון שהמסר של סיפור זה הוא "אמונת חכמים".

וכי זו ההנהגה הראויה, לקבל בעיניים עצומות את ההוראה התמוהה שעבור המצות צריך דווקא את המים של רב מתנה? וכי לא הוקשה להם מה יעשו שאר בני ישראל בכל מקומות מושבותיהם? ומה עשו בכל הדורות? ושמא יש משהו שהם יכולים לעשות כדי להכשיר את המים שלהם להיות הגונים למצות כמימיו של רב מתנה?

אין זו אלא הנהגה של אנשים שאין בהם תורה. אף כי ודאי היו אנשי פפוניא ענוותנים, תמימים ויראים.

יותר נראה כדברי השפת אמת (הובא שם ב'דף על הדף'), שהמסר של סיפור זה הוא שלעמי הארצות צריך לדבר בלשון ברורה ומפורשת, ולא בלשון כזו שהם עלולים לטעות בה.

עקביה
הודעות: 4245
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: אמונת חכמים בענייני העולם - מצווה, או כפתי המאמין ?

הודעהעל ידי עקביה » ג' אפריל 28, 2020 10:59 am

היא שיחתי כתב:מאידך, בתפארת שלמה פרשת בשלח, כתב בפירוש דהוא אף בענייני הרשות והעוה"ז
והנה במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם נאמר באמונת חכמים. ושורש אמונת חכמים להאמין בדבריהם של צדיקי הדור אשר רוח ה' נוססה בם וכל הענין שיאמרו ויעצוהו אף בדבר הרשות ואף שהוא נגד השכל הפשוט ואף כי יאמר שאינו מפי ה' כמו הנביא. כי בזה חכם עדיף מנביא. כי הנביא אשר ידבר דבר בשם ה' כה אמר ה' אינו שייך האמונה בו זולת בדבר ה' אשר דבר ויאמינו בקול ה' ע"י נביאו. אבל אמונת חכמים הוא האמונה בדברי החכם עצמו אף שהוא נגד השכל ולא מפי ה' אעפ"כ נהנין ממנו עצה ותושיה וכאשר יגזר אומר כן יקום בכל דבריו גם בדברי עוה"ז ועצות אנשים בעוה"ז במו"מ וכיוצא.

אילו היה אומר שיש עניין של אמונת חכמים גם בדברי העוה"ז, ללא קשר לתורה, ניחא. אבל הוא פותח בכך שאמונת חכמים היא ממ"ח קנייני התורה, וא"כ כיצד קשורה לכאן אמונה בדברי החכמים ללא קשר לדברי התורה?
ושמא י"ל שזהו עניין סגולי, כלומר 'אמונת חכמים' הוא קניין יוצא דופן משאר הקניינים, שאינו טבעי אלא סגולי. אבל אז לא ברור מה מקורו להבין כך את הקניין הזה.
וצ"ע.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 233 אורחים