נוטר הכרמים כתב:אז ככה, קודם כל, אני חולק עליך מבחינה עובדתית היסטורית בשני חלקים,
האחד, בפוסקים ישנם דיונים סביב תורה מגנא ומצלא או שלוחי מצוה אינם ניזוקין, תעשה חיפושים במאגרים ותמצא,
אני מסכים שצריך גדרים מתי זה נאמר.
בינתיים אף אחד לא מסביר לי מתי זה כן נאמר.
באותם דיונים שיש בפוסקים הנ"ל א"א למצוא גדרים מתי זה נאמר?
נוטר הכרמים כתב:השני, בנוגע לגיוס. במחילה, הטיעון של תורה מגנא ומצלא מתייחס ישירות לתחושת אי השויון בנטל, שפה נהרגים על ההגנה ופה לא,
וזה הפולמוס המרכזי לאורך כל השנים. המילים "הצורך הגדול ביותר של עם ישראל, כמובן וכפשוט" לא עונות בכלל על הנקודה הזאת.
יצא לי לשמוע ולקרוא, אני לא בן 15, זה היה בפירוש חלק נכבד מן ההסברה החרדית.
זה בסדר גמור לענות על טענת השוויון בנטל, שתורה מגנא ומצלא. הרי חז"ל אומרים את זה, וא"כ אין סיבה שאנו לא נאמר את זה.
אבל מול טענת פיקו"נ הטענה הזאת לא יכולה לעמוד. אלא ש-כפי שכבר כתבו כאן- אין טענת פיקו"נ מול בני הישיבות. מה גם, שכפי שכתבתי, לא זו הסיבה שרבותינו התעקשו לפטור את בני הישיבות מגיוס לצבא.
נוטר הכרמים כתב:הגישה הזאת היא בסיס החינוך החרדי ביחס ללימוד תורה.
הסיפור עם הח"ח ותרומת המיטות לבית חולים. היחס ללימוד תורה אל מול עיסוק בהצלת חיים.
המילים 'מי שלומד מחזיק את העולם' אינם סגולות של קופת העיר,
אלא עצם לוז של דברים שכולנו גדלנו והתחנכנו עליהם.
לחנך על דברי חז"ל זה מצוין, וגם להאמין בדבריהם, אבל אמשול לך משל כדי להסביר את כוונתי:
חז"ל אומרים שאין מקרא יוצא מדי פשוטו.
ניקח את הפסוק: וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת.
אני מאמין באמונה שלימה שפסוק זה אינו יוצא מדי פשוטו, אבל אין לי מושג מהו פשוטו, כך שידיעה זו אינה עוזרת לי להבין את הפסוק.
אם חז"ל אומרים שתורה מגנא ומצלא, אני מאמין שכדבריהם כן הוא, אבל אין לי מושג (וחוששני שלא רק לי) כיצד אמת זו יורדת לעולם המעשה ומהו האופן המדויק בו אני יכול להשתמש בה.
נוטר הכרמים כתב:אין לנו נביא או חוזה שיכול לקחת אחריות על סמך הבטחות חז"ל, ניחא,
אבל מהיכן יש לנו נביא או חוזה שיכול לקחת על עצמו אחריות על סגירת בתי מדרשות לתקופה כה ממושכת?
אין לנו נביא וחוזה כלל, ולכן איננו יכולים לקום ולעשות מעשה שיש בו סכנה (אם אכן יש. לזה אינני נכנס).