מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי עושה חיל » ג' אפריל 07, 2020 1:45 pm

אנו שמחים להגיש בפני רבנן ותלמידיהון את הגיליון האחד עשר של כתב העת,
על פרשיות תרומה-צו, ספר מלכים ומגילת אסתר.
נוסף לגיליון זה גם
מוסף מיוחד לרגל חג הפסח, ובו ליקוט מאמרים על חג הפסח מגיליונות קודמים של כתב העת:

הוחלף במהדורה מתוקנת. לאחר שהורד 21 פעמים
לקבלת כתב העת באופן קבוע למייל, יש לשלוח 'צרף אותי' לדוא"ל: pshatot@gmail.com

שער ראשון
מאמרים על התורה

* הרב חיים מצגר עוסק בסדר פרשיות התורה ובהבנה שהוא יכול לשפוך על פשט המקראות, ומדגים זאת בשתי פרשיות סתומות בפרשת תצוה וכי תשא.
*הרב ישעיהו לוי עוסק בסדרן של פרשיות תרומה ותצוה.
*הרב משה גרינהוט מבאר את פרשות נזקי ממון שבתורה. שלש פרשיות: משפטים, אמור כי תצא.
*הרב ישראל יעקב שחור מבאר היטב את תרגומה של תיבת 'פעמותיו'. ומציע גם פירוש חדש של זקנו ה'דובר ישרים'.
*הרב ישראל מאיר בריסקמן דן בעומק מושג לחם הפנים ולחם התמיד, ובהבנת קריאת הלחם בשמות אלו.

שער שני
על הנביאים וכתובים:

*על ספר מלכים נתפרסם מאמרו של הרב משה מרדכי אייכנשטיין, על אליהו ואחאב - אנוש ומלאך.
על מגילת אסתר:
*הרב אהרן שטיינר על דרכם של מפרשי הפשט בפירוש מגילת אסתר.
*הרב צבי ישי דמן על היחס בין מגילת אסתר ובין אירועי שיבת ציון.
*הרב אריה קופרמן בכמה הערות על מגילת אסתר.

מאמרי תגובה:
*בתשובה למאמר שפרסם הרב ד''ר מרדכי הלפרין בגיליון העשירי על 'אין מלך בלא עם', כותב הרב יוסף אביב"י מאמר בו הוא מבאר את שיטת הגר''א בעניין 'אין מלך בלא עם' ואת משמעות האימרה בתורתו הקבלית של הגר''א.
*מכתב נוסף, אשר שופך אור על הנושא (אין מלך בלא עם) מאת הרב חיים אשר ברמן אשר מרחיב בדברי בעלי הסוד ופורש את משנתם בנושא זה.

הערות והארות נאות, כאשר תחזינה עיני הקורא מישרים. וכן מדור 'לעיונא' - הערות ותמיהות.

בסוף הקובץ, מצורף מוסף לכבוד פסח
אסופת מאמרים על פסח ויצי"מ, אשר נאספו מעשרת הגיליונות הראשונים של 'פשטות':

*יציאת מצרים כיסוד התורה כולה - הרב אליהו מאיר פייבלזון.
*זֶֽבַח פֶּסַח הוּא לה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵֽי יִשְׂרָאֵל – הרב רפאל ספייער.
* בעניין פשט הכתובים בחיוב אכילת מצה - הרב יצחק שילת.
*שלוש התגלויות ביציאת מצרים – הרב שמואל וולך.
*חלוקת עשרת המכות - הרב מרדכי פראנק.
*חג הפסח וחג המצות - ליל ההולדת וימי הזיכרון – הרב אריה מאיר.
*ביאור דברי הרמב"ן בענין קביעת מזוזה זכר ליציאת מצרים - הרב ישראל מאיר בריסקמן.
*סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו - הרב שלמה לאבל.

הגיליון הבא יעסוק בספר ויקרא פרשיות שמיני-בחוקותי ובכל ספר במדבר, וכן בספר מלכים ובמגילת רות. הציבור נקרא לשלוח מאמרים למערכת כתב העת עד ליום ראשון של פרשת במדבר.
מייל המערכת: pshatot@gmail.com


למען עמי
הודעות: 72
הצטרף: ד' אוגוסט 09, 2017 11:39 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי למען עמי » א' אפריל 12, 2020 9:49 am

תורת ה' תמימה משיבת נפש!

לגבי מאמרו המחכים של הרב יצחק שילת [אשר מסביר בטוב טעם ודעת ומוכיח מהפשט את דרשת חז"ל "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' א-לקיך, מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות, מאי טעמא, הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, יכול אף לילה הראשון רשות, ת"ל על מצות ומרורים יאכלוהו, אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין, ת"ל בערב תאכלו מצות, הכתוב קבעו חובה"]

באותו ענין, שמעתי בשם ר' גדליה [רבו של כותב המאמר] שטעם מצוות התורה שבלילה הראשון חובה לאכול מצות [ולאכול כזית בסוכה] ובשאר הימים רשות, הוא משום שבעצם מצוות התורה היא, שבפסח: 'לחמו' של האדם יהיה מצה. וכן בסוכות: 'דירתו' של אדם תהיה סוכתו. לכן כאשר אינו דר/אוכל לחם בכלל במשך ימי החג לא מבטל את המצווה. אבל אי הכי במה יהיה ניכר, ובמה יתייחד לחמו/דירתו בחג שהם מצה/סוכה? - בזה באה התורה וקובעת לאדם - אכול מצה בלילה הראשון וקבע לחמך עליו. דור בסוכה וקבע דירתך עליו.
את החידוש הנאה הנ"ל שמעתי בשם ר' גדליה, אבל איני זוכר ממי שמעתי והיכן כתוב [אם בכלל].
אבל נראה מתוך דברי כותב המאמר [שהוא תלמיד מובהק של ר' גדליה] רמז לחלק מהחידוש הנ"ל. שכתב "...עלינו להבין כיצד פירשו חז''ל את הפסוק "שבעת ימים –מצות תאכלו". תוכן המצווה ''שבעת ימים מצות תאכלו'' הוא שאם אתם רוצים לאכול פת תאכלו מצות, ולא חמץ, כיוון שחמץ נאסר עליכם."

שמואל שלומוביץ
הודעות: 843
הצטרף: א' מרץ 10, 2019 12:15 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי שמואל שלומוביץ » א' אפריל 12, 2020 11:16 am

הביאור הזה מוכר לי בשם ר' לייב מינצברג.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי עושה חיל » א' אפריל 12, 2020 3:16 pm

אני שמעתי חידוש זה מר' ליב כמה וכמה פעמים.
אכן שמעתי מדודי שגם ר"ג נדל זצ"ל אמר דברים זהים.

אור החכמה
הודעות: 63
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 11:50 pm
שם מלא: דוד סופר

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי אור החכמה » א' אפריל 12, 2020 8:28 pm

אכן בספר בן מלך חג המצות, למו"ר הגר"ל מינצברג סימן ז' מאריך עם ראיות רבות בהבנת ענין חג המצות כנ"ל, וגם מבאר בזה את איסור חמץ, שלא מובן כלל, עד שהחיד"א כתב שפשטו הוא הרמז שלו, לסלק היצר הרע, דלכאורה היה אפשר לחייב מצה אבל לא להרחיק החמץ באיסור כרת (ופלא שאיסור חמץ בכרת ומצה רק בעשה) ומבאר שאם היה אפשר לאכול גם החמץ אזי לא היה מאכל האדם מצה בלבד, שהרי בכל הלילות אוכלים חמץ ומצה, ורק על ידי קביעת תחילת החג באכילת מצה ואיסור בכל החג באכילת חמץ נקבע שלחמו מצה הוא.

אחד הרבנים
הודעות: 180
הצטרף: ו' יוני 24, 2011 5:07 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי אחד הרבנים » ג' אפריל 14, 2020 1:23 am

עושה חיל כתב:אנו שמחים להגיש בפני רבנן ותלמידיהון את הגיליון האחד עשר של כתב העת,
על פרשיות תרומה-צו, ספר מלכים ומגילת אסתר.
נוסף לגיליון זה גם
מוסף מיוחד לרגל חג הפסח, ובו ליקוט מאמרים על חג הפסח מגיליונות קודמים של כתב העת:



כמדי פעם בפעם מזכים אותנו מערכת פשטות המתחדשים בדברים נפלאים ,
ייש"כ על שמחת יו"ט שקיימתם לכולנו.
(וא"א שלא להזכיר ביאור החסידים -שלא כפשוטו- חציו לכם ע"י תורה).

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי עושה חיל » ג' אפריל 14, 2020 2:47 pm

למען עמי כתב:תורת ה' תמימה משיבת נפש!

לגבי מאמרו המחכים של הרב יצחק שילת [אשר מסביר בטוב טעם ודעת ומוכיח מהפשט את דרשת חז"ל "ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' א-לקיך, מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות, מאי טעמא, הוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא, יכול אף לילה הראשון רשות, ת"ל על מצות ומרורים יאכלוהו, אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מנין, ת"ל בערב תאכלו מצות, הכתוב קבעו חובה"]

באותו ענין, שמעתי בשם ר' גדליה [רבו של כותב המאמר] שטעם מצוות התורה שבלילה הראשון חובה לאכול מצות [ולאכול כזית בסוכה] ובשאר הימים רשות, הוא משום שבעצם מצוות התורה היא, שבפסח: 'לחמו' של האדם יהיה מצה. וכן בסוכות: 'דירתו' של אדם תהיה סוכתו. לכן כאשר אינו דר/אוכל לחם בכלל במשך ימי החג לא מבטל את המצווה. אבל אי הכי במה יהיה ניכר, ובמה יתייחד לחמו/דירתו בחג שהם מצה/סוכה? - בזה באה התורה וקובעת לאדם - אכול מצה בלילה הראשון וקבע לחמך עליו. דור בסוכה וקבע דירתך עליו.
את החידוש הנאה הנ"ל שמעתי בשם ר' גדליה, אבל איני זוכר ממי שמעתי והיכן כתוב [אם בכלל].
אבל נראה מתוך דברי כותב המאמר [שהוא תלמיד מובהק של ר' גדליה] רמז לחלק מהחידוש הנ"ל. שכתב "...עלינו להבין כיצד פירשו חז''ל את הפסוק "שבעת ימים –מצות תאכלו". תוכן המצווה ''שבעת ימים מצות תאכלו'' הוא שאם אתם רוצים לאכול פת תאכלו מצות, ולא חמץ, כיוון שחמץ נאסר עליכם."


הרב שילת בדבריו במאמר, בעצם מגדיר את 'גדר' מצוות אכילת מצה, זאת מתוך יישוב זעקת פשט הכתובים 'שבעת ימים תאכל מצות' אשר נכתב למעלה מעשר פעמים בתורה! איך זה שלהלכה המצווה היא רק 'בערב תאכלו מצות'?

- לכן הכריח לומר את הגדר הנ"ל: "עלינו להבין כיצד פירשו חז''ל את הפסוק "שבעת ימים מצות תאכלו". - תוכן המצווה ''שבעת ימים מצות תאכלו'' הוא שאם אתם רוצים לאכול פת תאכלו מצות, ולא חמץ, כיוון שחמץ נאסר עליכם."
(מתוך המאמר הנ"ל)


דברים דומים אצל ר' ליב: "כלומר שיסוד המצוה של שבעת ימים מצות תאכלו, אינה דווקא לאכול בפועל מאכל של מצות, אלא המצוה היא לקבוע כי מאכל הפת שלו - אינו אלא מצה".
(בן מלך, חג המצות, מאמר ז')


אכן, לכאורה זה סותר את שיטת הגר"א שהחשיב מצוות אכילת מצה כמצווה קיומית, ולכאורה הוציא זאת מפשט הכתובים 'שבעת ימים תאכל מצות'. ולפי הנ"ל אין ראיה מפשט הכתוב ללמוד שאכילת מצה רשות (כפי שפירשו הגאונים הנ"ל שהפשט הוא ש'שבעת ימים - מצה תהיה לחמך'.)

ר' ליב שם (במאמר ז') מציע שאין הדברים סותרים את שיטת הגר"א: "גם הם ס"ל כמו שביארנו שכללות המצוה של 'שבעת ימים תאכלו מצות', מתקיימת על ידי גמירות דעת לאכול לחמו דווקא מצה, אלא שדעתם היא שבכל אכילה ואכילה מתווסף עוד קיום במצוה זו, שמוציא עתה לפועל את אותו גמירות דעת של אכילת מצה בחג המצות, ומקיים בזה המ"ע בפועל."

בכל הנ"ל עיין שם בספר בן מלך: https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=68

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי דודי צח » ה' אפריל 16, 2020 2:56 pm

המהלך בחובת אכילת מצה דליל ט"ו (וכן חובת אכילה בסוכה דליל ט"ו) של הגר"ל זצ"ל, ידוע ומתבדר שנים רבות - שעיקר מצות אכילת מצה היינו שמאכלנו בשבעת ימים אלה יהיה של מצה ולא של חמץ, ואכתי אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל, אבל כדי לקבוע ולהעמיד שאכן שבעת ימים אלה מאכלנו חמץ, ישנה חובה לקבוע בתחילת שבעת הימים שעברנו למאכל מצה, ולפיכך בלילה הראשונה זו חובה (וכן בחמשה עשר דסוכות) ולפי דרכו ביאר יפה הא דנדרש חובה זו מקרא ד"בערב תאכלו מצות" שהוא מתוך הפסוק המדבר על כלל המצוה בכל שבעת הימים - "בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחודש בערב" – וממה שהוציאה התורה חיוב האכילה בלילה הראשון יחד עם כלל מצות מצה שנאמרה על כל שבעת הימים, משמע דיסוד חיובו דלילה הראשון הוא מצד מצות אכילת מצה דשבעת ימים.

אמנם תלמידו הג"ר מיכל לוצקין (קובץ 'מאורות ירושלים' חלק א', תשס"ה) הירבה להקשות על יסוד הדברים מכמה מקומות. ובהם:

א. פסחים קכ. בדין מרור בזמן הזה, שאמר רבא מצה דאורייתא ומרור דרבנן, אולם דעת רב אחא בר יעקב שם, 'אחד זה ואחד זה דרבנן', והקרא ד"בערב תאכלו מצות" על טמא ושהיה בדרך רחוקה, שעדיין חייב הוא לאכול מצה ומרור בליל ט"ו. הרי מפורש דראב"י פירש הך ילפותא ד"בערב תאכלו מצות" הן על מצה והן על מרור, וא"כ כשם שחיוב "מרור" דליל ט"ו ודאי אינו קשור עם כלל שבעת הימים, כך גם חיוב "מצה" דאותו הלילה, לא מיתלא תלי בשבעת ימים [הגר"ל אכן ייסד דבריו על דברי רבא שם, שכן חילק בין מצה ומרור, אבל התעלם מדברי ראב"י שם שכרך שתי המצוות יחד].
ב. שם קכ: זמן חובת אכילת מצה בליל ט"ו הוא עד "חצות", כדברי רבא עצמו שם, דאף שיש היקש מיוחד של "בערב תאכלו מצה", אבל אהדריה קרא למילתא קמייתא עיי"ש. הרי שחובת אכילת מצה נובעת מאכילת מצה הבאה יחד עם הפסח, ולכן זמן אכילתו של זה כזה, עד חצות או עד עלות השחר. ומבואר דמצות אכילה דליל פסח אינה קשורה עם אכילת שבעת הימים של כל החג.
ג. אכילת סוכה ליל ט"ו לרוב הראשונים הוא שיעור "כזית" אף ששיעור אכילה לחיוב סוכה בכל שבעת הימים הוא שיעור "כביצה".
ד. שיטת רבי אליעזר דמי (סוכה כז.) דמי שלא אכל לילי יום טוב הראשון ישלים לילי יו"ט האחרון של חג. ולשיטת רש"י הכוונה כפשוטו, דיכול להשלים סעודת לילה הראשונה - שהיא חובה - בשמיני עצרת. ואם נאמר דכל עיקר חובת לילה הראשונה הוא רק כדי לקבוע את כל "שבעת ימים" דסוכות, שהם ימי ישיבה בסוכה, כיצד שייך 'להשלים' חיובו בליל יו"ט אחרון, שאינו כלל חג הסוכות, ובודאי אין שום מקום לקיים השתא דיני "תשבו".

וביאר שם באופן אחר. ואיכה"מ

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אפריל 16, 2020 6:33 pm

כיון שהאשכול כבר התרחק מ'מקרא ותרגום' אני מרשה לעצמי לצרף דברים מהגרח"י שרייבר.
קבצים מצורפים
תשבו כעין תדורו.docx
(19.94 KiB) הורד 239 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 16, 2020 6:56 pm

כמדומה שהבאתי כאן בעבר את דברי רבינו חננאל המתפרשים לכאו' על הדרך הנ"ל,
ז"ל במס' ר"ה דף כ ע"ב - ור' שמעון בן לקיש כתיב שבעת ימים מצות תאכלו וכתיב בערב תאכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחדש בערב. וכתיב בפסח ואכלו את הבשר בלילה הזה. וכתיב ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה. וקיי"ל דהוא חצות לילה שנאמר ויהי בחצי הלילה. וגמר הלילה הזה של אכילת פסח מן הלילה הזה של עברת מצרים מה זה חצות לילה אף זה חצות לילה וכתיב בפסח על מצות ומרורים יאכלוהו ש"מ שאכילת מצה אפי' עד חצות יצא י"ח. והנה לא אכל המצה ביום הראשון אלא מקודם חצות כמעט ונחשב לו יום שלם שנאמר שבעת ימים מצות תאכלו. ש"מ שאם נולד הלבנה עד חצי הלילה יום שלם הוא.

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ה' אפריל 16, 2020 8:34 pm

דודי צח כתב:ב. שם קכ: זמן חובת אכילת מצה בליל ט"ו הוא עד "חצות", כדברי רבא עצמו שם, דאף שיש היקש מיוחד של "בערב תאכלו מצה", אבל אהדריה קרא למילתא קמייתא עיי"ש. הרי שחובת אכילת מצה נובעת מאכילת מצה הבאה יחד עם הפסח, ולכן זמן אכילתו של זה כזה, עד חצות או עד עלות השחר. ומבואר דמצות אכילה דליל פסח אינה קשורה עם אכילת שבעת הימים של כל החג.

אפשר דגם קרבן פסח עניינו שאכילת ליל ט"ו תהיה אכילה של פסח מצות ומרורים [כך יצא לי בעבר מכמה מקורות].

למען עמי
הודעות: 72
הצטרף: ד' אוגוסט 09, 2017 11:39 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי למען עמי » ג' אפריל 21, 2020 12:54 pm

בעמ' 90 הערה 7 הובאה ההקבלה בין "אדם כי יקריב מכם קרבן ליי" לבין "ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליי". אך לא הוסבר מדוע באמת שינתה תורה

אשמח למראה מקום או הסבר מדוע בקרבן כתיב 'אדם' ובקרבן מנחה כתיב 'נפש'

עושה חדשות
הודעות: 12562
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אפריל 21, 2020 1:03 pm

למען עמי כתב:בעמ' 90 הערה 7 הובאה ההקבלה בין "אדם כי יקריב מכם קרבן ליי" לבין "ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליי". אך לא הוסבר מדוע באמת שינתה תורה

אשמח למראה מקום או הסבר מדוע בקרבן כתיב 'אדם' ובקרבן מנחה כתיב 'נפש'

viewtopic.php?f=17&t=38423&hilit&p=610894#p554914

יותם
הודעות: 308
הצטרף: ג' נובמבר 27, 2018 2:26 pm
שם מלא: י. הבלין

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי יותם » ג' אפריל 21, 2020 10:04 pm

דודי צח כתב:...
אמנם תלמידו הג"ר מיכל לוצקין (קובץ 'מאורות ירושלים' חלק א', תשס"ה) הירבה להקשות על יסוד הדברים מכמה מקומות. ובהם:

...

וביאר שם באופן אחר. ואיכה"מ

ייש"כ על הבאת הדברים. מרתק!

א. פסחים קכ. בדין מרור בזמן הזה, שאמר רבא מצה דאורייתא ומרור דרבנן, אולם דעת רב אחא בר יעקב שם, 'אחד זה ואחד זה דרבנן', והקרא ד"בערב תאכלו מצות" על טמא ושהיה בדרך רחוקה, שעדיין חייב הוא לאכול מצה ומרור בליל ט"ו. הרי מפורש דראב"י פירש הך ילפותא ד"בערב תאכלו מצות" הן על מצה והן על מרור, וא"כ כשם שחיוב "מרור" דליל ט"ו ודאי אינו קשור עם כלל שבעת הימים, כך גם חיוב "מצה" דאותו הלילה, לא מיתלא תלי בשבעת ימים [הגר"ל אכן ייסד דבריו על דברי רבא שם, שכן חילק בין מצה ומרור, אבל התעלם מדברי ראב"י שם שכרך שתי המצוות יחד].
ב. שם קכ: זמן חובת אכילת מצה בליל ט"ו הוא עד "חצות", כדברי רבא עצמו שם, דאף שיש היקש מיוחד של "בערב תאכלו מצה", אבל אהדריה קרא למילתא קמייתא עיי"ש. הרי שחובת אכילת מצה נובעת מאכילת מצה הבאה יחד עם הפסח, ולכן זמן אכילתו של זה כזה, עד חצות או עד עלות השחר. ומבואר דמצות אכילה דליל פסח אינה קשורה עם אכילת שבעת הימים של כל החג.

אם כל תכלית חיוב מצה בלילה הראשון היא מצד צורת אכילת בפסח, אם כן למה לא בטלה עם ביטול הזבח? וע"כ שיש לה טעם לכשעצמה, וצירף הכתוב את מצווה זו עם מצוות אכילת הפסח.

ג. אכילת סוכה ליל ט"ו לרוב הראשונים הוא שיעור "כזית" אף ששיעור אכילה לחיוב סוכה בכל שבעת הימים הוא שיעור "כביצה".

לא הבנתי מה הראייה. אכילה טקסית שמסמלת את שינוי המקום, דיה בכזית, אבל האכילה עצמה שהיא הדיור, שיעורה בכביצה.

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי דודי צח » ו' אפריל 24, 2020 3:32 pm

למען עמי כתב:בעמ' 90 הערה 7 הובאה ההקבלה בין "אדם כי יקריב מכם קרבן ליי" לבין "ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליי". אך לא הוסבר מדוע באמת שינתה תורה

אשמח למראה מקום או הסבר מדוע בקרבן כתיב 'אדם' ובקרבן מנחה כתיב 'נפש'



בספר "בן מלך" להגר"ל מינצברג זצ"ל, על חומש ויקרא - שיצא לאור בשנה זו:

ב, א ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'. לעיל בקרבנות בהמה כתוב (א, ב) "אדם כי יקריב", וכאן שינה הכתוב ואמר 'ונפש כי תקריב', כיוצא בזה מצינו לקמן בקרבן חטאת שאמר הכתוב (ד, ב) "נפש כי תחטא בשגגה" וגו'. וצריך לברר מה הצד השווה בין מנחה לחטאת שבשניהם נקט הכתוב לשון 'נפש' ולא אדם, [אם כי התם קאי על הנפש החוטאת ולא על האדם המקריב].
וכבר הזכרנו דברי רש"י כאן: לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו, עכ"ל. ועדיין צריך ישוב גם בשינוי לשון אצל חטאת איך יתיישב פשוטו של מקרא.
ואשר נראה בזה, כי לשון 'נפש' מורה על הרגש הרצון של האדם, כמו 'אם יש את נפשכם' (בראשית כג, ח). וזה גם פשטות כוונת הלשון "ובכל נפשך" (דברים ו, א), ולכן דוקא אצל המביא מנחה שזה בא מתוך שהאדם משתוקק מעומק לבו להקריב ולהגיש הקרבה לה', כאשר לפי האמת הקרבה ראויה אינה אלא בהקרבת בעל חי, אלא שמכיון שאין בידו מחמת עניותו, וכמו שכתב רש"י – 'מי דרכו להתנדב מנחה עני׳, אזי מרוב תשוקתו הוא מביא כל מה שיש באפשרותו. ולכן בהקרבת מנחה מתבטא במיוחד הרגש ורצון הנפש הטמון במעשה ההקרבה, ולכן המנחה מיוחסת לפעולת הנפש – 'ונפש כי תקריב קרבן מנחה'.
וזו גם הסיבה מדוע אצל חטא נקט הכתוב לשון 'נפש', שכן סיבת החטא טמונה אף היא ב'רצון', שהיא מכח ההרגש ורוח השטות שהוא היצר שמסיתו לחטוא, ולכן מתאים הלשון 'נפש כי תחטא'.

ובזה נבוא ליישב עוד הערה נפלאה, דהנה בשני הפסוקים הללו שכתוב בהם לשון 'נפש', פתח הכתוב בלשון נקיבה 'ונפש כי תקריב', 'ונפש כי תחטא', והמשיך בלשון זכר. אצל מנחה: "סולת יהיה קרבנו", ואצל חטאת: "ועשה מאחת מהנה" (ד, ב). וכן בהמשך בכמה פסוקים שבחטאת פתח בלשון 'נפש' והמשיך בלשון זכר – 'ואשֵם' (ד, כז) 'והוא עד' (ה, א), 'והוא ידע ואשם' (ה, ג). וזה מוקשה לכאורה, [ועיין באברבנאל שכתב כי 'מנחה' הוא לפעמים לשון זכר ולפעמים לשון נקיבה, וזה צ"ע, דהא בלשון 'נפש' הנאמר בו עסקינן. ועוד שעדיין לא נתיישב שינוי הלשון שמצינו גם בחטאת].
אך להאמור הביאור בזה הוא, שבוודאי עיקר הכתוב מדבר ומתייחס אל 'האדם', אלא שתחילה מדגישים את נפשו של האדם, ו'נפש' היא לשון נקיבה, לכן כתוב 'תקריב' 'תחטא', אך בהמשך חוזרים שוב לדבר על האדם ומעשיו, שעליו מדבר הכתוב בכלליות הפרשה, ולכן חוזר ונוקט לשון זכר.
והרי זה כאילו היה כתוב 'ונפש אדם כי תקריב', כלומר שהרעיון והשורש שהוא סיבת המנחה הוא בנפש האדם, אבל הפעולות המעשיות שהפסוק ממשיך לצוות מוסב הכל על האדם עצמו. וכן בחטאת שורש החטא תלוי בנפש, אבל בתיאור עצם החטא והמעשים חוזר הכתוב לדבר בלשון זכר – 'ועשה מאחת מהנה', 'והוא ידע ואשם'.

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי עושה חיל » א' אפריל 26, 2020 11:04 am

דודי צח כתב:בספר "בן מלך" להגר"ל מינצברג זצ"ל, על חומש ויקרא - שיצא לאור בשנה זו:

יצא כבר? או ייצא בקרוב?

דודי צח
הודעות: 718
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2016 6:20 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי דודי צח » א' אפריל 26, 2020 12:06 pm

יצא בחודש תשרי האחרון

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי עושה חיל » א' מאי 17, 2020 1:20 pm

הגיליון הבא ייצא בעזרת ה' (בל"נ) בערב חג השבועות הקרוב.

הגיליון יהיה נסוב על ספרים:
ויקרא (חציו השני), במדבר, מגילת רות, וכמובן על ספירת העומר וחג השבועות (ובכלל כל פרשת המועדות באמור).
כן מתקבלים מאמרים על דרכי מפרשי התורה ובהבנת הדרשות בעומק הכתוב. (וכן תגובות למערכת על גיליונות הקודמים)

יתקבלו חומרים עד ערב שבת קודש פרשת במדבר.

כתובת המערכת: pshatot@gmail.com

לכשיבקע
הודעות: 558
הצטרף: ד' מאי 13, 2020 12:52 am

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי לכשיבקע » ג' מאי 19, 2020 6:51 pm

שלו' וברכה
האם ידוע לכב' היכן נדפסו בגיליון הנ"ל חידושי רבי נחמן טוקר זצוק"ל?

עושה חיל
הודעות: 553
הצטרף: ב' יוני 18, 2018 5:54 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי עושה חיל » ג' מאי 19, 2020 8:28 pm

בגיליונות הראשונים הובאו מעט זעיר מהערותיו של רה"י שקיבלתי מהמו"ל.
ההערות הנ"ל הודפסו בתוך שאר מאמריו וחידושיו והערותיו בספר שיצא לאור זה עתה.
(שמעתי מהמו"ל שהספר הודפס בימים האחרונים)
אם יהיה לי פרטים נוספים על הספר אעדכן כאן.
או דרך הגיליון הבא. [כמו שאר ספרים (בעיקר על החומש, נ"ך ומפרשיהם) שאנחנו מקבלים לפעמים לסקירה או לפרסום.]

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: כתב העת למקרא 'פשטות המתחדשים' ניסן תש"פ + מוסף לפסח

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » א' יולי 05, 2020 3:53 pm

שומע ומשמיע כתב:
ב. שם קכ: זמן חובת אכילת מצה בליל ט"ו הוא עד "חצות", כדברי רבא עצמו שם, דאף שיש היקש מיוחד של "בערב תאכלו מצה", אבל אהדריה קרא למילתא קמייתא עיי"ש. הרי שחובת אכילת מצה נובעת מאכילת מצה הבאה יחד עם הפסח, ולכן זמן אכילתו של זה כזה, עד חצות או עד עלות השחר. ומבואר דמצות אכילה דליל פסח אינה קשורה עם אכילת שבעת הימים של כל החג.

אפשר דגם קרבן פסח עניינו שאכילת ליל ט"ו תהיה אכילה של פסח מצות ומרורים [כך יצא לי בעבר מכמה מקורות].

ובזה חשבתי לבאר מה שהתקשיתי הרבה, שהרי קרבן פסח רואים בכל הלכותיו שהשתנה מכל הקרבנות שעקר עניינו הוא האכילה שלבסוף, וכל ההקרבה היא לשם אכילה. אמנם החומר של חיוב כרת הוא על ההקרבה ולא על האכילה.
ונראה על פי הנ"ל שעיקר הענין הוא הוא לא עצם האכילה אלא לקבוע שאכילת ליל ט"ו תהיה אכילה של פסח ומצות, וכל שהקריב ע"מ לאכול כבר קבע שזו אכילתו. אלא בחסר מה שבפועל לא מימש אותה.


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 35 אורחים