מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הארות והערות בפרשת במדבר

ביאורים ועיונים, חדושים ובירורים, בתורה בנביאים בכתובים ובתרגומים, ובמפרשיהם, ראשונים ואחרונים, ויבינו במקרא.
דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

שלוש קבוצות בתחילת פרשת במדבר

הודעהעל ידי דרומי » ב' מאי 27, 2019 9:04 pm

בתחילת פרשת במדבר (הקריאה לשני וחמישי) מונה הכתוב את הנשיאים של השבטים.

כשנתבונן בטעמי המקרא נראה דבר מעניין, שהנשיאים מחולקים ל-3 קבוצות. יש 3 נשיאים עם זקף גדול, לאחריהם נשיא אחד עם פשטא. ושוב 3 נשיאים עם זקף גדול, ונשיא אחד עם פשטא. ושוב אותו הדבר.

3 הקבוצות גם מתאימות בתוכן: בקבוצה הראשונה יש 4 מבני לאה, בקבוצה האחרונה יש את 4 בני השפחות, ובקבוצה האמצעית את בני רחל וגם את זבולון - שבאמת צריך עיון הקשר שלו.

אשמח לכל הערה והוספה..

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: שלוש קבוצות בתחילת פרשת במדבר

הודעהעל ידי במסתרים » ב' מאי 27, 2019 10:01 pm

הכל תלוי באורך המלה ובמספר תנועותיה
נערך לאחרונה על ידי במסתרים ב ג' מאי 28, 2019 1:29 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שלוש קבוצות בתחילת פרשת במדבר

הודעהעל ידי דרומי » ג' מאי 28, 2019 12:20 am

לא הבנתי לדבריך (האם עיינת בתוך החומש?)

במסתרים
הודעות: 1737
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re:

הודעהעל ידי במסתרים » ג' מאי 28, 2019 1:17 am

החילוק בין זקף גדול וקטן תלוי באורך התיבה ובמספר תנועותיה והברותיה. נסיתי למצוא לך ביאור מפורט על פסוקים אלה ואם אמצאנו אציין.
נערך לאחרונה על ידי במסתרים ב ה' מאי 30, 2019 10:55 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

טור תלגא
הודעות: 453
הצטרף: ו' אוגוסט 26, 2016 11:16 pm

Re: שלוש קבוצות בתחילת פרשת במדבר

הודעהעל ידי טור תלגא » ג' מאי 28, 2019 2:46 am

ישיבת כסא רחמים

מס' שאלה 13035
מדוע בתחילת פרשת במדבר, שמות נשיאי השבטים: יששכר, בנימין ונפתלי מוטעמים בטרחא זקף קטון ואילו שאר השבטים מוטעמים בזקף גדול?
רב אורח
המעיין במקרא ימצא כי הכלל בזה הוא כך במקום הראוי להיות שם "זקף" אם לפניו יש טעם מפסיק יותר ממנו (כמו אתנח) או על כל פנים כמותו (עיין בהקדמה לתיקון סופרים איש מצליח מהו מפסיק ומה הוא משרת) אזי יהיה זקף גדול. וכל זה בתנאי שאין מקום הטעם עובר את התנועה השלישית (ולענין זה גם שוא נע נחשב כתנועה) אבל אם לפניו טעם מפסיק פחות וכל שכן טעם משרת או שמקום הטעם בתנועה הרביעית, אזי יהיה זקף קטון ובכלל זה גם כאשר יש באותה תיבה טעם משרת כמו שופר הולך או קדמא. ויש בזה גם יוצאים מן הכלל, ועל כן בתיבת לישכר, לבנימין, לנפתלי, שיש בהם ד' תנעות ממילא הם בזקף קטון אבל השאר שהם פחות מד' הם בזקף גדול. ויוסף בזקף קטון מכיון שבא אחרי טעם משרת ואפרים בזקף גדול על אף שיש בו ד' תנעות כיון שמקום הטעם נמצא אחרי ג' תנועות באות רי"ש ולא באות יו"ד

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שלוש קבוצות בתחילת פרשת במדבר

הודעהעל ידי דרומי » ו' מאי 31, 2019 3:33 pm

מעניין שזה יצא באופן של 'סדרה' - שלוש ואחד, שלוש ואחד, שלוש ואחד.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: שלוש קבוצות בתחילת פרשת במדבר

הודעהעל ידי דרומי » ו' מאי 31, 2019 3:34 pm

אוסף רמזים בענין החלוקה ל'דגלים' (שייך במיוחד ל'יסוד שביסוד')
קבצים מצורפים
פנינים ורעיונות בענין הדגלים.doc
(118.5 KiB) הורד 189 פעמים

תוכן
הודעות: 6226
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

שא את ראש - מספר שמות

הודעהעל ידי תוכן » א' יוני 02, 2019 8:16 am

פרשת במדבר משופע במטבעות לשון שאין אנו רגילים בהם, ומשום כך, גם לי הקטן קשה להבינם.

מהו 'שא את ראש'. האמת שכבר המדרש מתלבט בזה, ועל כן מפרש 'שא' מלשון 'וינשאם', היינו הרמת ראש. אבל אולי הפשט הפשוט הוא מלשון 'וישאו בני ישראל את יעקב אביהם', שפירושו לשאת. אבל בין כך ובין כך, איך בטוי זה מורה ספירה.

'מספר שמות', מה זה לספור את השמות?

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מאי 21, 2020 1:58 am

וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ אֶת־מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת־רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת־הַלְוִיִּם עַל־מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל־כֵּלָיו וְעַל כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרֲתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל־מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל־דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם. וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא־יִהְיֶה קֶצֶף עַל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת־מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. (א, מח-נג)
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר. הַקְרֵב אֶת־מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְשֵׁרְתוּ אֹתוֹ. וְשָׁמְרוּ אֶת־מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת־מִשְׁמֶרֶת כָּל־הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן. וְשָׁמְרוּ אֶת־כָּל־כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת־מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן. וְנָתַתָּה אֶת־הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאֶת־אַהֲרֹן וְאֶת־בָּנָיו תִּפְקֹד וְשָׁמְרוּ אֶת־כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. (ג, ה-י)
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר. וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת־הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל־בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. כִּי לִי כָּל־בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל־בְּכוֹר בָּאָרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל־בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְיָ. (ג, יא-יג)
לאחר ההתבוננות נראה כי שלשת הדברות הללו נאמרו למשה בראש חדש ניסן, ובו ביום הופקדו הלוים על עבודת המשכן, לצד אחיהם הכהנים שנתכהנו ביום ההוא.
וזאת לעומת שלשת הדברות שלאחריהם, שנאמרו בחודש אייר, לאחר מנין בני ישראל:
פְּקֹד אֶת־בְּנֵי לֵוִי. (ג, טו)
פְּקֹד כָּל־בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (ג, מ-מא)
קַח אֶת־הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (ג, מה-מח)

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מאי 21, 2020 2:08 am

מנא אמינא לה?
מהא דאמר רבי לוי בפרק הניזקין: שמונה פרשיות נאמרו בַּיום שהוקם בו המשכן, ואחת מהן 'פרשת לוים', ופירש רש"י: 'קח את הלוים' דבהעלותך, שבה הלכות לוים. דהיינו:
קַח אֶת־הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. וְכֹה־תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל־כָּל־בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ וְגוֹמֵר. וְהַעֲמַדְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַייָ. וְהִבְדַּלְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם. וְאַחֲרֵי־כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה. כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל־רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אֹתָם לִי. כִּי לִי כָל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי. וָאֶקַּח אֶת־הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וָאֶתְּנָה אֶת־הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־הַקֹּדֶשׁ. (ח, ו-יט)

ומתוך לשונו שכתב 'שבה הלכות לוים' משמע שהפרשה שלאחר מכן אף היא בכלל, דהיינו:
וַיְדַבֵּר יְיָ אֶל־משֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד. וְשֵׁרֵת אֶת־אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם. (ח, כג-כו)
ותו כתב רש"י שם: 'פרשת לוים הוצרכה לבו ביום, שנזקקו לָשיר'. הרי שפתיו ברור מללו, כי בראש חדש ניסן החלו הלוים לעבוד את עבודת הקודש.

המסקנא העולה מן המבואר למעלה:
הא דאמר רבי לוי כי 'פרשת לוים' נאמרה בַּיום שהוקם בו המשכן - חמש פרשיות לוים הן, שלש בסדר במדבר ושתים בסדר בהעלותך:
א. אַךְ אֶת־מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד.
ב. הַקְרֵב אֶת־מַטֵּה לֵוִי.
ג. הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת־הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ד. קַח אֶת־הַלְוִיִּם וְטִהַרְתָּ אֹתָם.
ה. זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ה' מאי 21, 2020 2:15 am

השלמה:
פרשת 'קח את הלוים' דבהעלותך מסיימת:
וַיַּעַשׂ משֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְיָ אֶת־משֶׁה לַלְוִיִּם כֵּן־עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּתְחַטְּאוּ הַלְוִיִּם וַיְכַבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ וַיְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַהֲרֹן לְטַהֲרָם. וְאַחֲרֵי־כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶת־משֶׁה עַל־הַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם. (ח, כ-כב)
עשייה זו לא ביום הציווי היתה אלא בשבעה בניסן היתה (כמו שכתב רש"י בפסוק 'ביום כלות משה': בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו), ורק אחרי כן באו הלוים לעבוד באהל מועד. וצ"ל דבשבעת הימים הראשונים אמרו השיר במחנה לויה.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 22, 2020 2:16 pm

כמה פנינים וליקוטים רבי ענין.

א, ו לְשִׁמְע֕וֹן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי.

עי' בסנהדרין (פב, ב) דהוא זמרי בן סלוא הוא שלומיאל בן צורישדי הוא שאול בן הכנענית, ובדברי חז"ל בכמה דוכתי ורוב הראשונים נראה שפירשו כפשוטו, ויוצא כאן חידוש שאותו שאול בן דינה חי כמאתיים וחמישים שנה, ומעשה זמרי היה בזקנותו ממש [עי' פסיקתא זוטרתא פר' פינחס (מו, י) ומהרש"א ח"א סנהדרין שם].

אולם באדרת אליהו פר' נצבים עה"פ (כט, יז) שרש פורה ראש ולענה, כתב רבינו הגר"א: "וח"ו שזמרי יהיה נשמה אחת עם שלומיאל הצדיק בחיר ישראל", אלא "והוא על דרך גנאי לו ולמשפחתו ולשבטו, והיה החטא פורח מן השורש מן שאול בן הכנענית, וזהו שרש פורה ראש ולענה".

ומצאתי לו חבר בפירוש נזר הקודש על מדרש רבה פר' וישלח מאת הג"מ אברהם יחיאל מיכל ב"ר עוזיאל מגלוגא [נולד בפולין בשנת ת"מ].

והדברים מחודשים ומפליאים, שהרי בכל מקרה זמרי עצמו היה נשיא בית אב לשמעוני, ומנא ליה לרבינו הגר"א ששלומיאל היה צדיק בחיר ישראל יותר מזמרי.

וש"ב הרה"ג ר' יוסף אליהו שטרן שליט"א ביאר שבחירת הנשיאים הראשונים היתה "אשר נקבו בשמות' מפי הגבורה, ואילו נשיאי ישראל בדורות הבאים היו קרואי העדה שנבחרו ע"י ישראל.

ואולי נימא שהביאור הוא ששם 'צורישדי' לא יהיה נכון להיקרא על שם רשע כזה אף באחריתו, וכמו שמצינו ששם הקב"ה ייחד על השבטים לפי שלא נמצא בהם פגם, ולפי זה מיושבת היטב קושיית מהרש"א שם וז"ל, לא ידעתי מה ידרשו בצורישדי דהא בין בני שמעון חשיב ליה לשאול בכל המקרא וה"ל לכתוב שלומיאל בן שמעון, עכ"ל. והיינו משום דבאמת בשם זה בודאי לא היה פגם, והשורש פורה ראש ולענה אינו בשם זה, ואדרבה שם זה מוכיח שהוא צדיק.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 22, 2020 2:17 pm

א, מב בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם.

בפסיקתא זוטרתא כאן: כלם כתוב בהן לבני וכאן בני. מלמד שהיו כל בניהם זכרים ולא היו להם נקבות.

ובבעל הטורים כאן כתב להיפך, וז"ל, בכולן אומר לבני לבד מבנפתלי שהוא אומר בני, לפי שבשבט נפתלי היו בנות יותר מבנים. ולכך רמז בברכת נפתלי אשה, אילה שלוחה הנותן (בראשית מט כא) ר"ת אשה. ולפיכך בפרשת פנחס כתיב בכולן "בני" לפי שמתו האנשים ונתרבו הנשים ולכך לא אמר "לבני".

ובאדרת אליהו לרבינו הגר"א כאן בתו"ד, וזה שאמר 'לבני ראובן הכל בלמ"ד, שבאו כל אלו השייכין לראובן ויתיילדו, אבל בבני נפתלי שלא נשארו רק הם אמר 'בני נפתלי', יעו"ש. ומעין זה מביא החיד"א בפני דוד בשם הגאון מהר"ר צבי הירש ממדינת פולין.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 22, 2020 2:20 pm

ג, מא וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַת כָּל־בְּכ֔וֹר בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

כתב בספר שערי ישר (שער ה פרק ז אות קיג), וז"ל,
ושיטת ר"ת דסובר דיכול לפדות הרבה ספיקות בשה אחד, נפלאה בעיני עד מאד, אבל כד נעיין שפיר, כמו שקשה לנו על שיטת ר"ת, כמו כן קצרה דעתנו להבין עיקר הכתוב בפרשת במדבר שבהמת הלוים יהיו תחת בהמת ישראל, וכפי פשטות המקרא נראה שלא נתחדש שום דין על בהמת הלוים ויהיו חולין כדמעיקרא, ויהיו להם כאשר היו ולא נעשה מזה שום זכות לכהנים, ובמסכת בכורות דף ד' ע"ב אמרו בהא דאמר רבי חנינא דשה אחד של בן לוי פוטר כמה פטרי חמורים מישראל, דהוא טעמא דמתניתין מפרש דמאי טעמא פודה פעמים הרבה משום דשה אחד של בן לוי פוטר כמה פטר חמור של ישראל, הרי מפורש בגמרא דדין פדיה שלדורות, הוא כעין הפדיה במדבר, ומוכח דשייך ענין פדיה אף כשלא נעשה שום התחדשות בדבר הפודה, ולא מצאתי כעת במפרשי התורה מי שהעיר מזה.

ומצאתי בערוך השולחן יו"ד סי' שכא סעיף יד שג"כ סייע את שיטת ר"ת מדין זה של פדיון בבהמת הלוים, יעו"ש.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' מאי 22, 2020 2:21 pm

ג, מח וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם.

הנה נחלקו רבותינו הראשונים בדין נתינת פדיון הבן לדודות, אי הוי רק בזכרי כהונה או גם בנקבות, הרמב"ם (הל' בכורים פ"א ה"י) כתב: וכן פדיון הבן לזכרי כהונה שכן נאמר בו ונתת הכסף לאהרן ולבניו. וכתב במשנה למלך: התוס' בפרק אלו עוברין (דף מ"ט) כתבו שניתן אף לנקבות והוסיפו לומר שאפילו הבעל לוקח בשבילה דומיא דזרוע ולחיים ובפ"ק דקידושין (דף ח') נסתפקו בזה. והרא"ש בסוף בכורות הסכים לדעת רבינו ודחה דברי התוספות וכ"כ הרשב"א בתשובה סי' תתל"ו.

וכתב בדרך אמונה שם,
והרא"ש בסוף בכורות הקשה עליהן דהא מבואר בחולין קל"ב א' דהיכא דכתיב אהרן ובניו ממעטינן כהנות והכא כתיב ונתת הכסף לאהרן ולבניו וכן הקשה הרשב"א בתשובה. ובאמת בגמ' דידן לא מצינו דילפי' מפדויי המדבר די"ל דדורות משעה לא ילפינן, ומצינו גם בשלל מדין שצוה הכתוב ליתן מכס לכהנים ואין זה נוהג לדורות לרוב הראשונים ומ"ש בבכורות ד' ב' נאמר כסף לדורות ונאמר שה לדורות מה כסף האמור לדורות בו פדו לדורות בו פדו לאותה שעה אף שה האמור לדורות אינו אלא גילוי מילתא וילמד סתום מן המפורש דהפדיון במדבר בשה אבל לא דילפי' כל הדינים (וגם שם הלימוד שעה מדורות ולא דורות משעה) ומבואר במנחות י"ט ב' ובכ"ד דדורות משעה לא ילפינן
.

ונראה להרחיב יריעת הביאור, דהנה איתא במדרש (במדבר רבה ד, יא): כאשר צוה ה' את משה נתן מחצה לאהרן ומחצה לבניו כשם שאמר לו הקדוש ברוך הוא ונתת הכסף לאהרן ולבניו שקול אהרן כנגד בניו.

והנה איתא ביומא (יז, ב): שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש... רבי אומר לעולם חמש, שנאמר והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן ומחצה לבניו. והיינו שנוטל מחצית מלחם הפנים כמבואר שם.

[ועי' בב"ב קמג, א: ההוא דאמר לה לדביתהו נכסיי ליך ולבניך, אמר רב יוסף קנתה מחצה. ואמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא, רבי אומר; והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן מחצה לבניו. ויל"ע אמאי לא מייתי נמי מהכא].

והנה בודאי לא שמענו מעולם שבפדיון הבן יהיה לכהן גדול זכות ממון במחצית מדמי הפדיון של כל השבט, וע"כ מוכרח מדברי המדרש שהיתה זו הוראה לשעה לסדר חלוקת דמי הפדיון, ולא נאמרה כאן צורת המצוה של פדיון הבן.

ביקורת תהיה
הודעות: 2514
הצטרף: ד' אפריל 05, 2017 5:49 pm

Re: הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי ביקורת תהיה » ו' מאי 22, 2020 5:37 pm

נוטר הכרמים כתב:ג, מא וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַת כָּל־בְּכ֔וֹר בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.
כתב בספר 'שערי ישר': קצרה דעתנו להבין עיקר הכתוב בפרשת במדבר שבהמת הלוים יהיו תחת בהמת ישראל, וכפי פשטות המקרא נראה שלא נתחדש שום דין על בהמת הלוים ויהיו חולין כדמעיקרא, ויהיו להם כאשר היו ולא נעשה מזה שום זכות לכהנים.
ולפי קוצר דעתי, ענין פדיון בהמת ישראל בבהמת הלוים כך הוא:
א. כל הבכורות, הן בכור אדם והן בכור בהמה, קדשו במצרים ביום מכת בכורות, כאמור: 'כִּי לִי כָל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל־בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי'.
ב. במדבר סיני נצטוה משה להפריש את הלוים ואת בהמתם לשם, הלוים – תחת בכור האדם, ובהמתם – תחת בכור הבהמה, כאמור: 'וְלָקַחְתָּ אֶת־הַלְוִיִּם לִי אֲנִי יְיָ תַּחַת כָּל־בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל,
וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם (תקח לי) תַּחַת כָּל־בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.
ג. הלוים ניתנו מתנה מאת השם לאהרן ולבניו, כאמור: 'וָאֶתְּנָה אֶת־הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד'.
ד. והבהמה ניתנה, כנראה, מתנה מאת השם ללוים, כעין האמור במעשר: 'כִּי אֶת־מַעְשַׂר בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַייָ תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם' (ואפשר כי לדעת ר"מ היו הבהמות אסורות לזרים כמעשר ראשון).

ברוז
הודעות: 1671
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 12:10 am

Re: הארות והערות בפרשת במדבר

הודעהעל ידי ברוז » א' יוני 07, 2020 9:35 am

ביקורת תהיה כתב:השלמה:
פרשת 'קח את הלוים' דבהעלותך מסיימת:
וַיַּעַשׂ משֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם כְּכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְיָ אֶת־משֶׁה לַלְוִיִּם כֵּן־עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּתְחַטְּאוּ הַלְוִיִּם וַיְכַבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְיָ וַיְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַהֲרֹן לְטַהֲרָם. וְאַחֲרֵי־כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת־עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֶת־משֶׁה עַל־הַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם. (ח, כ-כב)
עשייה זו לא ביום הציווי היתה אלא בשבעה בניסן היתה (כמו שכתב רש"י בפסוק 'ביום כלות משה': בשני נשרפה הפרה, בשלישי הזו הזיה ראשונה, ובשביעי גלחו), ורק אחרי כן באו הלוים לעבוד באהל מועד. וצ"ל דבשבעת הימים הראשונים אמרו השיר במחנה לויה.

קדמך המלבי"ם בפר' נשא:
ואף על גב שבגטין (דף ס) עמ"ש דפרשת לוים נאמרה ביום שהוקם המשכן פרש"י שהוצרכו בו ביום לשיר שמשמע שבר"ח התחיל לשיר וי"ל שהיו יכולים לומר השיר במחנה לויה, שהרי לפי פי' הר"ש (בפ"ב דמדות) היו הלוים אומרים שיר באותן ט"ו מעלות העולות לעזרת ישראל, ועד פתח עזרת ישראל היה מחנה לויה (כמ"ש הרמב"ם ריש פ"ג מה' באהמ"ק) ויכולים טמאי מת לכנוס לשם.

וז"ל השם משמואל (במדבר תרע"ה):
הנה בענין חילוף הבכורות בלויים מפורש בכתוב שהוא אחר המנין שהי' בחודש השני, וכן מפורש ברמב"ן (ג' פסוק י"ד) דהא דכתיב בצוואת פקודת הלויים במדבר סיני בעבור שהזכיר ביום דיבר ה' את משה בהר סיני חזר ואמר שלא היתה צוואת הפקידה של הלויים בהר סיני כי בחירת תולדות בני אהרן לבדם היתה בהר סיני ביום צוותו על מעשה המשכן אבל הלויים לא נצטווה בבחירתם בהר סיני רק במדבר סיני באוהל מועד כמו המצוה הנזכרת בבני ישראל, עכ"ל. ומשמע שבחודש השני היתה, כמו המצוה בבני ישראל, והפרשיות כסדרן נאמרו. וכן יש לדייק מש"ס שבת (פ"ז ב) דחשב עשר עטרות נטל אותו יום [הוא ר"ח ניסן] ואחת מהם ראשון לכהונה ולמה לא אמר נמי ראשון ללוי', ומוכח שהלויים רק בחודש השני נכנסו לעבודה:
אך בש"ס גיטין (ס' א) שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן וכו' ופרשת הלויים פירש"י קח את הלויים דבהעלותך שבה הלכות לויים, ועוד שם ברש"י שפרשת לויים הוצרכו לבו ביום שנזקקו לשיר, עכ"ל, הנה מפורש שהלויים נכנסו לעבודה בר"ח ניסן. ומ"מ אי אפשר לומר כן שהרי מפורש דבשני נשרפה הפרה ובשלישי גלחו והזה הזאה ראשונה ללויים, וא"כ עכ"פ בר"ח ניסן עדיין לא נכנסו לעבודה:
ובאמת לולא דברי רש"י שהוזקקו לשיר הי' אפשר לפרש שנאמרה הפרשה להכינם בגלוח והזאה על להבא שכאשר יצטוה אח"כ להכניסם יהיו מוכנים, אך דברי רש"י מפורשים שהוזקקו לשיר. ובודאי לדעת רש"י והמדרש שמעשה העגל קודם לציווי מלאכת המשכן, א"כ בפשיטות גם מעבודת הכהונה נפסלו מחמת חטא העגל, ושוב אין לעשות שינוי בין עבודת כהונה לעבודת לוי' ולשתיהן נפסלו מניסן. ולשיטה זו אפשר לדחוק לומר דהא דלא חשב בש"ס שבת הנ"ל ראשון ללוי' שנכלל בכלל ראשון לכהונה שלשניהם טעם אחד, אך הא דהוזקקו בו ביום לשיר אף שעדיין לא נטהרו צ"ע, ומ"מ לשיטת הזוה"ק והרמב"ן הנ"ל נראה שלא נתחלפו הבכורות בלויים עד החודש השני, והא דש"ס גיטין צ"ל דהיתה הכוונה על להבא כנ"ל:


חזור אל “מקרא ותרגום”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 34 אורחים