חרסון כתב:
בלי קשר לגוף הדיון. מעניין לדון אם מצינו בתורה מקור ל'טענות שאסור להשיב עליהם' (להבדיל מטוען שאסור להשיב לו, שכזאת מצאנו).
יש הלכה שאסור להשיב לאפיקורס שבא רק להתריס
חרסון כתב:
בלי קשר לגוף הדיון. מעניין לדון אם מצינו בתורה מקור ל'טענות שאסור להשיב עליהם' (להבדיל מטוען שאסור להשיב לו, שכזאת מצאנו).
שומע ומשמיע כתב:חרסון כתב:
בלי קשר לגוף הדיון. מעניין לדון אם מצינו בתורה מקור ל'טענות שאסור להשיב עליהם' (להבדיל מטוען שאסור להשיב לו, שכזאת מצאנו).
יש הלכה שאסור להשיב לאפיקורס שבא רק להתריס
התמים כתב:שומע ומשמיע כתב:חרסון כתב:
בלי קשר לגוף הדיון. מעניין לדון אם מצינו בתורה מקור ל'טענות שאסור להשיב עליהם' (להבדיל מטוען שאסור להשיב לו, שכזאת מצאנו).
יש הלכה שאסור להשיב לאפיקורס שבא רק להתריס
זה שוב פעם עוסק בטוען ולא בטענות
ברוז כתב:אשכול על ילדי תימן. http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 93#p631320
נא להמשיך את הדיון שם, ולהשאיר את האשכול הנוכחי לנושא שאליו התכנסנו.
הטענה שהרב שולזינגר העלה בגלל לא תחנם, אפשר לשאול על הרבה שרים, כמו שר הדתות שצריך להחזיק גם נוצרים וכו' וכמדומני שבכל שר יש איזה סוג בעיה כזאת, כי לפי המצב שלנו אין אפשרות לעזור לשומרי תורה אם לא עוזרים גם לכח הקליפה, זאת אומרת שבעצם לפי טענה זו א"א ללכת כלל לבחירות.
וכנראה שההיתר לזה הוא, שמה שהוא עושה שלא כדין לא מתייחס אליו, כי זה בין כך נעשה גם אם זה ע"י מישהו אחר, והוא רק מציל מה שניתן להציל, וזה ההיתר של כל מערכת בחירות שפסקו גדולי ישראל דלא כסטמר, ולא מתייחס בדווקא לשר השיכון.
דרומי כתב:שוב יש כאן ערבוב בין כניסה לכנסת לבין כניסה אקטיבית לממשלה. חבר ממשלה נושא באחריות על כל מה שקורה שם, שהרי ביכולתו לפרוש בכל רגע. לעומת זאת חבר כנסת אין לו אחריות על כל מה שקורה במדינה, כי חלק בלתי נפרד מהכנסת היא מציאות של אופוזיציה והאפשרות למחות על מה שעושה הממשלה.
דרומי כתב:בדיוק בנקודה הזאת אני חושב שזו טעות.
ההבדל בין ח"כ לשר הוא עקרוני ומהותי ולא כמותי בלבד: ח"כ הוא 'כמציל מידם', לעומת זאת שר הוא כבר 'שותף לדבר עבירה'.
לשם המחשה אפשר לראות זאת בעובדה שלהבדיל אלף אלפי הבדלות הערביים לעולם לא היו חברים בממשלה (אולי פעם כן, אבל בדרך כלל הם לא, ולא רק בגלל שלא רוצים אותם אלא גם בגלל שהם לא מוכנים לזה).
הורודנאי כתב:נא להתייחס רק לגופו של דיון כדי שישאירו לנו את האשכול קיים...
לעשות רצונך כתב:הורודנאי כתב:נא להתייחס רק לגופו של דיון כדי שישאירו לנו את האשכול קיים...
איזו תמימות, להתייחס לגופו של דיון...
מעלים מכתב 'הלכתי טהור', בטח, ומבקשים 'בכנות' דיון הלכתי טהור.
אפשר לעבור אחד אחד מהמגיבים, מהמיימינים והמשמאילים, (וכמובן, גם התגובה שלי) ולראות את הענייניות. זה תוצרת החינוך שלנו, ואולי טוב שכך.
אז לפני שאתייחס 'רק לגופו של דיון', כמה פרטים היסטורים חשובים.
1. בקום המדינה, ולמשך 3 ממשלות התירו גדולי ישראל ובראשם הגרא''ז מלצר (למי שאוהב פוסקי-ליטא) הבית ישראל מגור (למי שאוהב צדיקים ואדמורי''ם) הגרד"ב מטשיבין (למי שאוהב טעם של נייטרליים) הגר"ע סופר מפרשבורג (למי שאוהב 'חתם סופר' וצ'כיה) ועוד, לשבת בממשלה, לקחת תפקיד שר, למרות הבעיות הכרוכות בכך, בשביל שכך היה צורך השעה.
2. מכתבו של ר''ט שלזינגר, לא נולד היום. גם אז היו כאלו שלפתע פתאום הורחקו מהעוגה, ו'הרימו' את כל היהדות החרדית בדבר האיסור ההלכתי (גופו של דיון, כמובן, נטו) שיש בכניסה לממשלה. למשל, עורכי עיתון הקול הירושלמי, שלא הצליחו בבחירות...
3. ויודגש, כי לא היה זה דבר פשוט. באותם ימים טרום 'המודיע', 'הקול' שלט בשיח הציבורי, ואם הוא אמר שאסור - אז בוודאי שכך הוכרעה ההלכה. לשם המחשה, דמיינו היום אם קיים רק עיתון 'הפלס' ו'העדה', מה יחשבו 'כל' החרדים בעולם על גזירת הגיוס?
4. גם בתשל''ז, לא 'נאסרה' לקיחת שרים וממשלה, אלא הועדפה. כי היה אפשר בכך. כמובן גם אז הועלה ה'דיון ההלכתי נטו' על ידי 'אוהבי' הרב שך זצ''ל.
5. ולאוהבי הדיון ההלכתי נטו, אתם יודעים מי היה היחיד מגדולי ישראל זי''ע, שהתיר ואף חייב את הבחירות, אך אסר באופן גורף כניסה לממשלה? הרבי מליובאוויטש זי''ע. סימוכין לכך תוכלו למצוא בדעתו העקבית של הת''ח מחברי הפרום הנכבד, הרב דרומי, (גם באשכולות אחרים... כל הכבוד). כן, לא החזון איש, לא הרב מבריסק, לא הרב שך, לא כל אפיזודה קנאית משתלמת אחרת (כוונתי למגדלים רבנים בשל דעותיהם ולא כמובן לרבנים), אסרו להיכנס לממשלה. אך ורק הרבי מליובאויטש שהיה מאוד עקבי בכך. (ואגב, גם הוא במכתביו, מציין שאין הוא נכנס להורות לכך למעשה אם אחרים יאמרו אחרת, אלא שכך זוהי דעתו).
6. משכך יובן, מדוע לפתע הרב חשבה לטוביה, בלי בושה מבזה ת''ח, ומחבר בין השר החרדי האחראי למכירת ילדי תימן (נטו נטו 'הלכתית' לא חלילה ח''ו שהוא אשם, בטח..) לבין השר החרדי האחראי על איסור 'לא תחנם'....
7. לסיכום: ללמדך, כשאתה ב'עניינים', ימצא הפתרון ההלכתי, ואם אתה בטעות לא במוקד השפעה, אז הדיון ההלכתי נטו, יוביל לאיסור.
ולא כתבתי כאן פוליטיקה, אלא שיעור בהלכות נטו הלכתי.
באשכול על ילדי תימן, אכתוב פוליטיקה כמענה להשמצות הזולות של נטו הלכתי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 36 אורחים