איש_ספר כתב:ירושלמי כתב:כמה עצוב לראות את שמו של מרן הגרח"ע חותם את הרשימה ללא זש"ק אחריו.
ומענין לענין: כידוע בת היתה לו לרח"ע, ונפטרה לו על פניו בצעירותה. בזכרוני ששמעתי, שהגרח"ע היה מאורס בבחרותו לנערה מסויימת, ומסיבה מסויימת הוצרך לבטל את השידוך, ולשאת אחרת תחתיה. משחלתה בתו הנ"ל, אמר הגרח"ע כי ברי לו שבשל קפידת האשה הזו באה לו צרה זו, וטרח ובא אצלה (שלבינתים נישאה ליהודי אחר), וביקש את סליחתה. האשה נענתה לו כי דוקא משרואה את מעמדו הרם והנישא, וחשה מה הפסידה, הרי שקשה עליה המחילה. הגרח"ע הפציר וביקש, ואף סיפר לה כי חיי בתו היחידה תלויים בסליחתה - והיא בשלה. משיצא הגרח"ע מביתה, פכר ידיו ואמר: נגזרה הגזירה.
וכמדומני שהוסיפו שהוא לא בא בטרוניא על אשה זו, שכן ודאי שלא חפץ הוא במחילתה מן השפה ולחוץ כי אם במחילה אמיתית, ואיך תוכל זו למחול על אי נישואיה לנשיא ישראל.
אינני נוטל אחריות על סיפור טראגי זה, ואשמח אם מישהו יאשר או יכחיש.
אין לצפות שהסיפור יובא במקורות שהזכיר נוטר הכרמים. במוסף ש"ק של יתד נאמן, אב תש"ס, שהוקדש למלאות שישים שנה מפטירת רח"ע, הובא סיפור זה. שם סופר כי האשה נישאה לאדם המוני ופשוט, פחח או משהו כיו"ב, שהתגורר באיזה ישוב נידח סמוך לווילנא (אולי קענע...?), וכשרח"ע בא לבקש ממנה מחילה אמרה שהיא לא מבינה מה הוא רוצה, שהרי בעלה אינו פחות ממנו. רח"ע הגיב שניכר שלא מחלה. לא ברור אם הכותב ידע ושיבש או שלא ידע. עכ"פ משודכתו של הגרח"ע נישאה לגאון המיוחד רמ"מ קרקובסקי בעל עבודת המלך שהיה אח"כ מ"מ בווילנא. ומעתה, מובנת יותר תשובת האשה שהשיבה לגרח"ע... [חמיו של רמ"מ קרקובסקי היה הגאון הנפלא ר' אליהו פיינשטיין, המכונה פרוז'ניער בעל הליכות אליהו, מי שהיה גם חמיו של הגאון ר' משה סאלאוויצ'יק ודי בזה] לפני שנים הרבה כתב יצחק ריבקינד מאמר בהדואר שכותרתו היתה הגאון שהיה שני לרח"ע, ובו תיאר בצורה עיתונאית משהו, איך תמיד 'הקדים' הגרח"ע את רמ"מ. בישיבה בואלאזין, בשידוך (עם בת רא"א גרודנסקי) וברבנות ווילנא. שם מתואר גם עיקר סיפור בקשת המחילה הנזכר כאן.
[אגב, בספריה הלאומית יש כת"י ליקוטים מתוך המון כתבי החמודי דניאל, שנעשה בידי הגאון ר' מנחם מנדל, החותם כנכד המחבר, ועד עתה לא ידעתי איך משתלשל ממנו]
הופיע עתה בקובץ תבונות השני מאמרו של הרה"ג ר"ד קמינצקי שליט"א על הגר"מ קרקובסקי.
ברשותו מצ"ב
לדבריו - בע"פ - כל האמור כאן "הכל בדוי ואין לו שחר - רבי חיים עוזר כבר היה דיין בוילנא לפני שהגיע ר' מנחם לוואלאזין ואין מקור כל שהוא לגבי השידוך הרי רח"ע היה מבוגר ממנו בלפחות שבע שנים".
יש מי שיכול למצוא את המאמר של ריבקינד שהזכרתי כאן למעלה?
יש ביבליוגרפיה של כתביו באוצר והיא נקראת מנחת יצחק, ומאמר זה אינו רשום שם, אכן הביבל' מגיעה עד שנת תש"ט בלבד ואפשר שהמאמר הופיע בהמשך.