האם בני הזוג של הדודים גם כן מכונים דודים?

[י. רבינוביץ]

לכאורה יש ראיה לכך מהתורה "עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא".
מכאן רואים שאף אשת הדוד קרויה דודה.

למישהו יש משהו להוסיף על כך מדיליה / ראשונים / אחרונים?


* יש לציין שבמילון אב"ש הוא מציין שבעברית החדשה נהוג לקרוא לבני הזוג של הדודים גם כן בשם דודים.

[קלונימוס הזקן]

ראה דוגמה הפוכה, אך על זו הדרך:

[רש"י ויקרא י:ד] דד אהרן - עזיאל אחי עמרם היה. ובשפתי חכמים: לאפוקי שלא תפרש דוד הוא איש של דודתו...

[לייטנר]

בשופטים י א: "ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו איש יששכר".
הבעיה היא שאבימלך הוא משבט מנשה, ואם כן, אז פואה היה בן דוד של אבימלך מצד האם. וכך כותב הרד"ק: "בן דודו איש יששכר - כך שמו [וכ"כ רש"י ומצודת ציון) וכן במקצת נוסחים כתרגומו 'בר דודו', ובמקצת נוסחאות 'בר אח אבוהי', ואם כן הוא ירצה לומר: 'בן דוד אבימלך'.
עדיין קיימת בעיתיות, משום שהרד"ק הביא נוסחאות שאביו של פואה היה אחי אביו של אבימלך, הלא הוא גדעון, שבודאי היה משבט מנשה.
ע"כ צ"ל כפי שציין הרד"ק שהכוונה ל'דוד' במובן הרחב של המילה, כלומר בעלה של אחות האב (מצד אמו של אבימלך א"א לייחס קרבה, משום שהיתה כנענית או בדומה לזה).


(כ"ז אינו לפי דעתי שנוטה לכיוון הראשון של רד"ק שם).

[אוצר החכמה]

לכאורה יש ראיה לכך מהתורה "עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא".
מכאן רואים שאף אשת הדוד קרויה דודה.

למישהו יש משהו להוסיף על כך מדיליה / ראשונים / אחרונים?


* יש לציין שבמילון אב"ש הוא מציין שבעברית החדשה נהוג לקרוא לבני הזוג של הדודים גם כן בשם דודים.

ממש לא מובנת השאלה אתה מביא פסוק מפורש וברור ושואל האם זה כך?
אולי תסביר מה יהיה פירוש הפסוק הזה אם זה לא כך? ולמה בכלל לטעון שאין זה כך?
או שכל מה שהתכוונת זה בעצם להקשות על אבן שושן?



לא vבנתי לאיזה צד התכוון קולנימוס להוכיח אבל וודאי שאין בזה סתירה כי אפשר לפרש ברש"י שכאן מדובר בדוד שהוא אח אע"פ ששם דוד בד"כ חל גם על בעל אחות האב.

[קלונימוס הזקן]

ברור. הראיתיו שבאופן נורמלי דוד הוא גם איש-הדודה, עד שרש"י קמ"ל ששם אינו כן.

אינני בקי בתהלוכות הלשון, אך כמדומה ששורש שם 'דוד' הוא מלשון אהבה חיבה ורעות, ולכן יכון על קרוביו, ועד"ז בעברית המודרנית (רק?) דודן ודודנית, כך שאין לחלק.
גם בלשון הפסוק כפשוטו, נר' ש'דדתך היא' הוא איזו נתינת טעם, (וגם לא כתוב ערות אשת דדך לא תגלה דדתך היא, כך שאין הפי' דדתך=אשת דדך, שאז הוא כֶפל הענין במילים שונות) שקרובתך היא ומכלל עריות.

[י. רבינוביץ]

לכאורה יש ראיה לכך מהתורה "עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל־אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא".
מכאן רואים שאף אשת הדוד קרויה דודה.

למישהו יש משהו להוסיף על כך מדיליה / ראשונים / אחרונים?


* יש לציין שבמילון אב"ש הוא מציין שבעברית החדשה נהוג לקרוא לבני הזוג של הדודים גם כן בשם דודים.

ממש לא מובנת השאלה אתה מביא פסוק מפורש וברור ושואל האם זה כך?
אולי תסביר מה יהיה פירוש הפסוק הזה אם זה לא כך? ולמה בכלל לטעון שאין זה כך?
או שכל מה שהתכוונת זה בעצם להקשות על אבן שושן?

ראשית כל, שאלתי אך גם עניתי כמסתפק.

1. מהפסוק אין הכרח שאלו הם פשט הדברים. (יתכן לפרש שהיא כמו דודתו ולא שהיא נקראת כך ממש. אולי יש מפרשים כך).

2. בפסוק מדובר רק על אשת אח אביו, ולא להפך. (בעל אחות אמו או אביו).

3. בהנחה שפשט הכתוב כפי שמשתמע לכאורה, כוונתי הייתה למצוא לעניין זה מקורות בעיקר מחז"ל, ראשונים ואחרונים, ולראות האם מימשו משמעות פסוק זה בפועל בכתביהם, או שמא זה כתוב בתורה ואינו מצוי בשימוש לשון חז"ל ואילך.

4. רציתי לברר מה עומד מאחורי דבריו של אב"ש, ולאמת אותם מול ספרי חז"ל (אולי הוא לא מצא בספרי הראשונים והאחרונים 'דודים' במשמעות בני הזוג של הדודים).

בתקוה להבנה.

[קלונימוס הזקן]

איך שכחנו?
יוכבד דדתו.


נ.ב. לעיל דנתי שהתאר דוד ודודה הוא מל' חיבה וכו' יעוי'.
כעת העירוני שמוצא הדברים פשוט יותר לפו"ר, וכשם שאשת המלך נקראת מלכה למרות שאין לה כל סמכות שלטונית, כך הדודה היא אשת הדוד וכל שמה הוא ע"ש הדוד ולא שם עצמי כל עיקר

[אוצר החכמה]

הרד"'ק בשרשים כתב בפשיטות דדתך היא אשת אחי אביך.

[קלונימוס הזקן]

והנה אמנם יוכבד היא 'בת לוי' דהיינו דודתו מצד עצמה ולא מצד בעלה.