סח לי היום הרב עזרא קורח שליט"א בכאב רב:
עד כה לא גילה בתרגומו שפורסם במהדורת המאור טעות ממש. עד השבוע שעבר.
בפיה"מ למעילה א, ד עוסק במחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא אם זריקה מועלת ליוצא. הנפקא מינא להוציא קדשי קדשים מידי פיגול ולקובעם בדין פיגול נותר וטמא. אם הזריקה מועלת להם, יצאו מידי פיגול ונכנסו לדין פנו"ט, ואם אין הזריקה מועלת להם הרי הם כשהיו, דין מעילה עליהם ואינם בפנו"ט.
הרמב"ם מבאר שגם לדעת רבי עקיבא שהזריקה מועלת ליוצא, הני מילי כשנשאר דבר בפנים, אבל אם הכל יצא, מודה רבי עקיבא שאין הזריקה מועלת ליוצא.
בתרגום הישן וגם בתרגום קאפח וגם בתרגום הנדפס של הרב קורח, מופיע כאן שיבוש חמור: שבכה"ג אין מעילה.
והדברים מתמיהים שהרי כיון שאין הזריקה מועלת ליוצא א"כ יש דין מעילה.
אלא שהמתרגם הקדום וגם הרב קאפח שגו, לפי שהרמב"ם כתב לפני כן ואחרי כן כמה מילים בלה"ק, וז"ל שם - כפי שניתן לראות בגוכי"ק
כאן, שורות 12-13:
מודה לר' אליעזר שאין זריקה מועלת ואן מועלין בד'לך אלבשר.
ובכן, הקודמים טעו, ובמקום לקרוא "ואן", שהיא מילה בערבית שפירושה "וש...", הם קראו כאילו גם זו מילה בלה"ק - ואין. והפכו המשמעות.
מה שמקומם הוא, שהרב קורח תרגם נכונה - ושמועלין, אלא שתרגומו עבר אחר כך עריכה מטעם עורכי מכון המאור, והם החליטו לשנות את התרגום ולהחזירו כפי שהיה מקדם ואצל הרב קאפח, בלי להעיר כלום.
על כן מי שמחזיק כרך של מכון המאור מתבקש לתקן אצלו (בכרך שבכולל פוניבז' מתוקן בגוכ"י של הרב קורח...).