וְהָעִקָּר הוּא פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי בּוֹא יָבוֹא לֹא יְאַחֵר אַךְ אָסוּר לְחַכּוֹת לְשׁוּם קֵץ לוֹמַר שֶׁמֵּהָרָאוּי שֶׁיָּבוֹא בְּשָׁנָה זֹאת כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ הַרְבֵּה עַל שָׁנָה זֹאת שְׁנַת ת"ר לִפְרָט קָטָן שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּשָׁנָה זֹאת יִהְיֶה הַקֵּץ וְקִלְקְלוּ הַרְבֵּה בָּזֶה, כִּי גָּרְמוּ כַּמָּה כְּפִירוֹת וְחִלּוּל הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ. וְכֵן בַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים אָמְרוּ כַּמָּה קִצִּים כְּגוֹן בִּשְׁנַת תקנ"ז וּבִשְׁנַת תק"ס וּבִשְׁנַת תקפ"א וְכוּ' וְכֵן הַרְבֵּה. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁגַּם עַל שְׁנַת ת"ק אָמְרוּ שֶׁהוּא הַקֵּץ וְכֻלָּם חָטְאוּ בָּזֶה הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁקִּלְּלוּ אוֹתָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ, תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ וְלֹא בָּא וְכוּ', אֶלָּא אָנוּ צְרִיכִין לְקַוּוֹת וּלְחַכּוֹת אֵלָיו תָּמִיד וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שׁוּם רֶמֶז וּרְמִיזָא בָּעוֹלָם מָתַי יָבוֹא, כִּי לִבֵּהּ לְפוּמֵהּ לָא גָּלֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בּוֹא יָבוֹא בְּוַדַּאי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ פִּתְאֹם בְּהֶסַּח הַדַּעַת בְּעֵת שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עַל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וְעַל אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּלָל, כִּי קֵץ הַגְּאֻלָּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, כִּי הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק בִּצְדָקָה וְחֶסֶד חִנָּם לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶֹה וְכוּ', אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט.
ישראליק כתב:על שמועות כאלו מן הראוי להעתיק מדברי מוהרנ"ת זצ"ל בליקוטי הלכות חושן משפט, הלכות מתנה, הלכה ג, אות לג:וְהָעִקָּר הוּא פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי בּוֹא יָבוֹא לֹא יְאַחֵר אַךְ אָסוּר לְחַכּוֹת לְשׁוּם קֵץ לוֹמַר שֶׁמֵּהָרָאוּי שֶׁיָּבוֹא בְּשָׁנָה זֹאת כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ הַרְבֵּה עַל שָׁנָה זֹאת שְׁנַת ת"ר לִפְרָט קָטָן שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּשָׁנָה זֹאת יִהְיֶה הַקֵּץ וְקִלְקְלוּ הַרְבֵּה בָּזֶה, כִּי גָּרְמוּ כַּמָּה כְּפִירוֹת וְחִלּוּל הַשֵּׁם כַּיָּדוּעַ. וְכֵן בַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים אָמְרוּ כַּמָּה קִצִּים כְּגוֹן בִּשְׁנַת תקנ"ז וּבִשְׁנַת תק"ס וּבִשְׁנַת תקפ"א וְכוּ' וְכֵן הַרְבֵּה. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁגַּם עַל שְׁנַת ת"ק אָמְרוּ שֶׁהוּא הַקֵּץ וְכֻלָּם חָטְאוּ בָּזֶה הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁקִּלְּלוּ אוֹתָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ, תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ וְלֹא בָּא וְכוּ', אֶלָּא אָנוּ צְרִיכִין לְקַוּוֹת וּלְחַכּוֹת אֵלָיו תָּמִיד וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת הֶסַּח הַדַּעַת כִּי הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שׁוּם רֶמֶז וּרְמִיזָא בָּעוֹלָם מָתַי יָבוֹא, כִּי לִבֵּהּ לְפוּמֵהּ לָא גָּלֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן בּוֹא יָבוֹא בְּוַדַּאי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ פִּתְאֹם בְּהֶסַּח הַדַּעַת בְּעֵת שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עַל אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וְעַל אוֹתוֹ הַיּוֹם כְּלָל, כִּי קֵץ הַגְּאֻלָּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת דַּרְכֵי ה' שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל, כִּי הַגְּאֻלָּה תִּהְיֶה רַק בִּצְדָקָה וְחֶסֶד חִנָּם לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, לְמַעֲנִי לְמַעֲנִי אֶעֱשֶֹה וְכוּ', אַךְ אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט.
עיי"ש באריכות
בתוך הגולה כתב:ואגב חישובי קצין כידוע יש בחת"ס הרבה יותר מכך על שנת ת"ר (שבה נפטר!).והנה בקטע ההמשך מצוין שהדברים נאמרו בשנת תקס"ב וא"כ אין הכוונה לרבו רבי נתן אדלר שנפטר בתק"ס וע"כ הכוונה לרבו ההפלאה. והרי לנו [עוד] דברי קבלה שהחת"ס שמע מרבו שלפי עדותו לא שמע ספר הזוהר יוצא מפיו (שו"ת או"ח קצ"ז).
בתוך הגולה כתב:
ואגב חישובי קצין כידוע יש בחת"ס הרבה יותר מכך על שנת ת"ר (שבה נפטר!).
יהיה שמיטה שנת תקפ"א [ו]הבעל"ט תקצ"ג. ויה"ר שיבנה ביהמ"ק בשנת ת"ר הבעל"ט
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים